קומביין תבואות

קומביין תבואות (באנגלית: Combine Harvester, ידוע גם בשם קצרדש וקצרקש והוצע לו גם השם קצרדש עצמונע) הוא מכונה המשלבת את משימות הקצירה, הדישה וניפוי התבואה. התוצאה המבוקשת היא גרעין או דגן (לרבות תירס, סויה, פשתן, שיבולת-שועל, חיטה ושיפון); תוצר לוואי הוא הקש, שכולל את הגבעולים ואת שאריות העלים של היבול, שמכילים כמות מוגבלת מאוד של חומרים מזינים.

במדינת ישראל, על מנת להפעיל קומביין, נדרש רישיון נהיגה למכונה ניידת.

היסטוריה

קומביין התבואות נרשם כפטנט בשנת 1834 על ידי חירם מור, באותה השנה בה סיירוס מק'קורמיק רשם פטנט על המקצרה המכנית.

הקומביינים הראשונים, שחלקם היו גדולים למדי, נמשכו על ידי סוסים או פרדות ועשו שימוש בגלגל-הנעה כדי להעצים את פעולתם. בשנת 1902, היו כבר בשימוש קומביינים שיכלו לקצור כמות מספיקה של דגן בשעה אחת כדי לאפות עשרה כיכרות לחם. קומביינים הנגררים באמצעות טרקטור היו אף הם בשימוש לזמן מה. קומביינים אלה כללו מכשיר-ניעור שהפריד בין המוץ והתבן (מעין שבכה משוננת שהונחה על פיר) כדי לפלוט את התבן ולשמור על הדגנים. הקומביינים מונעי הטרקטורים התפתחו עם השנים וכללו מנועי בנזין או דיזל נפרדים כדי להניע את מכשיר-הניעור.

לקומביינים המודרניים של ימינו הנעה-עצמית ומנועי דיזל. התקדמות משמעותית בפיתוח הקומביינים הושגה עם התכנון הסיבובי. המוץ והתבן הופרדו מן הגרעינים על ידי שימוש במאוורר רב-עוצמה. קומבייני-סיבוב הושקו בשלהי שנות ה-70 של המאה ה-20 על ידי חברת "Case IH". באותה התקופה אף הוכנסו לשימוש מערכות אלקטרוניות לניטור תפוקת הקצירה. מכשור חדיש זה אפשר למפעילים להקטין את הפחת ולהשיג יבול רב יותר ליחידת קרקע בעזרת אופטימיזציה של מהירות תנועת הכלי ואמצעי תפעול אחרים.

עקרון הפעולה

למרות ההתקדמות הטכנולוגית הרבה שחלה מאז הומצאו הקומביינים הראשונים, הרי שעקרון הפעולה הבסיסי שלהם כמעט שלא השתנה.

בשלב הראשון המאסף הקדמי מזין את היבול הנקצר לתוך גליל הדיש הבנוי משורה של לוחות שפשוף אופקיים המותקנים עליו במרווחים של רבע מקוטר הגליל. כתוצאה מן התנועה ומתהליך הגירוד, מתפוררת התבואה לתערובת של גרעינים וקש והגרעינים נופלים לתוך מאסף פנימי קעור המותקן מתחתיו.

בשלב הבא מועברים הגרעינים באמצעות מספר גלילים בורגיים המותקנים אנכית למערכת הדיש, אל מכל האיסוף המרכזי. בדרכם למכל האיסוף המרכזי עוברים הגרעינים דרך מספר נפות, מנערים, ומאווררים, במטרה להבטיח את ניקיון התבואה מפסולת הקש ולכלוך אחר. הקש המופרד מן התבואה עובר בצינורות פינוי מחוץ למכונה אל השדה.