O ERRO DE HAMAN

Haman e sua equipe de astrólogos

experientes escolheram o momento
perfeito para aniquilar os judeus: o mês
da morte de Moshe.
Mas seu plano não funcionou. Qual foi o
erro deles?

UM OLHAR JUDAIC O
Um gostinho dos ensinamentos do Rebe
PARASHAT TETZAVÊ
 Para patrocinar uma edição, envie um email para jewishinsights@shluchim.org

Shluchim Office
Director Rabbi Gedalya Shemtov | Director of Development Rabbi Mendy Shemtov

© Editors Portuguese
Rabbi Avraham Greenberg Translation | Mr. Yitzchak Dayan
Rabbi Zusha Greenberg Editing | Rabbi Yeshaya Dayan
Published and Copyright 2023 by Layout Design | Mike Kat an
Hebrew
Shluchim Office International Linguistic editing | Rabbi Zushe Greisman Layout design | Mussie Wolosow
Proofreading | Rabbi Menachem Wilhelm Website | Yuval Katz and Yisrael Visotzsky
816 Eastern Parkway, Brooklyn, Administration | Mendel Greenberg
NY 11213 English
Translation and editing | Rabbi Mendel Super Advisory Committee:
718.221.0500 Proofreading | Rabbi Mendel Levertov Rabbi Asher Deren - Cape Town, South Africa
Rabbi Mendy Gerlitzsky - Tel Aviv, Israel
French Rabbi Levi Greenberg - El Paso, Texas
Translation and editing | Rabbi Yahir Elbaz Rabbi Dovid Goldberg - São Paulo, Brazil
5784 - 2024 Proofreading | S. Elbaz Rabbi Levi Shaikevitz - Kfar Chabad, Israel
Rabbi Mendy Greenberg - Twinsburg, Ohio
Spanish Rabbi Shmuel Freidman - Bahia Blanca, Argentina
Translation and editing | Rabbi Rafi Tawill Rabbi Yosef Yitzchak Blau - Moshav Kineret, Israel
Rabbi Chaim Drukman - Lucerne, Switzerland

Instituido em 2008 em memória de Rabino Gabi e Rivki Holtzberg de

abençoada memória, Emissários do Rebe em Mumbai, India
A. Erro de Cálculo
Fonte 1 Ester 3:1-3, 5-7
Após esses eventos, o rei Achashverosh ,‫ַא ַחר ַה ְּד ָב ִרים ָה ֵא ֶּלה‬
promoveu e elevou Haman, filho de Hamedata ‫ֹש ֶאת‬ ׁ‫ֲח ְׁשוֵרו‬
ַ ‫ִּג ַּדל ַה ֶּמ ֶל ְך א‬
o agaguita e colocou o assento dele acima de ‫ה ְּמ ָד ָתא ָה ֲאג ִָגי‬-‫ן‬ ַ ‫ָה ָמן ֶּב‬
todos os príncipes junto a ele (rei). ,ֹ‫כ ְסאו‬-‫ת‬ִּ ‫ ֶא‬,‫ׂם‬ ‫ׂ ֵאה ּו ; ַו ָּי ֶש‬
‫ַש‬ְּ ‫ַו ְינ‬
‫ֲשר‬ׁ ֶ ‫ׂ ִרים א‬ ‫ה ָּש‬-‫ל‬
ַ ‫ ָּכ‬,‫ֵמ ַעל‬
Todos os servos do rei que estavam no portão .ֹ‫ִא ּתו‬
do rei se inclinavam e se prostravam diante de
‫ֲשר‬ׁ
ֶ ‫ו ְָכל ַע ְב ֵדי ַה ֶּמ ֶל ְך א‬
Haman, porque assim o rei tinha ordenado,
‫ ּכ ְֹר ִעים‬,‫ׁש ַער ַה ֶּמ ֶל ְך‬ ַ ‫ְּב‬
mas Mordechai não se inclinava nem se ,‫ו ִּמ ְׁש ַּת ֲחוִים ְל ָה ָמן ִּכי ֵכן‬
prostrava. ‫ֳּכי לֹא‬ ַ ‫ּמ ְרד‬
ָ ‫ִצ ּוָה לוֹ ַה ֶּמ ֶל ְך ; ו‬
Quando Haman viu que Mordechai não se .‫ִש ַּת ֲחוֶה‬
ְׁ ‫ ְולֹא י‬,‫י ְִכ ַרע‬
ajoelhva nem se prostrava diante dele, Haman ,‫ֳּכי‬
ַ ‫ַו ּי ְַרא ָה ָמן ִּכי ֵאין ָמ ְרד‬
ficou cheio de ira. ‫ִמ ֵלא‬
ָּ ‫ּכ ֵֹר ַע ו ִּמ ְׁש ַּת ֲחוֶה לוֹ; ַו ּי‬
.‫ ֵח ָמה‬,‫ָה ָמן‬
Porém parecia-lhe ser uma atitude indigna
dele, atingir apenas a Mordechai, pois lhe
‫ ִל ְׁשל ַֹח יָד‬,‫ַו ּי ִֶבז ְּב ֵעינָיו‬
‫ה ִּגיד ּו‬-‫י‬
ִ ‫ֳּכי ְל ַב ּדוֹ ִּכ‬
ַ ‫ְּב ָמ ְרד‬
haviam dito qual era a nacionalidade de
‫ֳּכי; ַוי ְַב ֵּקׁש‬
ָ ‫ ֶאת ַעם ָמ ְרד‬,ֹ‫לו‬
Mordechai, então Haman procurou destruir ‫ ְל ַה ְׁש ִמיד ֶאת ָּכל‬,‫ָה ָמן‬
todos os judeus que estavam em todo o reino ‫ֲשר ְּב ָכל ַמ ְלכוּת‬ ׁ
ֶ ‫ַה ּיְהו ִּדים א‬
de Achashverosh, o povo de Mordechai. .‫ֳּכי‬
ָ ‫ֹש ַעם ָמ ְרד‬
ׁ‫ֲח ְׁשוֵרו‬
ַ‫א‬
No primeiro mês, que é o mês de Nissan, no ‫ הוּא ח ֶֹדׁש‬,‫אשוֹן‬ ׁ ‫ַּבח ֶֹדׁש ָה ִר‬
décimo segundo ano do reinado de ,‫ׂ ֵרה‬‫ ִּב ְׁשנַת ְׁש ֵּתים ֶע ְש‬,‫יסן‬ ָ ִ‫נ‬
Achashverosh, foi lançado um pur, um sorteio, ‫ ִה ִּפיל ּפוּר‬:‫ֹש‬
ׁ‫ֲח ְׁשוֵרו‬ַ ‫ַל ֶּמ ֶל ְך א‬
diante de Haman, dia a dia, mês a mes, até o
‫ ִמ ּיוֹם‬,‫הוּא ַה ּגו ָֹרל ִל ְפנֵי ָה ָמן‬
‫ּמח ֶֹדׁש ְלח ֶֹדׁש ְׁשנֵים‬ ֵ ‫ְליוֹם ו‬
décimo segundo mês, que é o mês de Adar.
.‫ֲדר‬
ָ ‫ׂר הוּא ח ֶֹדׁש א‬ ‫ָע ָש‬

3
 Fonte 2 Ester 3:1-3, 5-7
O versículo afirma: "Foi lançando um Pur, ."‫"ה ִּפיל ּפוּ ר הוּ א ַהגּ ו ָֹרל‬ ִ
isto é, um sorteio." Um Sábio ensinou a ‫ׁש ָּנ ַפל ּפוּר‬ ֶ ‫ ֵּכיוָן‬:‫ָּתנָא‬
seguinte Baraita: Assim que o sorteio caiu no ‫ׂמ ָחה‬
ְ ‫ׂמח ִש‬ ַ ‫ֲדר ָש‬ ָ ‫ְּבחו ֶֹדׁש א‬
mês de Adar, Haman se alegrou muito, pois ‫ָפל ִלי ּפוּר‬ ַ ‫ נ‬:‫ ָא ַמר‬,‫ְּגדו ָֹלה‬
viu isso como um presságio favorável para a ‫ ְולֹא‬.‫ֹשה‬ ׁ
ֶ ‫ׁש ֵּמת ּבוֹ מ‬ ֶ ‫ֶרח‬ ַ ‫ְּבי‬
‫ֲדר‬
ָ ‫ׁש ְּבִׁש ְב ָעה ַּבא‬
ֶ ‫ָהיָה יו ֵֹד ַע‬
execução de seus planos. Ele disse: O sorteio
.‫ֲדר נו ָֹלד‬ ָ ‫ ו ְּבִׁש ְב ָעה ַּבא‬,‫ֵמת‬
caiu para mim no mês em que Moshe
morreu, o que é, conseqüentemente, uma
época trágica para o povo judeu. Mas ele não
sabia que Moshe não só morreu no sétimo
dia de Adar, mas também nasceu no sétimo
dia de Adar.

> > O Rebe

A Alegria de Haman
O Talmud diz que dois eventos ‫ איתא‬,‫אודות ענינו של שבעה באדר‬
ocorreram no sétimo dia de Adar: 1. O
‫ – השייכת‬1‫בגמרא (במסכת מגילה‬
nascimento de Moshe, 2. O falecimento
‫במיוחד לחודש זה ולימים אלו) שאירעו‬
de Moshe.
"‫ (א) "בשבעה באדר נולד‬:‫בו ב' ענינים‬
Quando Haman quis designar um mês e
."‫ (ב) "בשבעה באדר מת‬,‫משה רבינו‬
um dia para o decreto contra os judeus
que apresentaria a Achashverosh, ele ‫כאשר המן עמד לבחור חודש ויום מיוחד‬
não quis confiar em sua própria tomada ‫שאודותיו ידבר עם אחשוורוש לגזור את‬
de decisão; portanto, ele lançou a sorte ‫הגזירה על בני ישראל – לא רצה לסמוך‬
para saber "em que mês ele terá ,"‫ "הפיל פור הוא הגורל‬,‫ ולכן‬,‫על עצמו‬
sucesso". .2"‫כדי לדעת "באיזה חודש יצליח‬
E, como diz o Talmud, quando a sorte ‫ "כיון שנפל פור בחודש אדר שמח‬,‫ולכן‬
caiu no mês de Adar, ele se alegrou, ao ‫ נפל לי פור‬,‫ אמר‬,‫(המן) שמחה גדולה‬
constatar que havia caído no mês da :"‫בירח שמת בו משה‬
morte de Moshe.

.‫ ב‬,‫) יג‬1
.‫ ז‬,‫ פרש״י על אסתר ג‬2
4
Em outras palavras, Haman sabia que ‫המן ידע שגם ע"י "גורל" עדיין יש‬
mesmo lançando a sorte, o sucesso não era ‫מקום לספק אם אכן הצליח לכוון‬
certo. Porém quando ele viu que havia caído
‫ בראותו "שנפל‬,‫ אמנם‬.‫אם לאו‬
no mês de Adar, ele se alegrou: “A sorte caiu
‫פור בחודש אדר – שמח שמחה‬
para mim no mês em que Moshe morreu”.
– ‫ ומה הייתה שמחתו‬,"‫גדולה‬
Moshe foi o redentor de Israel; este
resultado o levou a concluir que sua trama
‫ נפל לי פור בירח שמת בו‬,‫"אמר‬
teria sucesso.
,‫ ובמילא‬,‫ גואלן של ישראל‬,"‫משה‬
O Talmud conclui: “Mas ele não sabia que ‫בטוחני – חשב המן – שאצליח‬
Moshe não apenas morreu no sétimo de .‫במזימתי‬
Adar, mas também nasceu no sétimo de ‫ומסיים בגמרא – "ולא הי' יודע‬
Adar” e, portanto, como escreve Rashi, “o ‫שבשבעה באדר מת ובשבעה‬
nascimento é digno o suficiente para expiar ‫ ולכן "כדאי הלידה‬,"‫באדר נולד‬
a morte." .‫שתכפר על המיתה‬

5
B. Aniversário ou Yortsait?

> > O Rebe

A Morte é Melhor Que o Nascimento
Agora, este ensinamento (“o nascimento é ‫ ענין זה ("כדאי הלידה‬,‫ולכאורה‬
suficientemente digno para expiar a morte”)
‫שתכפר על המיתה") דורש ביאור‬
requer esclarecimento tanto de uma
‫ והן מצד‬,"‫"ק ָרא‬ ְ ‫ הן מצד‬,‫והסבר‬
perspectiva textual como de uma perspectiva
‫"ס ָב ָרא" כידוע שני האופנים בנוגע‬ ְ
lógica. No estudo da Torá, a prova para um
determinado assunto pode ser obtida do
‫ שלפעמים‬,"‫ו"ס ָב ָרא‬ ְ "‫ל"ק ָרא‬
ְ
texto da Torá ou através da lógica; às vezes,
‫"ק ָרא" אין צורך‬ ְ ‫מצינו שכשישנו‬
quando algo é escrito claramente no texto da ‫ ולפעמים מצינו‬,3"‫ב"ס ָב ָרא‬ ְ –
Torá, nenhuma explicação lógica é necessária, ‫"ס ָב ָרא" אין צורך‬ ְ ‫שכשישנה‬
e às vezes, na presença de um argumento ‫ב"ק ָרא" ("למה לי ְק ָרא ְס ָב ָרא‬ ְ
4
lógico forte, nenhuma base textual é "‫"ק ָרא‬ ְ ‫ יש גם‬,‫ ובנדון דידן‬,) "‫היא‬
necessária. No nosso caso, tanto o texto :‫"ס ָב ָרא" – להיפך‬ְ ‫וגם‬
como a lógica parecem contradizer o Talmud: 5
O argumento textual: As Escrituras afirmam
‫"ק ָרא" – ִמ ְק ָרא מלא דיבר הכתוב‬ְ
claramente: “O dia da morte de alguém é ."ֹ‫"טוב גו' ויום המות מיום ִהוָולדו‬
melhor do que o dia do seu nascimento”. O ‫ו"ס ָב ָרא היא" – כפי שמבין גם‬ ְ
argumento lógico: até o maior simplório ‫ שביום המיתה‬,‫פשוט שבפשוטים‬
entende que na morte, quando a vida chega ‫ אזי‬,"‫ּשנו ַֹתי‬ְ ‫ָמי ו‬
ַ ‫כאשר "מלאו י‬
ao fim, somos capazes de reconhecer e ‫יודעים שעבודתו אשר עבד במשך‬
apreciar as realizações de sua vida. Este não ,‫כל ימי חייו היתה בשלימות‬
é o caso no momento do nascimento – não ‫מה שאין כן ביום הלידה – אי־‬
temos absolutamente nenhuma ideia do que ‫אפשר לדעת כיצד תהיה הנהגתו‬
o novo bebê irá realizar. .‫ועבודתו במשך ימי חייו‬
Devemos também levar em conta que cada
pessoa é criada com duas inclinações, a boa ‫ובפרט שכל אדם (ועל אחת כמה‬
inclinação e a inclinação para fazer o oposto. ‫וכמה לפני מתן־תורה) נברא עם‬
Como dizem nossos sábios: “Se D'us não nos ‫שני יצרים ("בכל לבבך בשני‬
ajudasse, não seríamos capazes de vencê-lo”. ,‫ יצר טוב ויצר הפכי‬,)6"‫יצריך‬

.‫ א‬,‫) קהלת ז‬5 .‫ א‬,‫ תוד״ה ואיבעית אימא – ב״ב סא‬.‫ א‬,‫) ראה קידושין ו‬3
.‫ ה‬,‫ הובא בפרש״י עה״פ ואתחנן ו‬.‫ א – במשנה‬,‫) ברכות נד‬6 .‫ ועוד‬.‫ ב‬,‫ ב״ק מו‬,‫ א‬.‫) כתובות בב‬4
6
Existem inúmeros obstáculos, e ‫ו"אלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול‬
pedimos a D'us todos os dias: “não nos
‫ ונוסף לזה ישנם ענינים של נסיונות‬,7"‫לו‬
leve a um teste”. Os ensinamentos
‫ לידי‬. . ‫ "אל תביאנו‬8‫– שלכן מבקשים‬
chassídicos explicam que a descida da
‫ (וגם‬9‫נסיון" ועד שמבואר בחסידות‬
alma ao corpo - "de uma grande altura a
um abismo profundo" - e a vida
‫בספרי מוסר) שכללות ירידת הנשמה‬
subsequente que conhecemos é uma
,10"‫ "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא‬,‫בגוף‬
"jornada perigosa" e a ajuda de D'us é ‫כדי ללכת בדרכה בחיים – היא באופן‬
muito necessária para navegá-la. ‫ ולכן‬,"‫ הדרכים בחזקת סכנה‬11‫ד"כל‬
‫בעזֶר וסיוע מיוחד – "הקב"ה‬
ֵ ‫יש צורך‬
Nesse caso, surge a pergunta: qual é o ."‫עוזרו‬
significado de “o nascimento é digno o
suficiente para expiar a morte”? Tanto a
‫ מהו הפירוש‬:‫ נשאלת השאלה‬,‫ואם כן‬
Torá quanto a lógica sugerem que o dia "‫ש"כדאי הלידה שתכפר על המיתה‬
do nascimento não é digno o suficiente ‫ה"קרא" והן מצד‬
ָ ‫ הן מצד‬,‫– לכאורה‬
para ofuscar o dia da morte, porque o ‫ה"ס ָב ָרא" לא יתכן שהענין דיום הלידה‬
ְ
nascimento não nos diz nada sobre as ‫ בה בשעה‬,‫יגבר על הענין דיום המיתה‬
realizações da pessoa. Por que o ‫שביום הלידה אין אפשרות לדעת כיצד‬
Talmud diz que o dia do nascimento é ,‫ שלכן‬.‫תהיה עבודתו במשך ימי חייו‬
melhor que o dia da morte!? !?‫"טוב יום המוות מיום היוולדו‬

No Maximo, diríamos que a morte ‫לכל היותר אפשר לומר ש"סופו מוכיח‬
revela o valor do nascimento; quando ,‫ שביום המיתה‬,‫ היינו‬."‫על תחילתו‬
uma pessoa falece, com o culminar de ‫ אזי – אגלאי‬,"‫כאשר "מלאו ימי ושנותי‬
toda a sua vida, podemos valorizar o ‫מילתא למפרע שגם יום הלידה הוא‬
valor do seu aniversário. Mas um ‫באופן נעלה כו'; אבל לא – שיום הלידה‬
aniversário não deve ser tão poderoso a ‫יוכל לבטל ולהפוך ענין הקשור עם‬
ponto de anular o efeito do dia da ,‫ שגזירת המן‬,‫ כבנדון דידן‬,‫יום המיתה‬
morte, como em nossa história, onde o ‫הקשורה עם מיתת משה ("נפל לי ּפוּר‬
decreto de Haman estabelecido no mês ‫ תתבטל ותתהפך‬,)"‫שמת בו משה‬ ֵ ‫ֶרח‬ַ ‫בי‬
da morte de Moshe deveria ser !?‫ מצד לידת משה‬,‫ליום טוב‬
transformado em comemoração porque
também é seu aniversário!?

.‫ ב‬,‫) ע״פ ל׳ חז״ל חגיגה ה‬10 .‫ וראה תניא רפי״ג‬.‫ ב‬,‫ קידושין ל‬.‫ רע״ב‬,‫) סוכה נב‬7
.)‫ ב (ב‬,‫ קה״ר פ״ג‬.‫) ירושלמי ברכות פ״ד ה״ד‬11 .‫ רע״א‬,‫ וראה סנהדרין קז‬.)‫ ב‬,‫) בברכות השחר (מברכות ס‬8
.‫ ועוד‬,‫ ב‬,‫ סה״מ קונטרסים ח״ב שצח‬.‫) סה״מ תרפ״ח ע׳ קסו‬9
7
Outra pergunta: O Alter Rebe escreve ‫ לפי מדרש זה וביאורו של‬:‫כן יש להבין‬
que o dia do falecimento de uma pessoa
‫ אודות המעלה המיוחדת‬,‫אדמו"ר הזקן‬
justa é um momento especial em que
:‫ מתעוררת תמיהה‬,"‫של "יום המוות‬
todas as suas realizações vêm à tona. Se
‫כאשר הגמרא צריכה למצוא הסבר לכך‬
assim for, quando o Talmud procura
‫שנפילת הפור בשבעה באדר היא זכות‬
explicar como a sorte no dia 7 de Adar
foi realmente um benefício, deveria ter
‫ צריכה הייתה‬,‫המבטלת את גזירת המן‬
dito que o yortsait de Moshe, o mais ,"‫ שיום "שמת בו משה‬,‫הגמרא לומר‬
notável dos homens, é um dia muito ‫ זוהי הזכות הגדולה‬,1‫מבחר המין האנושי‬
benéfico para trazer salvação ao povo ‫ שביכולתה לפעול "ישועות‬,‫ביותר‬
judeu e abolir o decreto de Haman. ‫בקרב הארץ" ולגרום לביטול גזירתו של‬
Esta não é uma questão sobre o próprio
!‫המן‬
Haman; ele se alegrou quando a sorte ‫ אין זו קושיה מדוע המן "שמח‬,‫כמובן‬
caiu no mês da morte de Moshe porque ‫שמחה גדולה" על כך ש"נפל לי פור בירח‬
ele não sabia o valor de um yortsait. Mas ‫שמת בו משה" כי הוא לא ידע אודות‬
por que o Talmud não registra esta ideia :‫ אך השאלה היא‬.‫מעלת יום ההסתלקות‬
como a razão da nossa salvação? ,‫מדוע אין הגמרא מציינת זאת במסקנה‬
?"..‫ב"ולא היה יודע‬
.'‫ ראה רמב"ם פיה"מ לסנהדרין פ' חלק היסוד הז‬1

> > O Rebe

Moshe é Diferente
A explicação: tudo o que explicamos ‫ כל האמור לעיל אודות‬:12‫והביאור בזה‬
sobre a desvantagem do dia do
‫ שאין אפשרות‬,‫החיסרון שביום הלידה‬
nascimento — que é impossível conhecer
‫לדעת באיזה אופן תהיה עבודתו במשך‬
os feitos de uma pessoa e que “o dia da
‫ שלכן "טוב יום המוות מיום‬,‫ימי חייו‬
sua morte é melhor que o dia do seu
‫ מכיון שב"יום ִהוָולדוֹ" כל‬,"ֹ‫ִהוָולדו‬
nascimento” é porque ao nascer, as suas
virtudes estão apenas em potencial - isso
‫"בכח" בלבד – הרי‬
ַ ‫מעלותיו אינם אלא‬
é verdade para pessoas comuns. .‫זה על דרך הרגיל אצל כל אדם‬

.‫) בהבא לקמן ראה גם שיחת ש״פ תצוה סי״ז ואילך‬12

8
No entanto, com o nascimento de Moshe, ‫ בנוגע למשה רבינו הרי ב"יום‬,‫אמנם‬
assim que ele entrou no mundo, sua
,‫ ברגע שיצא לאויר העולם‬,"ֹ‫ִהוָולדו‬
contribuição foi imediata e aparente. A
‫ כמו‬,‫ראו בו מעלה בפועל ובגילוי‬
Torá diz: “Ela percebeu o quão
,"‫ "ותרא אותו כי טוב הוא‬13‫שכתוב‬
extraordinário ele era”, “Quando ele
:14"‫"כשנולד נתמלא הבית כולו אורה‬
nasceu, toda a casa se encheu de luz”.
Assim que Moshe nasceu – antes de seu
‫ לפני ברית‬,‫מיד בצאתו לאויר העולם‬
brit (circuncisão), antes de receber um ‫ ופשיטא לפני‬,‫ לפני קריאת השם‬,‫מילה‬
nome e, obviamente, antes de realizar ‫ כי‬,‫התחלת כל ענין של עבודה ופעולה‬
qualquer realização pessoal – o lar se ‫אם תיכף ומיד כשנולד – "נתמלא הבית‬
encheu com seu esplendor. ."‫כולו אורה‬

Fonte 3 Shemot 2:2

,‫ַת ֶלד ֵּבן‬
ֵּ ‫ׁשה ו‬ ָּ ‫ַת ַהר ָה ִא‬ ַּ ‫ו‬
A mulher engravidou e teve um filho. Ela ,‫ַת ֶרא אֹתוֹ ִּכי־טוֹב הוּא‬ ֵּ ‫ו‬
percebeu o quão extraordinário o bebê era e o .‫ֹשה י ְָר ִחים‬
ׁ
ָ ‫ַת ְצ ְּפנֵה ּו ְׁשל‬
ִּ ‫ו‬
manteve escondido por três meses.
Rashi ‫רש"י‬
Quão extraordinário ele era: Quando nasceu ֶ ‫ ְּכ‬:‫ִּכי־טוֹב הוּא‬
‫ׁשנּ ו ַֹלד‬
toda a casa se encheu de luz. .‫נִ ְת ַמ ֵּלא ַה ַּביִת ֻּכ ּלוֹ או ָֹרה‬

> > O Rebe

A singularidade deste assunto é ainda ‫וגודל העילוי והחידוש שבדבר מודגש‬
mais enfatizada quando se percebe que
‫עוד יותר כאשר יודעים שהמדובר הוא‬
isto aconteceu na casa de Amram.
‫ "עמרם – גדול‬:‫אודות ביתו של עמרם‬
Amram foi o maior de sua geração; tanto
é verdade que Moshe às vezes é chamado ‫ שבכמה‬,‫ ועד כדי כך‬,15"‫הדור היה‬
de "filho de Amram", indicando que sua ,16"‫מקומות נקרא משה רבינו "בן עמרם‬
proeminência e linhagem decorrem de ‫ שחשיבותו ומעלתו של משה‬,‫כלומר‬
ser filho de Amram. E apesar da virtude ‫ ולמרות גודל‬."‫היא להיותו "בן עמרם‬
de Amram, “toda a casa se encheu de luz” ‫ מתי "נתמלא הבית‬,‫מעלתו של עמרם‬
quando Moshe nasceu! ‫כולו (ביתו של עמרם) אורה" כשנולד‬
!‫משה‬

.‫ א‬,‫) סוטה יב‬15 .‫ ב‬,‫) שמות ב‬13

.‫ ובכ״מ‬.‫ ל‬,‫ הובא בפרש״י עה״ת שלח יג‬.‫ א‬,‫) סוטה לה‬16 .‫) פרש״י עה״פ‬14
9
Deve ter havido uma “luz” na casa de ‫ בוודאי היה מצב של‬:‫ליתר ביאור‬
Amram antes mesmo de Moshe
‫"אורה" בביתו של עמרם גם קודם‬
nascer; e não qualquer luz, mas um
brilho apropriado para o maior
‫ אלא אור‬,‫ ולא סתם אור‬,‫שנולד משה‬
homem da geração. Contudo, "‫ ב"אורה‬,‫ אמנם‬.‫המתאים לגדול הדור‬
existem muitos graus de “luz”; existe "‫ "אורה‬,‫גופא ישנם כמה וכמה דרגות‬
a luz de uma vela, a luz de uma ‫ על דרך חילוקי‬,"‫למעלה מ"אורה‬
tocha, a luz do fogo, a luz do sol, a ‫ אור האבוקה‬,‫הדרגות שבין אור הנר‬
luz da era messiânica e a luz ‫ עד לאור‬,‫ אור היום‬,‫ואור המדורה‬
espiritual suprema criada no ‫ או האור שנברא ביום‬,‫דלעתיד לבוא‬
primeiro dia da Criação. Esses níveis
‫ חילוקים‬,‫ראשון דבריאת העולם‬
são obviamente incomparáveis
.‫שאינם בערך זה לזה‬
entre si.

Esta é a ênfase dos nossos sábios ao ‫וזוהי הדגשת חכמינו ז"ל "כשנולד‬
afirmarem que “quando ele nasceu, ‫ שלא זו‬,"‫נתמלא הבית כולו אורה‬
toda a casa encheu-se de luz”. O ‫בלבד שלידת משה פעלה הוספה‬
nascimento de Moshe não apenas ,‫ "אורה" נעלית יותר‬,"‫בענין ה"אורה‬
adicionou luz ao lar ou o levou a um ‫ אלא יתירה‬,‫ועד לעילוי – שבאין ערוך‬
grau mais elevado de brilho. Em vez ‫ שלפי־ערך וביחס ל"אורה" זו הרי‬,‫מזה‬
disso, ele trouxe tanto brilho que o
‫המצב שלפני זה נחשב העדר האור‬
estado anterior parecia
!‫לגמרי‬
completamente escuro!

Com isto em mente, obviamente não ‫על פי זה מובן בפשטות שאין מקום‬
há espaço para a questão de por que ‫לשאלה כיצד מכפרת הלידה על יום‬
o seu aniversário substitui o dia da ‫ כאשר ביום הלידה אין שום‬,‫המיתה‬
sua morte. Para uma pessoa comum, ‫ מפני שאי־אפשר לדעת מה‬,‫מעלה‬
um aniversário não tem valor ‫יהיה במשך ימי חייו – מכיון שבנוגע‬
porque o indivíduo ainda não fez ‫ שמיד ב"יום‬,‫למשה רבינו ַשאנִ י‬
uma contribuição, mas Moshe fez
,"‫ִהוָולדוֹ" "נתמלא הבית כולו אורה‬
uma contribuição imediata no
‫ שמעלה זו (ענין האורה) היתה‬,‫היינו‬
momento em que nasceu,
iluminando toda a sua casa. ."ֹ‫בפועל ובגילוי ב"יום ִהוָולדו‬

10
 Fonte 4 Purim 5719, Sichot Kodesh pg 21
Isto explica por que o dia do seu ‫וזהו התירוץ מדוע יום הלידה‬
nascimento expia o dia da morte: :‫מכפר על יום המיתה‬
O fato de a casa estar cheia de luz desde o ‫כיון שכבר ביום הלידה ״נתמלא‬
momento do seu nascimento demonstra
,‫הבית כולו אורה״ – זוהי הוכחה‬
‫ וכל‬,‫שכל הענין של לידת משה‬
que todo o seu ser, desde o momento do
‫מהותו ועצמותו הן – ״אורה זו‬
nascimento, era a luz da Torá. .‫תורה״‬
Portanto, o dia do nascimento poderia ‫ולכן כדאי יום הלידה שיכפר‬
“expiar” o dia da sua morte; mesmo que ‫ כי אפילו‬,‫על יום המיתה‬
haja um “dia da morte” de uma perspectiva ‫אם מצד ענייני העולם ישנו‬
‫את ״יום המיתה״ – הרי ״יום‬
física, o “dia do nascimento” continua a
‫הלידה״ ממשיך ״אורה״‬
emanar a luz da sua Torá, a eternidade da ‫ו״תורה״ – את נצחיות התורה‬
Torá e das mitsvot, prevalecendo e ‫ שמבטלות ומכפרות‬,‫והמצוות‬
expiando o “dia da morte”. " .‫על ״יום המיתה״‬
Isto ocorre porque a Torá – que é a ‫וזאת משום שהתורה – שהיא‬
essência de Moshe – está viva e bem; ‫עניינה העצמי של משה – חיה‬
,‫ כיון ש״זרעו בחיים״‬,‫וקיימת‬
continua a viver na linha direta da tradição
‫על ידי כל הסמוכים איש מפי‬
e ordenação rabínica que remonta a ‫ ולאחר‬,‫איש עד משה רבינו‬
Moshe, e mesmo após o término da ‫ על ידי‬,‫שפסקה הסמיכה‬
ordenação, continua viva com os líderes ‫נשיאי ישראל בכל דור ודור‬
de cada geração, que são chamados de ‫שנקראים ה״משה״ שבדור‬
‫(שעל זה אומר המדרש ש״אין‬
"Moshe da geração" (como o Midrash diz:
,)‫דור שאין בו כמשה רבינו״‬
“não há geração que não tenha alguém ‫והם ה״זרעו בחיים״ שפועלים‬
como Moshe”). Essa “descendência” ‫שהתורה והמצוות – העצם‬
perpetua a Torá e as mitsvot – a essência ‫והמהות של משה רבינו – יהיו‬
de Moshe – e garante a sua eternidade. .‫נצחיות‬

Em outras palavras: a eternidade da Torá é

‫ הנצחיות של‬:‫במלים אחרות‬
‫התורה פועלת ״שיכפר על‬
o que “expia o dia da morte”, tornando o
‫יום המיתה״ – שליום המיתה‬
dia da sua morte sem sentido. O Alter ‫ כפי שאדמו״ר‬,‫אין משמעות‬
Rebe explica que 'kapará – expiação' ,‫הזקן אומר באגרת התשובה‬
significa a abolição total do pecado, ‫ש׳כפרה׳ משמעותה ביטול כל‬
fazendo com que o indivíduo seja amado ‫ שיהא מרוצה וחביב‬,‫העניין‬
‫ בלי‬,‫לפניו כמו קודם החטא‬
por D'us como era antes do pecado.
.‫שינויים‬

11
O mesmo é verdade no nosso caso: o dia ,‫ יום לידת משה‬:‫כך גם בענייננו‬
do nascimento de Moshe, que encheu a ‫שכבר אז נתמלא הבית כולו‬
casa com a luz da Torá, expia e elimina o ‫אורה – אורה זו תורה – מכפר‬
“dia da morte”. A morte e a mudança só ‫ומבטל את כל העניין של ׳יום‬
são verdadeiras em questões triviais; sua ‫ כי מיתה ושינוי הם רק‬.‫המיתה׳‬
‫ ואילו ענינו‬,‫בעניינים טפלים‬
verdadeira essência – a Torá – é eterna e é
– ‫העיקרי בחיים – ענין התורה‬
transmitida de geração em geração pelos
‫ ונמשך מדור לדור‬,‫הוא נצחי‬
líderes e estudiosos do povo judeu em ‫על ידי נשיאי ישראל וחכמי‬
cada geração. .‫ישראל שבכל דור ודור‬

Fonte 5 Igrot Kodesh vol. 18. carta 6747

O Talmud diz: “Uma vez que o sorteio caiu ‫ כיון שנפל‬:1‫איתא בגמרא‬
no mês de Adar, Haman se alegrou muito. )‫פור בחודש אדר שמחה (המן‬
Ele disse: A sorte caiu para mim no mês em ‫ נפל לי‬:‫ אמר‬,‫שמחה גדולה‬
que Moshe morreu. Mas ele não sabia que ‫ ולא‬,‫פור בירח שמת בו משה‬
ele morreu no dia sete de Adar e nasceu no ‫הי' יודע שבשבעה באדר מת‬
.‫ובשבעה אדר נולד‬
dia sete de Adar.”
A conclusão do Talmud não é ‫ולכאורה התירוץ אינו מובן‬
compreendida; a morte vem depois do
‫ שהרי המיתה באה אחרי‬,‫כלל‬
.‫הלידה ומבטלתה‬
nascimento – e é mais importante do que
ela! '‫ כי משה הי‬,‫והביאור בזה‬
A explicação: Moshe era o pastor do povo
‫ לעולם‬2‫ עד שלא בא‬,‫רועה‬
‫נתייחד להיות רועה וגואל‬
judeu; antes de nascer, ele já estava
‫ להיות גואלם ממצרים‬,‫ישראל‬
designado para resgatar os israelitas do ‫ולהביאם אל הר האלקים‬
Egito e levá-los para receber a Torá no .‫חורבה לקבל התורה‬
Monte Sinai.
‫ובכל דור ויום אשר רואה אדם‬
Em cada geração, quando reconhecemos ‫עצמו כאילו הוא יצא ממצרים‬
que deixamos o Egito e quando ‫ומודה להקב"ה ומברך נותן‬
agradecemos a D’us por nos "'dar a Torá"' – ‫ – חיים‬3‫התורה – לשון הווה‬
no tempo verbal presente – a vida e o ‫ ומה‬,‫ענינו ופועלתו של משה‬
impacto de Moshe continuam vivos. .‫ – אף משה רבנו חי‬4‫הם חיים‬
Quando seu trabalho continua vivo, ele
também vive.

.‫ א‬,‫) ראה לקו"ת ויקרא כג‬3 .‫ ב‬,‫) מגילה יג‬1

.‫ ב‬,‫) ראה תענית ה‬4 .‫) ראה תנחומא ושמות רבה שם‬2
12
O seu impacto é sentido de forma ‫ אופן פעולה‬5‫ואף שנשתנה‬
diferente após o seu falecimento, porque (a ‫זו לאחרי מות משה עבד‬
Tora) vem através dos seus alunos e ‫ כי באה על ידי תלמידיו‬,'‫ה‬
representantes, mas mesmo assim, o dia ‫ואתפשטותי' דמשה – כדאי‬
do seu nascimento é mais importante e ‫ יום הלידה שיכפר על‬6‫הוא‬
,'‫המיתה ושינוי הבא על ידי‬
expia a sua morte e as mudanças que ela
gera. ‫ בקע‬7‫כיון שביום הלידה‬
‫והתחיל לזרוח שמש משה‬
,‫ וגם עתה מאיר הוא‬,‫בעולם‬
O esplendor de Moshe começou a brilhar
.‫אף כי בשינוי‬
desde o momento do seu nascimento e
continua a brilhar - embora de forma
diferente - até hoje.

'‫ כשנולד כו‬:‫ ובס' כד הקמח אות נ"ח בשם מדרש‬.‫ א‬,‫) ראה סוטה יב‬7 .‫ תניא פמ"ג אגה"ק סו"ס ז"ך‬.‫ ב‬,‫) ראה זח"ג רטז‬5
.‫מתחלת תולדותיו הי' ראוי להאיר את כל העולם ע"י התורה‬ .‫) רש"י במגילה שם‬6
13
C. O Moshe em Você

> > O Rebe

A Centelha de Cada Judeu

Assim, com todas estas extensas ‫ לאחרי כל אריכות הביאור‬,‫והנה‬

explicações sobre a singularidade do dia 7
‫אודות העילוי דשבעה באדר – נשאלת‬
de Adar, devemos perguntar: qual é a sua
‫ מהי השייכות דכל הנ״ל‬:‫השאלה‬
relevância para o dia 7 de Adar no ano
!?‫לשבעה באדר שנת תשמ״ה‬
5745 [1985]?
‫ ש״כל‬,‫ויובן בהקדם המבואר בתניא‬
O Alter Rebe escreve no Tania que cada ‫נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי׳‬
alma tem uma centelha de Moshe dentro ‫ ולא רק ש״יש בה״‬,‫משה רבינו ע״ה״‬
dela. Ele explica que não é algo enterrado
‫בחי׳ משה (בדוגמת דבר יקר המונח‬
profundamente dentro de você como um
‫ אלא עוד‬,)‫במקום מכובד ושמור כו׳‬
tesouro precioso, mas sim que o Moshe
‫ שבחי׳ משה שבו פועלת בנוגע‬,‫זאת‬
internalizado impacta suas ações, fala e
pensamento.
‫ עד שענין‬,‫למעשה דיבור ומחשבה‬
,"‫היראה נעשה אצלו "מילתא זוטרתי‬
.‫כמו אצל משה‬
Moshe Está na Torá Que Ele Legou
Em termos simples: :‫והביאור בזה – בפשטות‬
Quando o judeu mais comum recita o
‫כאשר יהודי פשוט שבפשוטים אומר‬
versículo: "Shema Yisrael... Ouve, ó Israel, o
Eterno é nosso D'us, o Eterno é Um", ele ‫ "שמע ישראל ה' אלקינו‬17‫את הפסוק‬
sabe que é uma passagem da Torá de ‫ה' אחד" – יודע שזהו פסוק ב"תורת‬
Moshe, e ele sabe que a passagem foi ‫ ופסוק זה הגיע לידיעתו על‬,"‫משה‬
transmitida a ele porque Moshe legou a ‫ידי זה ש"תורה צוה לנו משה מורשה‬
Torá como herança ao povo judeu. .18"‫קהלת יעקב‬
Se você perguntar a ele: “Você acredita que ‫ האם אתה מאמין‬:‫וכשאומרים לו‬
esta passagem também era querida por
‫שאצל משה רבינו הי' הפסוק "שמע‬
Moshe? Essa era sua identidade e sua
,‫ישראל" ענין יקר ונוגע ביותר וביותר‬
essência?” Ele responderá: "Certamente!"
‫עד שבזה היתה כל חיותו כו'? הוא‬
!‫ וודאי‬:‫אומר‬
.‫ ד‬,‫) ואתחנן ו‬17 14
.‫ ד‬,‫) ברכה לג‬18
Se seu próprio mestre ou Rosh Yeshivá ‫ישיבה" שלומד עמו‬-‫אם ה"רב" או ה"ראש‬
ensina-lhe a Torá com paixão e
‫ לומד ומלמד תורה מתוך חיות‬,"‫יעקב‬-‫"עין‬
entusiasmo, apesar de ele ser apenas
‫ למרות היותו תלמיד‬,‫והתלהבות ולהט‬
um aluno do aluno do aluno etc. após
muitas gerações - “40 gerações de
‫דתלמיד כו' כמה וכמה דורות לאחרי‬
transmissão da Torá oral”, certamente – 19‫ארבעים דורות דסדר קבלת התורה‬
com Moshe, a Torá era toda a sua ‫משה רבינו על אחת כמה וכמה שכל חיותו‬
identidade! Seria tolice, presumir o – ‫היתה בתורה!! זוהי "טפשות" – טוען הוא‬
contrário. ‫ אלא אפילו להעמיד‬,‫לא רק לחשוב אחרת‬
Você poderia perguntar-lhe ainda: "O
!"‫את הדבר בגדר "שאלה‬
entusiasmo em algum assunto, de
‫ האם הוא מבין שדבר‬:‫שואלים אותו‬
alguma forma, é evidência de que este
‫ נוגע‬,‫שעוסקים בו מתוך חיות ולהט‬
asunto é essencial para você?" “Claro”,
ele responderá; ele sabe isso por ‫לנשמתו? הוא עונה שהוא יודע ומרגיש‬
experiência própria. !‫זאת מעצמו‬

Quando ele se envolve em algo com ‫ הוא‬,‫דבר שהוא עוסק בו מתוך חיות ולהט‬
paixão e entusiasmo, isso se conecta à ‫מרגיש שזה נוגע לנשמתו! וכשמדובר‬
sua alma! Quando se trata de Judaísmo, ‫בדבר של יהדות – הרי זה נוגע לנקודת‬
isso se conecta à parte mais profunda ‫ "חלק אלקה ממעל‬,‫היהדות שבנשמתו‬
de sua alma Divina – na medida em que
‫ – עד כמה שיודע ומבין אודות‬20"‫ממש‬
ele possa entendê-la e percebê-la.
."‫המושג של "חלק אלקה ממעל ממש‬
Sendo assim, ele entende que quando
Moshe transmitiu o verso de “Shema
,‫ הרי הוא מבין בפשטות‬,‫ומכיון שכן‬
Yisrael”, ele também transmitiu toda
‫שכאשר משה רבינו נתן לו את הפסוק‬
sua paixão e entusiasmo, sua essência.
Portanto, não há novidade no fato do
‫"שמע ישראל" – נתן לו משה רבינו את‬
aluno do aluno do aluno etc, abrigar ‫ ביחד עם הנשמה שלו‬,‫כל החיות והלהט‬
uma centelha de Moshe em seu ‫ אין הדבר‬,‫ ובמילא‬.)‫(נשמתו של משה רבינו‬
coração! ‫בבחינת "חידוש" כשאומרים לו שיש בלבו‬
!‫פנימה ניצוץ מנשמתו של משה רבינו‬
Ele sabe que se permitir que esta
centelha de Moshe nele “dê uma
opinião”, ou mesmo “assuma o ‫ מבין בפשטות שכאשר רק יניח‬,‫ולכן‬
controle”, observar a Torá e as mitsvot ‫ויאפשר לניצוץ דמשה רבינו שבו "לחוות‬
se tornará um esforço menor e mais – "‫הבית‬-‫ "להיות בעל‬:‫ ויתירה מזה‬,"‫דעה‬
fácil! ‫הרי בודאי שקיום כל עניני התורה ומצוות‬
!"‫יהי' אצלו באופן ד"מילתא זוטרתי‬
.‫) ראה הקדמת הרמב״ם לספר היד‬19
.)‫ ב‬,‫) תניא רפ״ב (ע״פ איוב לא‬20 15
‫‪Nossa Luz‬‬ ‫על פי האמור לעיל‪ ,‬יש לבאר את תוכן‬
‫הענין דשבעה באדר בנוגע לעבודה בפועל‪,‬‬
‫‪Com isso em mente, podemos tirar a‬‬
‫גם בשבעה באדר דשנה זו‪:‬‬
‫‪seguinte lição para o dia 7 de Adar‬‬
‫‪deste ano:‬‬ ‫מכיון שאצל כל אחד ואחד מישראל בכל‬
‫‪Cada pessoa, em cada geração e em‬‬ ‫הדורות ובכל הזמנים יש בחי' משה שבו‪,‬‬
‫‪cada situação, tem dentro de si uma‬‬ ‫הרי מובן‪ ,‬שבבוא שבעה באדר בכל שנה‬
‫‪centelha de Moshe. Portanto,‬‬ ‫בשנה‪ ,‬צריך להיות אצלו הענין ד"נתמלא‬
‫‪quando chega o dia 7 de Adar, a casa‬‬ ‫הבית כולו אורה" – החל מ"עיר קטנה זה‬
‫‪deve estar cheia de luz – a casa, o‬‬ ‫הגוף"‪ ,21‬ביתו כפשוטו‪ ,‬ועד לחלקו בעולם‪,‬‬
‫‪ambiente e todos os arredores.‬‬ ‫בכל הסביבה כולה‪.‬‬
‫‪Quanto mais e mais pessoas veem‬‬
‫וכאשר מצטרפים כמה יהודים יחדיו‬
‫‪esta luz e captam a luz que brilha no‬‬
‫‪universo,‬‬ ‫‪mais‬‬ ‫‪sera‬‬ ‫‪anulada‬‬
‫תופסים שישנו בעולם "אור גדול"‪" ,‬אור‬
‫‪automaticamente a escuridão do‬‬ ‫עולם"‪ ,22‬החל מ"תורה אור"‪ ,23‬וכן בנוגע‬
‫‪exílio e da impureza. Nossos sábios‬‬ ‫לכל עניני אור‪ ,‬ובמילא‪ ,‬מתבטל חושך‬
‫‪disseram que um pouco de luz afasta‬‬ ‫הגלות‪" ,‬את רוח הטומאה אעביר מן‬
‫‪muita escuridão. Quanto mais no‬‬ ‫הארץ"‪ .24‬ובמכל שכן וקל וחומר‪ :‬ידוע‬
‫‪nosso caso, quando há muita luz – e‬‬ ‫המאמר המובא בכמה מקומות‪ 25‬ש"מעט‬
‫‪resta apenas um pouco de escuridão.‬‬ ‫אור דוחה הרבה מן החושך"‪ ,‬ועל אחת כמה‬
‫וכמה בנדון נידן‪ ,‬שישנו "הרבה אור"‪ ,‬ואילו‬
‫החושך – לא נשאר אלא מעט‪ ,‬אף שמעט‬
‫חושך זה הוא כפול ומכופל‪.‬‬

‫משיחת ז' אדר‪ ,‬ה'תשמ"ה‪ ,‬רשימת השומעים‬

‫בלתי מוגה‪.‬‬
‫תורת מנחם‪ ,‬ה'תשמ"ה חלק ב' ע' ‪ 1277‬ואילך‪.‬‬

‫‪ )24‬זכרי׳ יג‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ )21‬נדרים לב‪ ,‬ב‪.‬‬

‫‪ )25‬תניא פי״ב‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ )22‬ישעי׳ ס‪ ,‬יט‪.‬‬
‫‪ )23‬משלי ו‪ ,‬כג‪.‬‬
‫‪16‬‬