‫"המערה של פיארוטי"‬ ‫לפרשת החלל התת קרקעי מתחת לקבר דוד‬ ‫בהר ציון‬ ‫עמית ראם‬ ‫רשות העתיקות‬ ‫עמית ראם‬ ‫המקרא מציין כי מלכי בית דוד נקברו במאוזולאום המלכותי בעיר דוד (מלכים א‪ ,‬ב; דברי‬ ‫הימים ב)‪ .‬כיום הדעה הרווחת היא כי עיר דוד המקראית נמצאת בשלוחה הדרום‪-‬מזרחית‪,‬‬ ‫תפיסה זו באה בעקבות מאה וחמישים שנות מחקר וחפירות בשלוחה זו אשר הוכיחו כי‬ ‫גרעינה הקדום של ירושלים הוא בשטח זה (ראו סיכום הדברים‪ :‬רייך ‪ ;108-96 :2000‬רייך‬ ‫‪ ,)2011‬אף על פי שניטש ויכוח לגבי עוצמת השרידים ומהותם מתקופת הממלכה המאוחדת‪.‬‬ ‫על כן יש לחפש את הקברים המלכותיים בשטח השלוחה הדרום‪-‬מזרחית‪ .‬נעשו מיני ניסיונות‬ ‫לזהותם אך עד כה ללא הצלחה (ברקאי ‪.)239-234 :2000‬‬ ‫מסורת קבורת דוד ושושלתו בהר ציון היא בת כאלף שנה (הירשברג ‪ )220-213 :1954‬וייתכן‬ ‫אף קדומה לכך (לימור ‪ .)267-256 :2005‬המסורת היא דינאמית וגמישה בהתאם לנסיבות‬ ‫ההיסטוריות (ריינר ‪ .)56-49 :2009‬כיום מרבית החוקרים סבורים כי אין ביסוס למסורת זו‬ ‫בייחוד לאור הנאמר מעלה‪ .‬לזאת יש להוסיף את העובדה כי מבנה הקבר בהר ציון משולל‬ ‫כל מאפיין קבורה ואדריכלות קברים מימי הבית הראשון‪ .‬הסרקופג המיוחס לדוד‪ ,‬הנמצא‬ ‫במוקד המבנה הוא מימי הביניים והשרידים הקדומים במבנה מיוחסים לתקופה הרומית‬ ‫המאוחרת או ראשית התקופה הביזנטית‪.‬‬ ‫‪102‬‬ ‫הזכרת המסורת בדבר קבורת דוד והמלכים האחרים בהר ציון‬ ‫(המרוחק כ‪ 250-‬מ' בקו אווירי מן השלוחה הדרום‪-‬מזרחית)‬ ‫מעוררת בקרב החוקרים המודרניים גיחוך קל והרמת גבה‪.‬‬ ‫מלבד ההתנגשות בין המסורת למציאות הארכיאולוגית‬ ‫מתחם קבר דוד טומן בחובו סוגיות מחקריות חשובות‬ ‫שטרם באו על פתרונן כגון זמן הקמתו של המבנה‪ ,‬תולדותיו‬ ‫וייעודו הראשוני‪ .‬זאת לצד סודות‪ ,‬סיפורים ותעלומות נוספים‬ ‫הקשורים בו‪ .‬אחת התעלומות‪ ,‬בה אדון‪ ,‬קשורה למערה‬ ‫מסתורית מתחת למבנה הקבר (פיארוטי ‪,)216-210 :1864‬‬ ‫עליה דיווח ארמטה פיארוטי (‪ -1820‬נפטר בשנות השמונים‬ ‫של המאה התשע עשרה) חוקר איטלקי‪ ,‬אדם רב מעללים‪,‬‬ ‫מוכשר‪ ,‬כריזמטי ושנוי במחלוקת (איור ‪ .)1‬המערה מסעירה‬ ‫איור ‪ .1‬ארמטה פיארוטי‪.‬‬ ‫את דמיונם של המאמינים הרואים בה את הקבר האמיתי‬ ‫ואף חוקרים מציינים אותה לעיתים בפרסומים הדנים במתחם קבר דוד בהר ציון‪ .‬אך האם‬ ‫המערה אכן קיימת? מלבד פיארוטי איש לא ראה אותה או דיווח עליה‪ .‬האם דיווחיו של‬ ‫פיארוטי מהימנים או שמא דבר קיומה של המערה הינו בדיה‪?1‬‬ ‫‪ 1‬תודתי נתונה לגברת אלה נגורסקי שהביאה לידיעתי מסמכים שנמצאו בארכיונים במוסקבה ואשר דנים בפרשת פיארוטי‬ ‫אל מול הרוסים וממצאי תחקירם‪ .‬כמו כן תודות למר אבנר אקר על הערותיו לתרגום יוסף בן מתתיהו מיוונית‪ .‬תודה‬ ‫מיוחדת לחברת גיאוטק בראשותו של עמית רונן על העזרה והמקצועיות‪.‬‬ ‫"המערה של פיארוטי" לפרשת החלל התת קרקעי מתחת לקבר דוד בהר ציון‬ ‫פיארוטי האיש והמערה‬ ‫בשנת ‪ 1859‬ביום חורפי וסגרירי שוטט בהר ציון ארמטה פיארוטי‪ ,‬מתמטיקאי‪ ,‬אריכטקט‪-‬‬ ‫מהנדס‪ ,‬טופוגראף וארכיאולוג לעת מצוא‪ .‬הוא הגיע להר בעקבות עדות היסטורית מן המאה‬ ‫ה‪ 14-‬המציינת כי גבירה בשם סופיה דלי ארכנג'לי ביקשה להקים סמוך לחדר הסעודה האחרונה‬ ‫אכסניה ובית קברות לצליינים‪ .‬כאשר החלו להיחפר היסודות נפערה הקרקע ונתגלתה מערה‬ ‫ענקית‪ .‬פיארוטי הגיע לבית הקברות היווני אורתודוכסי או לבית הקברות האמריקאי‪ ,‬ממערב‬ ‫לקבר דוד (בחלקו של שטח זה תקום בתחילת המאה ה‪ 20-‬כנסיית הדורמיציון)‪ .‬לפתע הוא‬ ‫הבחין בפתח שממנו יורדות למעבה האדמה מדרגות חצובות המכוסות בשפכים‪ .‬פיארוטי‬ ‫ירד בהן ומצא את עצמו במערה רחבת ממדים (על פי שרטוטו הסכמטי מידותיה בקירוב הן‪:‬‬ ‫אורך ‪ 65‬מ'‪ ,‬רוחב ‪ 15‬מ'‪ ,‬גובה ‪ 4‬מ')‪ .‬לטענתו המערה משתרעת מתחת למרבית שטחו של בית‬ ‫הקברות היווני‪ .‬המערה היתה מלאה בעצמות אדם שמקורן מהתמוטטות בית הקברות לתוך‬ ‫חלל המערה‪ ,‬פיארוטי עשה את דרכו בקושי רב‪ ,‬מבוסס בבוץ‪ ,‬אפר ומים והצליח להיחלץ‬ ‫ממנה בעור שיניו שכן דאג מבעוד מועד לקשור את עצמו בחבל אבטחה‪ .‬פיארוטי ניצל את‬ ‫ההזדמנות כדי לבחון את הפתח שדרכו נכנס למערה‪ .‬לדבריו‪ ,‬הפתח החצוב הוצר בעזרת‬ ‫בניית גזית ונסגר באבן גולל‪ .‬פיארוטי הבחין בחורים מפולשים בסלע ובאבני הגזית שמטרתם‬ ‫לחבר בין אבני הבנייה בעזרת חבקי ברזל‪ .‬חלק מן החורים נועד לקלוט סורגים‪ .‬מסקנתו‬ ‫היתה כי הפתח נבנה על ידי הורדוס‪ .‬מטרתו של המלך הייתה לשמור ולהנציח את המקום על‬ ‫ידי בניית מונומנט מרהיב עליו‪ ,‬לאחר שעבר במקום חוויה מסעירה (וראו קדמוניות היהודים‬ ‫טז ז‪ ,‬א)‪ .‬פיארוטי ניסה לנצל את קשריו עם עם המושל העות'מאני סוריה פשה‪ ,‬על מנת‬ ‫לשכנעו לפנות את בית הקברות המודרני כדי למנוע התמוטטות נוספת לתוך המערה ובמגמה‬ ‫נסתרת לחפרה ולחוקרה בעתיד‪-‬אך צעד זה לא צלח‪.‬‬ ‫סקרנותו לא ידעה שובע בחודש מאי של אותה שנה חזר פיארוטי למערה בחברת משרת‬ ‫אירופאי‪ .‬הפעם הוא התקין תכנית וחתך סכמטיים פרטניים של המערה (איור ‪ .)2‬בצדה‬ ‫המזרחי של המערה הוא הגיע למסדרון מלא שפכים וממנו מדרגות המטפסות ישירות אל‬ ‫מתחת לסרקופג המיוחס לדוד המלך (הנמצא בקבר דוד בהר ציון)‪ .‬פיארוטי מציין כי בדפנות‬ ‫המערה ככל הנראה פתחים לחדרים נוספים ואולי אומנות חצובות המחזיקות את תקרת‬ ‫המערה‪ .‬המערה מלאה בשפכים והעבודה בה קשה ומלאכת התיעוד כמעט בלתי אפשרית‪,‬‬ ‫בשלב זה פיארוטי יצא מן המערה‪ .‬מנח המערה ומיקומה ביחס לקבר דוד בהר ציון מופיע‪,‬‬ ‫בנוסף לפרק בספרו " ירושלים נחקרת" (‪ ,)Jeruslem Explored‬בשתי מפות כלליות של ירושלים‪,‬‬ ‫האחת בפתיח לספרו "ירושלים נחקרת" (איור ‪ )3‬והשנייה ב"אטלס פלשתינה" שפורסם‬ ‫ב‪ 1888‬פרי ידיו (איור ‪ .)4‬במפות הוא מכנה את המערה‪"-‬המערה של ציון"‪ .‬ישנם הבדלי‬ ‫גרסאות בין המפות והתרשימים ומהם ניתן להסיק על שתי אופציות למנח המערה‪ ,‬אפשרות‬ ‫‪103‬‬ ‫עמית ראם‬ ‫‪104‬‬ ‫איור ‪ .2‬תכנית וחתך סכמטיים מעשה ידיו של פיארוטי מתוך "ירושלים נחקרת"‪.‬‬ ‫"המערה של פיארוטי" לפרשת החלל התת קרקעי מתחת לקבר דוד בהר ציון‬ ‫‪105‬‬ ‫קבר דוד‬ ‫המערה‬ ‫איור ‪ .3‬מפה כללית של ירושלים מתוך "ירושלים נחקרת" ובה מיקום‬ ‫המערה בהר ציון (מסומנת בחץ)‪.‬‬ ‫עמית ראם‬ ‫‪106‬‬ ‫איור ‪ .4‬מפה כללית של ירושלים מתוך‪" :‬אטלס פלשתינה" ובה מיקום המערה‬ ‫בהר ציון בהגדלה‪.‬‬ ‫"המערה של פיארוטי" לפרשת החלל התת קרקעי מתחת לקבר דוד בהר ציון‬ ‫א' המבוססת על הסקיצה הפרטנית ו‪-‬ב' המבוססת על המפות הכלליות‪ .‬באיור ‪ 5‬נעשה ניסיון‬ ‫לבצע סופרפוזיציה של מיקום המערה לפי האופציות השונות על גבי תצלום אויר מודרני של‬ ‫מתחם קבר דוד‪ .‬בשל המלל הכביכול מדויק המלווה את דיווחו של פיארוטי והמתאר את‬ ‫המערה ולאור הסכמה הפרטנית המשרטטת את המערה‪ ,‬נראה שיש לקבל את אופציה א'‪.‬‬ ‫איור ‪ .5‬סופרפוזיציה של המערה על תצלום‬ ‫אויר מודרני על פי הסכמה הפרטנית והמפות‬ ‫הכלליות של פיארוטי‪.‬‬ ‫להבנתו של פיארוטי ולהבנת חוקרי אותה עת‪ ,‬עיר דוד המקראית היא הר ציון של היום ושם‬ ‫יש לחפש את קברי בית דוד‪ .‬הבנה זו הובילה אותו לחתום את דיווחו לגבי המערה במילים‬ ‫הבאות‪" :‬לא האמנתי שביקרתי בקברו של דוד (קבר דוד המסורתי בהר ציון)‪ ,‬אני משוכנע‬ ‫שמתחת לסרקופג (בקבר דוד) יש קשר עם הקבר האמיתי שחצוב בסלע‪ ...‬מכאן שהסרקופג‬ ‫המזוהה עם דוד הוא רק ייצוג (דמי) כמנהג המוסלמים‪ ." ...‬עוד הוא מוסיף קריאה נרגשת‬ ‫לחוקרי העתיד‪" :‬אני ממליץ לארכיאולוגים‪ ,‬שיבואו אחרי‪ ,‬להקדיש את עצמם לחקר המערה‪.‬‬ ‫אני משוכנע שבמקרה זה הם יגלו שהובלתי אותם לקבר האמיתי של מלכי דוד על הר ציון‪".‬‬ ‫לימים הציע גבריאל ברקאי לזהות את המערה ואת "קבר דוד" בהר ציון עם גן עזא היא‬ ‫אחוזת הקבר השנייה של מלכי יהודה האחרונים (מאות ‪ 6-7‬לפסה"נ)‪ .‬אחוזה זו הוקמה‬ ‫לטענת ברקאי לאור התפשטותה של ירושלים מערבה כלפי הגבעה הדרום מערבית במאות‬ ‫‪ 7-8‬לפסה"נ ועובדת היותו של ההיפוגאון (מתחם הקבורה התת קרקעי) המלכותי מלא ללא‬ ‫אפשרות לקבורת מלכים נוספת (ברקאי ‪.)92-75 :1977‬‬ ‫החלטנו להיענות לקריאתו של פיארוטי ולברר אם אכן המערה קיימת אך ראשית היה עלינו‬ ‫לפתור סוגיה הקשורה בדמותו ואישיותו של פיארוטי‪.‬‬ ‫פיארוטי‪ ,‬אחת הדמויות המרתקות והחידתיות בירושלים בשנים ‪ ,1861-1854‬הופיע יש מאין‬ ‫(על פיארוטי האיש ראו‪ :‬שילר ‪ .)2013‬האיש‪ ,‬בן ‪ 35‬בלבד‪ ,‬מהנדס צבאי בדימוס ומפקד‬ ‫‪107‬‬ ‫עמית ראם‬ ‫בצבא סרדיניה תחת פיקודו של הדוכס ממודנה התחבב וניקשר לשליט העות'מאני סורייה‬ ‫פחה (‪ .)1863-1857‬במהרה הוא צבר זכויות רבות בעיר ובארץ הקודש ובין מפעליו יש למנות‬ ‫את מיפוי ירושלים‪ ,‬שיפוץ והשמשת אמת המים מבריכות שלמה לירושלים‪ ,‬סיוע בהקמת‬ ‫ההוספיס האוסטרי‪ ,‬תכנון בית החולים רוטשילד‪ ,‬התקנת תכנית של כנסיית הקבר וסביבתה‪,‬‬ ‫שיפוץ כנסיית סנטה אנה‪ ,‬שיפור מערך הדרכים לירושלים‪ ,‬ביצוע סקרי דמוגרפיה‪ ,‬סקרי נושא‬ ‫הדנים במרכיביה האתניים והדתיים של ירושלים לרבות פילוח הצליינות שהגיע לירושלים‬ ‫באותה עת‪ ,‬מיפוי חללים תת קרקעיים בהר הבית והתקנת מערכת ביוב מודרנית בהר‪ .‬הוא‬ ‫היה ארכיטקט מנזר האחיות ציון‪ ,‬ליווה והדריך קונסולים וקצינים בכירים אירופאים ופרסם‬ ‫כעשרים ספרים בנושא ירושלים וארץ ישראל‪ .‬הפחה סורייה מינה אותו בצעד חסר תקדים (שכן‬ ‫היה זר‪ ,‬אירופאי ונוצרי) לאדריכל‪-‬מהנדס ראשי של הממשל‪ .‬בתוקף תפקידו ניתנה לפיארוטי‬ ‫יד חופשית לבצע את עבודתו לרבות גישה למקומות הקדושים ולמוקדים הרגישים ביותר‬ ‫בירושלים‪ .‬פיארוטי היה הראשון למפות ולדווח על החללים התת קרקעיים מתחת להר הבית‪.‬‬ ‫‪108‬‬ ‫את מסקנותיו ומחקריו החלוציים הוא פירסם בספר מרהיב עין שיצא לאור בשנת ‪1864‬‬ ‫תחת הכותרת "ירושלים נחקרת"‪ .‬הספר מלווה בתחריטים‪ ,‬מפות וצילומים מאירי עיניים‪.‬‬ ‫לספר זה‪ ,‬שהוא אחד מהראשונים מסוגו‪ ,‬מקום של כבוד בספרות המחקרית של ירושלים‬ ‫והוא ללא ספק אחת מהפנינים שבה‪ .‬לקביעה זו לא היו שותפים מספר חוקרים אנגלים‬ ‫מכובדים אשר פרסומו של הספר עורר בקרבם זעם רב‪ .‬בראשם היו ג'ימס פרגוסון אדריכל‬ ‫מומחה להודו ובעל אות האקדמיה המלכותית לארכיטקטורה וג'ורג' גרוב מהנדס בהשכלתו‬ ‫ומומחה לטופונומיה (חקר שמות גיאוגרפיים)‪ .‬לטענתם פיארוטי הפר זכויות יוצרים‪ ,‬העתיק‬ ‫מפות ואיורים ודיווחיו שקריים (על טענות האנגלים וטענות הנגד ראו‪ :‬ויליאמס ‪.)1864‬‬ ‫נראה שטענה זו הינה השיא בהתנהלות בין פיארוטי לאדונים האנגלים ובבסיסה‪ ,‬מאחורי‬ ‫הקלעים‪ ,‬המחלוקת על זיהויה של כיפת הסלע‪ .‬בעוד שהחוקרים האנגלים טענו שכיפת הסלע‬ ‫היא כנסיית הקבר הקונסטנטינית המקורית פסל זאת פיארוטי והצביע על כנסיית הקבר‬ ‫המסורתית ברובע הנוצרי כמקום המקורי‪ .‬בשל קירבתו של פיארוטי לצרפתים ותמיכתם‬ ‫בעבודתו בירושלים‪ ,‬אפשר שהרקע לסכסוך היה המאבק בין המעצמות אנגליה וצרפת על‬ ‫זכות ראשונים בירושלים‪.‬‬ ‫צ'ארלס וורן וצ'ארלס ווילסון חוקרי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל‪ ,‬לא חוסכים מילים‬ ‫ומציגים את עבודתו של פיארוטי בבורות הר הבית כגוזמה (וילסון ווורן ‪.)207-204 :1871‬‬ ‫הכומר הבריטי קינג‪ ,‬אף הוא אנגלי‪ ,‬מרצה בכיר לענייני ארץ הקודש הסביר כי עבודתו של‬ ‫פיארוטי בהר הבית הוכחה כלא נכונה ולממצאיו אין שום ביסוס במציאות (קינג ‪.)156 :1891‬‬ ‫עיון מעמיק בכתוב ובמתואר בספרו של פיארוטי מגלה שיש אי דיוקים רבים ואף הגזמות‬ ‫ותוספות (וראו סיכום הדברים אצל ויליאמס ‪ )1864‬אם עסקינן בקבר דוד בהר ציון הרי‬ ‫"המערה של פיארוטי" לפרשת החלל התת קרקעי מתחת לקבר דוד בהר ציון‬ ‫שגם כאן נמצא אי דיוקים מהותיים על סף ההמצאה ‪ :‬פיארוטי טוען כי מכל צד של המצבה‬ ‫המיוחסת לדוד ישנו עיטור שושן גותי בעוד שעיטור זה קיים רק בחזית הקדמית‪ .‬בנוסף‬ ‫פיארוטי טוען כי הרים את השטיחים המכסים את רצפת חדר המצבה וגילה כי אריחי האבן‬ ‫של הריצוף מושתתים ישירות על הסלע‪ .‬כיצד יכול היה פיארוטי ללמוד על תשתית הרצפה רק‬ ‫מהרמת השטיחים‪ ,‬מה גם שהיום ידוע כי הריצוף אינו מושתת על הסלע (וראו על כך להלן)‪.‬‬ ‫פיארוטי נדרש להגיב על טענות האנגלים‪ ,‬ואף זומן למשפט בנדון שהתנהל בלונדון‪ .‬הוא הודה‬ ‫בחלק מן האשמות ואף הגיע ללונדון בשנים ‪ 1863-1862‬כדי להגיב על האשמות נוספות אך‬ ‫לא התייצב למשפט‪.‬‬ ‫פיארוטי הצליח לעורר גם את זעמם של הרוסים (על יחסיו עם הרוסים ראו‪ :‬קיריל ‪.)2013‬‬ ‫אלו התוודעו אליו באמצעות בוריס מנסורוב‪ ,‬שליח בכיר ומיוחד מטעם משרד המסחר‬ ‫והימייה הרוסי שנשלח לארץ ישראל בתום מלחמת קרים על מנת לחדש את קשרי המסחר‬ ‫עם העות'מאנים ולפתור את מצוקת הצליינים הרוסים‪ .‬מנסורוב התרשם עמוקות מכישוריו‬ ‫של פיארוטי לצד היותו בקיא בשפה ובמנהגים המקומיים ובעל מהלכים בשלטונות; הוא‬ ‫הממליץ בחום לשכור את שירותיו על מנת שירכוש בעבור הרוסים קרקעות בירושלים מחוץ‬ ‫לחומות‪ .‬הקונסול הרוסי בירושלים מינה אותו כעוזר ארכיטקט ושילם לו בעבור שירותיו‬ ‫‪ 6000‬פרנקים לשנה‪ .‬פיארוטי רקח עסקת קרקעות בשטח שממול שער שכם‪ ,‬בתכסיס נדל"ני‬ ‫הוא סיכם עם התושבים מחיר גבוה בעוד שאל מול הרוסים הוצג מחיר נמוך יותר‪ .‬את‬ ‫ההפרש תכנן פיארוטי לשלשל לכיסו‪ .‬הרוסים חשפו את המזימה ואיימו להלבין את פניו‬ ‫ברבים אם לא יעזוב את ירושלים‪ .‬באוגוסט ‪ 1861‬עזב פיארוטי את הארץ‪ ,‬ספק בורח ספק‬ ‫נקרא באופן פתאומי לאירופה‪ ,‬אך לאחר כשבע שנים הוא כתב לצאר הרוסי מאיטליה או‬ ‫אוסטריה והלין בפניו כי הרוסים גנבו ממנו כספים והכפישו את שמו ועל כן הוא מבקש מן‬ ‫הצאר את עזרתו בתיקון המעוות‪ .‬הצאר ביקש את תגובת הקונסול הרוסי בירושלים באותה‬ ‫עת‪ ,‬דורגובורשינוב (‪ .)1862-1856‬הקונסול ביצע עבודת תחקיר מאומצת בעזרת הקונסולים‬ ‫של סרדיניה ומצריים שביררו פרטים על פיארוטי‪ .‬במכתב תגובה לצאר המשתרע על פני‬ ‫שבעה עמודים הקונסולים הציגו את פיארוטי כהרפתקן‪ ,‬אדם שהסתבך בפלילים‪ ,‬בפרשיות‬ ‫ריגול ובמכירת ציוד צבאי ואף עמד בשל כך למשפט צבאי בשנת ‪ .1849‬המאשימים חתמו את‬ ‫המסמך בקביעה כי פיארוטי מהווה"חרפה לעם האיטלקי"‪.‬‬ ‫עקבותיו של פיארוטי בארופה לאחר עזיבתו את הארץ לוטים בערפל‪ .‬לאחר תקופת שהייתו‬ ‫בלונדון אנו יודעים על נוכחותו בפאריס בשנת ‪ .1864‬בין השנים ‪ 1880-1868‬הוא נראה‬ ‫בשוויץ‪ .‬ובשנות השמונים של המאה התשע עשרה הוא נפטר‪.‬‬ ‫‪109‬‬ ‫עמית ראם‬ ‫ארמטה פיארוטי מצטייר לנגד עינינו כנוכל בלתי אמין‪ .‬לאור התמונה המצטיירת אודותיו‬ ‫האם ניתן להאמין לדיווחו בדבר קיומה של המערה בקבר דוד‪ ,‬האין מדובר בעוד מעשה רמיה‬ ‫מצד אותו מהנדס מפוקפק? מדוע מאז דיווחו של פיארוטי לא ראה איש את מסתרי אותה‬ ‫מערה עלומה?‬ ‫עדויות נוספות ומערת המכפלה‬ ‫אך לפני שנחרוץ את דינו של פיארוטי לשלילה עלינו לברר שמא ישנם עוד רמזים ועדויות‬ ‫לקיומה של אותה מערה מתחת לקבר דוד בהר ציון‪ ,‬רמזים העשויים לתמוך באמינותו של‬ ‫פיארוטי‪.‬‬ ‫‪110‬‬ ‫ג'ימס טרנר ברקלי היה מיסיונר אמריקאי רופא וחוקר שהתגורר בירושלים וחקר את צפונותיה‬ ‫בתחילת שנות החמישים של המאה התשע‪-‬עשרה‪ .‬לזכותו של ברקלי יש לזקוף את גילויו של‬ ‫אחד משערי הר הבית מימי הבית השני בכותל המערבי‪ ,‬שער הקרוי על שמו "שער ברקלי"‪.‬‬ ‫ברקלי ובנו גילו מחדש את מערת צדקיהו‪ .‬לברקלי הייתה בת ציירת‪ ,‬שובת עין‪ ,‬שהתחבבה‬ ‫על אשה המקורבת לאפנדי ששמר על קבר דוד בהר ציון‪ .‬בשעת בוקר מוקדמת ותחת מסווה‬ ‫הכניסה האשה המקומית את בתו של ברקלי לחדר הקבר‪ .‬הבת ניצלה את כישורי הציור‬ ‫איור ‪ .6‬ציור קבר דוד שציירה בתו של ברקלי‪ ,‬מבט מזרחה‪ .‬משמאל המצבה ובחזית החלון ולצדו בד הפרוכת‪.‬‬ ‫מחכה לסריקה באיכות טובה יותר‬ ‫"המערה של פיארוטי" לפרשת החלל התת קרקעי מתחת לקבר דוד בהר ציון‬ ‫שלה וציירה את המקום במבט מזרחה‬ ‫כאשר בצד שמאל הסרקופג ובחזית‬ ‫הקיר המזרחי של הקבר קרוע חלון‬ ‫ומשמאלו בד פרוכת בין שני פמוטי ענק‬ ‫(איור ‪ .)6‬האשה המקומית ציינה באוזני‬ ‫הבת כי המצבה היא מצבת דמי ואילו‬ ‫מאחורי בד הפרוכת בין הפמוטים חבוי‬ ‫הפתח המוביל למערה האמיתית‪ .‬ברקלי‬ ‫אינו שולל דיווח זה אך לדעתו מדובר‬ ‫בקברי אותם מלכים מבית דוד שהורחקו‬ ‫מן המאוזולאום המלכותי (ברקלי‬ ‫‪.)1858 :215-208‬‬ ‫איור ‪ .7‬תצלום של בד הפרוכת שצולם על ידי פינקרפלד‬ ‫בד הפרוכת אשר כביכול מכסה על הפתח‬ ‫מיד לאחר קרבות הר ציון במלחמת העצמאות‪.‬‬ ‫למערה נראה באיורים נוספים מן המאה‬ ‫התשע עשרה ואף בתצלום נדיר מ‪ 1949-‬שצולם על ידי פינקרפלד‪ ,‬בתצלום נראה בד הפרוכת‬ ‫מכסה דבר מה (איור ‪ .)7‬כיום אין פרוכת במקום והקיר חשוף‪.‬‬ ‫כ‪ 30‬ק"מ דרומית לקבר דוד בהר ציון נמצאת מערת המכפלה‪ ,‬כותב טורים אלו רואה במתחם‬ ‫מערת המכפלה את ה"אח התאום" לקבר דוד בהר ציון‪ .‬במתחם זה קיימים כל המרכיבים‬ ‫ההיסטוריים‪ ,‬הארכיאולוגיים והפרסונליים הנמצאים בקבר דוד‪ :‬המתחם נבנה על ידי הורדוס‬ ‫או בתקופה ההרודיאנית (על הקשר בין הורדוס לקבר דוד נעמוד בהמשך); במבנה מצבות‬ ‫דמויות סנופות (מצבות מקורות בגג גמלוני) שהוקמו בימי הביניים ונועדו להנציח את קברי‬ ‫האבות והאמהות בדומה למצבה בקבר דוד‪ .‬בתקופה הצלבנית היה במקום מנזר בו שרתו‬ ‫נזירים אגוסטינים‪ .‬על פי מקורות היסטוריים בני התקופה (פרינגל ‪ ;228-225 :1993‬קדר ‪)2005‬‬ ‫בחודש יולי של שנת ‪ 1119‬שרר במקום חום כבד‪ .‬על מנת להתקרר נשכבו הנזירים על אריחי‬ ‫האבן הקרים של רצפת המבנה‪ .‬אחד מן הנזירים הרגיש לפתע משב רוח בין מישקי האבנים‪,‬‬ ‫הוא הזעיק את אב המנזר ובכוחות משותפים עקרו את המרצפת ומצאו את עצמם בפתחה‬ ‫של מערה רחבת ממדים המשתרעת מתחת למצבות‪ .‬במערה הם גילו ארונות קבורה וכדים‬ ‫מלאים עצמות‪ ,‬שקודשו בתור העצמות האמתיות של האבות והאימהות‪ .‬למקור היסטורי זה‬ ‫לא נמצא אישוש עד שנת ‪ .1859‬בשנה זו ביקר במקום ארמטה פיארוטי‪ .‬ככל הנראה הוא‬ ‫הצליח לאתר את המערה התת קרקעית והתקין שירטוט שלה (איור ‪( )8‬פיארוטי ‪.)1869‬‬ ‫החוקר הנודע ל"ה וינסאן לגלג על דיווחו של פיארוטי וראה בהם הרהורי לב בלבד (וינסאן‬ ‫ומקיי ‪ .)3-2 :1923‬שוב אנו נדרשים לאמינותו של דיווח זה שזכה לאישוש מוחלט לאחר‬ ‫‪111‬‬ ‫עמית ראם‬ ‫מלחמת ששת הימים ובעשורים האחרונים כאשר מספר משלחות ארכיאולוגיות ישראליות‬ ‫ביקרו במערה ותיעדו אותה (ייבין ‪ ;62-53 :1985‬דיין ‪ ;131-129 :1976‬מגן ‪.)94-59 :2008‬‬ ‫מעניין לציין כי במפה עתיקה של ירושלים מן המאה הי"ד (איור ‪ )9‬מפת פירנצה‪ ,‬מערת‬ ‫המכפלה מצוינת לצד קבר דוד בהר ציון‪ .‬מתחת לאיור שני המונומנטים ישנו מעין ציון‬ ‫עמוד‪ ,‬לצד העמוד בקבר דוד ישנו קו אלכסוני‪ .‬תופעה זו ייחודית רק לשני מבנים אלו והיא‬ ‫נעדרת בשאר המבנים המופיעים במפה‪ .‬הייתכן והם ביטוי גראפי למערות הנמצאות מתחת‬ ‫למונומנטים ולמסדרונות הגישה אליהן? (על המפה ראו‪ :‬לוי ‪.)466-462 :1991‬‬ ‫‪112‬‬ ‫איור ‪ .8‬מפת מערת‬ ‫המכפלה‪ ,‬הותקנה‬ ‫על ידי פיארוטי ובה‬ ‫שרטוט המערה התת‬ ‫קרקעית (בתחתית‬ ‫המפה)‪.‬‬ ‫"המערה של פיארוטי" לפרשת החלל התת קרקעי מתחת לקבר דוד בהר ציון‬ ‫‪113‬‬ ‫איור ‪ .9‬מפת פירנצה והגדלה של ציוני קבר דוד ומערת המכפלה‪ .‬החיצים מצביעים על העמודים שיתכן והינם ציונים למערות‬ ‫עמית ראם‬ ‫באגדות ומסורות אנו מוצאים אזכור לקיומה של המערה‪ .‬המקור הקדום ביותר שבו אולי‬ ‫יש רמז למערה הוא זה של יוסף בן מתתיהו המציין כי יוחנן הורקנוס והורדוס פרצו לחדרי‬ ‫הקבר ושדדו את אוצרותיו (קדמוניות ז‪ ,‬טו‪ ,‬ג; טז‪ ,‬ז‪ ,‬א)‪ ,‬מן התיאור מצטיירת מערכת תת‬ ‫קרקעית מסועפת‪ ,‬ייתכן מערה‪ .‬התיאור משתמש במילה היוונית ‪ Stomion‬שפירושה בהקשר‬ ‫זה פי‪-‬מערה‪ .‬יחד עם זה לא ברור מתיאוריו של יוסף היכן מיקום הקבר והאם כוונתו הייתה‬ ‫להר ציון‪ ,‬חוקרי המאה ה‪ 19-‬סברו כי המונומנט של הורדוס אכן היה על הר ציון (הירשברג‬ ‫‪.)213 :1954‬‬ ‫‪114‬‬ ‫התיאור הבא המזכיר מערה מסתורית תת קרקעית הוא זה של בנימין מטודילה שביקר בארץ‬ ‫בשנת ‪ 1169‬לערך‪ .‬סיפורו הוא עדות שמיעה מאדם ששמע על גילוי הקברים מפי מי שגילו‬ ‫אותם בהר ציון סמוך לחומות הקדומות‪ .‬בפקודת הפטריאך נצטוו הפועלים לחפש אבני‬ ‫בנייה לשיקום הכנסייה הצלבנית בהר ציון‪ .‬שנים מן הפועלים חשפו פי מערה ונכנסו לתוכה‪,‬‬ ‫המערה רחבת ממדים ולה מספר חדרים ומכילה אוצרות רבים‪ .‬בסופו של דבר רוח שבקעה‬ ‫מבפנים הניסה אותם‪ .‬לאחר אירוע זה המערה נאטמה‪ .‬לא ברור עם האירוע המתואר התרחש‬ ‫באמת או שמא יש כאן חזרה על המתואר בכתבי יוסף בן מתתיהו‪ .‬אם נקבל את כתביו של‬ ‫בנימין מטודילה כפשטם הרי שהמערה אמורה להיות בסמוך לחומות ירושלים הקדומות‬ ‫הרחוקות מקבר דוד המסורתי ולכך גם סימוכין במפת מרינו סנודו משנת ‪( 1320‬לוי ‪:1991‬‬ ‫‪ .)493-487‬עדות טקסטואלית זו היא ככל הנראה מגמתית ובאה לסתור את זיהוי הקבר על‬ ‫ידי הנוצרים בתחום כנסייתם‪ .‬בין אם הכוונה למערה בקבר דוד או בסביבתה הרושם כי‬ ‫מערה גדולה המזוהה עם קבורת המלכים נמצאת בסמוך למונומנט (על מקור זה ראה‪ :‬ארסה‬ ‫‪ ;121-112 :1979‬לימור ‪.)23-22 :2005‬‬ ‫במאה השמונה עשרה והתשע עשרה רבו האגדות והסיפורים על המערה המסתורית‪ ,‬הקושרים‬ ‫אליה בוודאות את קבר דוד בהר ציון (וילנאי ‪ .)326-321 :1985‬די לציין את האגדה על‬ ‫הפחה העות'מאני שחרבו נפלה לחלל המערה‪ ,‬כל מי שירד להביאה מת למעט שמש יהודי‬ ‫שהמוסלמים קשרהו בחבל ושלשלוהו לתוך המערה‪ .‬בתוככי המערה פגש השמש את דוד‬ ‫המלך שהושיט לו את החרב והוציאו בשלום‪ .‬ייתכן שתיאור המערה קשור לעובדה שהמצבה‬ ‫ממוקמת בחדר סגור וחשוך בקומה התחתונה של המבנה המזכיר באווירתו ותחושתו חלל‬ ‫מערה תת קרקעית‪ ,‬בעוד שלמתפללים היהודים הותר להתפלל בחדר העילי בלבד מעל מפלס‬ ‫חדר המצבה לאחר ששילמו ממון רב לשומרי הקבר‪.‬‬ ‫אף על פי שאלו אגדות ומעשיות אין להקל ראש בריבוין ובחזרה על דבר קיומה של המערה‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬אמינותו של פיארוטי‪ ,‬לפחות בכל הנוגע למערה בקבר דוד‪ ,‬מקבלת חיזוק לאור‬ ‫תיאורו האמין של המערה במערת המכפלה ולאור עדותו של ברקלי‪.‬‬ ‫"המערה של פיארוטי" לפרשת החלל התת קרקעי מתחת לקבר דוד בהר ציון‬ ‫מבנה קבר דוד והקשר למערה‬ ‫מתחם קבר דוד היום הוא גבב מבנים בעל מתאר מלבני ולו שתי קומות‪ .‬בקומתו העליונה‬ ‫מזהה המסורת הנוצרית את חדר הסעודה האחרונה – הסנקולום (מתי כו‪ ,‬יז‪-‬כה) ‪ ,‬מקום‬ ‫התכנסות השליחים לאחר עליית ישו השמימה (מעשי השליחים א‪ ,‬יג‪-‬כו) ומקום ירידת רוח‬ ‫הקודש על השליחים בצורת לשונות אש (מעשי השליחים ב‪ ,‬א‪-‬ד)‪ .‬הסנקולום כיום הוא מבנה‬ ‫גותי בעל קשתות מחודדות וקמרונות מצולעים שהוקם כנראה בתקופה הצלבנית‪.‬‬ ‫קומתו התחתונה של המבנה מחולקת לשלושה חללים אדריכליים‪ :‬הראשון בהם הוא חדר‬ ‫המבואה הבנוי קשתות וקמרונות והוקם ככל הנראה בימי הביניים‪ .‬חדר המבואה נסמך‬ ‫בחלקו המזרחי אל שני חדרים נוספים‪ :‬חדר התפילה וחדר הקבר שבו נמצאת מצבת הקבורה‬ ‫המיוחסת על פי המסורת לדוד (איור ‪.)10‬‬ ‫‪115‬‬ ‫איור ‪ .10‬תכנית קבר דוד ושלבי‬ ‫הבנייה כפי שהם מקובלים‬ ‫במחקר‪.‬‬ ‫הזיהויים השונים לגבי טיבו וזמנו של המבנה מתבססים על הניתוח האדריכלי של שלב‬ ‫הבנייה הקדום במבנה‪ ,‬סוג הבנייה של אותו גרעין וחפירותיו העלומות של משמר העתיקות‬ ‫יעקוב פינקרפלד במתחם‪ .‬טרם התגלו הוכחות ארכיאולוגיות מוצקות וחד לגבי זמנו וטיבו‬ ‫של המבנה ועל כן הפירושים רבים מגוונים (ראו דיון בדעות השונות אצל צפריר ‪:1975‬‬ ‫‪.)204-197 ,107-97‬‬ ‫עמית ראם‬ ‫איור ‪ .11‬החזית הדרומית של קבר דוד‪ .‬הנדבכים התחתונים‬ ‫הינם הגרעין הקדום (מסומנים בקו אדום)‪.‬‬ ‫‪116‬‬ ‫איור ‪ .12‬הנדבכים התחתונים בחזית הדרומית של קבר דוד‪.‬‬ ‫בניית הגרעין הקדום מאופיינת בבניית גזית מרשימה של אבנים רבועות גדולות (‪1.0X1.0‬מ'‬ ‫לערך) מוחלקות‪ ,‬המונחות זו לצד זו במדויק ללא חומר מליטה‪ .‬על האבנים סיתות המסרק‬ ‫המזוהה עם עיבוד האבן בתקופה הרומית‪ .‬את השלב הקדום נמצא בחזיתות הקיר הדרומי‪,‬‬ ‫המזרחי והצפוני של חדר התפילה והקבר (איור ‪ ,11‬איור ‪ .)12‬בחזית הדרומית ובמזרחית‬ ‫השתמרה הבנייה הקדומה לגובה של ארבעה נדבכים (ארבעה מטרים בקירוב)‪ .‬מקובל לראות‬ ‫בסוג בנייה זה בנייה רומית מאוחרת או ביזנטית קדומה‪ .‬בקיר הצפוני שקועה מעין נישה‪/‬‬ ‫גומחה‪ .‬למרגלות הגומחה נמצא הסרקופג (איור ‪.)13‬‬ ‫לאחר מלחמת העצמאות הוזעק לאתר יעקוב פינקרפלד שהיה משמר עתיקות מטעם אגף‬ ‫העתיקות במקצועו וחוקר בתי כנסת‪ .‬פינקרפלד ביקר באתר בחודש פברואר ‪ 1949‬והתבקש‬ ‫לתקן נזקים שנגרמו לקירות המבנה ולסרקופג כתוצאה מהתפוצצות מוקש שניטמן בסמוך‬ ‫לסרקופג על ידי הירדנים רגעים ספורים לפני נסיגתם מהר ציון‪ .2‬פינקרפלד ניצל את ההזדמנות‬ ‫ההיסטורית וחפר שני בורות בדיקה‪ ,‬האחד מחוץ למבנה בפינתו הצפון מזרחית‪ 3‬והשני במיקום‬ ‫שאינו ידוע אך ממאמרו יש לשער שנחפר בסמוך לסרקופג (וראו להלן)‪ .‬ממצאיו לא זכו‬ ‫לפרסום נאות וסופי משום שבשנת ‪ 1956‬נרצח פינקרפלד מכדורי צלף ירדני בשעת ביקורו בכנס‬ ‫שנערך בחפירות רמת רחל (פינקרפלד ‪ .)1960 ;1957‬פינקפלד מציין כי לאחר הסרת הטיח מן‬ ‫הגומחה נתגלתה זו במלוא הדרה (רוחבה ‪ 2.28‬מ'‪ ,‬עומקה ‪ 1.2‬מ'‪ ,‬וגובהה ‪ 2.44‬מ') בנויה אבני‬ ‫גזית משובחות מן התקופה הרומית המאוחרת‪ .‬לטענתו‪ ,‬הגומחה פונה לעבר הר הבית‪ ,‬עוד‬ ‫‪ 2‬במספר דיווחים וגם במאמרו של פינקרפלד מדווח על פגז שחדר דרך החלון ופגע בסרקופג‪ .‬אולם בעדויות ארכיוניות של‬ ‫חלופת מכתבים בשעת העבודות מדווח על מוקש שניטמן במצבה‪.‬‬ ‫‪ 3‬ראו פינקרפלד ‪.1957‬‬ ‫"המערה של פיארוטי" לפרשת החלל התת קרקעי מתחת לקבר דוד בהר ציון‬ ‫הוא מוסיף כי לגומחה בבסיסה‬ ‫מגרעת המרימה אותה כ‪1.92-‬‬ ‫מעל מפלס הרצפה המקורית של‬ ‫האולם וקובעת אותה מעל ראשי‬ ‫המתפללים‪ .‬פינקרפלד מדווח‬ ‫כי בבדיקותיו חפר לעומק של‬ ‫‪ 0.7‬מ' מתחת למפלס הרצפה‬ ‫של חדר הקבר ובבור הבדיקה‬ ‫נחשפה סידרה של שלוש רצפות‪.‬‬ ‫העליונה רצפת טיח מן התקופה‬ ‫הצלבנית‪ ,‬האמצעית רצפת‬ ‫פסיפס מן התקופה הביזנטית‬ ‫והתחתונה עשויה ככל הנראה‬ ‫לוחות אבן ושייכת לתקופת‬ ‫הבניין המקורית‪ .‬פינקרפלד טען‬ ‫שיש לתארכה‪ ,‬לתקופה הרומית‪/‬‬ ‫הרומית המאוחרת‪ .‬חשיפתה של‬ ‫הגומחה המוגבהת הפונה לעבר‬ ‫הר הבית יחד עם סידרת הרצפות‬ ‫והבנייה המרשימה הביאו את‬ ‫פינקרפלד למסקנה כי הגרעין‬ ‫הקדום של המבנה הינו שריד‬ ‫איור ‪ .13‬הגומחה בחדר הקבר ולמרגלותיה המצבה‪.‬‬ ‫של בית כנסת קדום מן המאות‬ ‫הראשונות אחר חורבן הבית‪ .‬פינקרפלד והתומכים בעמדתו מבססים את טענותיהם הן על‬ ‫תיאורים היסטוריים כדוגמת הנוסע מבורדו‪ ,‬אפיפאניוס ואופטאטוס ממילויס המזכירים‬ ‫בתי כנסת על הר ציון במאה הרביעית לסה"נ והן על מקבילות ארכיטקטוניות מבתי הכנסת‬ ‫באשתמוע ונווה‪ .‬בניסיון לזהות בקבר דוד בית כנסת קדום נעוץ קושי ארכיטקטוני המתבטא‬ ‫בהיעדר פרופורציות‪ ,‬א‪-‬סימטריה ותהיות לגבי מיקומה ותפקודה של הגומחה‪ ,‬כדברי י'‬ ‫צפריר‪ ":‬תתקבל תמונה מוזרה של בנין רבוע או רוחבי‪ ,‬אשר גומחתו מצויה הרחק מזרחה‬ ‫ממרכז הקיר" (‪ .)203 :1975‬זאת לצד בעיתיות היסטורית ששקשורה בשאלות אודות גודלה‬ ‫וכוחה של הקהילה היהודית בירושלים לאחר מרד בר כוכבא (המאות שלישית‪-‬רביעית לסה"נ)‬ ‫ויכולתה להקים מבנה כה מרשים ומרכזי‪.‬‬ ‫מסקונותיו של פינקרפלד אומצו בחום על ידי חוקרים נוצרים כדוגמת בגאטי (‪,)122-116 :1970‬‬ ‫טסטה (‪ )492 :1962‬וממשיכי דרכם (פיקסנר ‪ ;35-16 :1990‬ג'רמאנו)‪ .‬הם רואים בגרעין הקדום‬ ‫‪117‬‬ ‫עמית ראם‬ ‫בית כנסת אך לא של הקהילה היהודית אלא של הקהילה הנוצרית הקדומה‪ .‬חלקם מתעלם‬ ‫מקביעתו הכרונולוגית של פינקרפלד ומעדיף להקדים את תיארוך המבנה למאה הראשונה‬ ‫לספירה עת קרו המאורעות הקשורים בחייו של ישו‪ .‬בגרעין הקדום הם רואים חלק מ"כנסיית‬ ‫השליחים" שבה התכנסו השליחים לאחר עלייתו של ישו השמימה והגומחה היא האפסיס‬ ‫הפונה לטענתם לעבר כנסיית הקבר‪ .‬גם במקרה זה אפסיס הפונה לעבר הצפון אינו תופעה‬ ‫שכיחה ועובדת היותו מוגבה מעל מפלס המתפללים גם היא אינה תומכת בזיהויו כאפסיס‪.‬‬ ‫‪118‬‬ ‫לקראת סוף המאה הרביעית הוקמה במקום כנסייה מפוארת היא הגיה ציון "אם כל הכנסיות"‪.‬‬ ‫אף על פי ששרידיה מקוטעים ותכניתה אינה ברורה‪ ,‬וינסאן מזהה את הבנייה המרשימה של‬ ‫הגרעין הקדום עם כנסיית הגיה ציון הביזנטית (וינסאן ‪fig. 178, planche, 441-427,472 :1922‬‬ ‫‪ .)XLIX‬אך פה ניטש וויכוח בעיקר עם רנארד חופר מתחם הדורמציון הסמוך בראשית המאה‬ ‫ה‪ - 20-‬בשאלה האם הבנייה הקדומה בקבר דוד היא חלק אינטגראלי של הגיה ציון כדעת‬ ‫וינסאן או כדעת רנארד חלק קדום (כנסיית השליחים) הנצמד לכנסיית הגיה ציון מדרום‪ .‬גם‬ ‫כאן אנו נדרשים לסוגית הגומחה‪ ,‬מקומה ותפקידה במערך הכולל של הכנסייה ואם מדובר‬ ‫באפסיס מדוע הוא לא פונה מזרחה כבמרבית המקרים‪ .‬סופרפוזיציה של מיקום "המערה של‬ ‫פיארוטי" על תכנית הכנסייה המשוערת מגלה כי המערה נמצאת בדיוק מתחת לציר הכנסייה‬ ‫המשוער‪ ,‬הייתכן שבוני הכנסייה הכירוה וקידשוה?‬ ‫חלק מן החוקרים אף רואה בגרעין הקדום של מבנה קבר דוד בנייה צלבנית כחלק מכנסיית‬ ‫"גבירתנו על הר ציון" (ריינר ‪ .)51,49 :2009‬יש לציין כי הבנייה הקדומה משוללת כל מאפייני‬ ‫הסיתות הצלבני והבנייה הצלבנית המוכרת לנו וניכר כי הכנסייה הצלבנית הושתתה על‬ ‫הבנייה הקדומה‪.‬‬ ‫אין להסתמך בקביעת זמנו וטיבו של מבנה על סוג הבנייה ואופן סיתות האבן‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬ ‫וכהיפותזה בלבד‪ ,‬קוסמת לכותב שורות אלה האפשרות לזהות את הגרעין הקדום בקבר‬ ‫דוד עם בנייה ציבורית רומית איפריאלית ‪ :‬שעשויה להיות בנייה הורדוסית‪/‬הרודיאנית‬ ‫או בנייה רומית מאוחרת פגאנית‪ .‬סוג הבנייה אף שהוא נעדר את סיתות השוליים והזיז‬ ‫המוחלק האופייניים לסיתות האבן ההורדוסית מוכר ממונומנטים הורדוסיים‪/‬הרודיאיניים‬ ‫דוגמת חלקו הפנימי של השער הכפול בהר הבית‪ ,‬אלוני ממרא‪ ,‬קבר בית הורדוס בניקופריה‬ ‫בירושלים‪ ,‬נדבכי הבנייה מתחת לתולוס של יד אבשלום בנחל קדרון ועוד‪ .‬אף על פי שהאפשרות‬ ‫שהמבנה הוא הורדוסי‪/‬הרודיאני פחות סבירה בעיני כותב שורות אלה‪ ,‬אפשר לקושרה לדברי‬ ‫יוסף בן מתתיהו המציין בנית אתר הנצחה מרשים בידי הורדוס על קברי בית דוד‪ .‬אבי יונה‬ ‫בשחזורו את דגם ירושלים בימי הבית השני (דגם הולילנד לשעבר‪ ,‬היום במוזיאון ישראל)‬ ‫הטיב לבטא תפיסה זו כאשר מיקם את מבנה ההנצחה המפואר בהר ציון במקום המזוהה‬ ‫כיום עם קבר דוד‪.‬‬ ‫"המערה של פיארוטי" לפרשת החלל התת קרקעי מתחת לקבר דוד בהר ציון‬ ‫האפשרות השנייה הינה לזהות את הבנייה הקדומה כבנייה רומית פגאנית ציבורית‪ .‬ניתן‬ ‫להציע בזהירות כי מדובר במבנה ציבור גדול ייתכן מקדש או בית מרחץ‪ .‬זו איננה הצעה‬ ‫חדשה שכן בעבר הציע צפריר‪" :‬אפשר להביא בחשבון שזוהי גומחה (הגומחה מאחורי‬ ‫המצבה) של בניין פגאני מפואר"‪ .‬סוג בנייה זה ניתן לראות בגשר הגדול במנהרות הכתל‪,‬‬ ‫בבנייה המרשימה בתוך כנסיית אלכסנדר נייבסקי ברובע הנוצרי (אולי שער לפורום הרומי)‬ ‫ובמקדשים פגאניים במרחב הסורי לבנוני דוגמת נבי סאפא‪ ,‬קאסר נאוס‪ ,‬בורקוש‪ ,‬בזיזה ועוד‬ ‫(קרנקר וזשיטצשמאן ‪ .)1938‬במקרה זה סוגיית הנישה המוגבהת בחדר הקבר בהחלט יכולה‬ ‫להתפרש כמקום הצבת פסלי אלילים‪.‬‬ ‫כך או כך בין אם מדובר בבית כנסת‪ ,‬במבנה ציבור פגאני או בכנסייה נראה כי הבחירה במקום‬ ‫לבניית מבנה גדול ומרשים איננה מקרית‪ :‬היא באה להנציח מוקד קדוש או אירוע כל שהוא‪,‬‬ ‫או במקרה שמדובר במבנה פגאני למחוק זיכרון ואתר דתי כדוגמת המקדשים הפגאניים שעל‬ ‫פי המקורות ההיסטוריים הוקמו על הר הבית (מקדש יופיטר)‪ ,‬על מערת הקבר של ישו וגבעת‬ ‫הצליבה (מקדש אפרודיטה) ועל מערת לידתו של ישו בית לחם (מקדש אדוניס)‪ .‬האפשר כי‬ ‫המניע לכל סוגי בניות אלו (הנצחה או ביטול) הינה "המערה של פיארוטי" והפירוש שניתן לה‬ ‫בדורות הקודמים? ואם כן כיצד להוכיח את קיומה?‬ ‫‪119‬‬ ‫הבדיקות הגיאופיסיות בקבר דוד‬ ‫בהיעדר יכולת לבצע חפירה ארכיאולוגית מסודרת בשל הרגישויות הרבות הכרוכות באתר‪,‬‬ ‫בחרנו להיעזר בבדיקת שיקוף קרקע‪ .‬הבדיקות בוצעו בחודש פברואר ‪ 2011‬על ידי חברת‬ ‫גיאוטק גיאופיסקה הנדסית וסביבתית בראשותו של עמית רונן וצוותו‪ .‬הסקר בוצע באמצעות‬ ‫ראדאר חודר קרקע מתקדם אשר שידר בתדר של ‪ 500‬מגהרץ לתת הקרקע‪ .‬הבדיקה בוצעה‬ ‫באולם המבוא‪ ,‬חדר התפילה וחדר הקבר וכן במבואות הכניסה למתחם עצמו‪ .‬שטחים אלו‬ ‫חולקו לצירי אורך ורוחב ומופו על ידי מכשיר הסריקה שנגרר על הרצפה לאורך הצירים‬ ‫(איורים ‪ .)15,14‬המטרה הייתה למפות גיאולוגיה‪ ,‬אנומליות וחללים תת קרקעיים בשאיפה‬ ‫לאתר בעזרתם את "המערה של פיארוטי"‪ .‬תוצאות החתכים מובאות בטבלה ובאיור ‪.414‬‬ ‫ניתוח התוצאות ופיענוח הממצאים מראה על קיום חלל תת קרקעי בעומק של ‪1.5‬מ' מתחת‬ ‫למצבה ולאורך חדר הקבר‪ ,‬חדר התפילה עם הקרנה לעבר הפינה הצפון מזרחית של חדר‬ ‫המבוא (איורים ‪ .)17 ,16‬לחלל התת קרקעי תקרה קמורה‪ ,‬חצובה או בנויה‪ ,‬הבדיקות הראו‬ ‫שבחלק מן המקומות זוהה חלל עם אוויר מתחת לתקרה‪.‬‬ ‫‪ 4‬המטרות שזוהו בחתכי הראדאר מצויינים בטבלה ובאיורים ‪ .17-14‬בטבלה מפורט טווח השתרעותן האופקי לאורך‬ ‫קווי הסריקה ומיקומן בעומק‪ .‬חתכי הראדאר הם חתכים דו מימדיים‪ .‬באיורים ‪ 17,16‬הציר האופקי הוא ציר המרחק‬ ‫במטרים לאורך קווי הסריקה‪ .‬הציר האנכי הוא ציר העומק במטרים בצדו הימני וצדו השמאלי מופיע זמן המסע של‬ ‫הקרן האלקטרומגנטית מנקודת השידור לנקודת הקליטה בננו שניות (אחד חלקי מילארד השנייה)‪ .‬מצד ימין מופיע מפתח‬ ‫הצבעים של עוצמת ההחזרה של האות האלקטרומגנטי‪ .‬עוצמת ההחזרה מופיעה בגווני אפור שונים והיא מרכיבה למעשה‬ ‫את תמונת הראדאר‪.‬‬ ‫עמית ראם‬ ‫מספר מטרה‬ ‫טווח אופקי‬ ‫(מטר)‬ ‫עומק לגג‬ ‫המטרה (מטר)‬ ‫תאור‬ ‫הערות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5.8-6.5‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫קשת‬ ‫העומק הוא‬ ‫למרכז המטרה‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7.1-8.0‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫קשת‬ ‫"‬ ‫‪3‬א‬ ‫‪3‬ב‬ ‫‪1.2-3‬‬ ‫‪3.8-4.7‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫זוג קשתות‬ ‫"‬ ‫‪4‬‬ ‫‪16.7-19.4‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫קשת‬ ‫"‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2.2-2.7‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫מילוי‬ ‫"‬ ‫‪6‬‬ ‫‪16.0-19.6‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫קשת‬ ‫"‬ ‫‪7‬‬ ‫‪15.8-20.8‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫קשת עם חלל‬ ‫אויר מתחת‬ ‫"‬ ‫‪8‬‬ ‫‪16.1-20.0‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫קשת עם חלל‬ ‫אויר מתחת‬ ‫"‬ ‫‪9‬‬ ‫‪16.3-20.8‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫קשת‬ ‫"‬ ‫‪10‬‬ ‫‪4.0-4.9‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫החזר של‬ ‫מבנה בעומק‬ ‫אנומליה בצמוד‬ ‫לעמוד‬ ‫‪11‬‬ ‫‪9.5-13.8‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫קשת‬ ‫העומק הוא‬ ‫למרכז המטרה‬ ‫‪12‬‬ ‫‪16.4-21.0‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫קשת‬ ‫בחדר הקבר‬ ‫‪13‬‬ ‫‪9.5-14.2‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫קשת‬ ‫באולם המבואה‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15.9-21.0‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫קשת‬ ‫בחדר הקבר‬ ‫‪15‬‬ ‫‪1.6-2.9‬‬ ‫‪1.9‬‬ ‫קשת‬ ‫העומק הוא‬ ‫למרכז המטרה‬ ‫‪16‬א‬ ‫‪16‬ב‬ ‫‪16‬ג‬ ‫‪16‬ד‬ ‫‪6.5-8.2‬‬ ‫‪5.8-8.2‬‬ ‫‪5.2-8.2‬‬ ‫‪5.9-8.2‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫ארבע קשתות‬ ‫מקבילות‬ ‫כנראה באותו‬ ‫חלל‬ ‫כנראה אות קשת‬ ‫הנראת במטרות‬ ‫‪13,14‬‬ ‫‪120‬‬ ‫"המערה של פיארוטי" לפרשת החלל התת קרקעי מתחת לקבר דוד בהר ציון‬ ‫חדר הקבר‬ ‫חדר התפילה‬ ‫חדר המבוא‬ ‫‪121‬‬ ‫איור ‪ .14‬תכנית קבר דוד ומיפוי החתכים הגיאופיסיים‪.‬‬ ‫איור ‪ .15‬בדיקות גיאופיסיות בחדר התפילה במתחם קבר דוד‪.‬‬ ‫עמית ראם‬ ‫איור ‪ .16‬חתך גיאופיסי לאורך חדר המבואה וחדר הקבר (חתך ‪ 12‬באיור ‪ .)14‬מתחת לפני השטח‪ ,‬בעומק ‪ 1.5‬מ'‬ ‫נמצא גג המערה‬ ‫‪122‬‬ ‫איור ‪ .17‬חתכים גיאופיסיים בחדר התפילה (בעומק של ‪ 1.5‬מ' מרצפת החדר‪ ,‬גג תקרת המערה)‪.‬‬ ‫"המערה של פיארוטי" לפרשת החלל התת קרקעי מתחת לקבר דוד בהר ציון‬ ‫פינקרפלד והמערה?‬ ‫ציינו לעיל את מעלה את חפירותיו החלוציות של פינקרפלד שפורסמו באופן חלקי וקשה‬ ‫להסיק מהן על מיקום הבדיקות וטיבו המדויק של הממצא‪ .‬מתצלום המצורף למאמרו של‬ ‫פינקרפלד ברור כי אחד מריבועי הבדיקה בוצע מחוץ למבנה‪ ,‬אך מה באשר לריבוע הפנימי בו‬ ‫נחשפה סדרת הרצפות‪ .‬בשיחה טלפונית שקיים כותב שורות אלה עם בנו של פינקרפלד‪ ,‬אורי‪,‬‬ ‫חבר קיבוץ רבדים‪ ,‬הבהיר הבן כי הוא זוכר היטב את חפירותיו של אביו שהיה גאה בהן אך‬ ‫החפירות בוצעו מחוץ למבנה הקבר ולא בתוכו‪.‬‬ ‫בחודש ספטמבר בשנת ‪ 2012‬פיקח כותב שורות אלה יחד עם עמיתו שחר פוני מטעם רשות‬ ‫העתיקות על עבודות תשתית שחצו את חדר הקבורה ממערב למזרח ונחפרו לעומק של ‪0.7‬‬ ‫מ' ממפלס ריצוף החדר (מסומן בקו שחור באיור ‪ .)10‬העבודות בוצעו במהירות בשעת בוקר‬ ‫מוקדמת על מנת לא להפריע למתפללים וללא יכולת לבצע חפירה ארכיאולוגית מסודרת‬ ‫אלא תיעוד זריז‪ .‬בחפירה זוהתה שכבת אדמה חומה ללא סדרת הרצפות שדווחה על ידי‬ ‫פינקרפלד‪ .‬בקצה המזרחי של תעלת התשתית‪ ,‬בצמוד לקיר המתחם המזרחי ולמרגלות בד‬ ‫הפרוכת ההיסטורי (מסומן בריבוע שחור באיור ‪ )10‬החלו לבצבץ אבנים גדולות מונחות ללא‬ ‫סדר‪ ,‬ניכר שמדובר בסתימה‪ .‬עם הגילוי ההתרגשות הייתה רבה שכן המחשבה הראשונה נדדה‬ ‫לכיוון הפתח הנעלם המוביל למערה מדיווחו של ברקלי (וראו מעלה)‪ .‬בחינה יותר מעמיקה‬ ‫חשפה בין אבני הסתימה מספר מטבעות שהתבררו כפרוטות ישראליות מתש"ט (‪ .)1949‬זהו‬ ‫אם כן בור הבדיקה של פינקרפלד אשר בתוכו (כנוהג הארכיאולוגים החופרים במונומנטים‬ ‫חשובים) טמן החופר מטבעות בני תקופתו לטובת הארכיאולוגים שיגיעו לעתיד‪.‬‬ ‫נסיים דיווח זה במספר תהיות‪ .‬הייתכן שפינקרפלד חשף את הכניסה ל"מערה של פיארוטי"?‬ ‫מדוע ממצא זה ומיקום בור החפירה אינו ברור מדיווחיו?‬ ‫סיכום הדברים‬ ‫נדמה כי על אף מגרעותיו של פיארוטי‪ ,‬בכל הנוגע למערה בקבר דוד דיווחו דיווח אמת‪.‬‬ ‫העדויות הנוספות והמקורות ההיסטוריים מזכירים אף הם את דבר קיומה של המערה‪.‬‬ ‫ההקבלה לדיווחו אודות מערת המכפלה ועובדת קיומו של חלל תת קרקעי במערת המכפלה‬ ‫מוסיפה על אמינותו של פיארוטי‪ .‬בשלב כלשהו בתקופה ההורודוסית‪/‬הרודיאנית או בתקופה‬ ‫הרומית המאוחרת ייתכן שהוקם במקום מבנה מונומנטלי שייעודו הנצחה או הסתרה של‬ ‫מוקד כלשהוא שאולי קשור במערה‪ .‬רמת הדיוק והאמינות של בדיקת המכ"ם היא כ‪,80%‬‬ ‫יחד עם זאת תמונות הדימות מוכיחים מעל לכל ספק שאכן ישנו חלל מתחת למצבה‪ .‬תוצאות‬ ‫‪123‬‬ ‫עמית ראם‬ ‫חפירותיו של פינקרפלד וחשיפתו של מה שנראה כפתח‪/‬סתימה מתחת לבד הפרוכות מלמדות‬ ‫שעשוי להיות רקע ממשי לסיפורים והאגדות על הפתח המוביל למערה‪.‬‬ ‫יש להבהיר כי מיקום החלל‪ ,‬על פי בדיקותינו החדשות‪ ,‬אינו תואם את המופיע בכתביו‬ ‫של פיארוטי‪ .‬ייתכן ששרטוטיו עדיין אינם נהירים לנו דיים או לחילופין שהחלל שעליו אנו‬ ‫מדווחים הינו המשכו של "המערה של פיארוטי"‪.‬‬ ‫נדגיש כי טיבו של החלל התת קרקעי‪ ,‬ותפקידו ברצף המבנים המונומנטליים באתר אינו‬ ‫ידוע וניתן לפרשו בבאופנים שונים‪ .‬מאמר זה אינו בא לקבוע כי מצאנו את קברי בית דוד‪.‬‬ ‫מטרתו הייתה לדון בפרשת "המערה של פיארוטי" ובשאלת קיומה אך לא בטיבה‪ .‬העדויות‬ ‫הנסיבתיות‪ ,‬לסברת כותב שורות אלה‪ ,‬מאששות את קיומה‪.‬‬ ‫תקוותי כי חפירות ארכיאולוגיות מסודרות או בדיקות נוספות בעזרת טכנולוגיה מתקדמת‬ ‫יזרו אור על תעלומת "המערה של פיארוטי"‪.‬‬ ‫‪124‬‬ ‫בסופה של סקירה קצרה זו נציין כי בשנים האחרונות בעקבות שיפוץ המתחם ושימורו על‬ ‫ידי רשות העתיקות נוצרה הזדמנות נדירה ובמהלכה רשות העתיקות חפרה מספר בורות‬ ‫חפירה וביצעה בדיקות ארכיאולוגיות בלבו של המתחם‪ .‬נראה כי תוצאות הבדיקות יש‬ ‫ביכולתן להוסיף על תולדותיו של המבנה שטרם נחפר ונחקר כיאות‪ .‬אנו ממתינים לניתוח‬ ‫הממצא וגיבושו ומקווים לדווח עליו בהקדם‪.‬‬ ‫"המערה של פיארוטי" לפרשת החלל התת קרקעי מתחת לקבר דוד בהר ציון‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫ארסה ‪1979‬‬ ‫א' ארסה‪ ,‬קבר דוד בתיאורו של בנימין מטודלה (‪ .)1169‬ב"ז קדר (עורך)‪ ,‬פרקים בתולדות‬ ‫ירושלים בימי הביניים‪ ,121-112 :‬ירושלים‪.‬‬ ‫בגאטי ‪1970‬‬ ‫‪B. Bagatti, The Church from the Circumcision, Jerusalem.‬‬ ‫ברקאי ‪1977‬‬ ‫ג' ברקאי‪" ,‬לבעיית מקום קבריהם של מלכי בית דוד האחרונים"‪ ,‬מ' ברושי (עורך)‪ ,‬בין חרמון‬ ‫לסיני‪ :‬יד לאמנון‪.92-75 :‬‬ ‫ברקאי ‪2000‬‬ ‫ג' ברקאי‪" ,‬בתי הקברות של ירושלים בימי הבית הראשון"‪ ,‬ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים)‪ ,‬ספר‬ ‫ירושלים‪ -‬תקופת המקרא‪ ,‬ירושלים‪.270-233 :‬‬ ‫‪125‬‬ ‫ברקלי ‪1858‬‬ ‫‪J. T. Barclay, City of the great kings; or Jerusalem as it was as it is, and as it is to be,‬‬ ‫‪Philadelphia.‬‬ ‫ג'רמאנו‬ ‫‪https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:1utTgNa0WeYJ:www.bibarch.com/Perspectives/‬‬ ‫‪Germano-Cenacle-‬‬ ‫דיין ‪1976‬‬ ‫מ' דיין‪" ,‬מערת המכפלה‪-‬המערה שמתחת למסגד"‪ ,‬קדמוניות ‪.131-129 :36‬‬ ‫הירשברג ‪1954‬‬ ‫ח' ז' הירשברג‪" ,‬קברי דוד ושלמה במסורת המוסלמית" ארץ ישראל ג (ספר קאסוטו)‪ ,‬ירושלים‪:‬‬ ‫‪.220-213‬‬ ‫ויליאמס ‪1864‬‬ ‫‪G. Williams, Dr Pierotti and his Assailants or a Defence of "Jerusalem Explored", London.‬‬ ‫עמית ראם‬ ‫וינסאן ‪1922‬‬ ‫‪L.H. Vincend and F.M Abel, Jèrusalem nouvelle, II, Paris‬‬ ‫וינסאן ומקיי ‪1923‬‬ ‫‪L. H. Vincent and H.J. H. Mackay, Hebron, le Haram El-Khalil, Paris.‬‬ ‫וילנאי ‪1985‬‬ ‫ז' וילנאי‪ ,‬מצבות קודש בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬כרך א‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫וילסון ווורן ‪1871‬‬ ‫‪Ch. Wilson and Ch. Warren, Recovery of Jerusalem, London.‬‬ ‫טסטה ‪1962‬‬ ‫‪E. Testa, Simbolisimo de Giudeo-Cristiani, Jerusalem.‬‬ ‫‪126‬‬ ‫ייבין ‪1985‬‬ ‫ז' ייבין‪" ,‬המערכת התת קרקעית של מערת המכפלה" ישראל עם וארץ ב‪-‬ג‪.‬‬ ‫לוי ‪1991‬‬ ‫מ' לוי‪" ,‬מפות ירושלים בימי הביניים"‪ ,‬י' פראוור וח' בן שמאי (עורכים)‪ ,‬ספר ירושלים ‪-‬‬ ‫התקופה הצלבנית והאיובית‪ ,‬ירושלים‪.507-418 :‬‬ ‫לימור ‪2005‬‬ ‫א' לימור‪" ,‬קבר דוד בהר‪-‬ציון‪ :‬למקורותיה של מסורת" א' לימור וא' ריינר (עורכים)‪ ,‬עלייה‬ ‫לרגל ‪ -‬יהודים‪ ,‬נוצרים‪ ,‬מוסלמים‪ ,‬ירושלים‪.267-256 :‬‬ ‫מגן ‪2008‬‬ ‫‪Y. Magen, Judea and Samaria – Researches and Discoveries, (JSP 6).‬‬ ‫פיארוטי ‪1864‬‬ ‫‪E. Pierotti, Jerusalem Explored, London.‬‬ ‫פיארוטי ‪1869‬‬ ‫‪E. Pierotti, Macpèla au Tombeau de Patriarches á Hébron, Lausanne.‬‬ ‫"המערה של פיארוטי" לפרשת החלל התת קרקעי מתחת לקבר דוד בהר ציון‬ 1957 ‫פינקרפלד‬ .130-128 :‫ מרחביה‬,‫ בשבילי אמנות יהודית‬,‫' פינקרפלד‬.‫י‬ 1960 ‫פינקרפלד‬ J. Pinkerfeld, ""David Tomb": Notes on the History of the Building," L.M Rabinowitz Fund for the Exploration of Ancient Synagogues, Bulletin 3: 41-43. 1990 ‫פיקסנר‬ B. Pixner, Church of the Apostles Found on Mount Zion, Biblical Archaeology Review 16.3: 3-16. 1993 ‫פרינגל‬ D. Pringle, The Churches of the Crusader Latin Kingdom of Jerusalem, Vol I. Cambridge. 1975 ‫צפריר‬ ‫הגבעה הדרומית מערבית ומקומה בהתפתחות העיר ירושלים בתקופה‬-‫ ציון‬,‫י' צפריר‬ .‫ ירושלים‬,‫ האוניברסיטה העברית‬,‫ עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה‬,‫הביזאנטית‬ 127 2005 ‫קדר‬ B. Z. Kedar, Holy Men in a Holy Land: Christian, Muslim and Jewish Religiosity in the Near East at the Time of the Crusades, (History Department, Hayes Robinson Lecture Series No.9), London. 1891 ‫קינג‬ J. King, Recent Discoveries on the Temple Hill at Jerusalem, London. )‫ (בפרסום‬2013 ‫קיריל‬ V. A. Kirill, Ermete Pierotti in the Russian Service: New Biographical Discoveries. 1938 ‫קרנקר וזשיטצשמאן‬ D.M Krencker and W. Zschietzschman, Romische Tempel in Syrien, Berlin-Leipzig. 2000 ‫רייך‬ '‫ ש' אחיטוב וע‬,"‫ "הטופוגרפיה והארכיאולוגיה של ירושלים בתקופת הבית הראשון‬, ‫ר' רייך‬ .130-93 :‫ ירושלים‬,‫ תקופת המקרא‬-‫ ספר ירושלים‬,)‫מזר (עורכים‬ ‫עמית ראם‬ ‫רייך ‪2011‬‬ ‫‪R. Reich, Excavating the City of David, Jerusalem.‬‬ ‫ריינר ‪2009‬‬ ‫א' ריינר א'‪"" .‬המקום אשר היה שם ארון האלהים עד שנבנה הבית" לתולדותיה של מסורת‬ ‫הר ציונית"‪ ,‬ד' עמית‪ ,‬ג' שטיבל‪ ,‬וא' פלג‪-‬ברקת (עורכים)‪ ,‬חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים‬ ‫וסביבתה ג‪ ,‬ירושלים‪.56-49 :‬‬ ‫שילר ‪( 2013‬בפרסום)‬ ‫א' שילר‪" ,‬ארמטה פיארוטי‪-‬חוקר ארץ ישראל והאדריכל המערבי הראשון של ירושלים"‪ ,‬ג'‬ ‫ברקאי וא' שילר (עורכים)‪ ,‬בעקבות חוקרי ארץ ישראל הראשונים‪ ,‬אריאל ‪.202‬‬ ‫‪128‬‬ ‫"המערה של פיארוטי" לפרשת החלל התת קרקעי מתחת לקבר דוד בהר ציון‬ ‫‪129‬‬ ‫מקורות האיורים‬ ‫איור ‪/http://he.wikipedia.org/wiki .1‬‬ ‫איורים ‪ .8 ,4 - 2‬סריקה ועיבוד ‪ -‬אוסף הקרטוגרפיה ע"ש ערן לאור‪ ,‬הספרייה הלאומית‪.‬‬ ‫איור ‪ .5‬עיבוד‪ :‬המחבר‪.‬‬ ‫איור ‪ .6‬ברקלי ‪.208 :1858‬‬ ‫איור ‪ .7‬אוסף יעקב פינקרפלד‪ ,‬מוזיאון ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫איור ‪ .9‬לוי ‪.462 :1991‬‬ ‫איור ‪ .10‬עיבוד‪ :‬מנהל שימור רשות העתיקות‪.‬‬ ‫איור ‪ .11‬וינסאן ‪.Planche XLVII: 1922‬‬ ‫איור ‪ .12‬צילום‪ :‬המחבר‪.‬‬ ‫איור ‪ .13‬צילום‪ :‬אסף פרץ (רשות העתיקות)‪.‬‬ ‫איורים ‪ .17 ,16 ,14‬עיבוד‪ :‬חברת גיאוטק‪.‬‬ ‫איור ‪ :15‬צילום‪ :‬בועז גטניו (חברת גיאוטק)‪.‬‬