פרידריך פרום
 | |
| פרידריך פרום | |
| לידה |
8 באוקטובר 1888 ברלין, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
12 במרץ 1945 (בגיל 56) ברנדנבורג, גרמניה הנאצית  |
| מדינה |
הקיסרות הגרמנית, רפובליקת ויימאר, גרמניה הנאצית  |
| השתייכות |
גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1906–1945 (כ־39 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-אוברסט |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד צבא המילואים | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
  | |
פרידריך פרום (בגרמנית: Friedrich Fromm; 8 באוקטובר 1888 – 12 במרץ 1945) היה גנרל-אוברסט בוורמאכט. הוצא להורג בגלל השתתפותו ב"קשר העשרים ביולי".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרום נולד בברלין ב-18 באוקטובר 1888. במלחמת העולם הראשונה היה קצין ביחידת תותחנים בדרגת האופטמן ועוטר בצלב הברזל דרגה 1 ו-2.
לאחר המלחמה נשאר כקצין קבע ברייכסווהר ועלה בדרגות בחיל התותחנים עד לאוברסט. עם עליית הנאצים לשלטון עבר למפקדת ה-OKH. ב-20 באפריל 1939 עלה לדרגת גנרל חיל התותחנים.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-31 באוגוסט 1939 מונה לתפקיד מפקד "צבא התחלופה" (Ersatzheeres) שמטרתו שמירת הסדר במקרה של מהומות או מרד של גורמים חתרניים (מבצע ולקיריה) וכן לספק כוח אדם ליחידות הלוחמות המידלדלות.
לאחר הניצחון במערכה על צרפת הועלה לדרגת גנרל-אוברסט ועוטר בצלב האבירים של צלב הברזל.
קשר העשרים ביולי
[עריכת קוד מקור | עריכה]סגנו של פרום היה הגנרל פרידריך אולבריכט שהיה מקורב לחבר הקצינים שבקשו להתנקש בהיטלר. בספטמבר 1943 הצטרף קלאוס שנק פון שטאופנברג בתור קצין המטה של פרום. פרום ידע על פעילות זאת אבל לא נקט בשום פעולה יזומה לפני שתהיה הזדמנות נאותה לכך.
לפרום יועד תפקיד מרכזי בקשר כי רק הוא בתור מפקד חיל המילואים, יכול היה להפעיל את פעולת וולקירה. עוד לפני שהגיע שטאופנברג לברלין, התקשר פרום עם וילהלם קייטל כדי לברר את השמועות על ניסיון ההתנקשות. קייטל אישר זאת והוסיף כי היטלר נפצע קל בלבד.
מרגע זה עשה פרום הכל כדי לטשטש את הקשר שלו לקושרים. כאשר הגיע שטאופנברג ושאר הקושרים למפקדה של פרום בבנדלרבלוק, הוא סירב לשתף פעולה והושם במעצר.
כאשר התברר שהקשר נכשל, החליטו לפעול קצינים ממטהו של אולבריכט שראו להיכן מתפתחת המרידה וחששו שייתלו כבוגדים ועצרו את שטאופנברג וחבריו. פרום הצליח לברוח ממעצרו, נכנס ללשכתו באקדח שלוף והודיע לעצורים שמעתה יתייחס אליהם כמו שהם התייחסו אליו.
הוא החליט להראות את עצמו כפועל נגד המרידה ובאותה הזדמנות להיפטר מראשי המרד שהיו עלולים להסגיר אותו. את הגנרל לודוויג בק אילץ להתאבד ואת שטאופנברג, ורנר פון האפטן, פרידריך אולבריכט ואלברכט מרץ פון קירנהיים, דן למוות. הם הוצאו להורג ביריה.
מאסר והוצאה להורג
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעולתו של פרום נגד המורדים לא הועילה. עוד באותו לילה העיר לו יוזף גבלס כי "הוא מיהר לסלק עדים היכולים לעמוד בדרכו".
הוא נאסר ב-21 ביולי 1944 והימלר נטל את תפקידו כמפקד צבא המילואים ("צבא המולדת"). ב-14 בספטמבר 1944 גורש מהצבא והועמד לדין כאזרח בבית הדין העממי ב-7 במרץ 1945. היות שבית הדין התקשה להוכיח את הקשר שלו למרד הוא הואשם בהתנהגות פחדנית לנוכח האויב ונידון למוות. עיטוריו הוסרו והוא הוצא להורג ביריה ב-12 במרץ 1945.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]