ניורי
 | |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| אומה |
 צפון אירלנד |
| מחוז |
מחוז ארמה (מערב העיר) מחוז דאון (מזרח העיר) |
| שפה רשמית | אנגלית, גאלית אירית וסקוטית אולסטרית |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 29,946[1] (2008) |
| קואורדינטות | 54°10′32″N 6°20′57″W / 54.175555555556°N 6.3491666666667°W |
| אזור זמן | UTC |
| אתר הבית | |
ניורי (באנגלית: Newry, בסקוטית: Newrie, באירית: Iúr Cinn Trá או An tIúr) היא עיר בצפון אירלנד השוכנת במרחק של 55 ק"מ מדרום-מערב לבלפסט ו-108 מצפון לדבלין, בירת אירלנד.
ניורי היא אחת הערים העתיקות באי האירי. היא נוסדה ב-1144, לצדו של מנזר ציסטרציאני, אך קיימות עדויות להתיישבות מוקדמת באזור.
ניורי שוכנת קרוב מאוד לגבול בין צפון אירלנד לבין אירלנד. היא התפתחה כעיירת שוק וכמוצב צבאי וב-1742 היא הפכה לעיר נמל, לאחר שהיא קושרה ללוך ניי באמצעות תעלת המים הראשונה באירלנד. ב-2002, לרגל חגיגות היובל של המלכה אליזבת השנייה, הוענק לניורי מעמד של עיר.[2]
שם העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורו של השם ניורי הוא באינגלוז של השם האירי An Iúraigh, צורה חלופית של An Iúrach, שמשמעותו "חורשת עצי הטקסוס". שמה המודרני של ניורי בשפה האירית הוא An tIúr, שמשמעותו "עץ הטקסוס". שם זה הוא קיצור לשמה המלא של העיר שהוא Iúr Cinn Trá או An tIúr ומשמעותו היא "עץ הטקסוס בראש מיצר היבשה". שם זה מיוחס לסיפור בכתבי הקודש על פטריק הקדוש ששתל במקום עץ כזה במאה החמישית. שמה האירי של ניורי מופיע על השלטים בכניסה לעיר יחד עם השם האנגלי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות עדויות מוצקות לנוכחות אנושית מתמשכת באזור עוד מתקופות קדומות. בתקופת הברונזה התקיימה במקום קהילה שייצרה שפע של בגדים ותכשיטים. אבזמים הטיפוסים לניורי מוצגים במוזיאון אלסטר שבבלפסט. בשנים האחרונות, במסגרת סקר שנערך לצורך סלילת כביש עוקף ניורי, נחשפו מספר אבנים ניצבות. אבנים אלה, וממצאים נוספים, כמו מערה עתיקה שנחשפה בחלקו העליון של רחוב דבלין בניורי, פתחו צוהר לתקופה נשכחת. על פי ההערכה, כ-130 אתרים עתיקים התגלו בחלקו העליון של רחוב קמלו. כולם תועדו ונהרסו לטובת סלילתו של הכביש החדש. ב-820, ביצעו הדנים את אחת מפלישותיהם הראשונות למנזר של ניורי ומכאן הם המשיכו לארמה, כבשו אותה בסערה ובזזו והחריבו את כל האזור. הייתה זו הפעם הראשונה מאז הקמתה שניורי נכבשה על ידי זרים.
ב-835 פלשו הדנים פעם נוספת לניורי וביצעו מעשי זוועה. לאחר מכן הם המשיכו לתקוף בארמה, העלו באש את הכנסיות ואת האוניברסיטה שלה וביצעו מעשי ביזה ורצח. מעל אלף איש נטבחו. ב-1144 הורחבה ניורי והמנזר שהוקם על ידי פטריק הקדוש נבנה מחדש. הויקינגים תקפו את המנזר פעמים רבות וטבחו את יושביו. מגילת הזכויות הראשונה של ניורי הוענקה לה בין השנים 1153 – 1160 על ידי המלך העליון של אירלנד, מורכיטך מק לוכלין.
ב-1162 הותקף המנזר ונשרף על ידי שבטים אירים. אין כל עדות על היקף השריפה, אך הוא לא נחרב כליל. שלטונו של הלורד ג'ון דה קורסי, הבטיח את שלומו של המנזר לאחר שהוא בנה מספר מצודות סביב לניורי. נקודת העגינה של ניורי הייתה ממוקמת עוד מזמנים קדומים ברחוב קילמורי והיא המשיכה לפעול שם כרציף וכנמל הראשי של העיר עד לכרייתה של התעלה החדשה. ב-1543 הפך המנזר של ניורי לכנסיית קולגיום וב-1548 היא הועברה לרשות הכתר. נראה שכבר מאתיים שנה קודם העביר המנזר את הכנסותיו לכתר והוא היה אחד המנזרים הגדולים והעשירים ביותר באירלנד.
ב-1543, נמלט לאירלנד שכיר חרב אנגלי בשם ניקולאס באגנל, לאחר שביצע מעשה רצח. הוא לחם בשירותו של קון או'ניל, רוזן טיירון הראשון, והוענקה לו חנינה במסגרת המשא ומתן בין או'ניל לבין המלך הנרי השמיני, שניסה אז להכפיף את הברונים הגאלים תחת שליטת הכתר האנגלי. באגנל שב לאנגליה ולאחר שלחם במסגרת המלחמה נגד צרפת הוא קיבל את התואר מרשל צבא המלך באירלנד. לאחר פירוק המנזר הציסטרציאני, העניק אדוארד השישי את אדמותיו לבאגנל. ב-1568 בנה באגנל בית מבוצר וב-1578 הוא בנה את כנסיית פטריק הקדוש שככל הנראה היא הכנסייה הפרוטסטנטית הראשונה באירלנד שנבנתה מלכתחילה למטרה זו.
ניורי ניזוקה קשות במהלך המלחמה שהתנהלה בשנות השמונים של המאה ה-17 בין היעקוביטים לבין תומכי ויליאם השלישי, מלך אנגליה ורק מספר מועט של בתים והמצודה שרדו. עם זאת, תוך כמה עשורים גדלה חשיבותה הימית של העיר עם השלמת כרייתה של תעלת ניורי ב-1742. התעלה נבנתה בעיקר כדי להוביל פחם ממחוז טיירון לדבלין כאמצעי להפחתת התלות בפחם מיובא מבריטניה. לאחר כמה שנים של הצלחה, ירדה תפוקת הפחם והמכרות נסגרו. תקופת הזוהר של התעלה הייתה בשנות הארבעים של המאה ה-19 כאשר מגוון של סחורות, כמו פשתן, חמאה, בשר, פחם, לבנים ואריחים, הושטו במורד הזרם לניורי ובכוון ההפוך הושטו סחורות כמו תבואות, קמח, זרעי פשתן, מוצרי מזון מיובאים, ויסקי, עצים, שמן וטבק. למשך מאה שנים הייתה ניורי לנמל העמוס ביותר בצפון אירלנד והיא הפכה מנמל קטן למרכז סחר בינלאומי שקווי המסחר שלו הגיעו לאירופה ולאמריקה.
הגידול בחשיבותה המסחרית של ניורי הגדילה גם את השפעתה הפוליטית. ב-1815 נבנו בה בית מכס חדש ורציף מסחרי חדש. ב-1819 נחלקו ביניהם מאמיני הכנסייה האירית בניורי כאשר הושלמה בנייתה של כנסיית מריה הקדושה ברחוב היל, שנבנתה כדי למלא את מקומה של כנסיית פטריק הקדוש. המחלוקת נפתרה בסופו של דבר ב-1866 כאשר כנסיית פטריק הקדוש שוקמה באופן מלא.
ב-1829 הושלמו עבודות הבנייה של קתדרלת פטריק הקדוש וקולמן הקדוש. הקתדרלה הייתה הראשונה מסוגה שנפתחה לאחר מתן שוויון הזכויות לקתולים.
במהלך המאה ה-20 המשיכה ניורי להתפתח כמרכז עסקי ומסחרי, הודות למיקומה בין בלפסט לבין דבלין. כיום שוכן בעיר מגוון רחב של חברות בינלאומיות. בנוסף, זכתה ניורי במוניטין של מרכז קניות חשוב בצפון אירלנד והוקמו בה שני מרכזי קניות משגשגים. בנוסף, משמשת ניורי כמרכז חשוב לאומניות. בעיר פועלים מרכז אומנויות, שני תיאטראות, גלריות לאומניות ומרכזי מחול.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Newry City.com
- ניורי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
