דרקו פאנצ'ב

דרקו פאנצ'ב

מידע אישי
לידה	7 בספטמבר 1965 (בן 59) סקופיה שביוגוסלביה
גובה	1.75 מטר
עמדה	חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1983–1988 1988–1992 1992–1995 1994 1995–1996 1996–1997 וארדאר סקופיה הכוכב האדום בלגרד אינטר מילאנו ← לוקומוטיב לייפציג פורטונה דיסלדורף סיון 151 (84) 91 (84) 19 (3) 10 (2) 14 (2) 5 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1984–1991 1993–1995 יוגוסלביה מקדוניה הצפונית 27 (17) 6 (1)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

דרקו פאנצ'ב (במקדונית: Дарко Панчев, נולד ב-7 בספטמבר 1965 בסקופיה שביוגוסלביה, כיום מקדוניה) הוא כדורגלן עבר מקדוני ששיחק בעמדת החלוץ. פאנצ'ב נחשב בעיני רבים כגדול שחקני הכדורגל המקדונים בכל הזמנים, ואף זכה להיכלל כנציג מקדוניה הצפונית בפרסי היובל של אופ"א.

את עיקר הצלחתו קצר פאנצ'ב במועדון הכוכב האדום בלגרד, עמה זכה בגביע אירופה לאלופות בשנת 1991. לפאנצ'ב 27 הופעות ו-17 שערים במדי נבחרת יוגוסלביה, עמה השתתף במונדיאל 1990, ועוד שש הופעות ושער אחד במדי נבחרת מקדוניה הצפונית.

קריירת מועדונים

פאנצ'ב החל את הקריירה בוארדאר סקופיה מליגת העל היוגוסלבית, והפך עד מהרה לאחד החלוצים הבולטים בכדורגל היוגוסלבי, כאשר את עונת 1983/84 סיים כמלך השערים עם 19 כיבושים, ובעונת 1984/85 סיים עם 20 כיבושים. בקיץ 1988 עזב פאנצ'ב את וארדאר סקופיה לאחר שהבקיע 84 שערי ליגה ב-151 הופעות, וחתם בשורות הכוכב האדום בלגרד, גם מליגת העל היוגוסלבית, בצוותא עם דיאן סביצ'ביץ'. גם פאנצ'ב וגם סביצ'ביץ' גויסו להילחם בשורות הצבא העממי היוגוסלבי, והחמיצו את עונת 1988/89. בעונת 1989/90 פאנצ'ב חזר לשחק, ובעונה זו הבקיע 25 שערים, הוכתר כמלך השערים וזכה בדאבל מקומי. עונת 1990/91 הייתה עונת שיא עבור פאנצ'ב והכוכב האדום בלגרד, כאשר פאנצ'ב הבקיע 34 שערי ליגה והוכתר שוב כמלך השערים, והקבוצה זכתה הן באליפות, והן בגביע אירופה לאלופות, לאחר ניצחון בגמר גביע אירופה לאלופות על אולימפיק מרסיי בבעיטות הכרעה לאחר 0-0 בתום 120 דקות. פאנצ'ב הבקיע את הפנדל המנצח עבור הכוכב האדום בלגרד. זכייה זו העניקה לקבוצה השתתפות במשחק הגביע הביניבשתי לשנת 1991, בו זכתה הכוכב האדום בלגרד לאחר ניצחון 3-0 על קולו קולו הצ'יליאנית. פאנצ'ב הבקיע את השער השלישי לכוכב האדום בלגרד. בתום שנת 1991 זכה פאנצ'ב במקום השני בפרס כדור הזהב, אותו חלק עם חברו לכוכב האדום בלגרד דיאן סביצ'ביץ' ועם לותר מתאוס, כאשר את המקום הראשון קטף ז'אן-פייר פאפן. בנוסף, זכה פאנצ'ב בפרס נעל הזהב האירופית, בזכות 34 השערים שהבקיע. בעונת 1991/92 זכה פאנצ'ב באליפות נוספת עם הכוכב האדום בלגרד, והבקיע 25 שערי ליגה, והוכתר בפעם השלישית ברציפות והרביעית בסך הכל כמלך השערים של ליגת העל היוגוסלבית. בתום עונה זו עזב פאנצ'ב את הכוכב האדום בלגרד לאחר ששיחק בקבוצה שלוש עונות מלאות בהן הבקיע 84 שערי ליגה, וחתם באינטר מילאנו, תמורת כשבעה מיליון לירה שטרלינג.

אינטר עברה באותו קיץ מהפכה גדולה בסגל, שנדרשה בעקבות כישלון הקבוצה בעונה הקודמת, בה סיימה במקום השמיני. במסגרת מהפכה זו, עזבו שחקנים חשובים כלותר מתאוס, אנדראס ברמה ויורגן קלינסמן, והצטרפו טוטו סקילאצ'י, רובן סוסה ואיגור שאלימוב, ופאנצ'ב היה אמור לחבור למערך זה בקבוצה שנבנתה תחת המאמן החדש, אוסבלדו בניולי. עם זאת, בניולי לא אהב את סגנון המשחק של פאנצ'ב, שלטענתו לא כלל מספיק תנועה, והם היו מסוכסכים ביניהם. פאנצ'ב עצמו התקשה להסתגל לסגנון המשחק של הסרייה א' ולהגנות הנוקשות של הכדורגל האיטלקי, והפך במהרה לאכזבה גדולה. יכולתו הגבוהה של רובן סוסה בהתקפת הקבוצה, הובילה לספסולו הממושך של פאנצ'ב, שהבקיע שער בודד בעונת הבכורה שלו בקבוצה, 1992/93, ושיחק ב-12 משחקים בלבד. את העונה הזו אינטר סיימה במקום השני בסרייה א'. בעונת 1993/94 מעמדו של פאנצ'ב הורע אף יותר, עקב החרפת הסכסוך שלו עם בניולי, והחתמתו של דניס ברגקאמפ בקבוצה. פאנצ'ב לא שיחק ולו משחק אחד בחצי העונה הראשון, ובפגרת החורף הושאל ללוקומוטיב לייפציג, ששיחקה אז בליגת הבונדסליגה. פאנצ'ב הבקיע שני שערים עבור לייפציג, ולא הצליח למנוע את נשירתה אל הבונדסליגה השנייה. אינטר המשיכה ללא פאנצ'ב לזכייה בגביע אופ"א באותה עונה. בתום ההשאלה חזר פאנצ'ב לאינטר, שהחתימה מאמן חדש, אוטאביו ביאנקי. פאנצ'ב פתח את עונת 1994/95 היטב והבקיע שני שערים בשלב מוקדם של העונה, אך סדרה של פציעות גרמה להשבתה ארוכה שלו. במהלך עונה זו נמכרה הקבוצה לאייל הנפט מאסימו מוראטי, ומהפכה נוספת הייתה בדרך. פאנצ'ב עזב את אינטר בקיץ 1995, לאחר שבמהלך שתי עונות וחצי הופיע 19 פעמים בלבד והבקיע שלושה שערים, ובעיני אוהדי אינטר הוא מכונה bidone, פח זבל בתרגום חופשי, מאחר שנחשב בעיניהם לרכישה בלתי מוצלחת.

בקיץ 1995 חתם פאנצ'ב בפורטונה דיסלדורף מהבונדסליגה, שם הופיע 14 פעמים והבקיע שני שערים. כעבור עונה אחת חתם בפ.צ. סיון השווייצרית, שם שיחק חמישה משחקים, ובשנת 1997 פרש מכדורגל.

קריירה בינלאומית

פאנצ'ב החל לשחק בנבחרת יוגוסלביה בשנת 1984, והבקיע במדיה 17 שערים ב-27 הופעות. הטורניר הגדול היחיד בו השתתף היה מונדיאל 1990, בו הודחה יוגוסלביה ברבע הגמר לאחר הפסד בבעיטות הכרעה לנבחרת ארגנטינה. בשלב הבתים של מונדיאל 1990, הבקיע פאנצ'ב צמד בניצחון 4-1 על נבחרת איחוד האמירויות. פאנצ'ב הבקיע עשרה שערים במוקדמות יורו 1992 והיה למלך השערים של המוקדמות, אך נבחרתו הושעתה מהטורניר עצמו עקב המלחמה של יוגוסלביה בבוסניה. לאחר תחילת התפוררות הפדרציה היוגוסלבית למדינות שהרכיבו אותה, בחר פאנצ'ב לייצג את מקדוניה הצפונית, וערך שש הופעות במדי נבחרת מקדוניה הצפונית, בין השנים 1993 ו-1995, בהן הבקיע שער אחד.

חיים אישיים

לאחר הפרישה מכדורגל, החל פאנצ'ב לעבוד בהתאחדות הכדורגל המקדונית, ובשנת 2006 מונה כמנהל ספורטיבי בוארדאר סקופיה. בבעלותו של פאנצ'ב בית קפה בעיר סקופיה. פאנצ'ב נשוי לזמרת מאיה גרוז'דנובסקה, ולהם שתי בנות.

תארים

עם הכוכב האדום בלגרד:

• אליפות ליגת העל היוגוסלבית (3): 1989/90, 1990/91, 1991/92
• הגביע היוגוסלבי: 1989/90
• גביע אירופה לאלופות: 1991
• הגביע הביניבשתי: 1991

תארים אישיים:

• מלך השערים של ליגת העל היוגוסלבית (4): 1983/84, 1989/90, 1990/91, 1991/92
• מלך השערים של מוקדמות יורו 1992
• נעל הזהב האירופית: 1991
• פרסי היובל של אופ"א
• כדור הזהב: מקום שני, 1991

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דרקו פאנצ'ב בוויקישיתוף

• דרקו פאנצ'ב, באתר Transfermarkt
• דרקו פאנצ'ב, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• דרקו פאנצ'ב, באתר Soccerway
• דרקו פאנצ'ב, באתר WorldFootball.net
• דרקו פאנצ'ב, באתר National Football Teams
• דרקו פאנצ'ב, באתר FootballDatabase.eu