המהפכה הכורדית השקטה: השלכות גיאופוליטיות

‫עורכים‪ :‬ד"ר הראל חורב‪ ,‬ד"ר מירה צורף‬ ‫כרך ‪ ,3‬גיליון מס' ‪ 2 ,10‬בספטמבר ‪2013‬‬ ‫המהפכה הכורדית השקטה‪ :‬השלכות גיאופוליטיות‬ ‫פרופ' עפרה בנג'ו‬ ‫ב‪-‬‬ ‫בספטמבר השנה יתקיים בחבל כורדיסטאן שבעיראק הקונגרס הלאומי הכורדי‪ ,‬הראשון מסוגו‬ ‫בתולדות הכורדים‪ .‬הקונגרס שייטלו בו חלק פעילים מארבעת חלקי כורדיסטאן )"כורדיסטאן‬ ‫הגדולה" בפי הכורדים(‪ ,‬הוא קונגרס מכונן שתכליתו להתוות לכורדים מפת דרכים במזרח התיכון‬ ‫המשתנה‪ .‬עצם קיומו של קונגרס שכזה הינה מהפכה שלא ניתן היה לצפות אותה‪ .‬הדבר מצביע הן על‬ ‫התעצמותה של לאומיות כורדית חוצת גבולות והן על קיומה של תת מערכת כורדית המזינה את‬ ‫הלאומיות הזאת‪ .‬במפנה המאה החלה להציב תת מערכת זו אתגרים חמורים לכל ארבע מדינות‪-‬‬ ‫הלאום‪ :‬עיראק‪ ,‬סוריה‪ ,‬טורקיה ואיראן‪ .‬בעיראק מתעצבת מדינה כורדית עצמאית‪ ,‬בסוריה מתגבשת‬ ‫אוטונומיה כורדית‪ ,‬בטורקיה מתפתחת מה שמכונה "המדינה המקבילה" ובאיראן יש דרישה‬ ‫לפדרציה כורדית‪ .‬מתי וכיצד התרחש המהפך הזה?‬ ‫הכורדים המהווים מעל ‪ 30‬מיליון נפש הם דוגמה מובהקת לעם ללא מדינה‪ .‬הם המיעוט הלאומי‬ ‫הגדול ביותר במזרח התיכון‪ ,‬ואולי גם בעולם כולו‪ ,‬שאין לו מדינה משלו‪ .‬התבוננות בהיסטוריה‬ ‫הכורדית מעלה שלמעשה לא הייתה קיימת מעולם מדינה כורדית‪ .‬אולם היו נסיכויות כורדיות‬ ‫אוטונומיות שפעלו בחסותה של האימפריה העות'מאנית מן המאה השש עשרה ועד מחצית המאה‬ ‫התשע עשרה‪ .‬הקמתן של מדינות הלאום המודרניות במאה העשרים היוותה נסיגה חמורה עבור‬ ‫הכורדים משום שהיא פגעה קשות ביכולתם לשמר את הזהות הייחודית שלהם‪ ,‬לא כל שכן באפשרות‬ ‫להקמת מדינה עצמאית משלהם‪.‬‬ ‫בראייתם של הכורדים המאה העשרים הייתה הקשה ביותר בתולדותיהם‪ ,‬שכן הם פוצלו בין ארבע‬ ‫מדינות לאום שכל אחת מהן פעלה בדרכה כדי למחוק את הזהות והשפה הכורדיות כמו גם את קיומם‬ ‫האוטונומי הנפרד‪ .‬עם זאת‪ ,‬ולמרות הפיצול וההשתקה המתמשכים‪ ,‬התקיימו זרמי השפעה הדדיים‬ ‫תת קרקעיים בין חלקי כורדיסטאן השונים שלא תמיד ניתן היה לזהותם על פני השטח‪ .‬שינוי‬ ‫במעמדם של הכורדים התחולל במפנה המאה העשרים ואחת‪ .‬הגורמים לכך היו רבים ומגוונים‪ :‬סוף‬ ‫המלחמה הקרה והקמתן של מדינות חדשות על חורבותיה של ברית המועצות; שלוש מלחמות המפרץ‬ ‫והיחלשות מדינות‪-‬הלאום עקב כך; השינוי התפישתי ביחס למדינות‪-‬הלאום ועליית הרעיון של רב‪-‬‬ ‫תרבותיות ורב‪-‬אתניות; והחשוב מכל‪ ,‬השינויים הגיאופוליטיים שהתרחשו באזור בעקבות האביב‬ ‫הערבי ונסיגת האמריקנים מעיראק‪ .‬ככלל המאה העשרים ואחת מסמנת את התחזקותם של עמים‬ ‫ללא מדינה‪ ,‬הפועלים להשגת מדינה ריבונית משלהם‪ .‬שתי הדוגמאות המובהקות ביותר לכך הן דרום‬ ‫סודאן ואזאואד )בצפון מאלי( שהכריזו לא מכבר על עצמאות‪.‬‬ ‫במפנה המאה העשרים ואחת עוברים הכורדים תהליך של תחייה עם התחזקותה של תנועה פאן‬ ‫כורדית‪ .‬כיום ארבעת המוקדים פועלים כמערכת של כלים שלובים‪ ,‬זאת למרות ההבדלים במטרות‪,‬‬ ‫באמצעים ובעיצוב האתני‪-‬לאומי של כל אחד מהם‪ ,‬המהווה בבואה פוליטית של המדינה שבה הוא‬ ‫צמח‪ .‬הסממנים למערכת כורדית קיימים ראשית לכל בטרמינולוגיה‪ :‬בשיח החדש מתייחסים‬ ‫הכורדים לכורדיסטאן כמכלול אחד ומכאן המונחים של צפון כורדיסטאן ‪ -‬באקור )טורקיה(‪ ,‬דרום‬ ‫כורדיסטאן ‪ -‬באשור )עיראק(‪ ,‬מערב כורדיסטאן ‪ -‬רוג'ווה )סוריה( מזרח כורדיסטאן ‪ -‬רוג'האלאט‬ ‫)איראן(‪ .‬זהו למעשה היפוך של הטרמינולוגיה של המדינות שמנעו את השימוש במונח כורדיסטאן‬ ‫ובמקומו השתמשו במונחים כמו צפון עיראק או דרום מזרח טורקיה‪.‬‬ ‫בתחום הפוליטי יש כיום מרכז פוליטי כל‪-‬כורדי שהוא החבל הכורדי בעיראק‪ .‬על אף שמרכז זה‬ ‫מתקבל לעתים בחריקת שיניים על ידי גורמים שונים בקרב הכורדים כמו חסידי מנהיג ה‪-‬‬ ‫עבדאללה אוג'לאן‪ ,‬זהו המקום שאליו עולים לרגל להתייעצויות‪ ,‬לוועידות ולהחלטות על חבלי‬ ‫כורדיסטאן האחרים‪ .‬לכאן מגיעים כורדים רבים מהגולה לתרום ולהיתרם מהניסיון של החבל‬ ‫הכורדי‪ .‬בתוך כך נשיא החבל‪ ,‬מסעוד ברזאני‪ ,‬מנסה לתווך ולמצוא איזונים עדינים בין האינטרסים‬ ‫של החבל שבראשו הוא עומד לבין שאר החלקים‪ .‬כך למשל לאחרונה הוא הכריז על הכוונה להקציב‬ ‫‪ 20%‬מתקציב חודשי אחד של ממשלת החבל לכורדים בסוריה‪ ,‬המנהלים מאבק איתנים נגד קבוצות‬ ‫האופוזיציה האסלאמיסטיות‪.‬‬ ‫במישור הצבאי‪ ,‬בנוסף על כך שצבא הגרילה של החבל הכורדי בעיראק‪ ,‬הפשמרגה‪ ,‬הפך לצבא של‬ ‫ממש המונה כ‪ 200,000-‬לוחמים שברשותו גם נשק כבד‪ ,‬לכורדים שבשאר חלקי כורדיסטאן מחוץ‬ ‫לעיראק‪ ,‬יש כיום בסיסים בתוך החבל הכורדי‪ .‬כך לדוגמה לארגון‬ ‫הטורקי ול‪-‬‬ ‫האיראני‬ ‫יש בסיסים למכביר וגם לכורדים הסורים יש מחנה אימונים‪.‬‬ ‫גם במישור של גיבוש הזהות הקולקטיבית יש שינויים מפליגים‪ .‬השפה הכורדית‪ ,‬שבעבר נאסר על‬ ‫השימוש בה בכל המדינות ובזמנים שונים‪ ,‬הפכה בזכות מהפכת התקשורת החדשה )ערוצי הלוויין‬ ‫והרשתות החברתיות( לשפה חיה וללשון המשותפת לכל הכורדים בכל חלקי כורדיסטאן‪ .‬זאת למרות‬ ‫שיש לפחות שלושה להגים השונים זה מזה‪ ,‬הסוראנית‪ ,‬הקורמאנג'ית והזאזה‪ .‬בחבל הכורדי בעיראק‬ ‫הלשון הכורדית אף הפכה לשפה הרשמית‪ .‬ראוי לציין כי עבור כלל הכורדים שני סמלי הלאום‬ ‫החשובים ביותר הם הלשון הכורדית והטריטוריה המזוהה עם חבל כורדיסטאן ההיסטורי‪.‬‬ ‫במישור הארגוני יש כיום ארגון כל‪-‬כורדי שבסיסו בבריסל העונה לשם הקונגרס הלאומי הכורדי‬ ‫)‬ ‫(‪ .‬מטרתו של גוף זה היא להפעיל לובי בקרב מדינות אירופה והאו"ם כדי להעלות למודעות את‬ ‫הבעיה הכורדית ולקדם את האינטרסים שלהם‪ .‬הקונגרס הפך מרכז התוועדות הן לכורדים בגולה והן‬ ‫לכורדים המגיעים מחבלי כורדיסטאן השונים‪ .‬בין הישגיו החשובים ‪ -‬תקיעת יתד בפרלמנט‬ ‫האירופאי בבריסל ושכנועם של כמה פרלמנטים כמו של נורבגיה ושוודיה להכיר בשימוש בנשק כימי‬ ‫שעשה צדאם חוסיין נגד הכורדים בשנים ‪ 1987-88‬כרצח עם‪.‬‬ ‫בדומה לאביב הערבי יש גם אביב כורדי‪ .‬לראשונה בתולדותיהם הציגו הכורדים עצמם על המפה‬ ‫הפוליטית בסוריה‪ ,‬בזכות הטלטלה שפקדה את המדינה הזו החל מ‪ .2011-‬יתירה מזאת‪ ,‬התעוררות‬ ‫הכורדים בסוריה העניקה תאוצה גדולה לפעילות הכורדים בטורקיה‪ ,‬הן במישור הצבאי והן‬ ‫כהתנגדות אזרחית‪ .‬ההתעוררות בסוריה נתנה גם דחף לארגוני האופוזיציה הכורדים האיראנים‬ ‫לנסות לאחות את הקרעים ביניהם ולהעלות דרישות לפדרציה‪ .‬ניתן לומר כי כיום עושים הכורדים‬ ‫דה‪-‬לגיטימציה למדינות הלאום בכל חבלי כורדיסטאן כמענה לדה‪-‬לגיטימציה המתמשכת שהמדינות‬ ‫עשו להם‪.‬‬ ‫בשונה מהאביב הערבי‪ ,‬האביב הכורדי מציב אתגר לא רק למשטרים כי אם בעיקר לשלמות‬ ‫הטריטוריאלית של המדינות ולזהות הלאומית שלהן‪ .‬יתירה מזאת‪ ,‬הכורדים לא הושפעו כלל‬ ‫מהתחזקותו של האסלאם הפוליטי באזור והם דבקים בקו של הפרדת הדת מהפוליטיקה )בבחירות‬ ‫שנערכו בחבל הכורדי בעיראק ב‪ 2009-‬המפלגות האסלאמיסטיות זכו ל‪ 12%-‬בלבד(‪ .‬במישור אחר‪,‬‬ ‫בעוד שבחברות הערביות מתעצמים הפיצולים החברתיים‪ ,‬אצל הכורדים המגמה היא הפוכה‬ ‫ומתבטאת בניסיונות לאחות קרעים ולהגביר את שיתוף הפעולה‪.‬‬ ‫בדומה להתעוררות הערבית‪ ,‬גם במקרה הכורדי היה לתקשורת החדשה תפקיד חשוב‪ .‬בזכותה יכלו‬ ‫הכורדים לפרוץ את כל הגבולות וההגבלות ולקדם בצורה משמעותית לאומיות כורדית חוצת גבולות‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬התפקיד שממלאות הנשים בחברה הכורדית משמעותי יותר מאשר בחברות ערביות אחרות‬ ‫ואפילו בהשוואה לחברה הטורקית‪ :‬בעוד שנשים שהובילו את מהפכות האביב הערבי הן במצרים והן‬ ‫בתימן לא זכו לתגמול משמעותי על כך‪ ,‬הרי בקרב הפעילים הכורדים בטורקיה לדוגמה‪ ,‬הנשים‬ ‫נוטלות חלק מלא בארגונים הצבאיים והפוליטיים השונים שבראשם עומדים גבר ואישה במעמד‬ ‫שווה‪ .‬מצב דומה קיים היום גם בקרב הכורדים בסוריה‪.‬‬ ‫הכורדים מציבים במציאות הנוכחית מספר אתגרים לנוכח המדינות בהם הם חיים ופועלים‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫איום על לכידות המדינה‪ ,‬שקיים לא רק בעיראק ובסוריה‪ ,‬שלכידותן הפנימית רופפת ממילא‪ ,‬אלא‬ ‫גם במדינות שנחשבו לכידות כטורקיה ואיראן‪ .‬ולמרות העובדה שבכל מדינה האיום הוא שונה‪,‬‬ ‫ההשפעות ההדדיות בתת המערכת הכורדית )תחיית השפה‪ ,‬הקמת הקונגרס הכורדי וכיו"ב( הן מקור‬ ‫חשוב לעוצמתם של הכורדים ולאתגר שהם מציבים למדינות‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין ספק שהאתגר החמור‬ ‫ביותר לשלמות הטריטוריאלית של מדינת‪-‬הלאום הוא בעיראק שבה הכורדים צועדים לקראת‬ ‫עצמאות זוחלת‪ .‬בחינת הקריטריונים שמעמידה אמנת מונטווידאו משנת ‪ 1933‬כתנאי לקיומה של‬ ‫מדינה עצמאית ‪ -‬אוכלוסייה קבועה‪ ,‬טריטוריה מוגדרת‪ ,‬ממשל‪ ,‬יחסי חוץ עם מדינות אחרות – כל‬ ‫אלה כבר מתקיימים במידה רבה בחבל כורדיסטאן שבעיראק‪.‬‬ ‫ועל אף הנאמר לעיל קיימות עדיין נקודות תורפה למערכת כולה ובכללן העדר מטרה מוגדרת אחת‬ ‫המאחדת את כל החלקים; תחרות ויריבויות בין החלקים והארגונים השונים‪ ,‬וכן היעדר תמיכה‬ ‫בינלאומית‪ ,‬בעיקר של ארצות הברית‪ ,‬במדינה כורדית עצמאית‪.‬‬ ‫השילוב של השינויים הדרמטיים בתת המערכת הכורדית והתהפוכות באזור יוצרים אפוא מפה‬ ‫גיאופוליטית חדשה שבה מדינת‪-‬הלאום נחלשת ושחקנים תת‪-‬מדינתיים מתחזקים‪ .‬בעיראק קיימת‬ ‫ישות כורדית הצועדת לקראת עצמאות זוחלת‪ .‬בטורקיה יש ניסיונות להקים את מה שמכונה המדינה‬ ‫המקבילה במסווה של "אוטונומיה דמוקרטית"‪ .‬בסוריה הכורדים עברו בתוך חודשים ספורים‬ ‫ממיעוט מושתק לגורם המממש אוטונומיה תוך כדי לחימה‪ .‬באיראן גורמי אופוזיציה כורדיים‬ ‫דורשים מבנה פדרטיבי כדוגמת זה הקיים עיראק‪.‬‬ ‫מעניין לא פחות הוא השינוי ביחסי תת‪-‬המערכת עם מדינות האם‪ .‬בעוד שעד התהפוכות האחרונות‬ ‫התקיימו בזמנים שונים בריתות בין ארבע המדינות נגד הכורדים‪ ,‬כיום הן אינן מצליחות בכך‪ .‬באופן‬ ‫אירוני מקיימת כיום טורקיה ברית בלתי כתובה עם אירביל נגד בגדאד ואף מנסה "לחבק" את‬ ‫הכורדים הסורים אחרי שכשלה בניסיונותיה להפעיל נגדם גורמי אופוזיציה סורים אחרים‪ .‬הפרדוקס‬ ‫הזה מוסבר בכך שניתוק היחסים עם סוריה הותיר את טורקיה קרחת מכאן ומכאן‪ .‬טורקיה מצאה‬ ‫עצמה ניצבת נוכח תנועת מלקחיים כורדית שזרועה האחת‪ ,‬ה‪-‬‬ ‫הרימה את ראשה‪ ,‬וזרועה השנייה‪ ,‬ה‪-‬‬ ‫)מפלגה גרורה של‬ ‫‪ ,‬שרוסן בימי הברית עם סוריה‪,‬‬ ‫( השתלטה על האזורים הכורדים‬ ‫בסוריה ופתחה פתח לשיתוף פעולה ביניהם נגד טורקיה‪ .‬זה גם מה שאילץ את טורקיה ליזום את‬ ‫"תהליך השלום" עם ה‪-‬‬ ‫באביב השנה‪ .‬כיום אפשר גם לדבר על התעצמות הכורדים בהשוואה‬ ‫לערבים‪.‬‬ ‫הסוציולוג הטורקי איסמאעיל בשיקשי‪ ,‬שהיה חלוץ החוקרים הטורקים בנושא הכורדי ובילה עקב כך‬ ‫‪ 17‬שנים בבית הסוהר הטורקי‪ ,‬התבטא לאחרונה כי המאה העשרים ואחת תהיה המאה של הכורדים‪.‬‬ ‫ואומנם‪ ,‬הכורדים הפכו לשחקן פעיל ודינמי שעשוי לשנות את פני המפה הגיאופוליטית של המזרח‬ ‫התיכון במאה העשרים ואחת‪.‬‬