nili eyal

בדיקות פרטיות לגילוי מומים בעובר, המבוצעות אף בהיעדר אינדיקציה רפואית לצורך בביצוען, נפוצות במדינת ישראל יותר מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. המגוון הגדול של בדיקות המאפשרות אבחון טרום לידתי של מומים, הביא לפתחו של בית המשפט את שאלת היקף חובת הגילוי המוטלת על הגניקולוג. עניינה של רשימה זו הוא בחינה ביקורתית של הכלל המשפטי שאומץ על-ידי בית המשפט העליון בפסק-הדין בעניין סידי, לפיו על הרופא חלה חובה ליידע את האישה באשר לאפשרות לבצע בדיקת אבחון טרום לידתי באופן פרטי, אף בהיעדר אינדיקציה רפואית לצורך ביצוען. במאמר מוצגת הטענה כי אף שכלל זה עולה בקנה אחד עם דוקטרינת ההסכמה מדעת ועם עקרון אוטונומית החולה, הרי שאופן ניסוחו ואופן הצגתו בפסק-דין סידי הינו בעל השלכות ערכיות וחברתיות המעוררות קושי. במסגרת זו יעסוק המאמר בקשר שבין הכרעת בית המשפט בעניין סידי לתיאוריות אאוגניות ויעשה שימוש ברעיונות הלקוחים מהאסכולה של Disability studies .Private tests to detect fetal anomalies, performed even in the absence of medical indication for their execution, are more common in Israel than in any other country ...

Despite sharing the same theoretical framework of discussion with other papers, this paper addresses an ethical and legal issue that has received little attention in academic and public discourse: the duty of disclosure in the context of vaccinations. In particular, the paper addresses the question whether public health considerations provide a justification for restricting the duty of disclosure in the case of vaccination.

דוקטרינת "ההסכמה מדעת", לפיה אין ליתן לאדם טיפול רפואי מבלי לקבל את הסכמתו החופשית והמודעת לכך, היא מהכללים המשפטיים החשובים ביותר שאומצו במאה העשרים בתחום יחסי רופא–חולה, אם לא החשוב שבהם. עד כמה הביאה דוקטרינה משפטית זו לשינוי בפרקטיקה הרפואית הנוהגת ובעמדותיהם של רופאים? זוהי השאלה העומדת במרכזו של מאמר זה. בחינתם של מחקרים אמפיריים, בעולם ובארץ, שעסקו בסוגיה זו, תוביל למסקנה שהמשפט השפיע באופן מוגבל בלבד על התנהלותם של רופאים בהקשר זה. בהמשך למסקנה זו, תבחן השאלה מהם הגורמים לתפקידו המוגבל של המשפט בהקשר של דוקטרינת ההסכמה מדעת, ומהם הלקחים אותם יש לגזור מכך.The Doctrine of "informed consent", according to which a person should not be given medical treatment without the free and conscious consent, is one of the most important legal rules adopted in the twentieth century physician relationship. Though the adoption of this legal doctrine does not necessarily mark a change in prevailing medical practice or of doctors' opinions. How has this legal doctrine ch...

This paper deals with the subject of recognizing a patient's right to autonomy as a distinct and separate legal interest. It examines whether this approach, presented over two decades ago in a Marjorie Shultz article, has, in fact, been incorporated, either in whole or in part, into Anglo-American law beyond the United States. I argue that although a number of decisions handed down since Shultz's article was published had accorded with Shultz’s suggestion, none of these decisions fully reflects the position that a patient's right to autonomy is a separate interest. Hence, none of these decisions accepts the idea that interference with the right to autonomy is in itself a harm that entitles plaintiffs to compensation. In addition, I argue that the main cause for Anglo- American unwillingness to adopt this idea is rooted in the characteristics of the tort of negligence. I further argue that Shultz’s thesis should be reconsidered. I argue that recognition of the right to au...

The provision of lifesaving treatment subject to severely limited resources can lead to serious moral dilemmas and legal challenges on many levels. The issue becomes particularly acute in a crisis such as the current Covid-19 pandemic. In this context, legal questions arise regarding withdrawal of treatment, particularly withdrawal of ventilation. Israeli law prohibits withdrawal of ventilation, a situation that affects the prioritization criteria for patients who can benefit from ventilation. This issue is discussed in the context of the Covid-19 pandemic where the legal prohibition may lead to a situation in which patients will not have access to ventilators. In addition, a theoretical framework is proposed that includes not only beneficence, nonmaleficence, and distributive justice but also a relational approach to autonomy and justice. We also propose potential solutions under the current legal framework. Based on the legal analysis, it is proposed that Israeli law be amended so...

בפסק-הדין בעניין עלי דעקה הכיר בית המשפט העליון בזכותו של החולה לאוטונומיה כנזק בר פיצוי, זאת אף בהיעדר נזק גוף או נזק ממשי אחר. משהכיר בית המשפט בראש הנזק של פגיעה בזכות באוטונומיה, עולה השאלה כיצד יוערך הפיצוי בגדרו. מטרת המאמר היא לבחון בחינה ביקורתית את הגישה שאומצה בעניין זה בפסק-הדין עלי דעקה, וכן את הגישות האפשריות האחרות באשר לסוגיה. בעיקר אבקש לבחון אילו מהגישות האפשריות להערכת הפיצוי עולה בקנה אחד עם עקרון האוטונומיה, עקרון הצדק המתקן, שיקולי יעילות כלכלית ושיקולי קוהרנטיות.In the Ali Daaka decision, Israel’s Supreme Court recognized that interference with a patient’s right to autonomy is a designated damage, even when there is no physical or other substantial damage. The court's decision raises the question of how compensation for this damage can be evaluated. The purpose of the following article is to critically examine the approach that was adopted in the Ali Daaka decision, as well as other alternative approaches to this issue. The article investigates which approa...

זכותו של המטופל לאוטונומיה, ובקשר הדוק לה – החובה לקבל הסכמה חופשית ומדעת טרם מתן טיפול רפואי, מעוגנת במשפט הישראלי מזה מספר עשורים. השאלה מהי עילת התביעה הראויה כאשר הופרה זכותו של המטופל לאוטונומיה, זכתה במהלך עשורים אלה לתשובות שונות, בהשראת שיקולי מדינות משפטית והמשפט האנגלו-אמריקני. עניינו של מאמר זה הוא השאלה מהי עילת התביעה הראויה מקום בו הופרה זכותו של החולה לאוטונומיה. המאמר סוקר, באופן ביקורתי, את הגישה שאומצה על ידי המשפט הישראלי, ועומד על הגורמים שהניעו את בתי המשפט לאמץ הסדר משפטי זה או אחר. בהמשך לסקירה ביקורתית זו, מציע המאמר הסדר משפטי חלופי לזה שאומץ על ידי המשפט הישראלי.The patient's right to autonomy and correspondingly, the obligation to receive the patient's free and informed consent prior to providing medical treatment have been set in Israeli law for several decades. The appropriate cause of action when the patient's right to autonomy has been breached is a question that has received various answers over the past decades, inspired by considerations...

Making decisions about life-prolonging treatment involves the consideration of moral values, bioethical principles and personal beliefs. Yet, physicians, patients and their relatives who are involved in these decisions operate within a legal framework that principally confines the decisions they make. The purpose of this article is to examine the influence of the law on physicians who face decisions about ventilation at the end of life. Such an examination is hardly discussed in the existing legal discourse, so this article proposes to fill this gap. To fulfill the purpose of the article, findings from an empirical study of qualitative interviews with Israeli physicians are presented. These findings are analyzed in relation to the position of the Israeli Dying Patient Act 2005, which regulates end of life. The analysis shows that there are differences between the practice of physicians and the legal rules that set limitations on the withdrawal of ventilation. These differences are p...

This paper presents an original examination of the scope of doctors’ duty of disclosure. The unique nature of the examination is derived from the theoretical basis which underlies it. That basis combines two of the central principles of medical ethics – the principle of autonomy and the principle of beneficence and non-maleficence – with two central theories of tort law – corrective justice and economic theories. This being the case, this paper advocates a pluralistic approach, namely, when examining the scope of the duty of disclosure, jurists must take into account the central themes of each of these domains. Four standards will be examined by means of this broad theoretical framework: the 'purely professional' standard; the 'specific patient' standard; the 'reasonable patient' standard; and finally, the 'mixed professional' standard. The conclusion arising from this theoretical examination is that the preferred standard is the 'mixed profession...

This report summarises the Work-in-Progress Symposium ‘Beyond the Virus: Multidisciplinary and International Perspectives on Inequalities raised by COVID-19’. The event consisted of four panels over two days. It brought together the contributors for the forthcoming edited collection with Bristol University Press (BUP), due to be published in 2022 under the Bristol Studies in Law and Social Justice series, tentatively entitled “Beyond the Virus: Multidisciplinary and International Perspectives on Inequalities raised by COVID19” edited by Dr Sabrina Germain and Dr Adrienne Yong at The City Law School. The presentations were based on the chapters to the edited collection by each contributor and were followed by discussions. This collection examines social inequalities brought to stark attention by the COVID-19 pandemic under three thematic strands: power and governance, gender and sexuality, and marginalised communities. This project brings together a range of international scholars fr...

End-of-life decision making involves clinicians, patients, and relatives; yet, the law in Israel hardly recognises the role of relatives. This raises the question of the law’s impact in practice and, hence, whether it should be amended. This issue is examined on the basis of findings from a qualitative, interview-based study conducted in Israel among relatives of dying patients. The findings indicate that there are areas in which clinicians and relatives do not adhere to the law in the end-of-life decision-making process. For example, they do not always ascertain the patient's end-of-life preferences, which ignores a patient's right to autonomy and their right to make informed decisions. The apparent gaps between the actual conduct of clinicians and relatives on the one hand and the directives of the Israeli Dying Patient Act 2005 on the other, lead us to propose several changes to the Act.

Informed consent matters — so does protecting people from infectious diseases. This paper examines what the appropriate informed consent process for vaccines should look like and how the process is conceptualized by law and health authorities. Drawing on the extensive theoretical and empirical literature on informed consent and vaccination, this article sets out what an ideal informed consent process for vaccination would consist of, highlighting the need for autonomous decisions. To be autonomous, decisions need to be based on full, accessible information and reached without coercion. We suggest that the information provided must address the nature of the procedure — including benefits to the child, benefits to society, and risks. Parents should have their concerns and misconceptions addressed. The information needs to be accessible and include an opportunity to ask questions. Based on this ideal model we examined in detail the legal framework surrounding informed consent to vaccin...

Mandatory vaccination laws require children to be vaccinated against certain communicable diseases to attend school. These laws also provide exemptions to school vaccination requirements. All states exempt children from vaccination requirements for medical reasons, and most states also provide an exemption for religious and/or other personal reasons. Seven states include an educational component in their religious or philosophical exemption process, requiring that parents receive information regarding the benefits of vaccination and the risks of not being vaccinated. Of these seven states, five require that information regarding the social benefits of vaccination will be provided to parents. This type of legislation is part of an overall trend to tighten the vac- cine exemption process, which is reflected in the vaccination laws of an increasing number of states. Tightening the vaccine exemption process through the addition of administrative requirements has been proven to decrease ...

בדיקות פרטיות לגילוי מומים בעובר, המבוצעות אף בהיעדר אינדיקציה רפואית לצורך בביצוען, נפוצות במדינת ישראל יותר מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. המגוון הגדול של בדיקות המאפשרות אבחון טרום לידתי של מומים, הביא לפתחו של בית המשפט את שאלת היקף חובת הגילוי המוטלת על הגניקולוג. עניינה של רשימה זו הוא בחינה ביקורתית של הכלל המשפטי שאומץ על-ידי בית המשפט העליון בפסק-הדין בעניין סידי, לפיו על הרופא חלה חובה ליידע את האישה באשר לאפשרות לבצע בדיקת אבחון טרום לידתי באופן פרטי, אף בהיעדר אינדיקציה רפואית לצורך ביצוען. במאמר מוצגת הטענה כי אף שכלל זה עולה בקנה אחד עם דוקטרינת ההסכמה מדעת ועם עקרון אוטונומית החולה, הרי שאופן ניסוחו ואופן הצגתו בפסק-דין סידי הינו בעל השלכות ערכיות וחברתיות המעוררות קושי. במסגרת זו יעסוק המאמר בקשר שבין הכרעת בית המשפט בעניין סידי לתיאוריות אאוגניות ויעשה שימוש ברעיונות הלקוחים מהאסכולה של Disability studies .Private tests to detect fetal anomalies, performed even in the absence of medical indication for their execution, are more common in Israel than in any other country ...

This paper deals with the subject of recognizing a patient's right to autonomy as a distinct and separate legal interest. It examines whether this approach, presented over two decades ago in a Marjorie Shultz article, has, in fact, been incorporated, either in whole or in part, into Anglo-American law beyond the United States. I argue that although a number of decisions handed down since Shultz's article was published had accorded with Shultz’s suggestion, none of these decisions fully reflects the position that a patient's right to autonomy is a separate interest. Hence, none of these decisions accepts the idea that interference with the right to autonomy is in itself a harm that entitles plaintiffs to compensation. In addition, I argue that the main cause for Anglo- American unwillingness to adopt this idea is rooted in the characteristics of the tort of negligence. I further argue that Shultz’s thesis should be reconsidered. I argue that recognition of the right to au...

This paper presents an original examination of the scope of doctors’ duty of disclosure. The unique nature of the examination is derived from the theoretical basis which underlies it. That basis combines two of the central principles of medical ethics – the principle of autonomy and the principle of beneficence and non-maleficence – with two central theories of tort law – corrective justice and economic theories. This being the case, this paper advocates a pluralistic approach, namely, when examining the scope of the duty of disclosure, jurists must take into account the central themes of each of these domains. Four standards will be examined by means of this broad theoretical framework: the 'purely professional' standard; the 'specific patient' standard; the 'reasonable patient' standard; and finally, the 'mixed professional' standard. The conclusion arising from this theoretical examination is that the preferred standard is the 'mixed profession...

זכותו של המטופל לאוטונומיה, ובקשר הדוק לה – החובה לקבל הסכמה חופשית ומדעת טרם מתן טיפול רפואי, מעוגנת במשפט הישראלי מזה מספר עשורים. השאלה מהי עילת התביעה הראויה כאשר הופרה זכותו של המטופל לאוטונומיה, זכתה במהלך עשורים אלה לתשובות שונות, בהשראת שיקולי מדינות משפטית והמשפט האנגלו-אמריקני. עניינו של מאמר זה הוא השאלה מהי עילת התביעה הראויה מקום בו הופרה זכותו של החולה לאוטונומיה. המאמר סוקר, באופן ביקורתי, את הגישה שאומצה על ידי המשפט הישראלי, ועומד על הגורמים שהניעו את בתי המשפט לאמץ הסדר משפטי זה או אחר. בהמשך לסקירה ביקורתית זו, מציע המאמר הסדר משפטי חלופי לזה שאומץ על ידי המשפט הישראלי.The patient's right to autonomy and correspondingly, the obligation to receive the patient's free and informed consent prior to providing medical treatment have been set in Israeli law for several decades. The appropriate cause of action when the patient's right to autonomy has been breached is a question that has received various answers over the past decades, inspired by considerations...

בפסק-הדין בעניין עלי דעקה הכיר בית המשפט העליון בזכותו של החולה לאוטונומיה כנזק בר פיצוי, זאת אף בהיעדר נזק גוף או נזק ממשי אחר. משהכיר בית המשפט בראש הנזק של פגיעה בזכות באוטונומיה, עולה השאלה כיצד יוערך הפיצוי בגדרו. מטרת המאמר היא לבחון בחינה ביקורתית את הגישה שאומצה בעניין זה בפסק-הדין עלי דעקה, וכן את הגישות האפשריות האחרות באשר לסוגיה. בעיקר אבקש לבחון אילו מהגישות האפשריות להערכת הפיצוי עולה בקנה אחד עם עקרון האוטונומיה, עקרון הצדק המתקן, שיקולי יעילות כלכלית ושיקולי קוהרנטיות.In the Ali Daaka decision, Israel’s Supreme Court recognized that interference with a patient’s right to autonomy is a designated damage, even when there is no physical or other substantial damage. The court's decision raises the question of how compensation for this damage can be evaluated. The purpose of the following article is to critically examine the approach that was adopted in the Ali Daaka decision, as well as other alternative approaches to this issue. The article investigates which approa...