נשק להשמדה המונית

סמלי אזהרה המצביעים (מימין לשמאל) על סכנת הרעלה (כימית), סכנה ביולוגית וסכנה רדיואקטיבית.

אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי להתגוננות מפני איומי אב"כ.

נשק להשמדה המונית או נשק בלתי קונבנציונלי (וגם נשק אטומי ביולוגי כימי, ובראשי תיבות: אב"ך, ונהוג גם אב"כ) כולל שלושה סוגים של כלי נשק, המיועדים לגרום להשמדה בקנה מידה המוני:

• נשק אטומי
• נשק ביולוגי
• נשק כימי

בגלל הסכנה הגדולה שבשימוש בנשק זה, בעיקר לאוכלוסייה אזרחית שאינה מעורבת בלחימה, הוקמו מנגנונים בינלאומיים לפיקוח על הפצת נשק מסוג זה ולמניעת הפצתו. עם זאת, למנגנונים אלה יש יכולת מוגבלת, בגלל הקושי לגלות פעילויות חשאיות הקשורות בייצור והפצה של נשק זה, והיכולת המוגבלת להטיל סנקציות על מדינות שעברו על אמנות הפיקוח. לעיתים אף פורצות מלחמות עקב רצון לפרק מדינה מנשק בלתי קונבנציונלי, כמו מלחמת עיראק, ולפעמים די באיום של שימוש בנשק לא קונבנציונלי להפסקת מלחמה.

מבין הסוגים השונים של נשק בלתי קונבנציונלי, נשק גרעיני מצריך יכולת מדעית וטכנולוגית מתקדמת, ומתקנים גדולים שקשה להסתירם, ולכן תפוצתו מוגבלת למספר מועט של מדינות. השימוש היחידי בנשק גרעיני נגד אוכלוסייה אזרחית היה על ידי ארצות הברית בסוף מלחמת העולם השנייה. גם תפוצתו של נשק ביולוגי מוגבלת יחסית. ייצורו של נשק כימי מבוסס על טכנולוגיה נפוצה, ולכן תפוצתו גבוהה יחסית, והוא משמש גם מדינות בעלות יכולת מדעית וטכנולוגית נמוכה.

רבים מתנגדים לשימוש ולעצם קיומו של נשק להשמדה המונית, וקבוצות פוליטיות רבות, בהן התנועה לפירוק נשק גרעיני, פועלות בנושא זה. נשק ביולוגי ונשק כימי נאסרו לשימוש במספר אמנות בינלאומיות, וכמו כן האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני אוסרת על הפצתו של נשק מסוג זה למדינות אשר לא החזיקו בו בעת החתימה על האמנה (ארצות הברית, ברית המועצות רוסיה, סין, בריטניה וצרפת). עם זאת, האמנה לא אוסרת במפורש על השימוש בנשק גרעיני.

בניגוד לעשורים הקודמים, שבהם נשק בלתי קונבנציונלי היה נחלתן של מדינות בלבד, כעת מנסים ארגוני טרור לבצע פיגועים בלתי קונבנציונליים, כמו למשל שימוש ב"פצצה מלוכלכת" המכילה חומר רדיואקטיבי, או משלוח מעטפות המכילות חיידקי גחלת.

בישראל

ערך מורחב – נשק להשמדה המונית בישראל

בצה"ל, האב"כ הוא תוכן שעובר בהכשרה צבאית של הלוחמים ביחידות הקרביות השונות. בעבר היה תחום זה משויך לחיל ההנדסה הקרבית, אך כיום נמצא תחום ההתגוננות מלוחמת אב"כ באחריות חטיבת החילוץ וההצלה של פיקוד העורף. אצל הלוחמים תוכן האב"כ עובר בהכשרה באופן בסיסי ואין איתו התעסקות ומגע יותר מכך, בעיקר אצל לוחמי חיל ההנדסה הקרבית. אם כי פלגת סייפן של היחידה המיוחדת יהל"ם היא פלגה המתמחה בנושא האב"כ באופן רב וכחלק ממקצועה של הפלגה.

בשנת 2018 נחקק בישראל החוק למניעת מימון והפצה של נשק להשמדה המונית האוסר על סיוע או על קשרי מסחר עם גורמים העוסקים בנשק להשמדה המונית.

ראו גם

• מסכת גז
• ערכת מגן
• אמצעי אב"כ של חיל ההנדסה הישראלי
• נשק להשמדה המונית בסין
• MTCR

קישורים חיצוניים

• נשק להשמדה המונית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• נשק להשמדה המונית, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.