P[sychology

כיצד ומדוע הוקם בית הספר המחתרתי לרפואה בגטו ורשה
להלן  נתייחס ללמודים הרפואיים שהתקיימו בגטו ורשה בלבד , הגדול בגטאות. העוצמה של התופעה  בגטו זה, אשר אחד מביטוייה הבולטים והמפתיעים הוא הקמת פקולטה מחתרתית לרפואה  שפעלה על פי סטנדרטים אקדמיים גבוהים בהשתתפות כ-חמש מאות סטודנטים בגטו , מעוררת שאלות ייצוגיות חשובות ביחס  לתמונה ההיסטורית הכוללת של לימודי הרפואה אשר התנהלו בגטאות נוספים.  ביניהן שאלות מהותיות אשר חלקן עניינן השחזור ההיסטורי וחלקן הערכות היסטוריות  :
מה הניע את היהודים להקים מערכי לימוד והכשרה רפואיים בגטאות ? בשונה  ממערכות הטיפול, האשפוז והמנע  - אשר אין ספק כי היה בהן הכרח בבחינת "פיקוח נפש"  וניסיון הצלת חיים לנוכח היקף המגפות והתמותה של  אלפי יהודים בכל חודש בגטו - הרי שפעולות הלימוד אינן פעולות חירום.  פעילויות  הוראה  והכשרה מקצועית הינן חלק משגרת מערכי רפואה בימים "נורמאליים" כתיקונם.  תושבי הגטאות חיו כ"קהילות כפויות" שסבלו מחוסר קיצוני בכל צרכי הקיום הבסיסיים : תזונה, דיור, פרנסה, היגיינה וכיוצב'. מצב דה-הומניטרי זה הביא עליהם כליה הדרגתית, אף שהגרמנים טרם קיבלו בשלב הקמת הגטאות החלטה על "פתרון סופי" באמצעות השמדה טוטאלית. לאור זאת מתחדדת עוד יותר  השאלה : מה הביא את צוותי הרפואה ומנהיגי הגטו להשקיע מאמצים כבירים ואף לסכן עצמם בכדי להעמיד אפשרויות של לימודים אקדמיים מתקדמים כמו לימודי הרפואה והסיעוד, בתנאים של הישרדות קיומית בגטאות? מדוע לא הסתפקו בשירותי רפואת חירום?
כיצד ניתן היה לייסד ולנהל  לימודי רפואה וחקר תחת עינם הפקוחה של השלטונות הגרמניים באזורי הכיבוש? האם המדיניות הגרמנית בשטחים הכבושים אפשרה זאת? האם היתר לכך או העלמת עין מצד הגרמנים האחראיים אינם עומדים בסתירה לאידיאולוגיה הנאצית הרואה בפתרון בעיית היהודים וסילוקם, ומאוחר יותר השמדתם,  יעד מרכזי ? ואם נניח כי המדיניות הגרמנית שללה זאת  - כיצד בכל זאת ניתן היה להפעיל  מערכות לימוד שיטתיות ומקצועיות בתנאי הגטו ? כיצד הושגו  האמצעים לכך?  וכיצד ניתן להבין את  המוטיבציה מצד הסטודנטים הלומדים והרופאים המשתלמים  לקחת חלק במסגרות  הלימוד הללו , כשהרעב והמוות היו מנת חלקם  בתנאי ההישרדות  ששררו בגטו?
כיצד ניתן להסביר את הישנות התופעה של כינון מערכי לימוד וחקר רפואי בגטאות רבים?
בתיאור הקמתו ופעילותו של בית הספר המחתרתי לרפואה בגטו ורשה נכלול התייחסות לחלק מן השאלות שהעלנו .

This research will inspect factors with higher impact that are predicted to be more influential in the relation between architecture, interior architectural design and the psychological status of residents and users. The level of awareness about the importance of this relation is the basic introductory factor. Identity, privacy and safety impacts, health concerns, accessibility degree, open spaces feature, aesthetic sense are the main parts of the research. Most parts consist of two divisions. The first identifies the nature of each factor. The second recognizes the important architectural consideration needed to realize the psychological condition of residents and users. The research aims to increase the concern about the importance of the interaction between interior architectural design and human psychological behavior. An introduction of a group of important consideration can be used to help designers choose and apply a suitable interior architectural design that match psychological needs through sound relations between architecture, interior architecture and the psychological status of residents and users.

This work is the third, but not the last, in the cycle begun by the works \cite{Vorobyev2016famems1, Vorobyev2016famems2} about the new
theory of experience and chance as the theory of co~events. Here I introduce the concepts of two co~event means, which serve as dual co~event characteristics of some co~event. The very idea of dual co~event means has become the development of two concepts: mean-measure set \cite{Vorobyev1984} and mean-probable event \cite{Vorobyev2012fames4, Vorobyev2013sfu}, which were first introduced as two independent characteristics of the set of events, so that then, within the framework of the theory of experience and chance, the idea can finally get the opportunity to appear as two dual faces of the same co~event. I must admit that, precisely, this idea, hopelessly long and lonely stood at the sources of an indecently long string of guesses and insights, did not tire of looming, beckoning to the new co~event description of the dual nature of uncertainty, which I called the theory of experience and chance or the certainty theory. The constructive final push to the idea of dual co~event means has become two surprisingly suitable examples, with which I was fortunate to get acquainted in 2015, each of which is based on the statistics of the experienced-random experiment in the form of a co~event.
Eventology, theory of experience and chance, event, co~event, experience, chance, to happen, to experience, to occur, probability, believability, mean-believable (mean-experienced) terraced bra-event, mean-probable (mean-possible) ket-event, mean-believable-probability (mean-experienced-possible) co~event, experienced-random experiment, dual event means, dual co~event means, bra-means, ket-means, Bayesian analysis, approval voting, forest approval voting.

لقد طرح سيجموند فرويد في كتابه "موسى والتوحيد"  على سؤال الأصل، وتجاسر على تفكيك وإعادة قراءة النصوص التأسيسية التوراتية وإعادة بناءها على حدود الحقيقة التاريخية، من خلال ردّ الاعتبار بارتباط توحيد موسى بتاريخ الأنبياء عامة وتاريخ أنبياء بني إسرائيل خاصة، على اعتبار أن تاريخ الأنبياء جميعًا يشكّل تراثًا دينيًا متصلًا ببعضه البعض.
سنعمد في هده المساحة، على التّجاسر على فتح السؤال نفسه على التّجربة المحمّدية والدين الإسلامي، عبر قراءة لحظة تلقّي النّبي محمد على النّص المعُجر، القرآن، ونحاول من خلال هذا الطرح، تقديم قراءة منفتحة ليس على تاريخ الأديان التوحيدية فقط كما سلك فرويد مع موسى والتوحيد، وإنما بتقديم قراءة منفتحة كذلك على أدوات التحليل النفسي لتفسير بداية النّبع القرآني الأول، وذلك من خلال توظيف مفهوم الذهان الفريدوي في البنية العميقة للنّص القرآني. وسنمهّد لهذا التّجاسر -الذي قد لا يُحمد عقباه، بعتبتين أساسيتين ستشكّل لنا بمثابة مداخل لولوج موضوع البحث.