- Institute of Archaeology
The Hebrew University of Jerusalem
Mt. Scopus, Jerusalem 9190505, Israel
uzi leibner
The Hebrew University of Jerusalem, Archaeology, Faculty Member
- https://scholars.huji.ac.il/uzileibneredit
במוצא נחל ארבל, באתר עוצר נשימה ממנו נשקפים הכנרת ומצוקי הארבל, ממוקמים שרידיו של כפר גדול מן התקופה הרומית – ח'רבת ואדי אל־חמאם. במטרה לשפוך אור על שורה של שאלות הנוגעות לחיים בכפרי הגליל בעת העתיקה, בשנים 2007–2012 נערכו באתר חפירות... more
במוצא נחל ארבל, באתר עוצר נשימה ממנו נשקפים הכנרת ומצוקי הארבל, ממוקמים שרידיו של כפר גדול מן התקופה הרומית – ח'רבת ואדי אל־חמאם. במטרה לשפוך אור על שורה של שאלות הנוגעות לחיים בכפרי הגליל בעת העתיקה, בשנים 2007–2012 נערכו באתר חפירות נרחבות בידי משלחת מן המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. במוקד החפירה עמדה חשיפת בית כנסת מן הטיפוס ה'גלילי' ומחקר אדריכלי ואומנותי של שרידיו ושל רצפת הפסיפס המרהיבה שהתגלתה בו. ברחבי האתר נחפרו גם בתי מגורים רבים, סמטאות ומתקנים חקלאיים. בראש הר ניתאי שמעל הכפר נחפרו שרידיו של ביצור אימתני, ובמצוקיו נסקרו מערות מפלט רבות. הממצאים העשירים העלו כי קורותיו של הכפר מקפלים בתוכם חלק ניכר מתולדות ההתיישבות היהודית הכפרית בגליל בימי הבית השני, ובתקופת המשנה והתלמוד.
בספר מוצגים פירות החפירה הארכיאולוגית באתר ותרומתם למחקר של סוגיות מרכזיות בתולדות ההתיישבות הכפרית בגליל בעת העתיקה ולאורח החיים של תושביו: מתי וכיצד התפתח היישוב היהודי בגליל בימי הבית השני ומניין הגיעו תושביו? עד כמה היו תושבי הגליל מעורבים במרד הגדול ובמרד בר כוכבא וכיצד השפיעו תוצאות המרידות הללו על ההתיישבות באזור? מה היה מבנה המשפחה הטיפוסי בכפרים בעת העתיקה וכיצד אפשר ללמוד זאת משרידי בתי המגורים? על מה התבססה כלכלת האוכלוסייה וכיצד עלה בידי תושבי הכפרים לממן הקמת בתי כנסת מפוארים? מתי החלו להיבנות בתי כנסת בכפרי הגליל ומה בין בתי הכנסת של ימי הבית השני לאלו של תקופת המשנה והתלמוד? מה אפשר ללמוד מאומנות בתי הכנסת ומן התרבות החומרית היום־יומית על עולמם הרוחני של תושבי הכפרים?
Khirbet Wadi el-Ḥamam is a village from the Roman period located at the base of the cliffs of Mt. Nitai and above the gorge of Naḥal Arbel, two kilometers west of the Sea of Galilee. In an attempt to shed new light on a number of topics concerning village life in Roman Galilee, primarily the debated question of the date of ‘Galilean’-type synagogues, the site was excavated between 2007–2012 by an expedition from the Institute of Archaeology of the Hebrew University of Jerusalem. In addition to the synagogue and its surroundings, excavations were carried out in a series of domestic structures, agricultural installations, and public spaces in the village, as well as along a massive fortification located on the summit of Mt. Nitai, accompanied by a survey of numerous caves in the cliffs between the village and the mountaintop. The rich findings opened a window onto the material culture of rural Roman Galilee, enabling us to delineate the history of a typical local village from its establishment in the Hasmonean period until its ultimate abandonment at the beginning of the Byzantine era.
This book presents the main findings of the archaeological investigation of the site, as well as the implications they bear for various broad aspects of the study of ancient Galilee, such as: the beginning of Jewish settlement in the region in the Second Temple period; the Jewish revolts against Rome; ancient economy; rural life and livelihood; communal organization; domestic architecture; household utensils; ancient diet; Second Temple-period synagogues, and the art, architecture, and date of the ‘Galilean’-type synagogues.
בספר מוצגים פירות החפירה הארכיאולוגית באתר ותרומתם למחקר של סוגיות מרכזיות בתולדות ההתיישבות הכפרית בגליל בעת העתיקה ולאורח החיים של תושביו: מתי וכיצד התפתח היישוב היהודי בגליל בימי הבית השני ומניין הגיעו תושביו? עד כמה היו תושבי הגליל מעורבים במרד הגדול ובמרד בר כוכבא וכיצד השפיעו תוצאות המרידות הללו על ההתיישבות באזור? מה היה מבנה המשפחה הטיפוסי בכפרים בעת העתיקה וכיצד אפשר ללמוד זאת משרידי בתי המגורים? על מה התבססה כלכלת האוכלוסייה וכיצד עלה בידי תושבי הכפרים לממן הקמת בתי כנסת מפוארים? מתי החלו להיבנות בתי כנסת בכפרי הגליל ומה בין בתי הכנסת של ימי הבית השני לאלו של תקופת המשנה והתלמוד? מה אפשר ללמוד מאומנות בתי הכנסת ומן התרבות החומרית היום־יומית על עולמם הרוחני של תושבי הכפרים?
Khirbet Wadi el-Ḥamam is a village from the Roman period located at the base of the cliffs of Mt. Nitai and above the gorge of Naḥal Arbel, two kilometers west of the Sea of Galilee. In an attempt to shed new light on a number of topics concerning village life in Roman Galilee, primarily the debated question of the date of ‘Galilean’-type synagogues, the site was excavated between 2007–2012 by an expedition from the Institute of Archaeology of the Hebrew University of Jerusalem. In addition to the synagogue and its surroundings, excavations were carried out in a series of domestic structures, agricultural installations, and public spaces in the village, as well as along a massive fortification located on the summit of Mt. Nitai, accompanied by a survey of numerous caves in the cliffs between the village and the mountaintop. The rich findings opened a window onto the material culture of rural Roman Galilee, enabling us to delineate the history of a typical local village from its establishment in the Hasmonean period until its ultimate abandonment at the beginning of the Byzantine era.
This book presents the main findings of the archaeological investigation of the site, as well as the implications they bear for various broad aspects of the study of ancient Galilee, such as: the beginning of Jewish settlement in the region in the Second Temple period; the Jewish revolts against Rome; ancient economy; rural life and livelihood; communal organization; domestic architecture; household utensils; ancient diet; Second Temple-period synagogues, and the art, architecture, and date of the ‘Galilean’-type synagogues.
Research Interests:
The book aims to provide the most accurate picture possible of the nature and history of the rural settlement in the Lower Galilee during Hellenistic, Roman and Byzantine periods when this region played an important role in the... more
The book aims to provide the most accurate picture possible of the nature and history of the rural settlement in the Lower Galilee during Hellenistic, Roman and Byzantine periods when this region played an important role in the development of both Judaism and Christianity.
In an attempt to draw a historical reconstruction based on systematic data, a test case area in the »heart« of ancient Galilee was chosen for this research. Two distinct disciplines were used: the study of the relevant historical sources and the advanced archaeological field survey. Greek, Latin, Hebrew and Aramaic sources concerning settlements in the region were translated and discussed. Some fifty archaeological sites from the periods under discussion were identified and surveyed.
The analysis of the finds enabled the author to draw a detailed portrait of settlement – including periods of construction, abandonment, prosperity and decline in each site and in the region as a whole. This book sheds new light on major historical issues such as the origins of the Galilean Jewry in the Second Temple Period, the First Jewish Revolt and its
outcomes, the Jews of Galilee under Christian regime, demography, economy, continuity and decline.
In an attempt to draw a historical reconstruction based on systematic data, a test case area in the »heart« of ancient Galilee was chosen for this research. Two distinct disciplines were used: the study of the relevant historical sources and the advanced archaeological field survey. Greek, Latin, Hebrew and Aramaic sources concerning settlements in the region were translated and discussed. Some fifty archaeological sites from the periods under discussion were identified and surveyed.
The analysis of the finds enabled the author to draw a detailed portrait of settlement – including periods of construction, abandonment, prosperity and decline in each site and in the region as a whole. This book sheds new light on major historical issues such as the origins of the Galilean Jewry in the Second Temple Period, the First Jewish Revolt and its
outcomes, the Jews of Galilee under Christian regime, demography, economy, continuity and decline.
Research Interests:
Khirbet Wadi Ḥamam is a Roman-period village located at the base of the cliffs of Mt. Nitai and above the gorge of Naḥal Arbel, two km west of the Sea of Galilee. In an attempt to shed new light on a number of topics concerning... more
Khirbet Wadi Ḥamam is a Roman-period village located at the base of the cliffs of Mt. Nitai and above the gorge of Naḥal Arbel, two km west of the Sea of Galilee. In an attempt to shed new light on a number of topics concerning village-life in Roman Galilee, primarily the debated question of the date of ‘Galilean’-type synagogues, the site was excavated between 2007–2012 by an expedition from the Institute of Archaeology of the Hebrew University of Jerusalem. In addition to the synagogue and its surroundings, excavations were carried out in a series of domestic structures, agricultural installations and public spaces in the village, as well as along a massive fortification located on the summit of Mt. Nitai, accompanied by a survey of numerous caves in the cliffs between the village and the mountaintop. The rich remains opened a wide window onto the material culture of rural Roman Galilee, enabling us to delineate the history of a typical local village from its establishment in the Hasmonean period until its final abandonment at the beginning of the Byzantine era. The findings bear implications for various aspects in the study of ancient Galilee: the beginning of Jewish settlement in the region in the Second Temple period, the Jewish revolts against Rome, ancient economy, rural life and livelihood, communal organization, domestic architecture, household utensils, ancient diet, and above all the art, architecture and date of the ‘Galilean’-type synagogues.
Research Interests:
This companion volume to Ancient Synagogues Revealed, published in 1981, apprises the reader of the latest archaeological and historical data culled from the excavations of ancient synagogues since that date. The articles, written by the... more
This companion volume to Ancient Synagogues Revealed, published in 1981, apprises the reader of the latest archaeological and historical data culled from the excavations of ancient synagogues since that date. The articles, written by the excavators of these sites, reveal a plethora of synagogue buildings, artistic remains, inscriptions, and small finds that shed light on many aspects of this ancient institution and increase the number and range of scholarly interpretations and theories regarding the synagogue in the first millennium of its existence.
Diverse aspects of the ancient synagogue—archaeology, history, art, epigraphy, language, and literature—allow for new and creative interpretations of these intriguing archaeological finds.
Diverse aspects of the ancient synagogue—archaeology, history, art, epigraphy, language, and literature—allow for new and creative interpretations of these intriguing archaeological finds.
Research Interests:
The contributions to this volume examine the emergence of ancient Jewish art from the interdisciplinary perspective of Art and Archaeology, Ancient Judaism and Rabbinics, Patristics and Church History. The studies show that an... more
The contributions to this volume examine the emergence of ancient Jewish art from the interdisciplinary perspective of Art and Archaeology, Ancient Judaism and Rabbinics, Patristics and Church History. The studies show that an interdisciplinary approach leads to a better understanding not only of ancient Jewish but also of Graeco-Roman and Christian art in late antiquity.
Research Interests:
Research Interests:
The rich and extensively studied archaeological record of the Near East provides an opportunity to develop a comprehensive archaeomagnetic dataset for exploring the behavior of the geomagnetic field with high precision. The Levantine... more
The rich and extensively studied archaeological record of the Near East provides an opportunity to develop a comprehensive archaeomagnetic dataset for exploring the behavior of the geomagnetic field with high precision. The Levantine archaeomagnetic curve (LAC) project is an ongoing effort to develop a continuous high-resolution geomagnetic intensity curve for the Levant and Mesopotamia. The first version of the LAC covered the period between 3000 and 550 BCE. Here, we report archaeointensity data from 169 samples compiled into 32 groups dating between the 7th and the 1st centuries BCE aiming at extending the LAC up to the end of the first millennium BCE. Twenty-two groups are assembled from storage jar handles bearing different types of royal seal impressions, which were used in Judah as part of a taxation administrative system. These groups are combined with 10 other groups of pottery assemblages, three of which are from Hellenistic destruction layers dated using radiocarbon and coins. The new curve shows that the Levantine Iron Age Anomaly (LIAA) spanned 550 years (1100-550 BCE) and that the rate of decline during the last spike around 600 BCE could have reached ∼0.6 μT/year. During the 6th century, the virtual axial dipole moment (VADM) dropped from 160 ZAm 2 to 125 ZAm 2 after which field intensity only slightly increased to 135 ZAm 2 , until another considerable decline to ∼90 ZAm 2 during the 3rd to the 1st centuries BCE. We highlight the archaeomagnetic implication of the new curve in inferring the relative chronological relationship between different stamp types.
Research Interests:
A spring tunnel is an ancient water installation used to artificially increase the water yield of a spring through a subterranean tunnel. We have developed a database of 216 spring tunnels documented in the central region of the... more
A spring tunnel is an ancient water installation used to artificially increase the water yield
of a spring through a subterranean tunnel. We have developed a database of 216 spring
tunnels documented in the central region of the Southern Levant (present‐day Israel),
constructed between Iron Age II and the modern era. The study focuses on the evolution
of this water installation over a period of 2500 years, examining these constructions from
technological, typological, spatial, and cultural perspectives. Within the larger database,
132 spring tunnels have been mapped, from which we present 36 examples selected to
outline the typology and chronology of this type of water installation. The findings of the
study indicate a diachronic correlation between the distribution of settlement in the
mountain region and the number and geographical distribution of spring tunnels. Ethnic
and religious changes, and the complexity of the mountain region's population, are also
reflected in the use of these water installations. The comprehensive water structure
database presented in this article, from a peripheral, yet strategically located region in
relation both to the Far East and to West Mediterranean Empires, is used for initial
consideration of local initiatives versus the knowledge‐transfer process
of a spring through a subterranean tunnel. We have developed a database of 216 spring
tunnels documented in the central region of the Southern Levant (present‐day Israel),
constructed between Iron Age II and the modern era. The study focuses on the evolution
of this water installation over a period of 2500 years, examining these constructions from
technological, typological, spatial, and cultural perspectives. Within the larger database,
132 spring tunnels have been mapped, from which we present 36 examples selected to
outline the typology and chronology of this type of water installation. The findings of the
study indicate a diachronic correlation between the distribution of settlement in the
mountain region and the number and geographical distribution of spring tunnels. Ethnic
and religious changes, and the complexity of the mountain region's population, are also
reflected in the use of these water installations. The comprehensive water structure
database presented in this article, from a peripheral, yet strategically located region in
relation both to the Far East and to West Mediterranean Empires, is used for initial
consideration of local initiatives versus the knowledge‐transfer process
Research Interests:
המסורת על גלויות "הסנהדרין" בגליל, המתעדת את היישובים שבהם ישבה לכאורה ההנהגה המרכזית, שימשה במשך שנים רבות כאבן פינה בשחזור ההיסטוריוגרפי של תקופת המשנה והתלמוד. בדור האחרון החלו חוקרים להעלות ספקות בדבר מהימנותה ההיסטורית של המסורת... more
המסורת על גלויות "הסנהדרין" בגליל, המתעדת את היישובים שבהם ישבה לכאורה ההנהגה המרכזית, שימשה במשך שנים רבות כאבן פינה בשחזור ההיסטוריוגרפי של תקופת המשנה והתלמוד. בדור האחרון החלו חוקרים להעלות ספקות בדבר מהימנותה ההיסטורית של המסורת הזאת. עיקר דיונם נסוב סביב השאלה האם בתקופה הנדונה הייתה בכלל סנהדרין בעוד שאלת פשר חיבורה של המסורת ובחירת היישובים הנזכרים בה נדחקה לקרן זווית. בנוסף לכך, הסברים שהוצעו בעבר לגלויות השונות התמקדו בנסיבות המיוחדות שהובילו למעבר מיישוב אחד למשנהו. רק תשומת לב מעטה הוקדשה למסלול הגאוגרפי בכללותו, והנתונים הארכאולוגיים העדכניים לא נדונו כלל בהקשר זה. גם שאלת היחס בין שני המקורות שבהם מופיעה המסורת לא נדונה בעבר. במאמר נבחנת מסורת זו מחדש משלושה היבטים נפרדים לכאורה, שיש להם למעשה השלכה הדדית זה על זה. הדיון נפתח בהיבט התלמודי ובניסיון לשחזר את התגבשותה של המסורת, זמנה המשוער וגלגוליה עד לנוסחים שלפנינו. בשלב השני נבחנת המסורת מן ההיבט ההיסטורי: מה מטרת חיבורה, והאם היא משקפת מציאות היסטורית כלשהי. לבסוף מראה המאמר כיצד התמונה היישובית, המבוססת על איסוף שיטתי של נתונים ארכאולוגיים וספרותיים, מסייעת להבין את הרקע למסורת. לאור התמונה המתקבלת נטען כי המסורת משקפת, מבלי משים, את העתקת מרכז הכובד של היישוב היהודי שבקרבו פעלה אותה "סנהדרין", וכי תמורות גאוגרפיות־יישוביות הן העומדות ברקע מסלול הגלויות שהיא משרטטת.
Research Interests:
Hoards containing hundreds or thousands of coins have been found under floors of various Late Antique synagogues. The coins are so dispersed that it is clear they were never meant to be collected, but were intentionally scattered. The... more
Hoards containing hundreds or thousands of coins have been found under floors of various Late Antique synagogues. The coins are so dispersed that it is clear they were never meant to be collected, but were intentionally scattered. The custom is not alluded to in any ancient Jewish source, making it hard to interpret. Archaeologists have acknowledged the phenomenon, but without dealing with its characteristics or cultural background. In this article, we first present the phenomenon with its physical settings, chronological boundaries and geographical distribution. The practice is documented in a restricted geographical region in northeastern Palestine, apparently pointing to a localized custom. The main part of the article is devoted to interpreting the phenomenon and comparing it with foundation deposits in other areas in the ancient world, concluding that it seems to have been a praxis meant to protect the building, which developed during a period in which magical practices and beliefs flourished among the Jews.
Research Interests:
This article presents a lavish, Roman-period burial cave discovered in the northern necropolis of Tiberias. It consisted of three skillfully hewn rooms comprising a vestibule with wall paintings and two burial chambers with loculi. Two... more
This article presents a lavish, Roman-period burial cave discovered in the northern necropolis of Tiberias. It consisted of three skillfully hewn rooms comprising a vestibule with wall paintings and two burial chambers with loculi. Two ossuaries were discovered in the cave, one bearing a Greek inscription. Another Greek inscription, originally placed above one of the loculi, apparently mentioned one of the family patriarchs. Pottery vessels and oil lamps found in the cave date its use to the late first and mainly to the second century CE. The cave’s opulence, and the attestation of a population that was literate in Greek, indicate that it belonged to one of the elite Jewish families of Tiberias.
Research Interests:
Rabbinic literature contains a plethora of traditions concerning the material culture of Roman Palestine that can sometimes be used as ethnographic testimonies, enabling the reconstruction of different aspects of daily life. Often... more
Rabbinic literature contains a plethora of traditions concerning the material culture of Roman Palestine that can sometimes be used as ethnographic testimonies, enabling the reconstruction of different aspects of daily life. Often however, rabbinic traditions are indecipherable, as the meaning of many terms and objects were lost over time. In this article we investigate one such term, demonstrating how archeological finds can sometimes assist in revealing the meaning of vague sources, and how the sources can assist in understanding the function of the silent archeological remains.
The word "ḥadut" (or "dut") is mentioned in several tannaitic sources, although it seems its meaning was obscured over time. It appears that the Babylonian amoraim did not know what the ḥadut was used for and what it looked like. Similarly, the discourse of the Palestinian amoraim raises the suspicion that they were not familiar with the exact reality behind this term. The confusion regarding this term continues in the Geonim and Rishonim literature and up to modern commentators and scholars.
A comprehensive analysis of the tannaitic sources in which this term is mentioned, leads to the conclusion that the hִadut is an underground chamber, similar in shape to that of a water cistern. It was usually placed directly under the house and entered through a hole in the floor and was used for dry-storage of goods, such as agricultural produce or wine jars. It seems that the term originates in the Syriac “hִadut”, which defines a silo or an underground granary.
An investigation of the archeological literature shows that underground chambers, with features that are consistent with the ones mentioned above, were common in Hellenistic and Early Roman Palestine, especially below houses in Judea, Samaria and the Galilee. The entrances to these chambers were usually round and could be closed and sometimes camouflaged in different ways, making their opening and usage cumbersome.
ספרות חז"ל מכילה מסורות רבות הנוגעות לתרבות החומרית בארץ ישראל במאות הראשונות לספירה ולעיתים עשויה לשמש כמעין ספרות אתנוגראפית בעזרתה ניתן לשחזר היבטים מחיי היום-יום. עם זאת, כיוון שמובנם של מושגים שונים אבד במרוצת הדורות, מקורות רבים בספרות זאת נותרים סתומים. במאמר זה אנו מתחקים אחר מושג שכזה ומדגימים כיצד הממצא הארכאולוגי יכול לסייע בפיענוח מקורות עמומים, וכיצד המקורות עשויים להבהיר את הריאליה שמאחורי הממצא הדומם.
המילה "חדות" (או "דות") נזכרת בשורה של מקורות תנאיים אולם נראה כי מובנו של המושג היטשטש במרוצת הדורות. נראה כי אמוראי בבל לא ידעו למה בדיוק שימשה החדות ומה צורתה ואף דיונם של אמוראי א"י מעלה את החשד שהריאליה של המושג כבר הייתה מעורפלת בזמנם. המבוכה סביב המושג נמשכת לספרות הגאונים והראשונים ועד לפרשנים וחוקרים בעת החדשה.
ניתוח המקורות התנאיים מלמד כי חדות היא חלל תת-קרקעי הדומה בצורתה לבור מים והממוקמת בדרך כלל ישירות מתחת לבית. הכניסה היא דרך פתח עגול הקבוע בקרקע והחלל שימש לאחסנה יבשה דוגמת תבואה או חביות יין. נראה כי מקורה של המילה הוא בסורית בה משמשת ה'חדות' לציון אסם או אוצר תת-קרקעי.
סקירה של הספרות הארכיאולוגית מלמדת שמתקן אחסון שמאפייניו עולים בקנה אחד עם ההגדרות דלעיל היה נפוץ מאוד, בעיקר מתחת לבתים מן התקופות ההלניסטית והרומית הקדומה, ביהודה, בשומרון ובגליל. פתחו של המתקן עגול וניתן לכיסוי באופנים שונים ונראה שלא פעם היה מוסווה מתחת לרצפה והפתיחה הייתה כרוכה בטרחה לא מבוטלת.
זיהויו של מתקן זה עם ה'חדות', ובחינה של צורתו, מאפייניו וממצאים שנתגלו בתוכו, מאפשרים לפרש מחדש שורה של מקורות עמומים מן הספרות התנאית.
The word "ḥadut" (or "dut") is mentioned in several tannaitic sources, although it seems its meaning was obscured over time. It appears that the Babylonian amoraim did not know what the ḥadut was used for and what it looked like. Similarly, the discourse of the Palestinian amoraim raises the suspicion that they were not familiar with the exact reality behind this term. The confusion regarding this term continues in the Geonim and Rishonim literature and up to modern commentators and scholars.
A comprehensive analysis of the tannaitic sources in which this term is mentioned, leads to the conclusion that the hִadut is an underground chamber, similar in shape to that of a water cistern. It was usually placed directly under the house and entered through a hole in the floor and was used for dry-storage of goods, such as agricultural produce or wine jars. It seems that the term originates in the Syriac “hִadut”, which defines a silo or an underground granary.
An investigation of the archeological literature shows that underground chambers, with features that are consistent with the ones mentioned above, were common in Hellenistic and Early Roman Palestine, especially below houses in Judea, Samaria and the Galilee. The entrances to these chambers were usually round and could be closed and sometimes camouflaged in different ways, making their opening and usage cumbersome.
ספרות חז"ל מכילה מסורות רבות הנוגעות לתרבות החומרית בארץ ישראל במאות הראשונות לספירה ולעיתים עשויה לשמש כמעין ספרות אתנוגראפית בעזרתה ניתן לשחזר היבטים מחיי היום-יום. עם זאת, כיוון שמובנם של מושגים שונים אבד במרוצת הדורות, מקורות רבים בספרות זאת נותרים סתומים. במאמר זה אנו מתחקים אחר מושג שכזה ומדגימים כיצד הממצא הארכאולוגי יכול לסייע בפיענוח מקורות עמומים, וכיצד המקורות עשויים להבהיר את הריאליה שמאחורי הממצא הדומם.
המילה "חדות" (או "דות") נזכרת בשורה של מקורות תנאיים אולם נראה כי מובנו של המושג היטשטש במרוצת הדורות. נראה כי אמוראי בבל לא ידעו למה בדיוק שימשה החדות ומה צורתה ואף דיונם של אמוראי א"י מעלה את החשד שהריאליה של המושג כבר הייתה מעורפלת בזמנם. המבוכה סביב המושג נמשכת לספרות הגאונים והראשונים ועד לפרשנים וחוקרים בעת החדשה.
ניתוח המקורות התנאיים מלמד כי חדות היא חלל תת-קרקעי הדומה בצורתה לבור מים והממוקמת בדרך כלל ישירות מתחת לבית. הכניסה היא דרך פתח עגול הקבוע בקרקע והחלל שימש לאחסנה יבשה דוגמת תבואה או חביות יין. נראה כי מקורה של המילה הוא בסורית בה משמשת ה'חדות' לציון אסם או אוצר תת-קרקעי.
סקירה של הספרות הארכיאולוגית מלמדת שמתקן אחסון שמאפייניו עולים בקנה אחד עם ההגדרות דלעיל היה נפוץ מאוד, בעיקר מתחת לבתים מן התקופות ההלניסטית והרומית הקדומה, ביהודה, בשומרון ובגליל. פתחו של המתקן עגול וניתן לכיסוי באופנים שונים ונראה שלא פעם היה מוסווה מתחת לרצפה והפתיחה הייתה כרוכה בטרחה לא מבוטלת.
זיהויו של מתקן זה עם ה'חדות', ובחינה של צורתו, מאפייניו וממצאים שנתגלו בתוכו, מאפשרים לפרש מחדש שורה של מקורות עמומים מן הספרות התנאית.
Research Interests:
חורבת עורבה נמצאת על גבעה נישאה בגובה 460 מ' מעל פני הים, בקצה המערבי של שלוחה היורדת מהרי חברון, בין נחל האלה לנחל גדור. מן האתר תצפית נרחבת אל אזור המשתרע מן השיפולים המערביים של בימת הרי חברון וגוש עציון, דרך עמק התלם ועמק האלה ועד... more
חורבת עורבה נמצאת על גבעה נישאה בגובה 460 מ' מעל פני הים, בקצה המערבי של שלוחה היורדת מהרי חברון, בין נחל האלה לנחל גדור. מן האתר תצפית נרחבת אל אזור המשתרע מן השיפולים המערביים של בימת הרי חברון וגוש עציון, דרך עמק התלם ועמק האלה ועד למישור החוף באזור אשדוד ואשקלון. בפברואר 2020 נערך סקר יסודי באתר ובעקבותיו שבועיים של חפירה. עיקרו של האתר הוא מתחם מוקף חומה שמידותיו הן 85X100
מ' ובתוכו שרידי מבנים רבים. מחוץ למתחם נסקרו בורות מים, מערות מגורים/אחסון, מערות קבורה, מתקנים חקלאיים וכן מערך דרכים בנויות המוביל לאתר וממנו.
החפירות שנערכו בכמה נקודות מפתח לאורך החומה, מלמדים שראשיתו של האתר בשלהי התקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית, כנראה במאה הד' או ראשית הג' לפנה"ס. נראה כי האתר הוקף בחומה כבר עם ייסודו. הקמת חומה מאסיבית על שטח כה גדול מצביעה על יכולות לוגיסטיות וכלכליות מרשימות של הגורם שעמד מאחורי ייסוד האתר. השליטה המצוינת בתצפית מן המקום עשויה לרמוז לגורם בעל כח פוליטי או צבאי. התקופה הדומיננטית ביותר מבחינת כמות הממצאים, בכל רחבי האתר, היא ההלניסטית הקדומה – המאות הג'-ב' לפנה"ס. ראוי לציין כי הרוב המוחלט של קרמיקה הלניסטית באתר היא מקומית ואופיינית ליהודה של התקופה הנדונה, ללא קרמיקה מיובאת כמעט בכלל, וזאת בשונה מאתרים סמוכים הנמצאים כנראה כבר בתחומי אידומיאה, בהם קרמיקה מיובאת רבה. ההתיישבות במקום נמשכה בתקופה החשמונאית והרומית הקדומה ונראה כי היא נפסקה בחדות בסופה של תקופה זו, אולי בעקבות המרד הגדול.
הממצא הנומיסמטי מן האתר כולל מטבעות הלניסטיים, חשמונאיים ורומיים קדומים – המאוחרים שבהם הם שלש מטבעות מן המרד הגדול. כן נמצאו מטבעות ספורים מן התקופות הביזנטית והמוסלמית הקדומה, אך בהעדר ממצא אחר מתקופות אלו הם מעידים כנראה רק על נוכחות ארעית במקום. לאחר פער ארוך בהתיישבות, מתחדשת האחיזה במקום בתקופה הממלוכית ובמרכז הפאה הדרומית נבנה מבנה בן שלשה חדרים, הבנוי אבני גזית בשימוש משני. נראה כי לאחר התקופה הממלוכית ניטש האתר בשנית.
עניין מיוחד יש בשתי מערכות מסתור מפותחות שנסקרו באתר. מרבית הקרמיקה במערכות המסתור מתוארכת לתקופה הרומית הקדומה, אך בשתיהן נמצאו גם חרסים מן התקופות ההלניסטית והחשמונאית. לאור הממצאים נראה כי האתר לא היה מיושב אחרי המרד הגדול ומערכות המסתור מצטרפות אפוא לתופעה ההולכת ומתחוורת של מערכות משוכללות הקודמות למרד בר כוכבא.
מ' ובתוכו שרידי מבנים רבים. מחוץ למתחם נסקרו בורות מים, מערות מגורים/אחסון, מערות קבורה, מתקנים חקלאיים וכן מערך דרכים בנויות המוביל לאתר וממנו.
החפירות שנערכו בכמה נקודות מפתח לאורך החומה, מלמדים שראשיתו של האתר בשלהי התקופה הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית, כנראה במאה הד' או ראשית הג' לפנה"ס. נראה כי האתר הוקף בחומה כבר עם ייסודו. הקמת חומה מאסיבית על שטח כה גדול מצביעה על יכולות לוגיסטיות וכלכליות מרשימות של הגורם שעמד מאחורי ייסוד האתר. השליטה המצוינת בתצפית מן המקום עשויה לרמוז לגורם בעל כח פוליטי או צבאי. התקופה הדומיננטית ביותר מבחינת כמות הממצאים, בכל רחבי האתר, היא ההלניסטית הקדומה – המאות הג'-ב' לפנה"ס. ראוי לציין כי הרוב המוחלט של קרמיקה הלניסטית באתר היא מקומית ואופיינית ליהודה של התקופה הנדונה, ללא קרמיקה מיובאת כמעט בכלל, וזאת בשונה מאתרים סמוכים הנמצאים כנראה כבר בתחומי אידומיאה, בהם קרמיקה מיובאת רבה. ההתיישבות במקום נמשכה בתקופה החשמונאית והרומית הקדומה ונראה כי היא נפסקה בחדות בסופה של תקופה זו, אולי בעקבות המרד הגדול.
הממצא הנומיסמטי מן האתר כולל מטבעות הלניסטיים, חשמונאיים ורומיים קדומים – המאוחרים שבהם הם שלש מטבעות מן המרד הגדול. כן נמצאו מטבעות ספורים מן התקופות הביזנטית והמוסלמית הקדומה, אך בהעדר ממצא אחר מתקופות אלו הם מעידים כנראה רק על נוכחות ארעית במקום. לאחר פער ארוך בהתיישבות, מתחדשת האחיזה במקום בתקופה הממלוכית ובמרכז הפאה הדרומית נבנה מבנה בן שלשה חדרים, הבנוי אבני גזית בשימוש משני. נראה כי לאחר התקופה הממלוכית ניטש האתר בשנית.
עניין מיוחד יש בשתי מערכות מסתור מפותחות שנסקרו באתר. מרבית הקרמיקה במערכות המסתור מתוארכת לתקופה הרומית הקדומה, אך בשתיהן נמצאו גם חרסים מן התקופות ההלניסטית והחשמונאית. לאור הממצאים נראה כי האתר לא היה מיושב אחרי המרד הגדול ומערכות המסתור מצטרפות אפוא לתופעה ההולכת ומתחוורת של מערכות משוכללות הקודמות למרד בר כוכבא.
Research Interests:
Remains of large structures dated to the Second Temple period were discovered under the Late Roman synagogues of Khirbet Wadi Hamam, Arbel, Nahal Gush-Halav, Capernaum and Hammath-Tiberias. Since the excavators did not dismantle the... more
Remains of large structures dated to the Second Temple period were discovered under the Late Roman synagogues of Khirbet Wadi Hamam, Arbel, Nahal Gush-Halav, Capernaum and Hammath-Tiberias. Since the excavators did not dismantle the synagogues and were content with excavating a few trenches beneath the floors, and since the late construction also blurred the early remains, it was hard to determine the exact nature of the early buildings. This paper discusses the layout of these structures, their date, architectural ornamentation (such as column capitals, stucco fragments and fresco paintings) and their location in the villages. A comparison of these characteristics to those of Second Temple period synagogues, such as those at Gamla and Magdala, leads to the conclusion that the earlier structures should also be identified as synagogues dating from this period.
This conclusion is important for our understanding of the dispersion of synagogues in rural areas, which was apparently wider than previously assumed. It also narrows the chronological gap between the Second Temple synagogues and those of the later Roman period, and supports the idea that the latter developed organically from the former, rather than ex nihilo.
The fact that these five structures are all located beneath later synagogues is significant, since it points to long-lasting local traditions regarding the role of the specific locations of public structures of this kind.
מתחת לבתי הכנסת מן התקופה הרומית המאוחרת בח'רבת ואדי חמאם, ארבל, נחל גוש חלב, כפר נחום וחמת טבריה נחשפו שרידי מבנים גדולים שתוארכו לימי הבית השני. מכיוון שהחופרים לא פירקו את בתי הכנסת והסתפקו בבורות בדיקה מתחת לרצפות, ומכיוון שהבנייה המאוחרת טשטשה את השרידים, לא ניתן היה לעמוד על מאפייניהם המדויקים של המבנים הקדומים. במאמר זה נדונים תוכניות המבנים הללו, זמנם, עיטורם האדריכלי (כגון כותרות עמודים, טיח מכויר ותמשיחי קיר) ומיקומם בכפר. השוואה למאפיינים הללו בבתי הכנסת המוכרים מימי הבית השני באתרים כגון גמלא ומגדלא מובילה למסקנה שגם את המבנים הגדולים בחמשת האתרים האמורים יש לזהות כבתי כנסת מימי הבית השני. מסקנה זו חשובה להבנת תפוצת בתי הכנסת במגזר הכפרי בתקופה זו, תפוצה שהייתה, כך מתברר, נרחבת יותר מכפי שסברו חוקרים בעבר. נוסף על כך זיהוי זה מצמצם את הפער הכרונולוגי בין בתי הכנסת של ימי הבית לאלו של תקופת המשנה והתלמוד, ומחזק את הדעה שהאחרונים התפתחו מתוך הראשונים ולא נולדו יש מאין. לבסוף, העובדה שחמשת המבנים הללו קבורים מתחת לבתי כנסת מאוחרים מלמדת על קיומן של מסורות מקומיות בנות מאות שנים, שנגעו לייעודה של החלקה שעליה ניצב מבנה הציבור בכפרים הנדונים
This conclusion is important for our understanding of the dispersion of synagogues in rural areas, which was apparently wider than previously assumed. It also narrows the chronological gap between the Second Temple synagogues and those of the later Roman period, and supports the idea that the latter developed organically from the former, rather than ex nihilo.
The fact that these five structures are all located beneath later synagogues is significant, since it points to long-lasting local traditions regarding the role of the specific locations of public structures of this kind.
מתחת לבתי הכנסת מן התקופה הרומית המאוחרת בח'רבת ואדי חמאם, ארבל, נחל גוש חלב, כפר נחום וחמת טבריה נחשפו שרידי מבנים גדולים שתוארכו לימי הבית השני. מכיוון שהחופרים לא פירקו את בתי הכנסת והסתפקו בבורות בדיקה מתחת לרצפות, ומכיוון שהבנייה המאוחרת טשטשה את השרידים, לא ניתן היה לעמוד על מאפייניהם המדויקים של המבנים הקדומים. במאמר זה נדונים תוכניות המבנים הללו, זמנם, עיטורם האדריכלי (כגון כותרות עמודים, טיח מכויר ותמשיחי קיר) ומיקומם בכפר. השוואה למאפיינים הללו בבתי הכנסת המוכרים מימי הבית השני באתרים כגון גמלא ומגדלא מובילה למסקנה שגם את המבנים הגדולים בחמשת האתרים האמורים יש לזהות כבתי כנסת מימי הבית השני. מסקנה זו חשובה להבנת תפוצת בתי הכנסת במגזר הכפרי בתקופה זו, תפוצה שהייתה, כך מתברר, נרחבת יותר מכפי שסברו חוקרים בעבר. נוסף על כך זיהוי זה מצמצם את הפער הכרונולוגי בין בתי הכנסת של ימי הבית לאלו של תקופת המשנה והתלמוד, ומחזק את הדעה שהאחרונים התפתחו מתוך הראשונים ולא נולדו יש מאין. לבסוף, העובדה שחמשת המבנים הללו קבורים מתחת לבתי כנסת מאוחרים מלמדת על קיומן של מסורות מקומיות בנות מאות שנים, שנגעו לייעודה של החלקה שעליה ניצב מבנה הציבור בכפרים הנדונים
Research Interests:
Historical sources regarding Hellenistic-period Galilee are few and ambiguous and do not provide a clear picture about the identity of its population. Rich Hellenistic strata were uncovered at sites on the boarders of Galilee – mainly at... more
Historical sources regarding Hellenistic-period Galilee are few and ambiguous and do not provide a clear picture about the identity of its population. Rich Hellenistic strata were uncovered at sites on the boarders of Galilee – mainly at Scythopolis in the south and Tel Anafa and Kedesh up north (belonging already to the Phoenician realm). Very little is known, however, about the inner parts of Galilee in this period. While we have ample evidence for a dense Jewish population in the area in the Early Roman period, we do not know if and how it relates to that of the Hellenistic era. This information is imperative for understanding the ethnic and cultural background in which Second Temple period Judaism and early Christianity developed in the Galilee.
The Hellenistic Galilee Project was initiated by a team of the Hebrew University, in an attempt to shed light on these questions through an investigation of the material culture and settlement dynamics in the Galilee in the period under discussion. The research includes an excavation of a key site called Khirbet el-‘Eika, in the Eastern Lower Galilee, and a survey of Hellenistic period sites between the Mediterranean coast and the Sea of Galilee. The material culture revealed at Khirbet el-‘Eika points to a population with close ties to the Phoenician coast, most likely pagan. The site came to a sudden end in a dramatic destruction and the rich assemblage of artifacts allowed us to pinpoint this event to ca. 145/4 BCE. Furthermore, newly published excavations, as well as the results of our survey, point to additional Galilean sites that seem to have been abandoned in the mid-2nd century BCE and this hitherto unknown occasion seems to be a wide phenomenon. The paper discusses the material culture remains and the settlement patterns in the Galilee during the Hellenistic and Hasmonean periods and the conclusions that can be derived regarding the shifting in ethnic identity and political power in the transition between these two periods.
The paper discusses the political situation, the settlement patterns and the material culture in the Galilee during the Hellenistic period and the transition of the region from a Phoenician-oriented to a Hasmonean-controlled area.
for full paper see: https://cart.sbl-site.org/books/061734P
The Hellenistic Galilee Project was initiated by a team of the Hebrew University, in an attempt to shed light on these questions through an investigation of the material culture and settlement dynamics in the Galilee in the period under discussion. The research includes an excavation of a key site called Khirbet el-‘Eika, in the Eastern Lower Galilee, and a survey of Hellenistic period sites between the Mediterranean coast and the Sea of Galilee. The material culture revealed at Khirbet el-‘Eika points to a population with close ties to the Phoenician coast, most likely pagan. The site came to a sudden end in a dramatic destruction and the rich assemblage of artifacts allowed us to pinpoint this event to ca. 145/4 BCE. Furthermore, newly published excavations, as well as the results of our survey, point to additional Galilean sites that seem to have been abandoned in the mid-2nd century BCE and this hitherto unknown occasion seems to be a wide phenomenon. The paper discusses the material culture remains and the settlement patterns in the Galilee during the Hellenistic and Hasmonean periods and the conclusions that can be derived regarding the shifting in ethnic identity and political power in the transition between these two periods.
The paper discusses the political situation, the settlement patterns and the material culture in the Galilee during the Hellenistic period and the transition of the region from a Phoenician-oriented to a Hasmonean-controlled area.
for full paper see: https://cart.sbl-site.org/books/061734P
Research Interests:
Research Interests:
The Historical Background of the Hasmonean Occupation of the Galilee Uzi Leibner and Roi Sabar Institute of Archaeology, The Hebrew University of Jerusalem The time and nature of the Hasmonean takeover of the Galilee have been widely... more
The Historical Background of the Hasmonean Occupation of the Galilee
Uzi Leibner and Roi Sabar
Institute of Archaeology, The Hebrew University of Jerusalem
The time and nature of the Hasmonean takeover of the Galilee have been widely debated. While at the end of the second century BCE at least part of the Galilee was clearly controlled by the Hasmoneans, existing sources do not tell us when and how this happened and the result is various and contradicting hypotheses.
This paper presents the findings of an archaeological investigation of Hellenistic sites across the Lower Galilee, carried out by a team of the Hebrew University. The research included excavation of a key site called Khirbet el-‘Eika, in the Eastern Lower Galilee, and a survey of Hellenistic period sites between the Mediterranean coast and the Sea of Galilee. The material culture revealed at Khirbet el-‘Eika points to a probable pagan population with close ties to the Phoenician coast. The site came to a sudden end in a dramatic destruction and the rich assemblage of artifacts allow us to pinpoint this event to ca. 145/4 BCE. Furthermore, a synthesis of other published and unpublished excavations, as well as the results of our survey, point to an additional number of Galilean sites that were abandoned during these years, indicating a wider and hitherto unknown phenomenon. Some of these abandonments may be related to Jonathan the Maccabee’s campaign in the Galilee around this time, while he was operating as a strategos of Antiochus VI. Others, especially those in the vicinity of ‘Akko-Ptolemais, may have stemmed from clashes between other players in the Seleucid Empire who operated in the region, such as Alexander I Balas, who first battled Demetrius I and later Ptolemy VI. Whatever the reason, these abandonments undoubtedly facilitated the gradual Hasmonean gain of control of the Galilee in the years that followed, and its resettlement by a Jewish population probably emigrating from Judea, since the region had been profoundly weakened by now and was only sparsely settled. Furthermore, new archaeological data seem to indicate that the Hasmonean annexation of the Galilee was not a singular event but was comprised of a few campaigns, and a continued progression of settlement, beginning perhaps as early as the days of Jonathan and ending in the days of Alexander Jannaeus.
Uzi Leibner and Roi Sabar
Institute of Archaeology, The Hebrew University of Jerusalem
The time and nature of the Hasmonean takeover of the Galilee have been widely debated. While at the end of the second century BCE at least part of the Galilee was clearly controlled by the Hasmoneans, existing sources do not tell us when and how this happened and the result is various and contradicting hypotheses.
This paper presents the findings of an archaeological investigation of Hellenistic sites across the Lower Galilee, carried out by a team of the Hebrew University. The research included excavation of a key site called Khirbet el-‘Eika, in the Eastern Lower Galilee, and a survey of Hellenistic period sites between the Mediterranean coast and the Sea of Galilee. The material culture revealed at Khirbet el-‘Eika points to a probable pagan population with close ties to the Phoenician coast. The site came to a sudden end in a dramatic destruction and the rich assemblage of artifacts allow us to pinpoint this event to ca. 145/4 BCE. Furthermore, a synthesis of other published and unpublished excavations, as well as the results of our survey, point to an additional number of Galilean sites that were abandoned during these years, indicating a wider and hitherto unknown phenomenon. Some of these abandonments may be related to Jonathan the Maccabee’s campaign in the Galilee around this time, while he was operating as a strategos of Antiochus VI. Others, especially those in the vicinity of ‘Akko-Ptolemais, may have stemmed from clashes between other players in the Seleucid Empire who operated in the region, such as Alexander I Balas, who first battled Demetrius I and later Ptolemy VI. Whatever the reason, these abandonments undoubtedly facilitated the gradual Hasmonean gain of control of the Galilee in the years that followed, and its resettlement by a Jewish population probably emigrating from Judea, since the region had been profoundly weakened by now and was only sparsely settled. Furthermore, new archaeological data seem to indicate that the Hasmonean annexation of the Galilee was not a singular event but was comprised of a few campaigns, and a continued progression of settlement, beginning perhaps as early as the days of Jonathan and ending in the days of Alexander Jannaeus.
Research Interests:
לירושלים הייתה מאז ומעולם בעיה של אספקת מים בשל מיקומה הטופוגרפי ומיעוט של מקורות מים יציבים בקרבתה. כל עוד אוכלוסיית העיר הייתה מצומצמת, כפי שהיה למשל בתקופת הברזל 2 ) 1000 – 586 לפסה"נ בקירוב(, די היה במי מעיין הגיחון הנובע למרגלותיה... more
לירושלים הייתה מאז ומעולם בעיה של אספקת מים בשל מיקומה הטופוגרפי ומיעוט של מקורות
מים יציבים בקרבתה. כל עוד אוכלוסיית העיר הייתה מצומצמת, כפי שהיה למשל בתקופת הברזל
2 ) 1000 – 586 לפסה"נ בקירוב(, די היה במי מעיין הגיחון הנובע למרגלותיה ובאיסוף מי נגר עילי
כדי לספק את צורכי תושביה. למן התקופה החשמונאית, במאה הב' לפסה"נ, גדלה ירושלים באופן
מואץ. על פי אומדנים שמרניים, במאה הא' לסה"נ מנתה אוכלוסיית העיר 20,000 – 30,000 נפש )גבע
תשס"ח; רייך תשע"ג(. כמו כן, המים הרבים שנדרשו לעבודת המקדש, והעלייה הניכרת במספר עולי
הרגל שהגיעו לעיר כמה פעמים בשנה )ספראי תש"ף: 214 – 216 (, חייבו מציאת פתרונות לאספקה
סדירה של כמויות גדולות של מים. כמות גדולה של מים נצטרכה גם לאחר חורבן ירושלים, עם ייסודה
של הקולוניה הרומית איליה קפיטולינה בראשית המאה הב' לסה"נ ) Weksler-Bdolah 2019 (. הפתרון
העיקרי למצוקה זו נמצא בהובלת מים העירה באמצעות מערכת של אמות מאזור הר חברון שמדרום
לעיר, שם המעיינות שופעים ונובעים בגובה רב. במערכת זו ארבע אמות מים נפרדות, שבמרכזן שלוש
בריכות אגירה גדולות המכונות "בריכות שלמה".
במאמר זה נידונה האמה שמקורה בנחל הפירים ושהובילה מים מעין הביאר, הנמצא כ־ 16 ק"מ
מדרום לירושלים, אל בריכות שלמה )להלן: 'אמת הביאר'(. אורכה של האמה כ־ 5 ק"מ, ובה חמישה
חלקים עיקריים: מעיין קרסטי, מנהרה תת־קרקעית ובה פירים לאיחוז מי תהום ) Cuniculus ; להלן:
'מנהרת הפירים'(, אמה עילית, מנהרה חוצה רכס )להלן: 'מנהרת דהר בקו'(, ושוב אמה עילית
המסתיימת באזור בריכות שלמה )איור 1(. במאמר נתאר כיצד בעזרת טכנולוגיה מתקדמת ושימוש
בארכיטקטורה ייחודית הצליחו בוני האמה להגדיל באופן ניכר את כמות המים שסופקה לירושלים,
באמצעות פיתוחה של מנהרת הפירים.
מים יציבים בקרבתה. כל עוד אוכלוסיית העיר הייתה מצומצמת, כפי שהיה למשל בתקופת הברזל
2 ) 1000 – 586 לפסה"נ בקירוב(, די היה במי מעיין הגיחון הנובע למרגלותיה ובאיסוף מי נגר עילי
כדי לספק את צורכי תושביה. למן התקופה החשמונאית, במאה הב' לפסה"נ, גדלה ירושלים באופן
מואץ. על פי אומדנים שמרניים, במאה הא' לסה"נ מנתה אוכלוסיית העיר 20,000 – 30,000 נפש )גבע
תשס"ח; רייך תשע"ג(. כמו כן, המים הרבים שנדרשו לעבודת המקדש, והעלייה הניכרת במספר עולי
הרגל שהגיעו לעיר כמה פעמים בשנה )ספראי תש"ף: 214 – 216 (, חייבו מציאת פתרונות לאספקה
סדירה של כמויות גדולות של מים. כמות גדולה של מים נצטרכה גם לאחר חורבן ירושלים, עם ייסודה
של הקולוניה הרומית איליה קפיטולינה בראשית המאה הב' לסה"נ ) Weksler-Bdolah 2019 (. הפתרון
העיקרי למצוקה זו נמצא בהובלת מים העירה באמצעות מערכת של אמות מאזור הר חברון שמדרום
לעיר, שם המעיינות שופעים ונובעים בגובה רב. במערכת זו ארבע אמות מים נפרדות, שבמרכזן שלוש
בריכות אגירה גדולות המכונות "בריכות שלמה".
במאמר זה נידונה האמה שמקורה בנחל הפירים ושהובילה מים מעין הביאר, הנמצא כ־ 16 ק"מ
מדרום לירושלים, אל בריכות שלמה )להלן: 'אמת הביאר'(. אורכה של האמה כ־ 5 ק"מ, ובה חמישה
חלקים עיקריים: מעיין קרסטי, מנהרה תת־קרקעית ובה פירים לאיחוז מי תהום ) Cuniculus ; להלן:
'מנהרת הפירים'(, אמה עילית, מנהרה חוצה רכס )להלן: 'מנהרת דהר בקו'(, ושוב אמה עילית
המסתיימת באזור בריכות שלמה )איור 1(. במאמר נתאר כיצד בעזרת טכנולוגיה מתקדמת ושימוש
בארכיטקטורה ייחודית הצליחו בוני האמה להגדיל באופן ניכר את כמות המים שסופקה לירושלים,
באמצעות פיתוחה של מנהרת הפירים.
Research Interests:
The Biar aqueduct is the most sophisticated of the aqueducts supplying water to Jerusalem during classical periods. It includes the Biar spring, an underground Shaft Tunnel ∼3 km long harvesting groundwater (cuniculus), a dam, a surface... more
The Biar aqueduct is the most sophisticated of the aqueducts supplying water to Jerusalem during classical periods. It includes the Biar spring, an underground Shaft Tunnel ∼3 km long harvesting groundwater (cuniculus), a dam, a surface channel, and a tunnel traversing a ridge. We conducted a survey of the Biar underground Shaft Tunnel, mapping all of its accessible parts (∼1200 m), facilitating a new understanding of the cutting‐edge hydrogeologic and engineering skills used for this project. The last 536 m of the Biar Shaft Tunnel was constructed with a unique ashlar channel, divided into segments, designed to withstand different loads: (a) in a mechanically weak bedrock, a channel with arched gables and barrel vault specus was built within a hewn winding tunnel, (b) when dug as an open shallow trench, a channel roofed with complex gables of ashlars with drafted margins was built, and (c) to release hydraulic pressure, a channel roofed with alternations of barrel vaults and simple gables set perpendicular to the course of the tunnel was constructed. 14Cdatingofplaster samples suggests that the Biar aqueduct was built in the mid‐first century CE and renovated in the days of Aelia Capitolina in the second century CE.
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
FLOOR DEPOSITS IN ANCIENT SYNAGOGUES Nili Ahipaz and Uzi Leibner Hoards containing hundreds or thousands of coins have been found under floors of various late antique synagogues.... more
FLOOR DEPOSITS IN ANCIENT SYNAGOGUES
Nili Ahipaz and Uzi Leibner
Hoards containing hundreds or thousands of coins have been found under floors of various late antique synagogues. The coins are so dispersed that it is clear they were not meant ever to be collected but were intentionally scattered for some reason. The custom is not mentioned, or even hinted at, in any ancient Jewish source, making it
hard to interpret. The phenomenon is mentioned by a few archeologists, usually while discussing the dating of the synagogues, but without dealing with its characteristics or cultural background.
In this article, we first present the phenomenon with its physical settings, chronological boundaries, and geographical distribution. The case of the Deir ‘Aziz synagogue is described in detail, followed by a concise presentation of the other known examples.
The main part of the article is devoted to interpreting the phenomenon, comparing it with foundation and floor deposits in other areas in the ancient world, and discussing Jewish customs and sources from this period. The praxis seems to have been a magic custom meant to protect the building and developed during a period in which magical practices and beliefs flourished among the Jews. Interestingly, except for the case of Sardis, the practice is documented in a restricted geographical region in northeastern Palestine, apparently pointing to a localized and confined tradition.
Nili Ahipaz and Uzi Leibner
Hoards containing hundreds or thousands of coins have been found under floors of various late antique synagogues. The coins are so dispersed that it is clear they were not meant ever to be collected but were intentionally scattered for some reason. The custom is not mentioned, or even hinted at, in any ancient Jewish source, making it
hard to interpret. The phenomenon is mentioned by a few archeologists, usually while discussing the dating of the synagogues, but without dealing with its characteristics or cultural background.
In this article, we first present the phenomenon with its physical settings, chronological boundaries, and geographical distribution. The case of the Deir ‘Aziz synagogue is described in detail, followed by a concise presentation of the other known examples.
The main part of the article is devoted to interpreting the phenomenon, comparing it with foundation and floor deposits in other areas in the ancient world, and discussing Jewish customs and sources from this period. The praxis seems to have been a magic custom meant to protect the building and developed during a period in which magical practices and beliefs flourished among the Jews. Interestingly, except for the case of Sardis, the practice is documented in a restricted geographical region in northeastern Palestine, apparently pointing to a localized and confined tradition.
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
Historical sources regarding Hellenistic-period Galilee are few and ambiguous and do not provide a clear picture about the identity of its population. Rich Hellenistic strata were uncovered at sites on the boarders of Galilee – mainly at... more
Historical sources regarding Hellenistic-period Galilee are few and ambiguous and do not provide a clear picture about the identity of its population. Rich Hellenistic strata were uncovered at sites on the boarders of Galilee – mainly at Scythopolis in the south and Tel Anafa and Kedesh up north (belonging already to the Phoenician realm). Very little is known, however, about the inner parts of Galilee in this period. While we have ample evidence for a dense Jewish population in the area in the Early Roman period, we do not know if and how it relates to that of the Hellenistic era. This information is imperative for understanding the ethnic and cultural background in which Second Temple period Judaism and early Christianity developed in the Galilee.
The Hellenistic Galilee Project was initiated by a team of the Hebrew University, in an attempt to shed light on these questions through an investigation of the material culture and settlement dynamics in the Galilee in the period under discussion. The research includes an excavation of a key site called Khirbet el-‘Eika, in the Eastern Lower Galilee, and a survey of Hellenistic period sites between the Mediterranean coast and the Sea of Galilee. The material culture revealed at Khirbet el-‘Eika points to a population with close ties to the Phoenician coast, most likely gentile. The site came to a sudden end in a dramatic destruction and the rich assemblage of artifacts allowed us to pinpoint this event to ca. 145/4 BCE. Furthermore, newly published excavations, as well as the results of our survey, point to additional Galilean sites that seem to have been abandoned in the mid-2nd century BCE and this hitherto unknown occasion seems to be a wide phenomenon. The paper discusses the political situation, the settlement patterns and the material culture in the Galilee during the Hellenistic period and the transition of the region from a Phoenician-oriented to a Hasmonean-controlled area.
The Hellenistic Galilee Project was initiated by a team of the Hebrew University, in an attempt to shed light on these questions through an investigation of the material culture and settlement dynamics in the Galilee in the period under discussion. The research includes an excavation of a key site called Khirbet el-‘Eika, in the Eastern Lower Galilee, and a survey of Hellenistic period sites between the Mediterranean coast and the Sea of Galilee. The material culture revealed at Khirbet el-‘Eika points to a population with close ties to the Phoenician coast, most likely gentile. The site came to a sudden end in a dramatic destruction and the rich assemblage of artifacts allowed us to pinpoint this event to ca. 145/4 BCE. Furthermore, newly published excavations, as well as the results of our survey, point to additional Galilean sites that seem to have been abandoned in the mid-2nd century BCE and this hitherto unknown occasion seems to be a wide phenomenon. The paper discusses the political situation, the settlement patterns and the material culture in the Galilee during the Hellenistic period and the transition of the region from a Phoenician-oriented to a Hasmonean-controlled area.
Research Interests:
A large Byzantine-period compound was unearthed in the 1970s at Magdala, on the shores of the Sea of Galilee. The excavators, Virgilio Corbo and Stanislao Loffreda of the Studium Biblicum Franciscanum, suggested identifying it as a... more
A large Byzantine-period compound was unearthed in the 1970s at Magdala, on the shores of the Sea of Galilee. The excavators, Virgilio Corbo and Stanislao Loffreda of the Studium Biblicum Franciscanum, suggested identifying it as a monastery. Published only as an interim report in Italian that described the results of the first two excavation seasons, the site remains almost unknown to the wider scholarly
community.
The current article discusses the compound, beginning with the site’s significance in Christian literary tradition, from the canonical gospels through Byzantine and Medieval pilgrimage itineraries and down to reports by modern visitors and surveyors. The second part of the article describes the archaeological remains of the compound and compares them to those at other monastic sites in the region. The archaeological data suggests that a large monastery stood in Magdala in the Byzantine period, while the literary sources indicate that it was probably the place identified as the house of Mary Magdalene. The paper also discusses literary sources alluding to recluse monks living in caves in the nearby mountains, and archaeological finds emerging from caves in the cliffs of Mt. Arbel and Mt. Nitai, which support this suggestion. These recluse monks were perhaps in some way related to the Byzantine compound in
nearby Magdala.
community.
The current article discusses the compound, beginning with the site’s significance in Christian literary tradition, from the canonical gospels through Byzantine and Medieval pilgrimage itineraries and down to reports by modern visitors and surveyors. The second part of the article describes the archaeological remains of the compound and compares them to those at other monastic sites in the region. The archaeological data suggests that a large monastery stood in Magdala in the Byzantine period, while the literary sources indicate that it was probably the place identified as the house of Mary Magdalene. The paper also discusses literary sources alluding to recluse monks living in caves in the nearby mountains, and archaeological finds emerging from caves in the cliffs of Mt. Arbel and Mt. Nitai, which support this suggestion. These recluse monks were perhaps in some way related to the Byzantine compound in
nearby Magdala.
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests: Archaeology, Classical Archaeology, Late Antique Archaeology, Late Antiquity, Late Antique Art and Archaeology, and 13 moreLate Roman Archaeology, Ancient Mosaics, Graeco-Roman Mosaics and Wall Paintings, Roman Period, Late Roman and Early Byzantine Syria-Palestine, Synagogues, Art History, Jewish Art History, Synagogue Art History, Byzantine Mosaics, Roman Mosaics, Jewish Art, Galilee, ancient Synagogues, and Mosaics
This article describes an amulet in the shape of a thin copper plaque that was found on the floor of a domestic structure at Khirbet Wadi Hamam in the eastern Lower Galilee. It contains an engraved five-line inscription with a sequence of... more
This article describes an amulet in the shape of a thin copper plaque
that was found on the floor of a domestic structure at Khirbet Wadi Hamam in the eastern Lower Galilee. It contains an engraved five-line inscription with a sequence of magic signs and a few Hebrew (or pseudo-Hebrew) letters. Dated to the first half of the fourth century CE, the amulet is the earliest example of its type known to date from a Jewish context. Its meaning, use and place in the development
of such amulets are discussed, as well as its date and the stratigraphic context in which it was found.
that was found on the floor of a domestic structure at Khirbet Wadi Hamam in the eastern Lower Galilee. It contains an engraved five-line inscription with a sequence of magic signs and a few Hebrew (or pseudo-Hebrew) letters. Dated to the first half of the fourth century CE, the amulet is the earliest example of its type known to date from a Jewish context. Its meaning, use and place in the development
of such amulets are discussed, as well as its date and the stratigraphic context in which it was found.
Following a report that a tractor disturbed a subterranean hiding complex at >Enot Sho>im, a survey and archaeological excavation were conducted at the site for several days. Study of its abundant datable finds showed that it had probably... more
Following a report that a tractor disturbed a subterranean hiding complex at >Enot Sho>im, a survey and archaeological excavation were conducted at the site for several days. Study of its abundant datable finds showed that it had probably been sealed since the 2nd or 3rd century CE. This article introduces the site and furnishes new information about subterranean hiding complexes in the Galilee.
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
ABSTRACT
Research Interests:
i