Location via proxy:   [ UP ]  
[Report a bug]   [Manage cookies]                
לדלג לתוכן

QWERTY

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פריסת QWERTY
מכונת כתיבה ישנה עם סידור QWERTY
מקלדת אנגלית-עברית סטנדרטית בפריסת QWERTY

QWERTY הוא הסידור הנפוץ ביותר של מקשי המקלדת באנגלית. מקור שמו בסדר קריאת האותיות מהקצה השמאלי של השורה העליונה במקלדת המסודרת בסידור זה.

סידור זה הומצא על ידי הממציא כריסטופר שולס, בשנות השבעים של המאה התשע עשרה. שולס עבד על פיתוח מסחרי של מכונת הכתיבה, שהייתה קיימת בזמנו אך כמעט ולא נמכרה. במכונות הכתיבה הראשונות סודרו המקשים לפי סדר האלף-בית, והמנופים שתפקידם היה להקיש על הנייר, היו חוזרים למקומם לאט. כתוצאה מכך, הקלדה מהירה מדי של אותיות שהמקשים שלהן היו סמוכים זה לזה גרמה לכך שהמנוף של האות הבאה היה נתקל במנוף של האות הקודמת שלא הספיק לחזור למקומו. לכן שולס וויתר על הסדר האלפביתי שניסה בהתחלה, וסידר את המכונה מחדש בצורה שבה האותיות הנפוצות באלפבית הלטיני יהיו רחוקות זו מזו ככל האפשר[1].

מכונות כתיבה מאוחרות יותר כבר השתמשו בקפיצים כדי להחזיר את המנופים למקומם, אך המומנטום של פריסת QWERTY כבר היה בלתי הפיך.

לאחר הצלחת מכונת הכתיבה של שולס, והיות שכל מי שלמד הקלדה עיוורת למד סידור מסוים זה של אותיות – סידור המקשים בלוח המקשים נשמר גם כשכבר רוב מכונות הכתיבה היו חשמליות וגם כשהן הוחלפו במקלדות המחשבים. אמנם במחשב ובמכונות הכתיבה החשמליות לא היה צורך כבר בהרחקת האותיות זו מזו, אך ההרגל השתמר והמקלדת נשארה נפוצה עד היום.

קיימים סידורים שונים מ-QWERTY, אך אלו לא אומצו על ידי הציבור הרחב. קיימים מחקרים שעל פיהם מקלדת דבוראק מקצרת את זמן ההקלדה בכחמישה עד עשרה אחוזים ומונעת אי דיוקי הקלדה, עייפות וכאב[2], אך טענות אלו שנויות במחלוקת.[3] עם זאת, האמונה העממית שהפריסה נבנתה כדי להאט את הקצב, במכוון, אינה מנומקת היטב במחקר.

ממכונת הכתיבה עבר סידור QWERTY למכשירים אחרים שבהם יש מקלדת, כגון טלפרינטר, מחשב אישי, מכשיר בלקברי, טאבלט, וטלפון חכם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא QWERTY בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ August, S. and Weiss, P.L.: A human factors approach to adapted access device prescription and customization. Journal of Rehabilitation Research and Development 29(4) 64-77, 1992
  2. ^ אבינש דיקסיט, בארי ניילבאף, תורת המשחקים, הוצאת ידיעות אחרונות, 2005, עמ' 287,
    August Dvorak, There is a better typewriter keyboard. National Business Education Quarterly 12:p51–8 & p 66, 1943
  3. ^ keys1