מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
מסכן
הגייה *
misken
חלק דיבר
שם־תואר
מין
זכר
שורש
ס־כ־ן א
דרך תצורה
משקל מִקְטֵל
נטיות
נ׳ מִסְכֵּנָה; ר׳ מִסְכֵּנִים
לשון המקרא אדם חסר אמצעים לפרנס את עצמו או את משפחתו.
”וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם, וּמִלַּט (וּמִלא)־הוּא אֶת־הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ; וְאָדָם לֹא זָכַר, אֶת־הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא.“ (קהלת ט , פסוק טו )
אדם במצב מעורר רחמים , בגין צרה או מצוקה שפקדוהו.
1. מקראי . כיום המילה משמשת במשמעותה השנייה, וזאת, כנראה בהשאלה מהמילה התנ"כית. אכדית מֶשׁקֶנֻ (𒈦𒂗𒆕). מלשון שמית (ערבית) נשאלה תיבת 'מסכן' לפורטוגזית בהגיית: מסכינוּ (mesquinho ) בהוראת: מסכן
אביון , דך , דל , מך , עני , רש (1)
אומלל , חדל אישים , חסר מזל , מוזנח , נטוש , עלוב , עלוב נפש (2)
ערך בוויקיפדיה:
עוני תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
מסכן
השורש סכן
שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
ס־כ־ן א - מלשון סַכָּנָה .
ס־כ־ן ב - התרגלות.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
מסוכן
הגייה *
mesukan
חלק דיבר
תואר
מין
זכר
שורש
ס־כ־ן
דרך תצורה
משקל מְקֻטָּל
נטיות
נ׳ מְסֻכֶּנֶת, ר׳ מְסֻכָּנִים, נ"ר מְסֻכָּנוֹת
לשון המקרא (משמעות משוערת) אדם הנושא סכין, או עוסק בגילוף למשל / סוג של עץ כנראה מיש דרומי .
”הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה, עֵץ לֹא־יִרְקַב יִבְחָר; חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ־לוֹ, לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט.“ (ישעיהו מ , פסוק כ )
לשון חז"ל בהשאלה מן (3): חולה אנוש .
”מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם הַתַּדְמוֹרִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה מְסֻכֶּנֶת וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה.“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ו, משנה יא )
”הַמְחַלֵק נְכָסָיו עַל פִּיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֶחָד בָּרִיא וְאֶחָד מְסֻכָּן ...“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ט, משנה ז )
עברית חדשה שיש לנקוט במשנה זהירות בקרבתם.
"במקום מסוכן שנקרא לו הבית, גר אדם מבולבל שנקרא לו אני" (עכשיו מעונן , מאת אביב גפן )
עיסוק בחשמל ידוע כמסוכן ולפיכך מומלץ לחשמלאים בלבד
1. יחידאי במקרא. הפירוש הקדום לתיבת מסכן עינינו בעץ הקרוי בשפה השומרית: מוּסֻוכַּנוּם (𒄑𒈩𒈣𒃶𒈾) מילולית בהוראת: סוג של עץ [ 1] כנראה מיש או מיש דרומי בערבית קרוי מַיִישֹ (ميس) בארמית: מַיְשָׁא. העץ צומח במגן (אזור) תחום בו דוברה הלשון השומרית העתיקה כיום מדינת עומאן. ואכן אב הכנסיה הירונימוס שחי בארץ ישראל כארבעים שנה ולמד תורה מפי התנאים פירש מילה מקראית זו כך. (טורטשינר,מילים שאולות) ההשערה היא שצמח הקנה הוא אותו עץ הקרוי מסוכן שמופיע בספר שיר השירים ביחד עם שמות של עצי בשמים נוספים: ”נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָ(כַּנֶ) ה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה. מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם, כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים“ (שיר השירים ד , פסוק יד )
3. בינוני סביל מן סיכן המשנאי.
השורש סכן
שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
ס־כ־ן א - מלשון סַכָּנָה .
ס־כ־ן ב - התרגלות.
↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2004 musukkannu, page: 237