אבן
מראה
יש להוסיף לדף זה את הערך: אִבֵּן.
אֶבֶן
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אבן |
הגייה* | even |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | א־ב־ן |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר': אֲבָנִים, נ"ר: אַבְנֵי־ |
- תערובת מינרלים הנוצרת באופן טבעי.
- ”וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל-מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה-שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם.“ (שמות כד, פסוק יב)
- ”אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם לֹא-תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת.“ (דברים ח, פסוק ט)
- ”וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ-צֹר מַלְאָכִים אֶל-דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ-בַיִת לְדָוִד.“ (שמואל ב׳ ה, פסוק יא)
- סלע, אוסף מינרלים מוצק וקשה, חומר הנחצב מהרים או מצוי על פני הקרקע; גוש העשוי מאבן (1)
- ”וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.“ (בראשית יא, פסוק ג)
- ”וַיֹּאמְרוּ כָּל-הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד יְהֹוָה נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (במדבר יד, פסוק י)
- ”לֶחָרָשִׁים וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת-הַבָּיִת.“ (מלכים ב׳ כב, פסוק ו)
- ”עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.“ (קהלת ג, פסוק ה)
- תכשיט, אבן־חן.
- ”וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם.“ (בראשית ב, פסוק יב)
- ”וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל-שְׁמֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל-שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל-שְׁמוֹ תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט.“ (שמות כח, פסוק כא)
- ”מְקוֹם-סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ.“ (איוב כח, פסוק ו)
- (משחק) קובייה של משחק.
גיזרון
[עריכה]- למילה מקבילות בשפות שמיות רבות: אוגריתית – 𐎀𐎁𐎐 (אַבן);[1] כנענית – (אבן);[2] אכדית – 𒉌𒌓 (abnu); ארמית־סורית – ܐܰܒ݂ܢܳܐ, ܐܲܒ݂ܢܵܐ (ʾaḇnā); ארמית ־יהודית: אַבְנָא; ארמית־מנדעית – ࡀࡁࡍ (abn); געז – እብን (ʾǝbn); דרום־ערבית – 𐩱𐩨𐩬 ועוד.
- מופיע במקרא גם בכתיב: אבל בהוראת אבן ”אָבֵל הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר הִנִּיחוּ עָלֶיהָ אֵת אֲרוֹן יְהוָה“ (שמואל א׳ ו, פסוק יח)
צירופים
[עריכה]- אבן החכמים
- אבן אש
- אבן בניין
- אבן בוחן
- אבן דרך
- אבן הראשה
- אבן זיכרון
- אבן־חן
- אבן־יסוד
- אבן יקרה
- אבן גזית
- אבן גויל
- אבן משחזת
- אבן נגף
- אבן האזל
- אבן פינה
- אבן קלע
- אבן ריחיים
- אבן שאין לה הופכין
- אבן נגלה מעל לבו
- אבן אחר הנופל
- אבן שואבת
- אבנים שחקו מים
- אבן שפה
- דיבר אל העצים והאבנים
- חמש אבנים
- לב אבן
- תקופת־האבן
- אבן מתגלגלת
- קשה כאבן
- הפך כל אבן
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: אבן |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבנים |
אִבְּן
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אבן |
הגייה* | iben או ibn |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה מערבית |
נטיות |
- לשון ימי הביניים בן; משמש באזכור אבי הנדון (או אחד מאבות אבותיו, כשם משפחה)
- שמו המלא של ראב"ע הוא רבי אברהם בן מאיר אבן עזרא.
גיזרון
[עריכה]- ממערבית: إِبْن (אִבְּן) – בן.
מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- ערבית: إبْن