Location via proxy:   [ UP ]  
[Report a bug]   [Manage cookies]                
לדלג לתוכן

מריו ז'ארדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מריו ז'ארדל
Mário Jardel
מידע אישי
לידה 18 בספטמבר 1973 (בן 51)
פורטלזה, ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא מריו ז'ארדל דה אלמיידה ריביירו
גובה 1.88 מטרים
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1991–1996
1995–1996
1996–2000
2000–2001
2001–2003
2003–2004
2004
2004–2005
2005–2006
2006–2007
2007
2007–2008
2008
2009
2009
2010–2011 		ואסקו דה גאמה
←גרמיו
פורטו
גלאטסראיי
ספורטינג ליסבון
בולטון וונדררס
←אנקונה
ניואל'ס אולד בויס
גויאס
ביירה-מאר
אנורתוסיס פמגוסטה
ניוקאסל ג'טס
קריסיומה
פרוביאריו
אמריקה
צ'רנו מורה 		15 (3)
13 (10)
125 (130)
24 (22)
49 (53)
7 (0)
3 (0)
3 (3)
4 (1)
12 (3)
7 (2)
11 (0)
17 (6)
6 (5)
11 (8)
8 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
1993
1996–2001 		ברזילברזיל ברזיל עד 20
נבחרת ברזיל בכדורגל ברזיל 		1 (0)
10 (1)
מאזן מדליות
מתחרה עבור נבחרת ברזיל בכדורגל ברזיל
גביע העולם בכדורגל עד גיל 20
זהבאוסטרליה 1993כדורגל עד גיל 20
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מריו ז'ארדל דה אלמיידה ריביירו (בפורטוגזית: Mário Jardel de Almeida Ribeiro; נולד ב-18 בספטמבר 1973) הוא כדורגלן עבר ברזילאי ששיחק בעמדת החלוץ. הוא נודע בעיקר בזכות יכולות המיקום על המגרש והבישול שלו. הוא נחשב לאגדה בגרמיו, ושיחק תפקיד מרכזי בקבוצה שזכתה בגביע ליברטדורס 1995. בזכות יכולותיו הוא הצליח להפוך לאחד החלוצים הפוריים ביותר באירופה כששיחק בפורטו, גלאטסראיי וספורטינג ליסבון, הבקיע 206 שערים ב-274 משחקים במועדונים הללו וזכה פעמיים בנעל הזהב האירופית.

לאחר שעזב את ספורטינג ב-2003 עבר ז'ארדל רצף של קדנציות קצרות ולא מוצלחות במועדונים באנגליה, איטליה, ספרד, קפריסין, בולגריה, ארגנטינה ואוסטרליה. לאחר מכן שיחק בכמה מועדונים קטנים יותר בברזיל ופרש ב-2011.

ז'ארדל ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ברזיל ב-1996, רשם 10 הופעות וזומן לסגל הנבחרת לקופה אמריקה 2001.

קריירת מועדונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברזיל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ארדל שיחק תחילה עבור ואסקו דה גאמה, אך עבר ב-1995 לגרמיו, ושיחק תפקיד מרכזי בקבוצה כשזכתה גביע ליברטדורס 1995. הוא כבש 12 שערים וסיים כמלך השערים של הטורניר, כולל שלושער ברבע הגמר מול פלמיירס של רוברטו קרלוס ושער בגמר מול אתלטיקו נסיונל.

פורטו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 קושר ז'ארדל למספר קבוצות, ולאחר שלא הצליח לעבור לבנפיקה ליסבון ולגלאזגו ריינג'רס, הוא חתם בפורטו הפורטוגלית, שם בעזרת שחקנים כמו זלאטקו זחוביץ' וסרז'יו קונסייסאו, הוא היה מלך השערים באירופה במשך שלוש שנים (1998/99, 1999/00, 2001/02), עם ממוצע שערים של מעט יותר משער למשחק (130 שערים ב-125 משחקים). אף על פי שהיה מלך השערים שלוש פעמים, בגלל השימוש במקדמים לפי שיטת הדירוג של אופ"א, הוא זכה רק פעמיים בנעל הזהב האירופית, ב-1998/99 ו-2001/02. הוא הפסיד לקווין פיליפס ב-1999/2000 אף על פי שכבש שישה שערים יותר מפיליפס.

בראיון ב-2014 חשף ז'ארדל כי במהלך תקופתו בפורטו צרך קוקאין בידיעת רופא ופיזיותרפיסט הקבוצה.[1]

גלאטסראיי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני עונת 2000/01 נמכר ז'ארדל לגלאטסראיי הטורקית, זוכת גביע אופ"א 1999/2000, לאחר שהפעילה את סעיף השחרור שלו בסך 16 דולר אמריקאי.[2][3]

לאחר שכבש חמישה שערים במשחק הבכורה שלו בסופר ליג נראה היה שז'ארדל יסתגל היטב למועדון החדש שלו, אך לקראת סוף העונה פציעות ובעיות אישיות רמזו שהוא עומד לעזוב את הקבוצה.

הוא היה חלק מסגל הקבוצה שזכתה בסופר קאפ האירופי 2000, וכבש פעמיים כולל שער זהב בניצחון 2–1 על ריאל מדריד. הוא הגיע עם הקבוצה לרבע הגמר ליגת האלופות 2000/2001, כבש שישה שערים בתחרות ועזר לנצח את ריינג'רס, דפורטיבו לה קורוניה, מונקו, פריז סן-ז'רמן, מילאן וריאל מדריד. הוא סיים את העונה עם 34 שערים.

ספורטינג ליסבון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2001/02 חזר ז'ארדל לפורטוגל, לאחר שספורטינג ליסבון החתימה אותו ביום האחרון של חלון ההעברות בעבור חוזה בשווי 11 מיליון אירו חשלוש עונות. ספורטינג העבירה לגלאטסראיי שלושה שחקנים: אמבו אמפנזה, רוברט פסהאר ופאבל הורבאת' (בשווי 3.4 מיליון אירו),[4] וכן 5 מיליון דולר.

עונת 2001/02 הייתה מוצלחת ברובה לז'ארדל, שכן הוא הבקיע 42 שערים ב-30 משחקים (17 בפנדלים)[5] וספורטינג זכתה הן ליגה והן בגביע הפורטוגלי. הוא גם זכה בתואר כדורגלן השנה בפורטוגל של עיתון רקורד, אחד משני השחקנים הזרים היחידים שעשו זאת (יחד עם ליסנדרו לופס הארגנטינאי).

בעוד שעונת 2001/02 הייתה ללא ספק הטובה ביותר בקריירה של ז'ארדל, עונת 2002/03 התבררה כתחילת הסוף. לאחר ששוב לא זומן לנבחרת ברזיל, הפעם למונדיאל 2002, ולא היה כשיר בתחילת העונה, הוא בילה את השנה ברשימת הפצועים.

במהלך פגרת חג המולד, חזר ז'ארדל לעיר הולדתו פורטלזה, שם נחתך ברגלו בתאונת דרכים. מריו ז'רדל נפצע בתאונת דרכים, באתר וואלה, 28 בדצמבר 2002 הוא כבש רק תשעה שערים באותה עונה. לצד דקו, הוא קיבל אזרחות פורטוגלית בפברואר 2003.[6]

דעיכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2003 עבר ז'ארדל למועדון האנגלי בולטון וונדררס, ששילם לספורטינג 1.5 מיליון אירו.[7][8][9] עם זאת, ז'ארדל לא הצליח להבקיע שער ליגה עבור המועדון, אף על פי שכבש שלושה שערים בגביע הפוטבול ליג נגד וולסול (פעמיים)[10] ונגד ליברפול באצטדיון אנפילד.[11]

במהלך פגרת החורף הושאל ז'ארדל לאנקונה האיטלקית, אך לא הצליח לשכנע את הצוות ביכולותיו הפיזיות. אוהדי אנקונה כינו אותו "לארדל" (משחק מילים באיטלקית על המילה "לארדו", שפירושה שומן חזיר) בשל עודף משקלו. על הופעת הבכורה שלו נגד מילאן אמר עיתונאי איטלקי: "אנחנו מותחים מסך שתיקה ביחס לאיך שהוא היה".[12]

באוגוסט 2004 חתם ג'ארדל במועדון הארגנטינאי ניואל'ס אולד בויס, שלא היה צריך לשלם לבולטון דמי העברה.[13][14]

בספטמבר 2005 חתם ז'ארדל בגויאס מליגת העל הברזילאית עד ל-31 בדצמבר 2006.[15]

ז'ארדל חזר לפורטוגל וחתם בביירה-מאר לעונת 2006/07 תמורת סכום שלא פורסם.[16] אף על פי שהגיע למועדון עם עודף משקל, הוא עבד קשה והתאמן במיוחד כדי לרדת במשקל ולעלות בכושר גופני. הוא כבש שער בהופעת הבכורה שלו במועדון, תיקו 2–2 מול אבס. בחלון ההעברות בינואר חתם ז'ארדל באנורתוסיס פמגוסטה הקפריסיאית.

ב-14 ביולי 2007 שיחק ז'ארדל משחק אחד במדי סנט מירן הסקוטית, אך לא הרשים ולא הוחתם.[דרוש מקור]

ניוקאסל ג'טס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 באוגוסט 2007 הודיעה ניוקאסל ג'טס מליגת העל האוסטרלית על החתמתו של ז'ארדל כחריג-תקרת השכר.[17]

ז'ארדל עבד קשה על כושרו הגופני לפני שהגיע לניוקאסל.[18] הוא לא שיחק במדי הג'טס בשלושת המחזורים הראשונים מפני שהיה באוסטרליה עם אשרת תייר.[19] בסופו של דבר אושרה לו אשרת ספורט לפני תחילת המחזור הרביעי.[20] הוא ערך את הופעת הבכורה שלו כמחליף בדקה ה-70' בניצחון 1–0 על אדלייד יונייטד במחזור הרביעי.[21]

לאחר שהצטרף לג'טס קיבל ז'ארדל זמן משחק מועט, ובדרך כלל נכנס כמחליף מאוחר. הבעלים של ניוקאסל, קון קונסטנטין, הביע את רצונו שז'ארדל ישחק יותר, אך המאמן גארי ואן אגמונד לא שש לתת לברזילאי תפקיד גדול יותר.[22][23]

באמצע העונה ראה ואן אגמונד שז'ארדל עודף לצורכי הקבוצה והודיע לו שהוא יכול לעזוב את המועדון. לפי הדיווחים הוא קיבל 3,000 דולר לשבוע מהבעלים. הוא עזב את המועדון ב-24 בינואר 2008 כדי להיות עם אמו החולה בברזיל. הג'טס זכו באליפות האותה עונה.

הליגות הנמוכות בברזיל (2008–2010)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביוני 2008 הצטרף ז'ארדל למועדון הליגה הברזילאית השנייה קריסיומה.[24] הוא כבש ארבעה שערים בעונת 2008 בסרייה ב', והקבוצה ירדה ליגה לאחר שסיימה במקום ה-18 עם 41 נקודות מ-38 משחקים.[24]

ז'רדל הצטרף לפרוביאריו ב-4 בפברואר 2009, וב-11 במרץ ערך את הופעת הבכורה ואף כבש בה.[25] באוגוסט 2009 הוא חתם ל-6 חודשים באמריקה דה פורטלזה, אך שוחרר ב-30 באוקטובר 2009.

ב-20 בינואר 2010 חתם ז'ארדל על חוזה עד סוף עונת 2010 באליפות פיאאוי עם פלמנגו.[26] הוא הפך לשחקן חופשי ב-10 ביוני 2010.

צ'רנו מורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 ביוני 2010 נחת ז'ארדל בווארנה, בולגריה על מנת לנהל משא ומתן על חתימה בצ'רנו מורה.[27][28] למחרת הוא חתם על חוזה לשנה והוצג רשמית במועדון.[29] ז'ארדל ערך את הופעת הבכורה שלו במועדון ב-17 ביולי, במשחק ידידות מול ויקטוריה ברנשטי הרומנית שהסתיים בתיקו 2–2.

ז'ארדל ערך את הופעת הבכורה הרשמית שלו בווארנה ב-7 באוגוסט 2010 בהפסד 0–2 ללוקומוטיב פלובדיב. במחזור הבא של ליגת העל הבולגרית הוא שיחק 26 דקות כמחליף בניצחון 1–0 על אקדמיק סופיה. ב-31 באוקטובר 2010 הוא הבקיע את שערו הראשון בבולגריה, כשכבש את השער היחיד בניצחון 1–0 על לוקומוטיב סופיה. ב-28 בנובמבר 2010 הוא עזב את הקבוצה, בין השאר בשל חששות הנוגעים לתנאי מזג האוויר הקרים בבולגריה.[30]

אתלטיקו ריו נגרו קלאב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בדצמבר 2010 חתם ז'ארדל על חוזה לשנה באתלטיקו ריו נגרו קלאב ממנאוס, אמזונאס.

קריירה בינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ררדל היה בן 19 כשזומן לראשונה לנבחרת. במרץ 1993הוא כבש פעם אחת במדי נבחרת ברזיל בכדורגל עד גיל 20 במהלך גביע העולם עד גיל 20 באוסטרליה,[31] בו זכתה ברזיל.

הופעת הבכורה של ז'ארדל בנבחרת הבוגרת הייתה כשהחליף את רונאלדו במשחק ידידות נגד רוסיה באוגוסט 1996.[32] הוא גם היה חלק מסגל הנבחרת בטורניר הקופה אמריקה ב-2001.

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות הכלליות ב-2014 נבחר ז'ארדל לבית הנבחרים של ברזיל מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הברזילאית עם 41,000 קולות.[33]

על פי משרד התובע הציבורי של ברזיל, ז'ארדל ו-10 אנשים נוספים סחטו צוות, הציגו חברים מזויפים והפנו כספים לטובתם האישית. הפרקליטות סיימה את האישום בפברואר 2016 כתוצאה מהחקירה שהחלה ב-2015 (פור'), מה שהניע את התהליך לסיום כהונתו של ז'ארדל בבית הנבחרים. עמיתו הפוליטיקאי מרלון סנטוס הצהיר בזמנו כי ז'ארדל היה מעורב בפעילויות "שאינן תואמות את האתיקה הפרלמנטרית". ז'ארדל הואשם על ידי סנטוס גם במעורבות בסחר בסמים, כאשר סנטוס הצהיר כי "יש הוכחה ברורה לכך שהמכונית שהוקצתה לז'ארדל על ידי הפרלמנט שימשה להסעת סוחרי סמים".[34]

ב-8 ביוני 2016 אישרה ועדת האתיקה של הפרלמנט בקשה לסיום כהונתו של ז'ארדל. התיק הועבר לוועדת החוקה והמשפט, שאישרה את ההשעייה בדצמבר 2016. הצבעה סופית נערכה בפרלמנט בדצמבר 2016, ובה הוחלט פה אחד שז'ארדל יסיים את כהונתו.[35]

סטטיסטיקות קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

[36]

הופעות ושערים לפי עונה, קבוצה ומסגרת
מועדון עונה ליגה גביע יבשתי אחר סה"כ
ליגה הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
ואסקו דה גאמה 1992 סרייה א' 0 0 0 0 0 0 2 1 2 1
1993 2 0 3 0 0 0 18 9 23 9
1994 13 3 7 3 0 0 14 4 34 10
סה"כ 15 3 10 3 0 0 34 14 59 20
גרמיו (השאלה) 1995 סרייה א' 13 10 13 6 14 12 24 14 64 42
1996 0 0 5 1 7 5 17 8 29 14
סה"כ 13 10 18 7 21 17 41 22 93 56
פורטו 1996/1997 פרימיירה ליגה 31 30 6 3 8 4 1 0 46 37
1997/1998 30 26 3 10 5 3 2 0 40 39
1998/1999 32 36 0 0 6 2 1 0 39 38
1999/2000 32 38 4 6 13 10 1 2 50 56
סה"כ 125 130 13 19 32 19 5 2 175 170
גלאטסראיי 2000/2001 סופר ליג 24 22 2 1 16 9 1 2 43 34
ספורטינג ליסבון 2001/2002 פרימיירה ליגה 30 42 6 7 6 6 0 0 42 55
2002/2003 19 11 1 1 0 0 0 0 20 12
סה"כ 49 53 7 8 6 6 0 0 62 67
בולטון וונדררס 2003/2004 פרמייר ליג 7 0 4 3 0 0 0 0 11 3
אנקונה (השאלה) 2003/2004 סרייה א' 3 0 0 0 0 0 0 0 3 0
ניואל'ס אולד בויס 2004/2005 פרימרה דיויסיון 3 3 0 0 0 0 0 0 3 3
גויאס 2006 סרייה א' 4 1 0 0 0 0 0 0 4 1
ביירה-מאר 2006/2007 פרימיירה ליגה 12 3 1 1 0 0 0 0 13 4
אנורתוסיס פמגוסטה 2006/2007 ליגת העל הקפריסאית 7 2 0 0 0 0 0 0 7 2
ניוקאסל ג'טס 2007/2008 A-League 11 0 0 0 0 0 0 0 11 0
קריסיומה 2008 סרייה ב' 16 4 0 0 0 0 0 0 16 4
פרוביארו 2009 סרייה ד' 6 5 0 0 0 0 0 0 6 5
אמריקה 2009 סרייה ג' 11 8 0 0 0 0 0 0 11 8
פלמנגו 2010 סרייה ד' 16 12 0 0 0 0 0 0 16 12
צ'רנו מורה 2010/2011 ליגת העל הבולגרית בכדורגל 8 1 0 0 0 0 0 0 8 1
ריו נגרו 2011 אליפות אמאזונאס 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
סה"כ קריירה 343 265 55 42 75 51 81 40 541 390

תארים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ואסקו דה גאמה
גרמיו
פורטו
גלאטסראיי
ספורטינג ליסבון
  • ליגת העל הפורטוגלית: 2001/02
  • הגביע הפורטוגלי: 2001/02
ניואל'ס אולד בויס
גויאס
אנורתוסיס פמגוסטה
ניוקאסל ג'טס

נבחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברזיל עד 20

אישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מריו ז'ארדל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Jardel: "Médico do FC Porto sabia que consumia cocaína"" [Jardel: "FC Porto's doctor knew that I consumed cocaine]. 2 ביולי 2014. נבדק ב-13 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Communication" (PDF). FC Porto (בפורטוגזית). Published by Portuguese Securities Market Commission (CMVM). 30 ביוני 2000. נבדק ב-11 בנובמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Communication" (PDF). FC Porto (בפורטוגזית). Published by Portuguese Securities Market Commission (CMVM). 4 ביולי 2000. נבדק ב-11 בנובמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Sporting – Sociedade de Futebol, SAD, announces the hiring of a player" (PDF). Sporting CP (בפורטוגזית). Published by Portuguese Securities Market Commission (CMVM). 21 באוגוסט 2001. נבדק ב-11 בנובמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Mário Jardel". www.zerozero.pt.
  6. ^ "Deco and Jardel granted Portuguese citizenship". WorldSoccerNews.com. 14 בפברואר 2003. נבדק ב-5 במרץ 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Sporting – Sociedade Desportiva de Futebol, SAD, announces rescindment of contract with player Mário Jardel" (PDF). Sporting CP (בפורטוגזית). Published by Portuguese Securities Market Commission. 14 באוגוסט 2003. נבדק ב-9 בנובמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Sporting – Sociedade Desportiva de Futebol, SAD, announces rescindment of contract with the player informa Mário Jardel (Rectification)" (PDF). Sporting CP (בפורטוגזית). Published by Portuguese Securities Market Commission. 14 באוגוסט 2003. נבדק ב-9 בנובמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Sporting – Sociedade Desportiva de Futebol, SAD, announces rescindment of contract with the player informa Mário Jardel (Rectification)" (PDF). Sporting CP (בפורטוגזית). Published by Portuguese Securities Market Commission. 18 באוגוסט 2003. נבדק ב-9 בנובמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Bolton 3–1 Walsall". BBC. 24 בספטמבר 2003. נבדק ב-3 בנובמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Bolton stun Liverpool". BBC. 3 בדצמבר 2003. נבדק ב-3 בנובמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Mario Jardel - Arrivò in Italia grasso e impacciato, ombra di se stesso".
  13. ^ "Jardel Leaves Wanderers". Bolton Wanderers FC. 13 באוגוסט 2004. נבדק ב-9 בנובמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Jardel leaves Bolton". BBC Sport. 13 באוגוסט 2004. נבדק ב-9 בנובמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "BOLETIM INFORMATIVO DIÁRIO ELETRÔNICO (BID-E)RELAÇÃO PELA DATA 19/09/2005". CBF (בפורטוגזית). 19 בספטמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-14 ביוני 2013. נבדק ב-9 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "ESPNFC: Soccer Jardel returns to Portugal with Beira Mar". go.com.
  17. ^ "Jardel flies in for Jets". The World Game. SBS. 14 באוגוסט 2007. נבדק ב-13 בספטמבר 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Taylor, John (27 באוגוסט 2007). "Jardel still in hangar". The Daily Telegraph. UK. נבדק ב-13 בספטמבר 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Taylor, John (4 בספטמבר 2007). "Jardel still a tourist". Fox Sports. נבדק ב-13 בספטמבר 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Ormond, Aidan (13 בספטמבר 2007). "Jardel Set To Make His Debut". Australian FourFourTwo. נבדק ב-13 בספטמבר 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "Newcastle V Adelaide – 15 September 2007". Football Federation Australia. 15 בספטמבר 2007. אורכב מ-המקור ב-17 ביולי 2012. נבדק ב-17 בספטמבר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Taylor, John (30 באוקטובר 2007). "Newcastle not ready to give up on Brazilian Mario". The Daily Telegraph. UK. נבדק ב-7 בנובמבר 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Cockerill, Michael (2 בנובמבר 2007). "Con's old style autocracy the wind beneath Jets' wings". The Sydney Morning Herald. נבדק ב-7 בנובמבר 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ 1 2 "Criciúma acerta com Jardel" (בפורטוגזית). Futebol SC. 29 ביוני 2008. אורכב מ-המקור ב-4 ביולי 2008. נבדק ב-29 ביוני 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Edisport. ".: Mário Jardel reforça Ferroviário - Jornal Record :". record.pt. אורכב מ-המקור ב-2012-09-11.
  26. ^ "Jardel assina pelo Flamengo..." (בפורטוגזית). Esporte Brasil. 22 בינואר 2010. נבדק ב-22 בינואר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ "Черно море привлича Марио Жардел" (בבולגרית). Gong.bg. 27 ביוני 2010. נבדק ב-27 ביוני 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Cherno More snap up Jardel". Uefa.com. 28 ביוני 2010. נבדק ב-28 ביוני 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Mário Jardel signed a one year contract with the Sailors (in Bulgarian) 28 June 2010 Retrieved 28 June 2010.
  30. ^ Stefanov, Stefan; Petrov, Nedko (27 בנובמבר 2010). "Жардел си тръгна от "Черно море". Бразилецът замина за Лисабон, не се знае дали ще се върне" (בבולגרית). 7sport.net. נבדק ב-29 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ FIFA.com, web.archive.org, ‏2007-12-03
  32. ^ http://www.hep.lu.se/staff/smirnova//archive/rep96.html#RuBr Reports 1996 Russia – Brazil
  33. ^ "Jardel eleito deputado estadual".
  34. ^ "Comissão de Ética de Assembleia do RS aprova pedido de cassação de Jardel".
  35. ^ "Deputado Mário Jardel tem mandato cassado em sessão na AL-RS". 22 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Jardel » Club matches". worldfootball.net. נבדק ב-1 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)


זוכי נעל הזהב האירופית
1968: אאוזביו • 1969: צ'קוב • 1970: מילר • 1971: סקובלאר • 1972: מילר • 1973: אאוזביו • 1974: יסאלדה • 1975: גיורגסקו • 1976: קאיפס • 1977: גיורגסקו • 1978: קרנקל • 1979: קיסט • 1980: ונדנברג • 1981: סלאבקוב • 1982: קיפט • 1983: גומש • 1984: ראש • 1985: גומש • 1986: ואן באסטן • 1987: קמטארו/פולסטר • 1988: קולאק • 1989: מתיוט • 1990: סאנצ'ס/סטויצ'קוב • 1991: פאנצ'ב • 1992: מקויסט • 1993: מקויסט • 1994: טיילור • 1995: אבטיסיין • 1996: אנדלאדזה • 1997: רונאלדו • 1998: מכלאס • 1999: ז'ארדל • 2000: פיליפס • 2001: לארסון • 2002: ז'ארדל • 2003: מקאיי • 2004: הנרי • 2005: הנרי/פורלאן • 2006: טוני • 2007: טוטי • 2008: כ. רונאלדו • 2009: פורלאן • 2010: מסי • 2011: כ. רונאלדו • 2012: מסי • 2013: מסי • 2014: כ. רונאלדו/סוארס • 2015: כריסטיאנו רונאלדו • 2016: סוארס • 2017: מסי • 2018: מסי • 2019: מסי • 2020: אימובילה • 2021: לבנדובסקי • 2022: לבנדובסקי
מלך השערים של גביע אירופה וליגת האלופות
גביע אירופה לאלופות 1956: מילוטינוביץ' • 1957: ויולט • 1958: די סטפנו • 1959: פונטיין • 1960: פושקש • 1961: אגואש • 1962: די סטפנו, לפקוויסט, פושקש, שטרהל וטחדה • 1963: אלטפיני • 1964: קובצ'ביץ', מאצולה ופושקש • 1965: אאוזביו וטורס • 1966: אלברט ואאוזביו
1967: ון הימסט ופייפנבורג • 1968: אאוזביו • 1969: לאו • 1970: ג'ונס • 1971: אנטוניאדיס • 1972: דונאי, מקארי וטקאץ' • 1973: מילר • 1974: מילר • 1975: מילר ומרקארוב • 1976: היינקס • 1977: קוצ'ינוטה ומילר • 1978: סימונסן • 1979: סולסר • 1980: לרבי
1981: מקדרמוט, רומניגה וסונס • 1982: הנס • 1983: רוסי • 1984: סוקול • 1985: נילסון ופלאטיני • 1986: נילסון • 1987: צבטקוביץ' • 1988: אגואש, פררי, חאג'י, מאג'ר, מקויסט, מיצ'ל ונובאק • 1989: ואן באסטן • 1990: פאפן ורומאריו • 1991: פקולט ופאפן • 1992: יוראן ופאפן
ליגת האלופות 1993: רומאריו • 1994: קומאן ורופר • 1995: ואה • 1996: ליטמאנן • 1997: פאנטיץ' • 1998: דל פיירו • 1999: שבצ'נקו ויורק • 2000: ז'ארדל, ראול וריבאלדו • 2001: ראול • 2002: ואן ניסטלרוי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: מוריינטס • 2005: ואן ניסטלרוי • 2006: שבצ'נקו • 2007: קאקה 2008: רונאלדו • 2009: מסי • 2010: מסי • 2011: מסי • 2012: מסי • 2013: רונאלדו • 2014: רונאלדו • 2015: רונאלדו, מסי וניימאר • 2016: רונאלדו • 2017: רונאלדו • 2018: רונאלדו • 2019: מסי • 2020: לבנדובסקי • 2021: האלנד • 2022: בנזמה • 2023: האלנד • 2024: קיין ואמבפה
נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 2001

1 מרקוס • 2 בלטי • 3 כריס • 4 רוקה ג'וניור • 5 אדוארדו קוסטה • 6 רוג'ר • 7 ג'ובאני • 8 אמרסון • 9 גיז'רמה • 10 ז'וניניו פאוליסטה • 11 דנילסון • 12 דידה • 13 אלסנדרו • 14 לואיזאו • 15 חואן • 16 ג'וניור • 17 ז'וניניו פרנאמבואקנו • 18 רושמבאק • 19 פרננדו • 20 אלכס • 21 אוורטון • 22 ז'ארדל • מאמן: סקולארי

ברזילברזיל
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מריו_ז%27ארדל&oldid=39899093"