איאן ראש
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| ||
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
ראש במדי ליברפול | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
20 באוקטובר 1961 (בן 63) סיינט אסאף שבויילס | |||
שם מלא | איאן ג'יימס ראש | |||
גובה | 1.80 מטר | |||
עמדה | חלוץ | |||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד |
איאן ראש (באנגלית: Ian Rush; נולד ב-20 באוקטובר 1961), הוא כדורגלן עבר ולשי. ראש היה חלוץ ליברפול בשנות ה-80 וה-90. הוא המבקיע הפורה ביותר בתולדות המועדון, עם 346 שערים.
קריירה כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש התחיל את הקריירה שלו בצ'סטר סיטי מהליגה האנגלית השלישית, בשורותיה ערך את הופעת הבכורה בגיל 17. 14 השערים שהבקיע בעונת 1979/1980 משכו את תשומת לבו של בוב פייזלי, מאמן ליברפול, ששילם עבורו 300,000 לירות שטרלינג בסוף העונה.
בעונתו הראשונה כשחקן ליברפול לא הצליח לכבוש מקום של קבע בהרכב לפני קני דלגליש ודייוויד ג'ונסון, ונאלץ להסתפק בשבע הופעות ללא שערים.
העונה הבאה (1980/1981) הייתה עונת הפריצה שלו, בה כבש 30 שערים בכל המסגרות. ראש ודלגליש היו לצמד חלוצים אימתני, וליברפול זכתה באליפות ראשונה מתוך שלוש רצופות, וארבע בחמש השנים הבאות.
בעונת 1982/1983 זכה ראש בתואר הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית לאחר שהוביל את ליברפול לזכייה שנייה ברציפות בדאבל שכלל זכייה באליפות הליגה האנגלית ובגביע הליגה. הוא כבש 24 שערי ליגה בעונה זו, כולל רביעייה בדרבי המרסיסייד באצטדיון גודיסון פארק נגד אברטון אותה אהד בילדותו וליברפול סיימה ראשונה בפער של 11 נקודות מווטפורד שסיימה במקום השני.
בעונת 1983/1984 זכה ראש בתואר כדורגלן השנה בליגה האנגלית כאשר ליברפול זוכה בטרבל שכלל זכייה שלישית ברציפות באליפות הליגה, זכייה רביעית ברציפות בגביע הליגה ובנוסף בגביע אירופה לאלופות. בעונה זו כבש החלוץ הוולשי לא פחות מ-47 שערים ב-65 משחקים בכל המסגרות. ראש זכה בעונה זו גם בכדורגלן השנה בליגה האנגלית (עיתונאים) ובנעל הזהב האירופית והיה לשחקן הראשון בליגה האנגלית שזוכה בתואר זה. באוקטובר 1983 כבש ראש חמישייה לרשתה של לוטון טאון במשחק הליגה בו ניצחה ליברפול באנפילד 6:0.
בינואר 1984 בניצחון 3:1 על אסטון וילה, ראש היה לשחקן הראשון של ליברפול שכובש שלושער במשחק ליגה בוילה פארק, רק רובי פאולר הצליח לשחזר זאת בנובמבר 1998 (נכון ל-2010).
עונת 1984/1985 הייתה העונה הראשונה מזה 10 שנים שליברפול מסיימת ללא תואר. הקבוצה הגיעה לגמר אליפות אירופה בפעם החמישית, אבל משחק הגמר ששוחק באצטדיון הייזל שבבלגיה הסתיים באסון בו נהרגו 39 מאוהדי יובנטוס. בעקבות האסון הורחקה ליברפול יחד עם ראש מהמפעלים האירופיים ל-6 שנים, דבר שפגע במספר ההופעות שלו באירופה וכנראה גם במספר השערים שלו בקריירה.
בעונת 1985/1986 זכתה ליברפול בדאבל, כאשר ראש כובש צמד בגמר הגביע האנגלי בניצחון ליברפול 3:1 על אברטון ונבחר לאיש המשחק.
בקיץ 1986 הסכימה ליברפול למכור אותו ליובנטוס תמורת 3.2 מיליון ליש"ט (סכום שיא דאז). כחלק מתנאי העסקה הוא הושאל לליברפול לעונה הבאה, בה סיימה ליברפול את הליגה שנייה ליריבתה העירונית אברטון למרות ביצועיו של ראש: 30 שערי ליגה ו-40 בכל המסגרות.
באיטליה שיחק רק עונה אחת. הוא התקשה להסתגל לחיים מחוץ לאיים הבריטיים ונרכש בחזרה על ידי ליברפול באוגוסט, 1988 תמורת 2.7 מיליון לירות שטרלינג. הקדנציה השנייה שלו בליברפול ארכה כשמונה שנים ובמהלכה זכתה הקבוצה באליפות נוספת ופעמיים בגביע האנגלי.
קדנציה שנייה בליברפול 1988–1996
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשחזר ראש לקדנציה השנייה שלו בליברפול הייתה לו תחרות רצינית על עמדת החלוץ עם פיטר בירדסלי וגון אולדרידג', שהגיע לאנפילד כמחליפו של ראש. הסברה הייתה שראש ואולדרידג' יותר מדי דומים בסגנון המשחק שלהם מכדי לשחק ביחד (לעיתים קרובות נהגו לציין גם את הדמיון החיצוני ביניהם).
בעונת 1988/1989 אולדרידג' פתח בהרכב וכבש בעקביות, עובדה שהשאירה את הוולשי על הספסל. בגמר הגביע של אותה עונה שוב כבש ראש צמד ושוב נגד היריבה העירונית אברטון. בפתיחת המשחק (דקה 4) היה זה דווקא אולדרידג' שכבש את שער היתרון לליברפול, בדקה ה-73 ראש החליף את אולדרידג', ובדקה לסיום- אברטון השוותה על ידי המחליף סטיוארט מקול. המשחק נכנס להארכה ולאחר 5 דקות ראש העלה את ליברפול ל-2:1, מקול השווה שוב בדקה ה-102 ודקתיים לאחר מכן קבע ראש את תוצאת המשחק 3:2.
בפתיחת עונת 1989/1990 הועדף ראש על פני אולדרידג' מה שהוביל את החלוץ האירי לעזוב לריאל סוסיאדד ולהפוך לשחקן הראשון שאינו בסקי שחותם בקבוצה. ראש סיים את העונה עם 26 שערים וזכה עם ליברפול באליפות נוספת. גם את עונת 1990/1991 סיים עם 26 שערים, עונה בה קני דלגליש הודיע על התפטרותו וגרהאם סונס ששיחק לצידו בליברפול ובנבחרת סקוטלנד החליפו בתפקיד.
בעונת 1991/1992 פציעה גרמה לכך שראש שותף ב-18 משחקי ליגה בלבד בהם כבש 3 שערים, השער השלישי היה בניצחון 2:0 בבית נגד מנצ'סטר יונייטד ב-26 באפריל 1992, ניצחון שהוציא את היריבה המרה ממאבק האליפות בו זכתה לידס יונייטד, היה זה השער הראשון שהבקיע ראש נגד מנצ'סטר יונייטד. את העונה סיימה ליברפול במקום השישי בלבד והייתה זו הפעם הראשונה שהקבוצה לא מסיימת כאלופה או כסגנית מאז 1981. בכל זאת ראש זכה בעונה זו בפעם השלישית בגביע האנגלי כאשר הוא כובש עבור ליברפול את השער השני בניצחון 2:0 על סנדרלנד מהליגה השנייה.
את עונת 1992/1993 סיים ראש עם 14 שערי ליגה ו-22 בסך הכל, ב־18 באוקטובר 1992 כובש ראש את שערו השני בקריירה נגד מנצ'סטר יונייטד ועושה היסטוריה כאשר הוא עוקף את רוג'ר האנט ומעמיד את מנין שעריו בקבוצה על 287.
בעונת 1993/1994 מונה ראש לקפטן הקבוצה על ידי סונס והיה השחקן היחיד בעונה זו ששותף בכל משחקי הקבוצה – 49 במספר, בשלב מוקדם של העונה שולב לצידו הכישרון הצעיר והמבריק רובי פאולר, ראש סיים את העונה שבמהלכה החליף רוי אוונס את סונס בעמדת המאמן עם 14 שערי ליגה ו-19 בסה"כ.
בעונת 1994/1995 זכה ראש בפעם החמישית בגביע הליגה עם ליברפול אחרי ניצחון בגמר 2:0 על בולטון, כשבסיבוב הרביעי באיווד פארק אצטדיונה של בלקברן (שזכתה בסיום העונה באליפות) כבש ראש שלושער. הזכייה בגביע הליגה הייתה התואר האחרון בו זכה איאן ראש.
בקיץ 1995 שילמה ליברפול לנוטינגהאם פורסט 8.5 מיליון ליש"ט עבור סטן קולימור, היה זה סכום שיא להעברה בכדורגל הבריטי. הגעתו של קולימור יחד עם ביסוס מעמדו של פאולר בהרכב (סיים את עונת 1994/1995 עם 31 שערים בכל המסגרות) סימנו את סוף עידן ראש באנפילד.את עונת 1995/1996 פתח אומנם ראש בהרכב הראשון אך בהמשך איבד את מקומו לפאולר. ההופעה האחרונה של ראש מבין 660 ההופעות שלו במדי ליברפול הייתה בסוף עונה זו כאשר ליברפול הפסידה בגמר הגביע ליריבה המרה מנצ'סטר יונייטד.
הוא עזב את ליברפול בהעברה חופשית במאי 1996.
לאחר שעזב את ליברפול בגיל 35, שיחק עוד שלוש עונות, בשורותיהן של לידס יונייטד, ניוקאסל יונייטד, שפילד יונייטד, רקסהאם וסידני אולימפיק אך לא שיחזר את כושר ההבקעה שלו עבורן.
השתייכותו לנבחרתה הצנועה של ויילס מנעה ממנו השתתפות במונדיאל, אף שב-1994 היו הוא וחבריו לנבחרת קרובים להעפלה.
קריירת האימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש החל את קריירת האימון שלו ברקסהאם ובליברפול (שם שימש כמאמן חלוצים). ב-2004 חזר למועדון נעוריו צ'סטר סיטי לשמש כמנג'ר, עד שהתפטר באפריל 2005.
שיאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש מחזיק כאמור בשיא ההבקעות של ליברפול בכל המסגרות גם יחד. נוסף על זה הוא מחזיק את שיאי המועדון הבאים:
- שיא ההופעות בגביע הליגה (78)
- שיאי השערים בגביע הליגה ובגביע האנגלי (48 ו-39 בהתאמה)
- מספר ההופעות הבינלאומיות והשערים הבינלאומיים הרב ביותר של שחקן המועדון (67 ו-26 בהתאמה)
- מספר השערים הגבוה ביותר בדרבי נגד אברטון (25).
20 השערים שכבש באירופה היו גם הם שיא מועדון אך שיא זה נשבר על ידי מייקל אואן.
בנוסף לשיאי המועדון מחזיק ראש גם בשיאים האנגליים הכללים הבאים:
- שיאי השערים בגביע הליגה ובגביע האנגלי שלאחר מלחמת העולם השנייה (49 ו-43 בהתאמה)
- שיא השערים לשחקן במעמד גמר הגביע האנגלי (חמישה בשלוש הופעות)
תארים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1983 – הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית
- 1984 – כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות שחקני הכדורגל)
- 1984 – כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות עיתונאי הכדורגל)
- 1984 – נעל הזהב האירופית
- איאן ראש נבחר במקום השלישי במשאל 100 השחקנים שזעזעו את הקופ שנערך על ידי האתר הרשמי של ליברפול ובמסגרתו בחרו כ-110,000 אוהדי הקבוצה בעשרת השחקנים האהודים עליהם בהיסטוריית המועדון, את איאן ראש הקדימו ברשימה המפוארת, קני דלגליש וסטיבן ג'רארד.
סטטיסטיקה אישית
[עריכת קוד מקור | עריכה]איאן ראש: הופעות ושערים (כל המסגרות) | |||
קבוצה | הופעות | שערים | ממוצע שערים למשחק |
צ'סטר סיטי | 39 | 17 | 0.44 |
ליברפול | 660 | 346 | 0.52 |
יובנטוס (איטליה) | 29 | 7 | 0.24 |
לידס יונייטד | 42 | 3 | 0.07 |
ניוקאסל יונייטד | 14 | 2 | 0.14 |
שפילד יונייטד | 4 | 0 | 0 |
רקסהאם | 24 | 0 | 0 |
סך הכול (מלבד הנבחרת) | 812 | 375 | 0.46 |
נבחרת ויילס | 73 | 28 | 0.38 |
סך הכול | 885 | 403 | 0.46 |
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חמש אליפות אנגליה (1982–1984, 1986, 1990)
- שלושה גביעי אנגליה (1986, 1989, 1992)
- חמישה גביעי הליגה האנגלית (1981–1984, 1995)
- גביע אירופה לאלופות (1984)
- ארבע זכיות במגן הצדקה (1982, 1986, 1989, 1990)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איאן ראש, באתר Transfermarkt
- איאן ראש, באתר Soccerway
- איאן ראש, באתר BDFutbol
- איאן ראש, באתר WorldFootball.net
- איאן ראש, באתר National Football Teams
- איאן ראש, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- איאן ראש באתר הרשמי של ליברפול
- איאן ראש באתר ה-BBC
זוכי פרס הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית | |
---|---|
|
כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות השחקנים) | |
---|---|
|
כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות העיתונאים) | |
---|---|
|
זוכי נעל הזהב האירופית | |
---|---|
|
מלך השערים של הליגה האנגלית | ||
---|---|---|
הליגה הראשונה של הפוטבול ליג (1889–1992) |
1889: גודל • 1890: רוס • 1891: סאות'וורת' • 1892: ג'. קמפבל • 1893: ג'. קמפבל • 1894: סאות'וורת' • 1895: ג'. קמפבל • 1896: ג'. ג'. קמפבל ובלומר • 1897: בלומר • 1898: ולדון • 1899: בלומר • 1900: גראטי • 1901: בלומר • 1902: סטל • 1903: רייבולד • 1904: בלומר • 1905: א. בראון • 1906: שפרד • 1907: יונג • 1908: וסט • 1909: פרימן • 1910: פרקינסון • 1911: שפרד • 1912: המפטון, הולי ומקלין • 1913: מקלין • 1914: אליוט • 1915: פארקר • 1920: מוריס • 1921: ג'. סמית' • 1922: וילסון • 1923: באקן • 1924: צ'דוויק • 1925: רוברטס • 1926: הארפר • 1927: טרוטר • 1928: דין • 1929: האלידיי • 1930: ווטסון • 1931: ורינג • 1932: דין • 1933: באוורס • 1934: באוורס • 1935: דרייק • 1936: ריצ'רדסון • 1937: סטיל • 1938: לוטון • 1939: לוטון • 1947: וסטקוט • 1948: רוק • 1949: מויר • 1950: ד. דייוויס • 1951: מורטנסן • 1952: רובלדו • 1953: ויימן • 1954: גלזארד • 1955: ר. אלן • 1956: לופטהאוס • 1957: צ'ארלס • 1958: ב. סמית' • 1959: גריבס • 1960: ויולט • 1961: גריבס • 1962: קרופורד וקיוון • 1963: גריבס • 1964: גריבס • 1965: מקאבוי וגריבס • 1966: אירווין והאנט • 1967: ר. דייוויס • 1968: בסט ור. דייוויס • 1969: גריבס • 1970: אסטל • 1971: ט. בראון • 1972: לי • 1973: רובסון • 1974: צ'אנון • 1975: מקדונלד • 1976: מקדוגל • 1977: גריי ומקדונלד • 1978: לטצ'פורד • 1979: וורטינגטון • 1980: בוייר • 1981: ארצ'יבלד וווית' • 1982: קיגן • 1983: בליסט • 1984: ראש • 1985: דיקסון וליניקר • 1986: ליניקר • 1987: ק. אלן • 1988: אולדרידג' • 1989: א. סמית' • 1990: ליניקר • 1991: א. סמית' • 1992: רייט | |
פרמייר ליג (1993–) | 1993: שרינגהאם • 1994: קול • 1995: שירר • 1996: שירר • 1997: שירר • 1998: סאטון, דבלין ואואן • 1999: האסלביינק, אואן ויורק • 2000: פיליפס • 2001: האסלביינק • 2002: הנרי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: הנרי • 2005: הנרי • 2006: הנרי • 2007: דרוגבה • 2008: כ. רונאלדו • 2009: אנלקה • 2010: דרוגבה • 2011: ברבאטוב וטבס • 2012: ואן פרסי • 2013: ואן פרסי • 2014: סוארס • 2015: אגוארו • 2016: קיין • 2017: קיין • 2018: סלאח • 2019: אובאמיינג, מאנה וסלאח • 2020: ורדי • 2021: קיין • 2022: סלאח וסון • 2023: האלנד • 2024: האלנד |
- כדורגלנים ולשים
- חלוצי כדורגל ולשים
- כדורגלני ליברפול
- כדורגלני יובנטוס
- כדורגלני לידס יונייטד
- כדורגלני ניוקאסל יונייטד
- כדורגלני שפילד יונייטד
- כדורגלני רקסהאם
- מאמני כדורגל ולשים
- חברי היכל התהילה של הכדורגל האנגלי
- זוכי פרס כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות שחקני הכדורגל)
- זוכי פרס כדורגלן השנה בליגה האנגלית (התאחדות עיתונאי הכדורגל)
- זוכי פרס הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית
- בריטים שנולדו ב-1961