כלבים והיררכיה

‫כלבים והיררכיה‬ ‫ד״ר סטפן בלואר‬ ‫* ‪DVM behaviorist GFNVS‬‬ ‫מחלקת התנהגות "וטרינר תורן" תל אביב ופתח תקוה‬ ‫‪Itinerant consultant, Tel Aviv, Israel‬‬ ‫*‪Graduated from the French National Veterinary School‬‬ ‫ב‬ ‫עשור האחרון נושא ההיררכיה היה מקור לדיונים‬ ‫ולמחלוקות רבים בקרב אקדמאים‪ ,‬וטרינרים ומאלפי‬ ‫כלבים‪ .‬מאמר זה מבקש להציג את הגישה של המודל‬ ‫הפסיכופתולוגי הצרפתי שבו ההיררכיה מוכרת ומתוארת‬ ‫בתור מקור של איזון ומקור של הפרעות‪.‬‬ ‫מבוא‬ ‫מושג ההיררכיה נידון לראשונה על‪-‬ידי הזואולוג הנורבגי‬ ‫‪ Thorleif Schjelderup-Ebbe‬בשנת ‪ .1921‬בניתוח של‬ ‫ההיררכיה בין תרנגולות‪ ,‬הוא הגדיר את התרנגול הדומיננטי‬ ‫יותר והתרנגול הכנוע יותר על‪-‬פי מספר המכות במקור שכל‬ ‫אחד מקבל מהשני‪.‬‬ ‫ניתן להגדיר היררכיה כפועל יוצא של אינטראקציה חברתית‬ ‫בין שתי דמויות‪ ,‬האחת נקראת דומיננטית והשנייה‪ ,‬כנועה‪.‬‬ ‫הסטטוס ההיררכי של כל אחת מהן אינו מובנה בדמות עצמה‬ ‫אלא תלויה באינטראקציה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬דמות דומיננטית‬ ‫בסיטואציה אחת יכולה להיות כנועה בסיטואציה אחרת‬ ‫ולהפך‪.‬‬ ‫‪ .1‬היררכיה אצל כלבים‪ :‬מקור של איזון‬ ‫כלבים הם חיות חברתיות שמחפשות את החברה של כלבים‬ ‫אחרים ו‪/‬או של בני האדם‪ .‬האינטראקציות בין בני הלהקה‬ ‫)כלבים‪ ,‬משפחה( מסודרות בעזרת מספר פריבילגיות‬ ‫שנועדו לשמור על לכידות הלהקה‪ .‬בזכות הפריבילגיות בני‬ ‫הלהקה נמנעים מאלימות ומתוקפנות ביניהם‪.‬‬ ‫הפריבילגיות קשורות למשאבים שונים‪ :‬גישה לאוכל‪ ,‬שליטה‬ ‫בחלל‪ ,‬שליטה באינטראקציות בין בני הלהקה וביטוי פומבי‬ ‫של המיניות‪.‬‬ ‫גישה לאוכל‪ :‬הדמות הדומיננטית יותר אוכלת בזמן שהיא‬ ‫בוחרת ובקצב שלה‪.‬‬ ‫שליטה בחלל‪ :‬הדמות הדומיננטית יותר מאפשרת את‬ ‫‪ 26‬קליניקה ‪ /‬ספטמבר ‪2017‬‬ ‫הכניסה לטריטוריה או היציאה ממנה‪.‬‬ ‫שליטה באינטראקציות בין בני הלהקה‪ :‬הדמות הדומיננטית‬ ‫יותר מחליטה על האינטראקציות בינה לבין בני הלהקה כמו‬ ‫גם בין בני הלהקה לבין עצמם )מגע‪ ,‬משחקים(‪.‬‬ ‫ביטוי פומבי של המיניות‪ :‬הדמות הדומיננטית יותר מאפשרת‬ ‫או אוסרת ביטוי פומבי של המיניות של בני הלהקה‪.‬‬ ‫לא כל כלב תמיד מעוניין בכל הפריבילגיות הללו‪ .‬כאשר‬ ‫בעל הפריבילגיות מוגדר באופן ברור‪ ,‬הלהקה מאוזנת‪.‬‬ ‫בסיטואציה כזו אין מופעים של אלימות או תוקפנות ולא‬ ‫ניתן לזהות באופן מיידי איזה כלב דומיננטי יותר ואיזה‬ ‫כנוע יותר‪ .‬יש לציין שהכלב הדומיננטי יותר לאו דווקא‬ ‫יהיה אגרסיבי ואין הכרח שהכלב הכנוע יותר תמיד יהיה‬ ‫פסיבי‪ .‬לכל אחד מהם יש מנעד רחב מפסיבי לאגרסיבי‪ ,‬הכל‬ ‫בהתאם לסיטואציה ובשותפים לאינטראקציה‪ .‬כלב משפחה‬ ‫יכול להחזיק במספר פריבילגיות והלהקה‪ ,‬או במקרה הזה‪,‬‬ ‫המשפחה‪ ,‬יכולה להיות מאוזנת ולכן אין צורך לתקן את‬ ‫הסיטואציה‪.‬‬ ‫גורי כלב והיררכיה‬ ‫הפריבילגיות שמסדרות את האינטראקציות בין בני הלהקה‬ ‫הן מקור של תקשורת אצל כלבים בוגרים‪ .‬הגור לא נולד‬ ‫דומיננטי או כנוע‪ ,‬כפי שכלב בוגר לא יהיה רק כנוע או רק‬ ‫דומיננטי‪ .‬הסיטואציה והאינטראקציה הן בין הגורמים‬ ‫שמשפיעים בסופו של דבר על מידת הדומיננטיות או הכניעה‬ ‫של הכלב‪ .‬הגור ילמד במהלך האינטראקציות עם בני הלהקה‬ ‫הבוגרים את הדרך לתקשר ואת חשיבות הפריבילגיות‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬הוא ילמד שהוא לא יכול להתקרב לצלחת אוכל של‬ ‫כלב אחר בלי להראות לו קודם מספר סימני כניעה‪ .‬הוא גם‬ ‫ילמד שבעוד שתנוחות גוף מסוימות יגרמו להתעלמות או‬ ‫לתוקפנות של כלב אחר‪ ,‬תנוחות אחרות יגרמו למשחקים‬ ‫ולאינטראקציות חיוביות יותר‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬התקרבות מהירה‬ ‫ונביחות עלולות לגרום לתוקפנות של הכלב השני‪ ,‬ואילו‬ ‫כלבים והיררכיה‬ ‫התקרבות בזחילה וקשקוש בזנב יגרמו לתגובה של משחק‪.‬‬ ‫במהלך התפתחותו‪ ,‬הגור ילמד את ה"חוקים" של הלהקה‬ ‫ובתקופת ההתבגרות יוכל להצטרף אליה ככלב בוגר מאוזן‪.‬‬ ‫‪ .2‬היררכיה אצל כלבים‪ :‬מקור של הפרעה‬ ‫מאחר שהיררכיה היא תוצאה של הקשר החברתי‪ ,‬הפרעותיה‬ ‫הן הפרעות בקשר בין שניים או בין מספר בני הלהקה‪ .‬מכאן‬ ‫שמדובר בהפרעה חברתית או בסוציופתיה‪ .‬יש להבדיל‬ ‫בין הסוציופתיה ברפואה הווטרינרית‪ ,‬המתוארת במודל‬ ‫הפסיכופתולוגי הצרפתי‪ ,‬לסוציופתיה ברפואה הומנית‬ ‫שלא קשורה לאיכות הקשר בין שני בני אדם אלא קשורה‬ ‫לאדם עצמו‪.‬‬ ‫כאשר הפריבילגיות והגישה אליהן פחות ברורות בלהקה‪,‬‬ ‫עלולות להופיע הפרעות בתקשורת בין בני הלהקה‪.‬‬ ‫חוסר האיזון עלול לגרום לאחד מבני הלהקה )אם מדובר‬ ‫במשפחה‪ ,‬לכלב( לקחת את הבעלות על פריבילגיה אחת או‬ ‫יותר או לחזק אותן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬עלולה להופיע תוקפנות סביב‬ ‫האוכל וסביב מקום השינה‪ .‬התוקפנות אינה תמיד הסימן‬ ‫היחיד ולא תמיד קיימת‪ .‬נזקים ליד כניסת הבית‪ ,‬נביחות‬ ‫כאשר הכלב נשאר ללא "להקתו" בבית‪ ,‬סימוני טריטוריה על‬ ‫ידי שתן ‪ -‬כל אלה הם סימנים נוספים של תגובה לחוסר‬ ‫איזון בהיררכיה‪.‬‬ ‫ברגע שהאיזון הקשור להיררכיה נחלש‪ ,‬הלחץ מתגבר בכל‬ ‫הפעולות החברותיות בתוך הלהקה‪ .‬סיטואציה זו עלולה‬ ‫להשפיע על הכלב ולגרום לחרדה לסירוגין או לחרדה קבועה‪,‬‬ ‫שני מצבים פסיכופתולוגיים‪ .‬בחרדה לסירוגין‪ ,‬הנוראפינפרין‬ ‫והדופמין יותר נפגעים‪ .‬הכלב יותר אימפולסיבי ו‪/‬או‬ ‫פרודוקטיבי בפעולותיו‪ ,‬הוא עלול להיות תוקפן יותר‪ ,‬לנבוח‬ ‫יותר‪ ,‬לעשות נזקים בבית או להשתין‪ .‬הפרעות במערכת‬ ‫העיכול כמו הקאות או צואה יותר רכה עלולות גם הן‬ ‫להופיע‪ .‬בחרדה קבועה הדופמין והסרוטונין יותר נפגעים‪.‬‬ ‫הכלב יותר עצור ובעכבה‪ ,‬הוא עלול לפתח פעולות יותר‬ ‫מרוכזות בעצמו כמו ליקוקים אובססיביים או טקסים בלתי‬ ‫פוסקים )ספינינג או נביחות נגרמות על ידי בקשות תשומת‬ ‫לב שמתפתחות להתנהגות סטריאוטיפית(‪.‬‬ ‫‪ .3‬אבחנה של סוציופתיה בין מינית‬ ‫)‪ interspecific‬בין כלב לזן אחר(‬ ‫מבחינים בסוציופתיה על ידי סימני חובה וסימנים נוספים‬ ‫בצורה דומה ל‪DSM V-‬‬ ‫)‪Diagnostic and Fifth Edition, Disorders tatistical Manual of‬‬ ‫‪ (MentalS‬בפסיכיאטריה הומנית‬ ‫סימני חובה‪ :‬לכלב יש פריבילגיה אחת או יותר הקשורות‬ ‫להיררכיה‪ .‬כלומר‪:‬‬ ‫•גישה לאוכל באופן חופשי‪ ,‬אכילה אטית‪ ,‬עלול לשלוט‬ ‫בגישה לאוכל של כלבים אחרים או של בני המשפחה‬ ‫•שליטה בטריטוריה על ידי בחירה של מקום השינה או‬ ‫מקום המנוחה עם נטייה למיקום במרכז החלל ו‪/‬או‬ ‫במקומות יותר גבוהים‬ ‫•שליטה באינטראקציות‪ :‬הכלב מחליט על הרגעים של‬ ‫האינטראקציות איתו ומפסיק אותן כשהוא רוצה‪ .‬הוא‬ ‫גם מתערב באינטראקציות בין בני הלהקה‬ ‫•ביטוי פומבי של המיניות‪ :‬הכלב רוכב על חפצים בבית‬ ‫או על בעליו מול בני הלהקה האחרים‬ ‫סימנים נוספים‪ :‬קיימים לפחות שניים מהסימנים הבאים‪:‬‬ ‫•שלושה סוגים של תוקפנות בו‪-‬זמנית‪ :‬התוקפנות הקשורה‬ ‫למשאבים )אוכל‪ ,‬מקום שינה‪ ,‬גישה למין(‪ ,‬תוקפנות‬ ‫הקשורה לטריטוריה )תוקפנות כלפי כל זר שניכנס או יוצא‬ ‫מהטריטוריה(‪ ,‬תוקפנות הקשורה להטרדה )מגע‪ ,‬החזקה‪,‬‬ ‫משיכות משל הרצועה(‪.‬‬ ‫•עליה במהירות האכילה כאשר הבעלים מתקרב לקערת‬ ‫האוכל של הכלב‬ ‫•הרס על רהיטים קרובים ליציאה של הבית ו‪/‬או על‬ ‫היציאות עצמן‬ ‫•סימונים טריטוריאליים על יד מתן שתן בגובה )הכלב מרים‬ ‫את הרגל ומשתין על פינות הבית או על פינות הרהיטים(‬ ‫•רכיבות מיניות על חפצים באמצע החלל‪ ,‬על המיטות או‬ ‫על הספות‪ .‬רכיבות על בני המשפחה או על אורחים‪.‬‬ ‫•הריון מדומה עם תוקפנות‬ ‫•תוקפנות כלפי ילדים במיוחד ילדים במשך תהליך‬ ‫ההתבגרות )נערים(‪ ,‬בעלות על ילדים )הכלב לא‬ ‫נותן להורים להתקרב לילדים שלהם או מתערב בכל‬ ‫אינטראקציה אתו(‬ ‫סוציופתיה לא תמיד מתבטאת על ידי תוקפנות‪ .‬אך כאשר‬ ‫התוקפנות קיימת אפשר להבדיל בין שתי דרגות של‬ ‫סוציופתיה‪:‬‬ ‫סוציופתיה דרגה ראשונה עם תוקפנות‪ ,‬שתמיד כרוכה‬ ‫באיום ברור לפני כל ניסיון של נשיכה‪ ,‬וסוציופתיה דרגה‬ ‫שנייה‪ ,‬עם תוקפנות ונשיכות ללא איום קודם‪ .‬הכוונה באיום‬ ‫היא לחשיפת שיניים‪ ,‬נהימות‪ ,‬שערות סומרות‪.‬‬ ‫‪ .4‬אבחנה של סוציופתיה תוך מינית‬ ‫)‪ intraspecific‬בין כלב לכלב(‬ ‫סוציופתיה עלולה להופיע בין כלבי המשפחה‪ .‬במקרה כזה‬ ‫בדרך‪-‬כלל קיימות גם הפרעות היררכיה בין בני משפחה‬ ‫לכלבים של הבית‪.‬‬ ‫סימני חובה‪:‬‬ ‫•הופעת ההפרעה אחרי כניסה של כלב חדש במשפחה או‬ ‫אחרי התבגרות של גור שכבר היה חלק מהמשפחה‪.‬‬ ‫•הבעלים לא נותנים לקרבות בין הכלבים להתפתח עד‬ ‫הסוף‬ ‫סימנים נוספים‪ :‬קיום של לפחות אחד מהסימנים הבאים‪:‬‬ ‫•עליית התדירות של התוקפנות מכל הסוגים )משאבים‪,‬‬ ‫טריטוריה‪ ,‬הטרדה‪ ,‬פחד(‬ ‫•עליית התדירות של הסימונים הטריטוריאליים )השתנה(‬ ‫•הריון מדומה עם תוקפנות‬ ‫•עלייה במהירות האכילה‬ ‫•גנבת גורים בין נקבות‬ ‫•הריגה של גורים‬ ‫ספטמבר ‪ / 2017‬קליניקה ‪27‬‬ ‫טיפול תרופתי‪:‬‬ ‫‪Fluoxetine‬‬ ‫חרדה לסירוגין‬ ‫חרדה קבועה‬ ‫‪ 2-4‬מ"ג‪/‬ק"ג ‪SID‬‬ ‫‪ 0.5-2‬מ"ג'ק"ג ‪SID‬‬ ‫‪Clomipramine‬‬ ‫‪ 1-2‬מ"ג‪/‬ק"ג ‪BID‬‬ ‫‪ 0.5-1‬מ"ג‪.‬ק"ג ‪BID‬‬ ‫‪Selegiline‬‬ ‫‪ 0.5-1‬מ"ג‪/‬ק"ג ‪SID‬‬ ‫‪ 0.5-1‬מ"ג‪/‬ק"ג ‪SID‬‬ ‫‪Cyproterone‬‬ ‫‪acetate‬‬ ‫‪ 1.5-2.5‬מ"ג‪/‬ק"ג ‪ 10-20 SID‬מ"ג‪/‬ק"ג ‪SID‬‬ ‫לא‬ ‫לא‬ ‫‪Carbamazepine‬‬ ‫טבלה ‪1‬‬ ‫‪ .5‬טיפול‬ ‫כמו בכל הפרעת התנהגות יש להגדיר קודם כל את‬ ‫המצב הפסיכופתולוגי של הכלב‪ .‬בסוציופתיה קיימות‬ ‫שלוש אפשרויות‪ :‬מצב של תגובה רגילה )לא קיים מצב‬ ‫פסיכופתולוגי(‪ ,‬מצב של חרדה לסירוגין‪ ,‬ומצב של חרדה‬ ‫קבועה )מתואר בפרק ‪ .(2‬אם ההפרעה חדשה ואם אין‬ ‫מצב פסיכופתולוגי אפשר להתחיל בטיפול ללא עזרה‬ ‫תרופתית‪ .‬אם מזהים חרדה‪ ,‬במיוחד כאשר התוקפנות‬ ‫קיימת‪ ,‬ברוב המקרים הטיפול התרופתי מומלץ‪) .‬טבלה‬ ‫‪(1‬‬ ‫מידע נוסף‪:‬‬ ‫•כאשר תוקפנות קיימת‪ ,‬לא לתת ‪ Fluoxetine‬במינון‬ ‫מתחת ‪ 2‬מ"ג‪/‬ק"ג כדי לא לחזק את התוקפנות‬ ‫•ה‪ Acetate de cyproterone-‬הוא ‪antiandrogen-pro-‬‬ ‫‪ gestagen‬עם השפעה מרכזית‪ .‬אפשר להשתמש בה‬ ‫כתרופה יחידה אך לרוב משלבים עם ‪ Fluoxetine‬או עם‬ ‫‪Carbamazepine‬‬ ‫•ה‪ Carbamazepine-‬הוא ‪voltage sensitive sodium‬‬ ‫‪ ,chanel antagonist‬מוכר כ‪ anticonvulsant-‬וגם‬ ‫כ‪ antineuralgic-‬לכאבים כרוניים‪ .‬יש לו השפעה‬ ‫מסויימת על אימפולסיביות ותוקפנות‪ .‬משתמשים בו‬ ‫כתרופה יחידה או בשילוב עם תרופות אחרות‪.‬‬ ‫•סירוס ועיקור מומלצים‪.‬‬ ‫טיפול התנהגותי‬ ‫הטיפול ההתנהגותי נחלק לפריבילגיות שמסדרות את‬ ‫ההיררכיה‪.‬‬ ‫גישה לאוכל‪:‬‬ ‫מומלץ להאכיל את כלב על ידי ארוחות )אחת עד שתיים(‬ ‫מוגבלות מזמן‪ .‬אחרי הזמן המוגבל )‪ 10‬עד ‪ 15‬דקות(‬ ‫לוקחים בחזרה את קערת הכלב ולא משנה אם סיים את‬ ‫המנה או לא‪ .‬הוא יאכל עם יותר תיאבון בארוחה הבאה‪.‬‬ ‫מומלץ לקחת את קערת הכלב ללא קשר עין‪ ,‬מגע או‬ ‫דיבור עם הכלב‪ ,‬על ידי תנועה ברורה ללא התלבטות‪.‬‬ ‫מומלץ לשים את קערת הכלב על הרצפה במקום שקט‬ ‫ללא תנועה מסביב‪ .‬יש לאסור לבעלים להאכיל את הכלב‬ ‫עם היד או להישאר לידו כאשר הוא אוכל‪.‬‬ ‫מומלץ לא להפריע את הכלב במשך הארוחה המוגבלת‬ ‫שלו‪ .‬כל שיטה שמפריעה לכלב‪ ,‬כמו לשים את היד בתוך‬ ‫הקערה במשך האכילה של הכלב‪ ,‬עלולה לחזק את‬ ‫החרדה והתוקפנות‪.‬‬ ‫מומלץ לא לתת לכלב אוכל מהשולחן המשפחתי‪.‬‬ ‫מומלץ להאכיל את הכלב אחרי ארוחות הבעלים )אם‬ ‫‪ 28‬קליניקה ‪ /‬ספטמבר ‪2017‬‬ ‫קיימות ארוחות שגרתיות( או לפחות שעה לפני‪.‬‬ ‫שליטה בחלל‪:‬‬ ‫מומלץ להגדיר מקום אחד או שניים בהם אין אפשרות של‬ ‫שמירה על הכניסה לבית או על התנועה בתוכו‪ .‬בוחרים‬ ‫מקומות על הרצפה‪ ,‬לא על ספות ומיטות‪ .‬בוחרים מיקום‬ ‫"פינתי" שממנו הכלב לא יוכל לראות ולשמור על התנועה‬ ‫בתוך הבית‪.‬‬ ‫מומלץ ללמד את הכלב להיענות לפקודה "לך למקום" עד‬ ‫שהכלב מבצע את הפקודה מייד‪.‬‬ ‫מומלץ לכבד את המקום שהבעלים בחרו בשביל הכלב‪.‬‬ ‫למנוע כל מגע או משחק עם הכלב כל עוד הוא נמצא‬ ‫במקום שהוגדר שלו‪ .‬יש לקרוא לכלב לצאת מהמקום‬ ‫שלו כדי להתחיל אתו אינטראקציות‪.‬‬ ‫שליטה באינטראקציות‬ ‫מומלץ להתעלם מבקשות של הכלב )ליטופים‪ ,‬משחקים‪,‬‬ ‫בקשות לטיולים( ולהיענות לו רק אחרי מספר דקות‪ .‬כך יש‬ ‫יותר הזמנה מהבעלים לכלב לבצע אינטראקציה ולא להפך‪.‬‬ ‫מומלץ ללמד את הכלב שספה או מיטה מותר )אם‬ ‫הבעלים מאפשרים לו( אך ורק אחרי הזמנה מהבעלים‪.‬‬ ‫מומלץ להחזיר את הכלב למקומו כל פעם שהוא מתערב‬ ‫באמצע האינטראקציות בין בני המשפחה‪.‬‬ ‫ביטוי פומבי של המיניות‬ ‫לאסור כל רכיבה כל עוד שהיא קיימת מול בני המשפחה‬ ‫או אורחים‪ .‬אם הכלב מבצע פעולות מיניות יש להחזיר‬ ‫אותו למקומו‪.‬‬ ‫יש לציין שבכל הטיפול ההתנהגותי אין מגע בכלב‪ ,‬אין‬ ‫בקשה של הבעלים מהכלב לבצע תנוחת כניעה ובוודאי‬ ‫אין שימוש בכוח‪ .‬כל השיטות הללו‪ ,‬שלצערנו עדיין‬ ‫נעשה בהם שימוש היום‪ ,‬הן שיטות ארכאיות‪ ,‬אלימות‪,‬‬ ‫מסוכנות ואינן שומרות על רווחת הכלב‪ .‬הטיפול מבוסס‬ ‫על שינויים בתקשורת סביב הפריבילגיות‪ .‬הכלב בדרך‬ ‫כלל לא יתעניין בכל הפריבילגיות‪ ,‬לכן במשך בדיקת‬ ‫ההתנהגות יש לחפש איזו פריבילגיה הכלב יותר מחזק‬ ‫כדי לעבוד אליה‪.‬‬ ‫טיפול מיוחד בסוציופתיה תוך מינית (‪)intraspecific‬‬ ‫ברוב המקרים הטיפול התרופתי דרוש לשני הכלבים‪.‬‬ ‫האלימות גבוהה ויש סכנה לנשיכות רציניות עם פצעים‬ ‫חמורים‪ .‬יש לאבחן את המצב הפסיכופתולוגי של שני‬ ‫הכלבים כדי לתת את התרופה הנכונה‪.‬‬ ‫יש גם להמליץ בחום על סירוס ועיקור‪ .‬הטסטוסטרון‬ ‫והשינויים ההורמונים של הנקבה הם מקור של אלימות‬ ‫ותוקפנות‪.‬‬ ‫כלבים והיררכיה‬ ‫הסוציופתיה התוך מינית תמיד כרוכה בתוקפנות בין‬ ‫הכלבים של הבית‪ .‬היא גם תמיד מבוססת על חוסר‬ ‫בהירות בפריבילגיות‪ .‬ברוב המקרים הבעלים מנסים‬ ‫להגן על אחד הכלבים מהשני ונותנים לו פריבילגיות בלי‬ ‫לכבד את התקשורת בין הכלבים‪ .‬הם למעשה מאריכים‬ ‫סיטואציה של אי הבנה‪ ,‬חוסר תקשורת נכונה ומחזקים‬ ‫את התוקפנות‪.‬‬ ‫הטיפול ההתנהגותי מבוסס על כל ההמלצות הקשורות‬ ‫לסוציופתיה תוך מינית‪ .‬יש לזהות איזה פריבילגיה לא‬ ‫מאוזנת ולתקן אותה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כדי להגן על אחד הכלבים‪,‬‬ ‫הבעלים מאפשרים לו לישון אתם על המיטה‪ ,‬ואילו‬ ‫את השני הם משאירים על הרצפה או סוגרים בחדר‬ ‫אחר‪ .‬כדאי להמליץ על מקומות שינה שווים על הרצפה‬ ‫ולאסור על הכלבים להיכנס לחדר השינה כל עוד הבעלים‬ ‫לא נמצאים שם‪ .‬בנוסף‪ ,‬הבעלים לרוב מתערבים בקרבות‬ ‫בין הכלבים כדי להפריד ולמנוע פציעה‪ .‬אחרי תחילת‬ ‫ההשפעה של הטיפול התרופתי‪ ,‬אם הכלבים מתחילים‬ ‫להראות סימנים של תוקפנות אחד כלפי השני‪ ,‬יש לצאת‬ ‫מהחדר או להוציא את הכלבים מהחדר ולהתעלם מהם‪.‬‬ ‫לרוב הכלבים מפסיקים לריב ברגע שהבעלים לא מחזקים‬ ‫את האלימות על ידי הנוכחות שלהם‪.‬‬ ‫‪ .6‬פרוגנוזה‬ ‫סוציופתיה בין מינית‬ ‫הפרוגנוזה תלויה במספר פרמטרים הקשורים לכלב‪:‬‬ ‫קיימות של מצב פסיכופתולוגי‪ ,‬קיימות של תוקפנות‪,‬‬ ‫קיימות של איום לפני כל רצף של תוקפנות‪.‬‬ ‫אך הפרוגנוזה גם תלויה במשפחה עצמה כי מדובר‬ ‫בהפרעת תקשורת בין הבעלים לכלב‪ .‬מספר פרמטרים‬ ‫חשובים‪ :‬קיימות של ילדים קטנים‪ ,‬משפחה עם נערים‬ ‫)תקופה של הופעת ההורמונים הקשורים למין שעלולה‬ ‫לגרום תגובה מהכלב(‪ ,‬כישורים בתקשורת ובחינוך של כל‬ ‫בני המשפחה עם הכלב‪.‬‬ ‫סוציופתיה תוך מינית‬ ‫הפרוגנוזה תלויה בחומרת הקרבות והנשיכות כמו גם‬ ‫בגודל הכלבים‪ .‬באופן כללי הפרוגנוזה של סוציופתיה‬ ‫תוך מינית פחות טובה‪.‬‬ ‫>> המשך מאמר בעמוד | ‪30‬‬ ‫טפילים חיצוניים‪:‬‬ ‫שימוש חודשי ‪-‬‬ ‫הבחירה המוצלחת ביותר‬ ‫•יעילות•גבוהה•במארז•טעים•במיוחד‬ ‫•פרופיל•בטיחות•יוצא•דופן‬ ‫ספטמבר ‪ / 2017‬קליניקה ‪29‬‬ ‫כלבים והיררכיה‬ ‫מקרה קליני‪ :‬תומס‪ ,‬כלב מעורב זכר מסורס בן ‪ 8‬שנים ובמשקל ‪ 32‬ק״ג‬ ‫משפחה‪ :‬זוג עם ילד בן שנה‪ ,‬תינוק נוסף צפוי בעוד חודשיים‬ ‫תלונות עיקריות‪ :‬מזה כשמונה חודשים‪ ,‬תומס מראה‬ ‫סימנים רבים של לחץ כאשר בעליו יוצאים מהבית‪ .‬הוא חסר‬ ‫שקט ונשאר צמוד אליהם‪ .‬כאשר הוא לבדו בבית הוא נובח‪,‬‬ ‫מיילל ועושה נזקים סביב דלת הכניסה של הדירה‪.‬‬ ‫בקשת הבעלים‪ :‬להבין מה עובר על תומס ולהרגיע אותו‪.‬‬ ‫בדיקה פיזיקלית וסימנים פיזיים‪ :‬הכלב נראה רזה מהרגיל‪,‬‬ ‫הבדיקה הפיזיקלית תקינה‪ .‬הבעלים מתארים שהכלב‬ ‫מרייר הרבה בזמן לחץ‪.‬‬ ‫התנהגות הכלב במשך הבדיקה‪ :‬תומס חסר שקט‪ ,‬לא מוצא‬ ‫מקום כדי לשכב ולהירגע‪ .‬הוא בסוף יושב ליד דלת הכניסה‬ ‫של החדר ומתנשף‪.‬‬ ‫סיכום של הסימנים הקליניים וההתנהגותיים הרלוונטיים‪:‬‬ ‫•מתן ריר בעת לחץ‬ ‫•התנשפויות בעת לחץ‬ ‫•כוננות גבוהה במיוחד כאשר הבעלים מתכוננים לצאת‬ ‫מהבית‬ ‫•נביחות ונזקים ליד היציאה של הבית כאשר הכלב לבדו‬ ‫•פריבילגיות רבות הקשורות להיררכיה‬ ‫•התערבות של הכלב בכל פעם שמטפלים בילד‬ ‫אבחנה של המצב הפסיכופתולוגי‪ :‬חרדה לסירוגין‬ ‫אבחנה נוזוגרפית‪ :‬סוציופתיה בין מינית דרגה ראשונה‬ ‫אבחנה קונטקסטואלית‪ :‬בת הזוג בהריון‪ ,‬יהיו מספר שינויים‬ ‫שונים בעתיד הקרוב‪ ,‬מעבר דירה ותינוק חדש‪.‬‬ ‫בדיקות נוספות דרושות‪:‬‬ ‫פאנל מלא ותפקיד של בלוטות התריס‪ :‬תוצאות תקינות‬ ‫פרוגנוזה‪:‬‬ ‫אין תוקפנות‪ ,‬המצב הפסיכופתולוגי יחסית חדש‪ ,‬הפרוגנוזה‬ ‫טובה‪ .‬השינויים הקרובים בשגרה עלולים לסבך את הטיפול‪.‬‬ ‫טיפול תרופתי‪:‬‬ ‫‪ Selegiline‬במינון של ‪ 15‬מ"ג ‪SID‬‬ ‫טיפול התנהגותי‬ ‫•שתי ארוחות מוגבלות בזמן‬ ‫•לא לתת לכלב להתערב כשמטפלים בילד‬ ‫•לא לחזק את הלחץ כאשר עוזבים את הבית על ידי‬ ‫יחסים עם הכלב‬ ‫•לסיים את ההכנות ‪ 20‬דקות לפני היציאה מהבית‬ ‫•לא לענות מיד לבקשות תשומת לב של הכלב כשחוזרים‬ ‫הביתה‬ ‫תוצאות אחרי ‪ 5‬שבועות‪:‬‬ ‫הכלב יותר רגוע באופן כללי‪ ,‬הכוננות נעלמה‪ ,‬הכלב הפסיק‬ ‫לרייר‪ ,‬הוא הפסיק לגרד את הדלת ואת הקירות מסביב‪ .‬הוא‬ ‫גם הפסיק לנבוח‪.‬‬ ‫כשהבעלים יוצאים מהבית‪ ,‬הכלב עדיין מוביל אותם לדלת‬ ‫אך ללא סימנים של לחץ‪.‬‬ ‫דיון‬ ‫ האבחנה של חרדה לסירוגין מבוססת על‪ :‬מתן ריר בעת‬‫לחץ‪ ,‬התנשפויות בעת לחץ‪ ,‬כוננות גבוהה במיוחד כאשר‬ ‫הבעלים מתכוננים לצאת מהבית‪ ,‬נביחות ונזקים ליד‬ ‫היציאה של הבית כאשר הכלב לבדו‪.‬‬ ‫ האבחנה של הסוציופתיה מבוססת על‪ :‬פריבילגיות רבות‬‫הקשורות להיררכיה‪ ,‬התערבות כל פעם שמטפלים בילד‪,‬‬ ‫נזקים ליד היציאה של הבית כאשר הכלב לבדו‪.‬‬ ‫ כוננות גבוהה ומתן ריר הם סימנים הקשורים לחוסר איזון‬‫ב‪ Dopamine-‬לכן נבחרה ‪ Selegiline‬אשר יש לה השפעה‬ ‫עיקרית על ‪.Dopamine‬‬ ‫•בגילו של תומס ‪ 8 -‬שנים בדיקות דם הן חובה‪ .‬כל‬ ‫הפרעת התנהגות שמופיעה בגיל מבוגר עלולה להיות‬ ‫תוצאה של חוסר איזון בתפקיד של בלוטת התריס‪.‬‬ ‫•לסוציופתיה יש בדרך כלל פרוגנוזה טובה במיוחד‬ ‫כאשר אין תוקפנות וכאשר ההפרעה הופיעה לאחרונה‪.‬‬ ‫•המקרה מראה שסימנים קלינים המופיעים כאשר הכלב‬ ‫נשאר לבדו‪ ,‬לא תמיד קשורים לנושא של היקשרות‬ ‫והפרעותיה‪ .‬כלב שעובר שינויים באיזון ההיררכי‬ ‫של משפחתו עלול‪ ,‬לעיתים‪ ,‬לפתח סימנים קליניים‬ ‫שמתבטאים בעיקר בנביחות ובנזקים ליד היציאות של‬ ‫הבית‪.‬‬ ‫•הסיטואציה של תומס עלולה להתדרדר בגלל שינויים‬ ‫משמעותיים בשגרה ובסביבה‪ .‬יש לעקוב אחריו‬ ‫ולהמליץ על שמירה של פריבילגיות ברורות‪.‬‬ ‫מסקנה‬ ‫הוויכוח על קיימות או לא של היררכיה תוך מינית ובין‬ ‫מינית לא נפתר‪ .‬הגישה לנושא על פי המודל הפסיכופתולוגי‬ ‫הצרפתי מספקת לווטרינר שמתעניין בהתנהגות של כלבים‬ ‫והפרעותיהם כלים כדי להבין‪ ,‬לאבחן ולטפל‪ .‬כלים אלו‬ ‫אפקטיבים ביותר בתנאי שהמודל מובן‪.‬‬ ‫מקורות‬ ‫‪1. Marlois N (2015) : Hierarchy and Sociopathies. Veterinary Psychiatry: Course and Workshop (pp. 6-7). Yakum Israel: Zoopsy.‬‬ ‫‪2. Mege C, Beaumont E., Béata C., Diaz C., Habran T., MarloisN ; Muller G. Pathologiecomportementale du chien Ed Masson‬‬ ‫‪Paris 2003, 319‬‬ ‫‪3. Pageat P. (1998). Pathologie du Comportement du Chien. Maisons-Alfort: Editions du Point Veterinaire.‬‬ ‫‪4. John W.S. Bradshaw*, Emily-Jayne Blackwell, Rachel A. Casey . (2014) Dominance in domestic dogs, A response to Schilder‬‬ ‫‪et al. Journal of Veterinary Behavior 11 (2016) 102e108‬‬ ‫‪5. Matthijs B.H. Schilder a, *, Claudia M. Vinke a, Joanne A.M. van der Borg (2014) Dominance in domestic dogs revisited: Useful‬‬ ‫‪habit and useful construct? Journal of Veterinary Behavior 9 (2014) 184e191‬‬ ‫‪ 30‬קליניקה ‪ /‬ספטמבר ‪2017‬‬