l'm a nature and caves lover since I can remember myself.I'm the head of the Israeli cave explorers club which is goals are to explore, discover, gather information and map caves in Israel and around the world.My main interest in caves are around geological and archaeological aspects.
Yechezkel, A., Negev, Y., Frumkin, A. and Leibner, U., 2021. The Shaft Tunnel of the Biar aqueduct of Jerusalem: Architecture, hydrology, and dating., 2021
The Biar aqueduct is the most sophisticated of the aqueducts supplying water to Jerusalem during ... more The Biar aqueduct is the most sophisticated of the aqueducts supplying water to Jerusalem during classical periods. It includes the Biar spring, an underground Shaft Tunnel ∼3 km long harvesting groundwater (cuniculus), a dam, a surface channel, and a tunnel traversing a ridge. We conducted a survey of the Biar underground Shaft
The Biar aqueduct is the most sophisticated of the aqueducts supplying water to Jerusalem during ... more The Biar aqueduct is the most sophisticated of the aqueducts supplying water to Jerusalem during classical periods. It includes the Biar spring, an underground Shaft Tunnel ∼3 km long harvesting groundwater (cuniculus), a dam, a surface channel, and a tunnel traversing a ridge. We conducted a survey of the Biar underground Shaft Tunnel, mapping all of its accessible parts (∼1200 m), facilitating a new understanding of the cutting‐edge hydrogeologic and engineering skills used for this project. The last 536 m of the Biar Shaft Tunnel was constructed with a unique ashlar channel, divided into segments, designed to withstand different loads: (a) in a mechanically weak bedrock, a channel with arched gables and barrel vault specus was built within a hewn winding tunnel, (b) when dug as an open shallow trench, a channel roofed with complex gables of ashlars with drafted margins was built, and (c) to release hydraulic pressure, a channel roofed with alternations of barrel vaults and simple gables set perpendicular to the course of the tunnel was constructed. 14Cdatingofplaster samples suggests that the Biar aqueduct was built in the mid‐first century CE and renovated in the days of Aelia Capitolina in the second century CE.
לירושלים הייתה מאז ומעולם בעיה של אספקת מים בשל מיקומה הטופוגרפי ומיעוט של מקורות
מים יציבים בקרב... more לירושלים הייתה מאז ומעולם בעיה של אספקת מים בשל מיקומה הטופוגרפי ומיעוט של מקורות מים יציבים בקרבתה. כל עוד אוכלוסיית העיר הייתה מצומצמת, כפי שהיה למשל בתקופת הברזל 2 ) 1000 – 586 לפסה"נ בקירוב(, די היה במי מעיין הגיחון הנובע למרגלותיה ובאיסוף מי נגר עילי כדי לספק את צורכי תושביה. למן התקופה החשמונאית, במאה הב' לפסה"נ, גדלה ירושלים באופן מואץ. על פי אומדנים שמרניים, במאה הא' לסה"נ מנתה אוכלוסיית העיר 20,000 – 30,000 נפש )גבע תשס"ח; רייך תשע"ג(. כמו כן, המים הרבים שנדרשו לעבודת המקדש, והעלייה הניכרת במספר עולי הרגל שהגיעו לעיר כמה פעמים בשנה )ספראי תש"ף: 214 – 216 (, חייבו מציאת פתרונות לאספקה סדירה של כמויות גדולות של מים. כמות גדולה של מים נצטרכה גם לאחר חורבן ירושלים, עם ייסודה של הקולוניה הרומית איליה קפיטולינה בראשית המאה הב' לסה"נ ) Weksler-Bdolah 2019 (. הפתרון העיקרי למצוקה זו נמצא בהובלת מים העירה באמצעות מערכת של אמות מאזור הר חברון שמדרום לעיר, שם המעיינות שופעים ונובעים בגובה רב. במערכת זו ארבע אמות מים נפרדות, שבמרכזן שלוש בריכות אגירה גדולות המכונות "בריכות שלמה". במאמר זה נידונה האמה שמקורה בנחל הפירים ושהובילה מים מעין הביאר, הנמצא כ־ 16 ק"מ מדרום לירושלים, אל בריכות שלמה )להלן: 'אמת הביאר'(. אורכה של האמה כ־ 5 ק"מ, ובה חמישה חלקים עיקריים: מעיין קרסטי, מנהרה תת־קרקעית ובה פירים לאיחוז מי תהום ) Cuniculus ; להלן: 'מנהרת הפירים'(, אמה עילית, מנהרה חוצה רכס )להלן: 'מנהרת דהר בקו'(, ושוב אמה עילית המסתיימת באזור בריכות שלמה )איור 1(. במאמר נתאר כיצד בעזרת טכנולוגיה מתקדמת ושימוש בארכיטקטורה ייחודית הצליחו בוני האמה להגדיל באופן ניכר את כמות המים שסופקה לירושלים, באמצעות פיתוחה של מנהרת הפירים.
The Biar aqueduct is the most sophisticated of the aqueducts supplying water to Jerusalem during ... more The Biar aqueduct is the most sophisticated of the aqueducts supplying water to Jerusalem during classical periods. It includes the Biar spring, an underground Shaft Tunnel ∼3 km long harvesting groundwater (cuniculus), a dam, a surface channel, and a tunnel traversing a ridge. We conducted a survey of the Biar underground Shaft
The Ancient Water System of Ein al-Balad, Abu Ghosh
In this article the ancient water system of E... more The Ancient Water System of Ein al-Balad, Abu Ghosh In this article the ancient water system of Ein al-Balad in Abu Ghosh is described for the first time; a unique and complex underground system, including a well, a long and impressive water channel and a number of built, hewn stone, shafts. This underground water system is more than 100 meters long and is among the longest underground systems found so far in the Jerusalem vicinity. The southern section of this system, 53 m long, was discovered by the authors, whilst the northern section, 40 m long was described by De-Vaux in 1950. In light of the new evidence from this water system, together with historical and archaeological evidences, it has been proven that this is the water source that currently discharges near the Nabi Uzer Mosque. This mosque is located near a caravanserai (Khan) from the Early Islamic period, which was also in use during the Mamluk period. The section of the water system that is documented here for the first time, may refer to these periods. The water system of Ein al-Balad is similar in some characteristics to a water system known as Kanat: i.e channeling of water from a deep well, using a long channel integrated with shafts, to the surface. In this sense, Ein al-Balad water system differs from the many spring tunnels found in the Jerusalem hills. In addition, it demonstrates the creativity of mountain settlers in the past as they come to find technological and engineering solutions for water scarcity.
The current post-exposure prophylaxis regimen for Tick Borne Relapsing Fever (TBRF) consists of 5... more The current post-exposure prophylaxis regimen for Tick Borne Relapsing Fever (TBRF) consists of 5 days Doxycycline. In this observational study of 77 spelunkers at high-risk for TBRF, a single dose of 100 mg Doxycycline taken up to 72 hours after exposure to ticks was 100% effective in preventing the disease.
Yechezkel, A., Negev, Y., Frumkin, A. and Leibner, U., 2021. The Shaft Tunnel of the Biar aqueduct of Jerusalem: Architecture, hydrology, and dating., 2021
The Biar aqueduct is the most sophisticated of the aqueducts supplying water to Jerusalem during ... more The Biar aqueduct is the most sophisticated of the aqueducts supplying water to Jerusalem during classical periods. It includes the Biar spring, an underground Shaft Tunnel ∼3 km long harvesting groundwater (cuniculus), a dam, a surface channel, and a tunnel traversing a ridge. We conducted a survey of the Biar underground Shaft
The Biar aqueduct is the most sophisticated of the aqueducts supplying water to Jerusalem during ... more The Biar aqueduct is the most sophisticated of the aqueducts supplying water to Jerusalem during classical periods. It includes the Biar spring, an underground Shaft Tunnel ∼3 km long harvesting groundwater (cuniculus), a dam, a surface channel, and a tunnel traversing a ridge. We conducted a survey of the Biar underground Shaft Tunnel, mapping all of its accessible parts (∼1200 m), facilitating a new understanding of the cutting‐edge hydrogeologic and engineering skills used for this project. The last 536 m of the Biar Shaft Tunnel was constructed with a unique ashlar channel, divided into segments, designed to withstand different loads: (a) in a mechanically weak bedrock, a channel with arched gables and barrel vault specus was built within a hewn winding tunnel, (b) when dug as an open shallow trench, a channel roofed with complex gables of ashlars with drafted margins was built, and (c) to release hydraulic pressure, a channel roofed with alternations of barrel vaults and simple gables set perpendicular to the course of the tunnel was constructed. 14Cdatingofplaster samples suggests that the Biar aqueduct was built in the mid‐first century CE and renovated in the days of Aelia Capitolina in the second century CE.
לירושלים הייתה מאז ומעולם בעיה של אספקת מים בשל מיקומה הטופוגרפי ומיעוט של מקורות
מים יציבים בקרב... more לירושלים הייתה מאז ומעולם בעיה של אספקת מים בשל מיקומה הטופוגרפי ומיעוט של מקורות מים יציבים בקרבתה. כל עוד אוכלוסיית העיר הייתה מצומצמת, כפי שהיה למשל בתקופת הברזל 2 ) 1000 – 586 לפסה"נ בקירוב(, די היה במי מעיין הגיחון הנובע למרגלותיה ובאיסוף מי נגר עילי כדי לספק את צורכי תושביה. למן התקופה החשמונאית, במאה הב' לפסה"נ, גדלה ירושלים באופן מואץ. על פי אומדנים שמרניים, במאה הא' לסה"נ מנתה אוכלוסיית העיר 20,000 – 30,000 נפש )גבע תשס"ח; רייך תשע"ג(. כמו כן, המים הרבים שנדרשו לעבודת המקדש, והעלייה הניכרת במספר עולי הרגל שהגיעו לעיר כמה פעמים בשנה )ספראי תש"ף: 214 – 216 (, חייבו מציאת פתרונות לאספקה סדירה של כמויות גדולות של מים. כמות גדולה של מים נצטרכה גם לאחר חורבן ירושלים, עם ייסודה של הקולוניה הרומית איליה קפיטולינה בראשית המאה הב' לסה"נ ) Weksler-Bdolah 2019 (. הפתרון העיקרי למצוקה זו נמצא בהובלת מים העירה באמצעות מערכת של אמות מאזור הר חברון שמדרום לעיר, שם המעיינות שופעים ונובעים בגובה רב. במערכת זו ארבע אמות מים נפרדות, שבמרכזן שלוש בריכות אגירה גדולות המכונות "בריכות שלמה". במאמר זה נידונה האמה שמקורה בנחל הפירים ושהובילה מים מעין הביאר, הנמצא כ־ 16 ק"מ מדרום לירושלים, אל בריכות שלמה )להלן: 'אמת הביאר'(. אורכה של האמה כ־ 5 ק"מ, ובה חמישה חלקים עיקריים: מעיין קרסטי, מנהרה תת־קרקעית ובה פירים לאיחוז מי תהום ) Cuniculus ; להלן: 'מנהרת הפירים'(, אמה עילית, מנהרה חוצה רכס )להלן: 'מנהרת דהר בקו'(, ושוב אמה עילית המסתיימת באזור בריכות שלמה )איור 1(. במאמר נתאר כיצד בעזרת טכנולוגיה מתקדמת ושימוש בארכיטקטורה ייחודית הצליחו בוני האמה להגדיל באופן ניכר את כמות המים שסופקה לירושלים, באמצעות פיתוחה של מנהרת הפירים.
The Biar aqueduct is the most sophisticated of the aqueducts supplying water to Jerusalem during ... more The Biar aqueduct is the most sophisticated of the aqueducts supplying water to Jerusalem during classical periods. It includes the Biar spring, an underground Shaft Tunnel ∼3 km long harvesting groundwater (cuniculus), a dam, a surface channel, and a tunnel traversing a ridge. We conducted a survey of the Biar underground Shaft
The Ancient Water System of Ein al-Balad, Abu Ghosh
In this article the ancient water system of E... more The Ancient Water System of Ein al-Balad, Abu Ghosh In this article the ancient water system of Ein al-Balad in Abu Ghosh is described for the first time; a unique and complex underground system, including a well, a long and impressive water channel and a number of built, hewn stone, shafts. This underground water system is more than 100 meters long and is among the longest underground systems found so far in the Jerusalem vicinity. The southern section of this system, 53 m long, was discovered by the authors, whilst the northern section, 40 m long was described by De-Vaux in 1950. In light of the new evidence from this water system, together with historical and archaeological evidences, it has been proven that this is the water source that currently discharges near the Nabi Uzer Mosque. This mosque is located near a caravanserai (Khan) from the Early Islamic period, which was also in use during the Mamluk period. The section of the water system that is documented here for the first time, may refer to these periods. The water system of Ein al-Balad is similar in some characteristics to a water system known as Kanat: i.e channeling of water from a deep well, using a long channel integrated with shafts, to the surface. In this sense, Ein al-Balad water system differs from the many spring tunnels found in the Jerusalem hills. In addition, it demonstrates the creativity of mountain settlers in the past as they come to find technological and engineering solutions for water scarcity.
The current post-exposure prophylaxis regimen for Tick Borne Relapsing Fever (TBRF) consists of 5... more The current post-exposure prophylaxis regimen for Tick Borne Relapsing Fever (TBRF) consists of 5 days Doxycycline. In this observational study of 77 spelunkers at high-risk for TBRF, a single dose of 100 mg Doxycycline taken up to 72 hours after exposure to ticks was 100% effective in preventing the disease.
Uploads
Papers by Yoav Negev
מים יציבים בקרבתה. כל עוד אוכלוסיית העיר הייתה מצומצמת, כפי שהיה למשל בתקופת הברזל
2 ) 1000 – 586 לפסה"נ בקירוב(, די היה במי מעיין הגיחון הנובע למרגלותיה ובאיסוף מי נגר עילי
כדי לספק את צורכי תושביה. למן התקופה החשמונאית, במאה הב' לפסה"נ, גדלה ירושלים באופן
מואץ. על פי אומדנים שמרניים, במאה הא' לסה"נ מנתה אוכלוסיית העיר 20,000 – 30,000 נפש )גבע
תשס"ח; רייך תשע"ג(. כמו כן, המים הרבים שנדרשו לעבודת המקדש, והעלייה הניכרת במספר עולי
הרגל שהגיעו לעיר כמה פעמים בשנה )ספראי תש"ף: 214 – 216 (, חייבו מציאת פתרונות לאספקה
סדירה של כמויות גדולות של מים. כמות גדולה של מים נצטרכה גם לאחר חורבן ירושלים, עם ייסודה
של הקולוניה הרומית איליה קפיטולינה בראשית המאה הב' לסה"נ ) Weksler-Bdolah 2019 (. הפתרון
העיקרי למצוקה זו נמצא בהובלת מים העירה באמצעות מערכת של אמות מאזור הר חברון שמדרום
לעיר, שם המעיינות שופעים ונובעים בגובה רב. במערכת זו ארבע אמות מים נפרדות, שבמרכזן שלוש
בריכות אגירה גדולות המכונות "בריכות שלמה".
במאמר זה נידונה האמה שמקורה בנחל הפירים ושהובילה מים מעין הביאר, הנמצא כ־ 16 ק"מ
מדרום לירושלים, אל בריכות שלמה )להלן: 'אמת הביאר'(. אורכה של האמה כ־ 5 ק"מ, ובה חמישה
חלקים עיקריים: מעיין קרסטי, מנהרה תת־קרקעית ובה פירים לאיחוז מי תהום ) Cuniculus ; להלן:
'מנהרת הפירים'(, אמה עילית, מנהרה חוצה רכס )להלן: 'מנהרת דהר בקו'(, ושוב אמה עילית
המסתיימת באזור בריכות שלמה )איור 1(. במאמר נתאר כיצד בעזרת טכנולוגיה מתקדמת ושימוש
בארכיטקטורה ייחודית הצליחו בוני האמה להגדיל באופן ניכר את כמות המים שסופקה לירושלים,
באמצעות פיתוחה של מנהרת הפירים.
In this article the ancient water system of Ein al-Balad in Abu Ghosh is described for the first time; a unique and complex underground system, including a well, a long and impressive water channel and a number of built, hewn stone, shafts.
This underground water system is more than 100 meters long and is among the longest underground systems found so far in the Jerusalem vicinity. The southern section of this system, 53 m long, was discovered by the authors, whilst the northern section, 40 m long was described by De-Vaux in 1950.
In light of the new evidence from this water system, together with historical and archaeological evidences, it has been proven that this is the water source that currently discharges near the Nabi Uzer Mosque. This mosque is located near a caravanserai (Khan) from the Early Islamic period, which was also in use during the Mamluk period. The section of the water system that is documented here for the first time, may refer to these periods.
The water system of Ein al-Balad is similar in some characteristics to a water system known as Kanat: i.e channeling of water from a deep well, using a long channel integrated with shafts, to the surface. In this sense, Ein al-Balad water system differs from the many spring tunnels found in the Jerusalem hills.
In addition, it demonstrates the creativity of mountain settlers in the past as they come to find technological and engineering solutions for water scarcity.
מים יציבים בקרבתה. כל עוד אוכלוסיית העיר הייתה מצומצמת, כפי שהיה למשל בתקופת הברזל
2 ) 1000 – 586 לפסה"נ בקירוב(, די היה במי מעיין הגיחון הנובע למרגלותיה ובאיסוף מי נגר עילי
כדי לספק את צורכי תושביה. למן התקופה החשמונאית, במאה הב' לפסה"נ, גדלה ירושלים באופן
מואץ. על פי אומדנים שמרניים, במאה הא' לסה"נ מנתה אוכלוסיית העיר 20,000 – 30,000 נפש )גבע
תשס"ח; רייך תשע"ג(. כמו כן, המים הרבים שנדרשו לעבודת המקדש, והעלייה הניכרת במספר עולי
הרגל שהגיעו לעיר כמה פעמים בשנה )ספראי תש"ף: 214 – 216 (, חייבו מציאת פתרונות לאספקה
סדירה של כמויות גדולות של מים. כמות גדולה של מים נצטרכה גם לאחר חורבן ירושלים, עם ייסודה
של הקולוניה הרומית איליה קפיטולינה בראשית המאה הב' לסה"נ ) Weksler-Bdolah 2019 (. הפתרון
העיקרי למצוקה זו נמצא בהובלת מים העירה באמצעות מערכת של אמות מאזור הר חברון שמדרום
לעיר, שם המעיינות שופעים ונובעים בגובה רב. במערכת זו ארבע אמות מים נפרדות, שבמרכזן שלוש
בריכות אגירה גדולות המכונות "בריכות שלמה".
במאמר זה נידונה האמה שמקורה בנחל הפירים ושהובילה מים מעין הביאר, הנמצא כ־ 16 ק"מ
מדרום לירושלים, אל בריכות שלמה )להלן: 'אמת הביאר'(. אורכה של האמה כ־ 5 ק"מ, ובה חמישה
חלקים עיקריים: מעיין קרסטי, מנהרה תת־קרקעית ובה פירים לאיחוז מי תהום ) Cuniculus ; להלן:
'מנהרת הפירים'(, אמה עילית, מנהרה חוצה רכס )להלן: 'מנהרת דהר בקו'(, ושוב אמה עילית
המסתיימת באזור בריכות שלמה )איור 1(. במאמר נתאר כיצד בעזרת טכנולוגיה מתקדמת ושימוש
בארכיטקטורה ייחודית הצליחו בוני האמה להגדיל באופן ניכר את כמות המים שסופקה לירושלים,
באמצעות פיתוחה של מנהרת הפירים.
In this article the ancient water system of Ein al-Balad in Abu Ghosh is described for the first time; a unique and complex underground system, including a well, a long and impressive water channel and a number of built, hewn stone, shafts.
This underground water system is more than 100 meters long and is among the longest underground systems found so far in the Jerusalem vicinity. The southern section of this system, 53 m long, was discovered by the authors, whilst the northern section, 40 m long was described by De-Vaux in 1950.
In light of the new evidence from this water system, together with historical and archaeological evidences, it has been proven that this is the water source that currently discharges near the Nabi Uzer Mosque. This mosque is located near a caravanserai (Khan) from the Early Islamic period, which was also in use during the Mamluk period. The section of the water system that is documented here for the first time, may refer to these periods.
The water system of Ein al-Balad is similar in some characteristics to a water system known as Kanat: i.e channeling of water from a deep well, using a long channel integrated with shafts, to the surface. In this sense, Ein al-Balad water system differs from the many spring tunnels found in the Jerusalem hills.
In addition, it demonstrates the creativity of mountain settlers in the past as they come to find technological and engineering solutions for water scarcity.