- pic. by Dana Bar Siman-tov Bar (Beit Avi-Chai)
- www.dalia-marx.com
- Jewish Studies, Liturgy, Gender Studies, Midrash, Jewish History, Jewish - Christian Relations, and 59 moreGender, Cairo Genizah, Talmud Midrash Genizah Judaism Rabbinic-Literature Conversion Gender Haggadah, Gender and religion (Women s Studies), Ritual, Ritual Theory, Jewish-Christian-Muslim relations in the Middle Ages, Jewish Cultural Studies, Second Temple Judaism, Judaism, Early Judaism, History of Judaism In Antiquity, Ancient Judaism, Hellenistic Judaism, Modern Judaism, Modern Jewish History, Jewish Mysticism, Jewish Philosophy, Medieval Jewish History, Jewish Law, Jewish Thought, Jewish Art History, Religious Studies, Ancient Religion, Religion, Philosophy Of Religion, History of Religion, Theory of Religion, Religious History, Ritual (Anthropology), Ritual Studies, Israel Studies, Israel and Zionism, Israel/Palestine, Talmud, Rhetorical Features In Talmudic Literature, Rabbinical literature (The Mishnah, Babylonian and Palestinian Talmudim, aggadic midrashim), Midrashic Literature, Hebrew Bible, Biblical Hebrew (Languages And Linguistics), Modern Hebrew Language, Hebrew Bible and Ancient Near East, Liturgy and Identity, Semitic languages, Hebrew Language, Hebrew Literature, Hebrew, Hebrew Manuscripts, Piyyut, Liturgical Studies, Liturgical History, Liturgical Theology, Myth And Ritual Studies, Liturgics, Eastern European and Russian Jewish History, Jewish historiography, Modern Jewish Thought, Jewish American Literature, Jewish Literature, and Leora Batnitzkyedit
- Rabbi Dalia Marx (PhD)
Rabbi Aaron Panken Professor of liturgy and Midrash, at the Jerusalem campus of Hebrew Union College-JIR.
visit my website: www.dalia-marx.comedit
עיון קצר בחג הסוכות (מתוך הספר בזמן: מסעות בלוח השנה היהודי ישראלי, ידיעות ספרים תשע"ח),. סוכות הוא חג המבטא ארעיות אבל גם קבע, חוסר ודאות אבל גם את מוצקות הקיום ומבקש סולידריות עם כל באי עולם.
ראו עוד בספרייה שלי: www.dalia-marx.com
ראו עוד בספרייה שלי: www.dalia-marx.com
Research Interests:
https://www.thetorah.com/article/yom-kippurs-seder-avodah-begins-with-gods-creation-of-the-world Arguably, the highlight of the prayer service on Yom Kippur is the Seder Avodah, a type of piyyut (liturgical hymn) that poetically... more
https://www.thetorah.com/article/yom-kippurs-seder-avodah-begins-with-gods-creation-of-the-world
Arguably, the highlight of the prayer service on Yom Kippur is the Seder Avodah, a type of piyyut (liturgical hymn) that poetically reenacts in every detail the ritual service performed by the high priest on Yom Kippur in the Jerusalem Temple. But why do these poems begin with the creation story?
Arguably, the highlight of the prayer service on Yom Kippur is the Seder Avodah, a type of piyyut (liturgical hymn) that poetically reenacts in every detail the ritual service performed by the high priest on Yom Kippur in the Jerusalem Temple. But why do these poems begin with the creation story?
Research Interests:
Research Interests:
This essay discusses an aspect of liturgical phenomenology in rabbinic literature, namely, the tension between physical and spiritual dimensions of worship as expressed in the polysemic phrase kivvun halev (direction of the heart). Many... more
This essay discusses an aspect of liturgical phenomenology in rabbinic literature, namely, the tension between physical and spiritual dimensions of worship as expressed in the polysemic phrase kivvun halev (direction of the heart). Many scholars privilege the mental-cognitive aspects of prayer and relegate the corporeal to a lesser status. This primacy ascribed to kavvanah as a mental and spiritual human activity may be a later bias influenced by medieval sources. The present analysis of relevant texts challenges this hierarchy and suggests two separate but legitimate and perhaps equal paths in divine worship. The behavioral and the spiritual are distinct domains and valid manifestations in the believer's standing before God. Keywords: kavvanah, prayer, mental and physical in prayer, worship, rabbinic liturgy Religious experiences cannot be quantified, measured, or (to be honest) articulated with words. However, if we are to understand Jewish (or any other) worship in its fulness we need to consider its non-verbal phenomenological and emotional aspects. 1 Those aspects which pertain to the Erlebnis, the religious experience, are elusive and hard to encapsulate in words. Thus, any such discussion is bound to be tentative and inherently inadequate. Yet, these dimensions are extremely important if we wish to understand the complex phenomenon of prayer and worship. In honor of our teacher, Stefan (Shlomo Kalman) Reif, who taught us so much about Jewish prayer and its multi-faceted aspects, I will try to offer here a preliminary discussion of one aspect of the phenomenology of Jewish prayer. I will examine a facet of the complex concept of kavvanah-normally translated as innermost direction, intention, concentration or devotion in the performance of a religious commandment, especially prayer-in early rabbinic literature.
Research Interests:
Research Interests:
http://www.ybook.co.il/book/7328 מהו הזמן? מהו אותו יסוד חמקמק ובלתי נשלט בחיינו? זה, שלעתים טס הוא במהירות ולעתים מסרב לזוז? זה, שמביא תינוקות להתהפך על בטנם, להתיישב, לקום על רגליהם ולגדול להיות ילדים, זוקף את קומת הצעירים ומוסיף... more
http://www.ybook.co.il/book/7328
מהו הזמן? מהו אותו יסוד חמקמק ובלתי נשלט בחיינו? זה, שלעתים טס הוא במהירות ולעתים מסרב
לזוז? זה, שמביא תינוקות להתהפך על בטנם, להתיישב, לקום על רגליהם ולגדול להיות ילדים, זוקף את קומת הצעירים ומוסיף לוויית חן של שֵׂיבה למבוגרים? איך נוכל להגדיר את השטף הרציף והבלתי-מובן שאנו מכנים "זמן"?
מימֵי קדם השתדלו בני האדם להבין את הזמן ולשלוט בו על ידי חלוקתו לפרקים קצובים: שעות, ימים, ירחים ושנים. חלוקת הזמן מעניקה לנו תחושה של שליטה מסוימת בחיינו ובַשֵּׁד הבלתי נשלט הזה. החגים והמועדים מאפשרים לנו למקד תשומת-לב לחוויות ולזיכרונות, למיין אותם ולהכניסם למגירות רגשיות ושכליות מיוחדות. סדר צריך להיות – חשבון נפש יאה ליום הכיפורים, ואילו לפורים נאה מידה של עליצות וקלות ראש. כיצד היו נראים חיינו אילו היה כל יום פורים, או לחילופין – כיפורים? קציבת הזמן ומִשְמוּעוֹ עומדים בבסיסהּ של כל תרבות – "לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע", אמר דויד המלך, נְעים תהלות ישראל, "וְנָבִא לְבַב חָכְמָה" (תהלים צ, יב).
*
משימתי בספר הזה היא לפתוח חלונות ודלתות הרבה אל לוח השנה שלנו, לאוורר חדרים שהיו סגורים זמן רב, להאיר פינות חמד ולהטות שכם בהרחבת האוהל המשותף, כדברי הנביא ישעיהו: "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי" (ישעיה נד, ב).
לכל חודש מחודשי השנה אופי משלו, טעמים וניחוחות ייחודיים, השתדלתי להביאם אל בין דפי ספרי. כל פרק מוקדש להעמקה ולעיון באחד מתריסר החודשים, והמבנה של כולם קבוע: כוונה, מבוא, שירת החודש, עיונים, תפילת החודש. כוונה לחודש, בבחינת ייחול שאני מייחדת לכל חודש; בשערי החודש הוא מבוא קצר, ובו פירוט העיונים שיבואו בפרק; שירת החודש, בכל פרק בחרתי שיר או פיוט שנושאיהם קשורים באירועי החודש או מזכירים אותם; עיונים על תכנים שכל חודש מְזַמֵּן; ובסוף כל פרק מותאמת תפילת החודש, תפילה הנאמרת במהלך החודש או המאירה אור מסוים הקשור בו. בצד הטקסט פתחתי חלונות ובהם מדרשים, פיוטים, הרהורים ותוספות.
ידידים וידידות שקראו את טיוטות פרקי הספר העירו לי שיש בו סגנונות שונים, ושבעיונים שונים אני דוברת בקולות שונים. שמחתי בהערות אלה, הריבוי הוא חלק יסודי מהמסר של הספר, אני אוהבת ריבוי-האנפין ומאמינה בכוחו. נושאים שונים זימנו קולות שונים והתייחסויות מגוונות. לעתים הקול הדובר בספר הוא אישי ולעתים אקדמי, לעתים המבט הוא היסטורי ולעתים תרבותי ודתי. חשוב היה לי לאתגר את הניגוד שבין מה שמכונה "דתי" ובין "חילוני", ולהציג את כוליות השיח היהודי-ישראלי. ובכל מקרה, השתדלתי לכתוב מבפנים, מתוך אהבה ושייכות, גם אם לעתים מתוך ביקורת.
כ ילידת ירושלים, רבה וחוקרת תפילה, חשוב היה לי, בין מחשבותיי ותובנותיי בספר לשלב בו ישן וחדש, נשי וגברי, מערבי ומזרחי, מוכּר ופחות מוכּר. ביקשתי לכלול קולות יהודיים רבים מתקופות שונות ומקומות שונים המבטאים עמדות והלכי רוח מגוונים. הקריטריון להכליל עיונים וקטעי קריאה ושירה היה בראש ובראשונה איכות החומר (ולא ניסיון טכני לייצג את הקולות כולם). שמחתי לראות שֶׁמה שעלה במקלדתי שיקף את ריבוי האנפין המטיב והמפרה שבו אני חפצה. לא ביקשתי להקיף הכול, אין זה ספר אנציקלופדי, אלא להגיש הצעות להרהור, לשיחה ואף לוויכוח בריא. מה מקומו של ספר זה? אני מדמיינת אותו מוצב בסמוך לשולחן האוכל המשפחתי, או ליד המיטה, בקהילה, בבית הכנסת או במשרד, בארון הספרים הביתי או בילקוט הטיולים, במגירת המדריכה, בידי רכז המתנ"ס או על שולחן המורה.
אני מזמינה אותך להצטרף למסעות בלוח השנה שלנו: היהודי-ישראלי, העתיק והמתחדש. אפשר לבחור לקרוא את הספר מראשיתו ועד סופו אבל אפשר גם לעיין בו לפי חודשי השנה, מועדיה ואירועיה ולקרוא את פרקיו בעונתם. איני מצפה ממך להסכים עם כל דבריי, אדרבה, אשמח אם הדברים יעוררו בלִבך מחשבות ויעודדו מסעות רבים נוספים למחוזות עתיקים וחדשים, רחוקים וקרובים.
מהו הזמן? מהו אותו יסוד חמקמק ובלתי נשלט בחיינו? זה, שלעתים טס הוא במהירות ולעתים מסרב
לזוז? זה, שמביא תינוקות להתהפך על בטנם, להתיישב, לקום על רגליהם ולגדול להיות ילדים, זוקף את קומת הצעירים ומוסיף לוויית חן של שֵׂיבה למבוגרים? איך נוכל להגדיר את השטף הרציף והבלתי-מובן שאנו מכנים "זמן"?
מימֵי קדם השתדלו בני האדם להבין את הזמן ולשלוט בו על ידי חלוקתו לפרקים קצובים: שעות, ימים, ירחים ושנים. חלוקת הזמן מעניקה לנו תחושה של שליטה מסוימת בחיינו ובַשֵּׁד הבלתי נשלט הזה. החגים והמועדים מאפשרים לנו למקד תשומת-לב לחוויות ולזיכרונות, למיין אותם ולהכניסם למגירות רגשיות ושכליות מיוחדות. סדר צריך להיות – חשבון נפש יאה ליום הכיפורים, ואילו לפורים נאה מידה של עליצות וקלות ראש. כיצד היו נראים חיינו אילו היה כל יום פורים, או לחילופין – כיפורים? קציבת הזמן ומִשְמוּעוֹ עומדים בבסיסהּ של כל תרבות – "לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע", אמר דויד המלך, נְעים תהלות ישראל, "וְנָבִא לְבַב חָכְמָה" (תהלים צ, יב).
*
משימתי בספר הזה היא לפתוח חלונות ודלתות הרבה אל לוח השנה שלנו, לאוורר חדרים שהיו סגורים זמן רב, להאיר פינות חמד ולהטות שכם בהרחבת האוהל המשותף, כדברי הנביא ישעיהו: "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי" (ישעיה נד, ב).
לכל חודש מחודשי השנה אופי משלו, טעמים וניחוחות ייחודיים, השתדלתי להביאם אל בין דפי ספרי. כל פרק מוקדש להעמקה ולעיון באחד מתריסר החודשים, והמבנה של כולם קבוע: כוונה, מבוא, שירת החודש, עיונים, תפילת החודש. כוונה לחודש, בבחינת ייחול שאני מייחדת לכל חודש; בשערי החודש הוא מבוא קצר, ובו פירוט העיונים שיבואו בפרק; שירת החודש, בכל פרק בחרתי שיר או פיוט שנושאיהם קשורים באירועי החודש או מזכירים אותם; עיונים על תכנים שכל חודש מְזַמֵּן; ובסוף כל פרק מותאמת תפילת החודש, תפילה הנאמרת במהלך החודש או המאירה אור מסוים הקשור בו. בצד הטקסט פתחתי חלונות ובהם מדרשים, פיוטים, הרהורים ותוספות.
ידידים וידידות שקראו את טיוטות פרקי הספר העירו לי שיש בו סגנונות שונים, ושבעיונים שונים אני דוברת בקולות שונים. שמחתי בהערות אלה, הריבוי הוא חלק יסודי מהמסר של הספר, אני אוהבת ריבוי-האנפין ומאמינה בכוחו. נושאים שונים זימנו קולות שונים והתייחסויות מגוונות. לעתים הקול הדובר בספר הוא אישי ולעתים אקדמי, לעתים המבט הוא היסטורי ולעתים תרבותי ודתי. חשוב היה לי לאתגר את הניגוד שבין מה שמכונה "דתי" ובין "חילוני", ולהציג את כוליות השיח היהודי-ישראלי. ובכל מקרה, השתדלתי לכתוב מבפנים, מתוך אהבה ושייכות, גם אם לעתים מתוך ביקורת.
כ ילידת ירושלים, רבה וחוקרת תפילה, חשוב היה לי, בין מחשבותיי ותובנותיי בספר לשלב בו ישן וחדש, נשי וגברי, מערבי ומזרחי, מוכּר ופחות מוכּר. ביקשתי לכלול קולות יהודיים רבים מתקופות שונות ומקומות שונים המבטאים עמדות והלכי רוח מגוונים. הקריטריון להכליל עיונים וקטעי קריאה ושירה היה בראש ובראשונה איכות החומר (ולא ניסיון טכני לייצג את הקולות כולם). שמחתי לראות שֶׁמה שעלה במקלדתי שיקף את ריבוי האנפין המטיב והמפרה שבו אני חפצה. לא ביקשתי להקיף הכול, אין זה ספר אנציקלופדי, אלא להגיש הצעות להרהור, לשיחה ואף לוויכוח בריא. מה מקומו של ספר זה? אני מדמיינת אותו מוצב בסמוך לשולחן האוכל המשפחתי, או ליד המיטה, בקהילה, בבית הכנסת או במשרד, בארון הספרים הביתי או בילקוט הטיולים, במגירת המדריכה, בידי רכז המתנ"ס או על שולחן המורה.
אני מזמינה אותך להצטרף למסעות בלוח השנה שלנו: היהודי-ישראלי, העתיק והמתחדש. אפשר לבחור לקרוא את הספר מראשיתו ועד סופו אבל אפשר גם לעיין בו לפי חודשי השנה, מועדיה ואירועיה ולקרוא את פרקיו בעונתם. איני מצפה ממך להסכים עם כל דבריי, אדרבה, אשמח אם הדברים יעוררו בלִבך מחשבות ויעודדו מסעות רבים נוספים למחוזות עתיקים וחדשים, רחוקים וקרובים.
Research Interests:
Even more than it was a theological or halachic revolution, Reform Judaism was a liturgical one. From its earliest days, its mark was most clearly apparent in the orders and prayers of synagogue life. Exponents and opponents alike focus... more
Even more than it was a theological or halachic revolution, Reform Judaism was a liturgical one. From its earliest days, its mark was most clearly apparent in the orders and prayers of synagogue life. Exponents and opponents alike focus first and foremost on its prayer, and despite the many transformations Reform has known over some two centuries, liturgy continues to occupy a central place in the movement. It can be said that the history of Reform prayer is the history of Reform Judaism. Jewish prayer books, in general—as the vessels that have, for generations, embodied the hopes and fears of the Jewish people, its aspirations, and contemporary challenges—offer informative insights into Jewish history. Traditional prayer books have always reflected theological and ideological perceptions, and on occasions even political positions, but for the most part this theology was not conscious. One of the innovations brought by the Reform Movement is ideological and theological expressions in prayer books that are the products of explicit and conscious choice. Over the past two centuries, the editors of Reform prayer books have repeatedly striven to find the proper balance between local and contemporary needs and the desire to maintain permanent foundations
Research Interests:
Throughout the generations, Jews have expressed their beliefs, anxieties, and aspirations through their prayers. More than theological or halachic treatises, prayer books have embodied the most refined expressions of their editors' world... more
Throughout the generations, Jews have expressed their beliefs, anxieties, and aspirations through their prayers. More than theological or halachic treatises, prayer books have embodied the most refined expressions of their editors' world and consciousness , and through these prayer books Jews attached meaning (for themselves and their surroundings) to the reality in which they lived and to their experiences. This is particularly true in the case of the Reform Movement, since its leaders actively chose to omit, add, and modify prayers to adapt them to their religious beliefs and sensibilities. Accordingly, discussion of the attitude to Zion and Zionism in Reform prayer books—a discussion that touches on a series of fundamental questions of principle relating to the attitude to nationalism , the attitude to peoplehood, and the tension between par-ticularism and universalism in Judaism—can serve as an interesting case study illustrating the ideological and theological developments in this movement. When we discuss the attitude of Reform prayer books toward Zion and Zionism and the changes that occurred in this respect, it is important to distinguish between two matters: on the one hand, the attitude toward the memory of Zion as the cradle of the Jewish people and, on the other hand, petitions to return to Zion, with all these entailed. The petitions to return to Zion can themselves be divided into two key types: first, petitions relating to the classic narrative of redemption—return to Zion, the establishment of Jewish dominion , the reconstruction of the Temple, the reinstatement of the sacrifices, and the coming of the Messiah; and second, what we refer to as a national-Zionist narrative embodying a worldview on Jewish
Research Interests:
Research Interests:
The Binding of Isaac, (Gen. 22: 1--19), is one of the most influential and controversial stories in the history of religion, playing a central role in Judaism, Christianity, and Islam. Interestingly, Sarah, who surely had her son’s... more
The Binding of Isaac, (Gen. 22: 1--19), is one of the most influential and controversial stories in the history of religion, playing a central role in Judaism, Christianity, and Islam. Interestingly, Sarah, who surely had her son’s welfare at heart, is completely absent from the narrative, and therefore from the majority of exegetical material relating to Genesis 22. In classical as well as in modern literature, the story of the binding serves as a core source for examining either the relationship between God and the believer, or male-oriented father--child relationships. Isaac’s mother, in both cases, is left by the wayside. Indeed, her absence from far too many arguments and analyses of the story limits its potential meaning.
This essay examines modern Israeli poetic depictions of Sarah, the first matriarch. My aim is to fill the deafening biblical silence surrounding Sarah’s response to the Akedah using contemporary Israeli voices. While classical and medieval midrashic references give us some insight into the silent Sarah, as I will show, contemporary Israeli poetry is a central instrument used by poets to give themselves voices by revealing the presence of Sarah in the Akedah narrative. The diversity of imagery in the poems I refer to draws attention to the wider range of insights regarding the treatment of Sarah in the context of present day Jewish Israeli mothers and motherhood. In my conclusions, I will discuss how these depictions bring aspects of a changing, developing Israeli culture to the foreground of political discourse.
This essay examines modern Israeli poetic depictions of Sarah, the first matriarch. My aim is to fill the deafening biblical silence surrounding Sarah’s response to the Akedah using contemporary Israeli voices. While classical and medieval midrashic references give us some insight into the silent Sarah, as I will show, contemporary Israeli poetry is a central instrument used by poets to give themselves voices by revealing the presence of Sarah in the Akedah narrative. The diversity of imagery in the poems I refer to draws attention to the wider range of insights regarding the treatment of Sarah in the context of present day Jewish Israeli mothers and motherhood. In my conclusions, I will discuss how these depictions bring aspects of a changing, developing Israeli culture to the foreground of political discourse.
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
to hear the presentation:
https://www.youtube.com/watch?v=GwfxL40J8Y0&feature=share
https://www.youtube.com/watch?v=GwfxL40J8Y0&feature=share
Research Interests:
Research Interests:
This article deals with the prayer of Susanna, whose story appears in an apocryphal addition to the Book of Daniel. The discussion begins with the religious sentiments expressed in the story and the symbolism of Susanna and her name... more
This article deals with the prayer of Susanna, whose story appears in an apocryphal addition to the Book of Daniel. The discussion begins with the religious sentiments expressed in the story and the symbolism of Susanna and her name (Shoshanah, the Hebrew for – lily) as representing the people of Israel. Albeit short and simple, her prayer was proved efficacious—it lead to the reversal of the bad decree of the wrongly accused and destined to be executed woman of valor.
The formal genre of the prayer of Susanna is confession, the article deals with this liturgical genre and its manifestation in the story. Yet it seems that Susanna’s prayer contains also subtle element of defiance and maybe even accusation, the weapon of the disempowered. Comparison between the two version of the prayer that in the old Septuagint and the one found in Theodotion enables us to refer to the prayer as a test case of the phenomenology of prayer.
The second part of the article examines the representation of the Story of Susanna, and especially her character in the western culture. Although the story emphasizes her righteousness and innocence, most of the artistic depiction of Susanna present her as a seductive and frivolous woman. The article deals with this phenomenon and provides a feminist critic of the story and its cultural reception.
The formal genre of the prayer of Susanna is confession, the article deals with this liturgical genre and its manifestation in the story. Yet it seems that Susanna’s prayer contains also subtle element of defiance and maybe even accusation, the weapon of the disempowered. Comparison between the two version of the prayer that in the old Septuagint and the one found in Theodotion enables us to refer to the prayer as a test case of the phenomenology of prayer.
The second part of the article examines the representation of the Story of Susanna, and especially her character in the western culture. Although the story emphasizes her righteousness and innocence, most of the artistic depiction of Susanna present her as a seductive and frivolous woman. The article deals with this phenomenon and provides a feminist critic of the story and its cultural reception.
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
Abstract: This article deals with the rabbinic treatment of the verse: “Now Eli was very old; and he heard all that his sons did unto all Israel, and how that they lay with the women that assembled at the entrance of the Tent of Meeting"... more
Abstract:
This article deals with the rabbinic treatment of the verse: “Now Eli was very old; and he heard all that his sons did unto all Israel, and how that they lay with the women that assembled at the entrance of the Tent of Meeting" (I Sam 2:22). The verse indirectly refers both to women’s religious behavior and to the abuse perpetrated against them by the local priests. The article then asks what can be learned from this material about wider matters relating to the women's public manifestation of religiosity in antiquity. It particularly expounds on the complex relations between the depiction of women, who came to the Temple as pilgrims, and the priests, who were, needless to say, all male.
This article deals with the rabbinic treatment of the verse: “Now Eli was very old; and he heard all that his sons did unto all Israel, and how that they lay with the women that assembled at the entrance of the Tent of Meeting" (I Sam 2:22). The verse indirectly refers both to women’s religious behavior and to the abuse perpetrated against them by the local priests. The article then asks what can be learned from this material about wider matters relating to the women's public manifestation of religiosity in antiquity. It particularly expounds on the complex relations between the depiction of women, who came to the Temple as pilgrims, and the priests, who were, needless to say, all male.
Research Interests:
One can hardly imagine a prayer that evokes stronger emotional responses among Jews than the Mourners’ Kaddish. Even fiercest atheists tremble at the sound of the words “Yitgadal ve-yitkadash shemeh raba.” The Kaddish represents much more... more
One can hardly imagine a prayer that evokes stronger emotional responses among Jews than the Mourners’ Kaddish. Even fiercest atheists tremble at the sound of the words “Yitgadal ve-yitkadash shemeh raba.” The Kaddish represents much more than its literal meaning; it has come to be a powerful symbol, regardless of its original function and regardless of the wording or theology the prayer manifests.
This article deals with modern Israeli literary liturgical responses to this traditional prayer. One of the main arenas in which Israeli ritual creativity has taken place is the Kibbutz Movement, which used to be the vanguard of the socialist, secular State of Israel in its early years. Some of the more creative expressions of Israeli spirituality nested within the gates of the kibbutzim. The kibbutzim took charge of the social and cultural life of their members. To this day, some of the most interesting and groundbreaking Israeli ritual innovations have strong roots in the kibbutzim. Treatment of mourning and grief is no exception to this rule. The article concentrate on creative secular innovative versions of the Kaddish, which praise the human instead of the Divine and the community instead of the Heavenly Realm of God.
This examination may serve as a useful test case for liturgical innovations and may reveal a complex multifaceted Jewish religiosity.
This article deals with modern Israeli literary liturgical responses to this traditional prayer. One of the main arenas in which Israeli ritual creativity has taken place is the Kibbutz Movement, which used to be the vanguard of the socialist, secular State of Israel in its early years. Some of the more creative expressions of Israeli spirituality nested within the gates of the kibbutzim. The kibbutzim took charge of the social and cultural life of their members. To this day, some of the most interesting and groundbreaking Israeli ritual innovations have strong roots in the kibbutzim. Treatment of mourning and grief is no exception to this rule. The article concentrate on creative secular innovative versions of the Kaddish, which praise the human instead of the Divine and the community instead of the Heavenly Realm of God.
This examination may serve as a useful test case for liturgical innovations and may reveal a complex multifaceted Jewish religiosity.
Research Interests:
This paper is dedicated to an examination of the topic of women in the rabbinate. After a short history of the subject, I shall discuss some of the unique aspects of women rabbis: what they bring to the rabbinate, what special challenges... more
This paper is dedicated to an examination of the topic of women in the rabbinate. After a short history of the subject, I shall discuss some of the unique aspects of women rabbis: what they bring to the rabbinate, what special challenges they face, and how they have changed the profession. I will address the special case of women rabbis in Israel and will conclude with a consideration of the immediate as well as the far-reaching consequences of increasing numbers of women in the pulpit.
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
the missing text: This type of prayer, written in response to specific events or for special occasions, may be called event-oriented or event-specific prayers. This type of liturgical composition addressing certain events resembles... more
the missing text:
This type of prayer, written in response to specific events or for special occasions, may be called event-oriented or event-specific prayers. This type of liturgical composition addressing certain events resembles ephemeral literature, such as journalism. What is acute and meaningful today, will probably have little meaning, even in the near future.
Paradoxically, what may help in preserving some event-specific prayers and what may keep them relevant over time, is a lack of particular attributes and context. The more the language is generalized, the more the formulation transcends time-dependent circumstances and people will be able to find meaning in it for generations to come. I hope to demonstrate this liturgical rule.
I would like to add one other presupposition before we turn to the texts. Liturgy can not only be dealt in textual terms. Liturgy is a complex human phenomenon that reflects theology, sociology, psychology, politics, history and more and should be treated as such. Prayer is one of the most important forms of expression for religious people, people who contemplate the world through religious eyes and Judaism is clearly a liturgical religion.
Our goal here is twofold: to appreciate the liturgist craftsmanship, the poetical and literary qualities of the text but also to try and look beyond the text, to explore the intent of the composer, the ways in which the text was perceived and the extant and forms in which it was preserved.
The liturgical pieces that will be dealt with here
Here I discuss two texts that may be categorized as event-oriented liturgies. Both are not "prayers" in the strict sense of the word, since neither of them addresses God in a direct way. The two texts are very different from each other and at the same time have quite some common denominators that make an exploration of their similarities worthwhile. Let me express the hope that we will never again have a need or occasion to compose texts like these.
The first piece we will present is a piyyut, called Akdamut Millin, a liturgical hymn written by Rabbi Meir son of Rabbi Yitzhak, a cantor in the Jewish community of Worms who lived in the late eleventh century. The piyyut was composed shortly before the first crusade and the massacre of the Rhine valley Jewish communities in 1096, known in Jewish tradition as Gezerot Tatnu (the decrees of the year 485
This type of prayer, written in response to specific events or for special occasions, may be called event-oriented or event-specific prayers. This type of liturgical composition addressing certain events resembles ephemeral literature, such as journalism. What is acute and meaningful today, will probably have little meaning, even in the near future.
Paradoxically, what may help in preserving some event-specific prayers and what may keep them relevant over time, is a lack of particular attributes and context. The more the language is generalized, the more the formulation transcends time-dependent circumstances and people will be able to find meaning in it for generations to come. I hope to demonstrate this liturgical rule.
I would like to add one other presupposition before we turn to the texts. Liturgy can not only be dealt in textual terms. Liturgy is a complex human phenomenon that reflects theology, sociology, psychology, politics, history and more and should be treated as such. Prayer is one of the most important forms of expression for religious people, people who contemplate the world through religious eyes and Judaism is clearly a liturgical religion.
Our goal here is twofold: to appreciate the liturgist craftsmanship, the poetical and literary qualities of the text but also to try and look beyond the text, to explore the intent of the composer, the ways in which the text was perceived and the extant and forms in which it was preserved.
The liturgical pieces that will be dealt with here
Here I discuss two texts that may be categorized as event-oriented liturgies. Both are not "prayers" in the strict sense of the word, since neither of them addresses God in a direct way. The two texts are very different from each other and at the same time have quite some common denominators that make an exploration of their similarities worthwhile. Let me express the hope that we will never again have a need or occasion to compose texts like these.
The first piece we will present is a piyyut, called Akdamut Millin, a liturgical hymn written by Rabbi Meir son of Rabbi Yitzhak, a cantor in the Jewish community of Worms who lived in the late eleventh century. The piyyut was composed shortly before the first crusade and the massacre of the Rhine valley Jewish communities in 1096, known in Jewish tradition as Gezerot Tatnu (the decrees of the year 485
Research Interests:
In this paper, we present another hitherto unpublished Aramaic incantation bowl from the collection of Samir DeHays. Interest in the text is heightened by its use of part of the well-known liturgical formula from the “Bedtime Shema”... more
In this paper, we present another hitherto unpublished Aramaic incantation bowl from the collection of Samir DeHays. Interest in the text is heightened by its use of part of the well-known liturgical
formula from the “Bedtime Shema” prayer that depicts angels surrounding the supplicant, what we call the “angels on all sides” formula.
The invocation of angels on all sides does not appear in the classical rabbinic corpora. Its first occurrence in a liturgical context is in the ninth-century Seder of R. Amram Gaon, but its earlier use in the magic bowls demonstrates that the formula existed for around four centuries prior to its integration into an authoritative liturgical context.
formula from the “Bedtime Shema” prayer that depicts angels surrounding the supplicant, what we call the “angels on all sides” formula.
The invocation of angels on all sides does not appear in the classical rabbinic corpora. Its first occurrence in a liturgical context is in the ninth-century Seder of R. Amram Gaon, but its earlier use in the magic bowls demonstrates that the formula existed for around four centuries prior to its integration into an authoritative liturgical context.
Research Interests:
לגירסה עברית של המאמר, ראו מטה במאמרים בעברית
Research Interests:
[German version of this essay can be found under "Essays in German"] Gender related issues have been discussed in liberal Judaism in North America since the seventies and are probably the most heated topic in contemporary Jewish liturgy... more
[German version of this essay can be found under "Essays in German"]
Gender related issues have been discussed in liberal Judaism in North America since the seventies and are probably the most heated topic in contemporary Jewish liturgy and worship. This article discusses the unique challenges of gender language in Israeli Reform liturgy over the last two decades: inclusive language when referring to the congregation; adding representative female characters; reclaiming and adapting old rituals; creating new rituals; gender-balanced metaphors for God. Arguably the greatest challenge is altering the pronounced gender specification of the Hebrew language. The article delineates the parameters of gender language in Israeli liturgy, where the vernacular is both the Holy language and the language of the prayer.
Gender related issues have been discussed in liberal Judaism in North America since the seventies and are probably the most heated topic in contemporary Jewish liturgy and worship. This article discusses the unique challenges of gender language in Israeli Reform liturgy over the last two decades: inclusive language when referring to the congregation; adding representative female characters; reclaiming and adapting old rituals; creating new rituals; gender-balanced metaphors for God. Arguably the greatest challenge is altering the pronounced gender specification of the Hebrew language. The article delineates the parameters of gender language in Israeli liturgy, where the vernacular is both the Holy language and the language of the prayer.
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
The term iyyun t’filah refers nowadays mostly to the study of prayer or to contemplation on its contents and ideas. This notion follows the use of the term in medieval Jewish literature. However, careful examination of the occurrences of... more
The term iyyun t’filah refers nowadays mostly to the study of prayer or to contemplation on its contents and ideas. This notion follows the use of the term in medieval Jewish literature. However, careful examination of the occurrences of iyyun t’fillah in classical rabbinic literature testifies to the complexity of the term. It may provide a new understanding not only of iyyun t’fillah, but of ways in which prayer was perceived and conceived by the amora’im.
Research Interests:
Almost 2,000 years after its destruction, the Jerusalem Temple remains present in the Jews’ imagination and imagery. The Temple is remembered in Jewish tradition as a place of unity, utmost purity and holiness, an intersection between... more
Almost 2,000 years after its destruction, the Jerusalem Temple remains present in the Jews’ imagination and imagery. The Temple is remembered in Jewish tradition as a place of unity, utmost purity and holiness, an
intersection between the divine and the human, between Jew and Jew, between the vertical and the horizontal. Generations of Jews have prayed to be able to behold the restoration of the Temple but have not
been privileged to witness it. Nevertheless, it shaped their language and encapsulated their hopes for redemption. The Temple was the essence to which all other practices were compared; after its destruction, the Temple itself became the measure of many contemporary rabbinic practices. This article surveys the different ways the Jews kept the symbolism of the Temple and embedded it in their lives. It also examines the contemporary state of affairs – what was viewed in the past as an almost imaginary messianic hope, is now on the agenda of some right-wing groups who wish to hasten rebuilding of a Temple on the Temple Mount.
intersection between the divine and the human, between Jew and Jew, between the vertical and the horizontal. Generations of Jews have prayed to be able to behold the restoration of the Temple but have not
been privileged to witness it. Nevertheless, it shaped their language and encapsulated their hopes for redemption. The Temple was the essence to which all other practices were compared; after its destruction, the Temple itself became the measure of many contemporary rabbinic practices. This article surveys the different ways the Jews kept the symbolism of the Temple and embedded it in their lives. It also examines the contemporary state of affairs – what was viewed in the past as an almost imaginary messianic hope, is now on the agenda of some right-wing groups who wish to hasten rebuilding of a Temple on the Temple Mount.
Research Interests:
The simple, routine acts of going to sleep each night and awakening each morning were perceived by the Rabbis as experiences not without facets of crisis. This article examines the talmudic liturgical response that came to help people... more
The simple, routine acts of going to sleep each night and awakening each morning were perceived by the Rabbis as experiences not without facets of crisis. This article examines the talmudic liturgical response that came to help people cope with this daily (even if minor) crisis. The liturgical body of the Morning Blessings (Birkhot hashahar) is found in the Babylonian Talmud, Berakhot 60b. This sequence of blessings will be discussed in light of the theory of rites of passage that was first articulated by Arnold Van Gennep and later developed by Victor Turner. This theory deals with rituals that are performed at the essential crossroads of life; such rituals not only mark a transition in status, but also effect it.
The article examines the narrative created by the sequence of the Morning Blessings, and aims to demonstrate that together they comprise a qualitative transformational experience helping the one who recites them to make a transition from the nocturnal state of existence to the daytime. This is a relatively minor transition, but its goal is apparently to move from a status of symbolic death to a state of life and activity, of control, enterprise, and appropriate Jewish lifestyle.
The article examines the narrative created by the sequence of the Morning Blessings, and aims to demonstrate that together they comprise a qualitative transformational experience helping the one who recites them to make a transition from the nocturnal state of existence to the daytime. This is a relatively minor transition, but its goal is apparently to move from a status of symbolic death to a state of life and activity, of control, enterprise, and appropriate Jewish lifestyle.
Research Interests:
A través del año judío es un recorrido por el calendario anual hebreo, por sus festividades, rituales y tradiciones, que rescata perfumes y sabores de cada uno de los doce meses, con una mirada renovada y valiente. Si bien este es un... more
A través del año judío es un recorrido por el calendario anual hebreo, por sus festividades, rituales y tradiciones, que rescata perfumes y sabores de cada uno de los doce meses, con una mirada renovada y valiente.
Si bien este es un libro riguroso y preciso en su contenido, es cálido y accesible para su lectura. Es una obra plural, en la que conviven voces académicas, literarias y rabínicas, con miradas históricas, culturales o religiosas, e incluso íntimas y personales.
En este libro, Dalia Marx desafía lo que se denomina “religioso” y lo que se asocia con lo “laico” para presentar una propuesta amplia sobre el discurso judío que conjuga lo viejo y lo nuevo, lo oriental y lo occidental, lo conocido y lo olvidado. También refleja la diversidad de géneros, con especial preocupación por enfatizar la voz femenina, acallada en la literatura tradicional. Pensado tanto para quienes están inmersos en la cultura judía como para los lectores que se acercan a esta tradición por primera vez, A través del año judío no se trata de una obra enciclopédica, sino que ofrece propuestas para reflexionar, dialogar e incluso para promover nuevos debates dentro de la milenaria historia judía.
Si bien este es un libro riguroso y preciso en su contenido, es cálido y accesible para su lectura. Es una obra plural, en la que conviven voces académicas, literarias y rabínicas, con miradas históricas, culturales o religiosas, e incluso íntimas y personales.
En este libro, Dalia Marx desafía lo que se denomina “religioso” y lo que se asocia con lo “laico” para presentar una propuesta amplia sobre el discurso judío que conjuga lo viejo y lo nuevo, lo oriental y lo occidental, lo conocido y lo olvidado. También refleja la diversidad de géneros, con especial preocupación por enfatizar la voz femenina, acallada en la literatura tradicional. Pensado tanto para quienes están inmersos en la cultura judía como para los lectores que se acercan a esta tradición por primera vez, A través del año judío no se trata de una obra enciclopédica, sino que ofrece propuestas para reflexionar, dialogar e incluso para promover nuevos debates dentro de la milenaria historia judía.
Research Interests:
Durch das Jüdische Jahr" führt Monat für Monat durch den jüdischen Jahreskreis. Rabbinerin Dalia Marx stellt den Charakter, die Feste und Gedenktage jedes Monats vor, beschreibt wenig bekannte religiöse Traditionen, Gebete und häusliche... more
Durch das Jüdische Jahr" führt Monat für Monat durch den jüdischen Jahreskreis. Rabbinerin Dalia Marx stellt den Charakter, die Feste und Gedenktage jedes Monats vor, beschreibt wenig bekannte religiöse Traditionen, Gebete und häusliche Bräuche und fragt, welche Bedeutung sie für unser modernes, durch eine Vielfalt von Kulturen und Identitäten geprägtes Leben haben können. Perspektiven aus Geschichte und Gegenwart, aus West und Ost, Israel und der Welt verflechten sich zu einem vielfarbigen Gewebe jüdischen Lebens und eröffnen einen eigenen Zugang zum Reichtum religiöser Traditionen.
Aus dem Hebräischen übersetzt und bearbeitet von Rabbinerin Ulrike Offenberg.
https://www.hentrichhentrich.de/book-durch-das-juedische-jahr.html
Aus dem Hebräischen übersetzt und bearbeitet von Rabbinerin Ulrike Offenberg.
https://www.hentrichhentrich.de/book-durch-das-juedische-jahr.html
Research Interests:
מתנה מיוחדת לחגים, ועכשיו בידיעות ספרים בהנחה של יותר מ50% באתר: https://www.ybook.co.il/book/7328/%d7%91%d7%96%d7%9e%d7%9f הנחה נוספת אפשר לקבל עם קוד הקופון : elul שאותו יש להזין בעת ההזמנה מהאתר בזמן הוא מכתב אהבה (נואש אך לא... more
מתנה מיוחדת לחגים, ועכשיו בידיעות ספרים בהנחה של יותר מ50% באתר:
https://www.ybook.co.il/book/7328/%d7%91%d7%96%d7%9e%d7%9f
הנחה נוספת אפשר לקבל עם קוד הקופון :
elul
שאותו יש להזין בעת ההזמנה מהאתר
בזמן הוא מכתב אהבה (נואש אך לא מיואש!) לחברה הישראלית. זוהי תשובתי להסתגרות ולהתקפצות בשיח הישראלי, וכתשובה לשיח הזהויות המצמצם והמצמית.
ביקשתי להציג בו את היהדות של האוהל הגדול, יהדות אוהבת אדם ועולם, כזו שיש בה מקום לכווולם!
https://www.ybook.co.il/book/7328/%d7%91%d7%96%d7%9e%d7%9f
הנחה נוספת אפשר לקבל עם קוד הקופון :
elul
שאותו יש להזין בעת ההזמנה מהאתר
בזמן הוא מכתב אהבה (נואש אך לא מיואש!) לחברה הישראלית. זוהי תשובתי להסתגרות ולהתקפצות בשיח הישראלי, וכתשובה לשיח הזהויות המצמצם והמצמית.
ביקשתי להציג בו את היהדות של האוהל הגדול, יהדות אוהבת אדם ועולם, כזו שיש בה מקום לכווולם!
Research Interests:
Research Interests:
מים הם יסוד כה בסיסי בחיינו, עד כי לעיתים אנו שוכחים את היותם חומר קמאי, שבלעדיו לא ייתכנו חיים, שבהינתנו בצמצום לא תיתכן צמיחה ושבשפיעה מוגזמת שלו טמונה סכנה. דמות העולם ודמותנו משתקפת במים באינספור אופנים. עיתים ההשתקפות סהרורית,... more
מים הם יסוד כה בסיסי בחיינו, עד כי לעיתים אנו שוכחים את היותם חומר קמאי, שבלעדיו לא ייתכנו חיים, שבהינתנו בצמצום לא תיתכן צמיחה ושבשפיעה מוגזמת שלו טמונה סכנה.
דמות העולם ודמותנו משתקפת במים באינספור אופנים. עיתים ההשתקפות סהרורית, עיתים חידתית וקסומה, פעמים עכורה ופעמים בוהקת. בהיכנסנו למים, אנו הופכים לחלק מעולם הבבואה, טובלים בעולם דמיוני שאין ממשי ממנו, יקום המכיל בתוכו אפשרויות בלתי מוגבלות.
הספר פרשת המים מבקש לבחון ולהבין את המצווה העתיקה של הטבילה ואת המוסד הקדום של המקווה, ולהזרים בהם מים זכים של חידוש ויצירה.
פרשת המים משיב את קוראותיו וקוראיו אל חוויית הטבילה בלב חדש, כאמצעי מחולל שינוי ומעודד צמיחה. הוא מאמץ את הטבילה כמאפשרת התנקוּת מכתמי העבר, היעטפוּת במי ההווה ומעין לידה מחודשת אל העתיד.
פרשת המים מציע שימוש בטבילה במים לציון מעברים בין פרקי חיים, להתנקוּת נפשית וגופנית מחוויות קשות כפרידה או פגיעה, להודאה על התחדשות.
פרשת המים הוא יצירה שרבים שותפים לה, כותבים וכותבות בעלי רקע מגוון בחווייתם היהודית ובהווייתם הישראלית.
פרשת המים מכיל טקסים, תפילות, שירים ומאמרים העוסקים בטבילה מזוויות ראייה מגוונות. מטרתם של כל אלה לסייע לקוראות ולקוראים להגיע לכדי התעלות רוחנית בצמתים חשובים בחייהם, ועל כן הם מוזמנים להשתמש בהם.
דמות העולם ודמותנו משתקפת במים באינספור אופנים. עיתים ההשתקפות סהרורית, עיתים חידתית וקסומה, פעמים עכורה ופעמים בוהקת. בהיכנסנו למים, אנו הופכים לחלק מעולם הבבואה, טובלים בעולם דמיוני שאין ממשי ממנו, יקום המכיל בתוכו אפשרויות בלתי מוגבלות.
הספר פרשת המים מבקש לבחון ולהבין את המצווה העתיקה של הטבילה ואת המוסד הקדום של המקווה, ולהזרים בהם מים זכים של חידוש ויצירה.
פרשת המים משיב את קוראותיו וקוראיו אל חוויית הטבילה בלב חדש, כאמצעי מחולל שינוי ומעודד צמיחה. הוא מאמץ את הטבילה כמאפשרת התנקוּת מכתמי העבר, היעטפוּת במי ההווה ומעין לידה מחודשת אל העתיד.
פרשת המים מציע שימוש בטבילה במים לציון מעברים בין פרקי חיים, להתנקוּת נפשית וגופנית מחוויות קשות כפרידה או פגיעה, להודאה על התחדשות.
פרשת המים הוא יצירה שרבים שותפים לה, כותבים וכותבות בעלי רקע מגוון בחווייתם היהודית ובהווייתם הישראלית.
פרשת המים מכיל טקסים, תפילות, שירים ומאמרים העוסקים בטבילה מזוויות ראייה מגוונות. מטרתם של כל אלה לסייע לקוראות ולקוראים להגיע לכדי התעלות רוחנית בצמתים חשובים בחייהם, ועל כן הם מוזמנים להשתמש בהם.
Research Interests:
עברית אחרי האנגלית If you'd like to learn about the Jews – open their prayer books; if you want to sense the pulse of their generations – listen to the voice of their supplications. True, the Tanakh is our Book of Books and the Talmud... more
עברית אחרי האנגלית
If you'd like to learn about the Jews – open their prayer books; if you want to sense the pulse of their generations – listen to the voice of their supplications. True, the Tanakh is our Book of Books and the Talmud is the most learned Jewish text studied throughout the centuries, but the prayer book, this relatively short and rarely systematically studied book, is the fundamental and most basic book with which the Jews have traversed the ages. Jews may not have always understood its language and were not always concerned with its profound theological meanings and literary content. But the prayer books are those that absorbed their tears and held their innermost hopes. The text of the Siddur, its style, the images hidden in it, the feel of turning its pages, the touch of lips on its cover, the special place in which it is kept – are how the Jews have maintained close and constant contact through the generations….
My approach to examining the Morning Blessings and the bedtime Sh’ma can be compared to the way we look at a diamond. Just as you cannot capture all its facets in a single look and must rotate it and hold it in different kinds of light to capture all its angles, our quest to understand the prayers in their entirety requires a patient and systematic examination of their multitude of dimensions. In my book, I return again and again to the same texts, seeking to understand them and to shed new light on their meaning through the lens of many disciplines. I believe that an accumulation of all the possible readings of the liturgy, those offered in this book and those provided by its readers, will enhance our appreciation and understanding of these cultural and spiritual treasures.
אם תרצה ללמוד על היהודים פְּתח את ספרי התפילה שלהם, אם תרצי לשמוע את פעימת דורותיהם האזיני לקול תחינתם. אמת, התנ"ך הוא ספר הספרים של עם ישראל והתלמוד (הבבלי) הוא החיבור הנלמד ביותר בעמנו לאורך הדורות, אבל סידור התפילה הוא הספר היהודי התשתיתי איתו נפגשו היהודים במרוצת השנים גם אם לא תמיד הבינו את שפתו וגם אם לא כולם הוטרדו בשאלות תיאולוגיות כבדות משקל. לשונו של הסידור, סגנונו והדימויים החבויים בו, תחושת דפיו, מגע השפתיים בכריכתו, מקומו המיוחד (ליד המיטה, בתיק, על מדף מרוחק...) הם אלה שאיתם באו היהודים במגע לאורך הדורות, והם שאצרו בתוכו את דמעותיהם וכמסו בו את תקוותיהם.
ראשיתו של ספר זה, בספרון תהלים זעיר שהביא איתו אבי, מיכאל מרקס ז"ל, כשחזר ממלחמת יום הכיפורים. אבי לא היה אדם דתי והספרון בעל עטיפת הפלסטיק הירוקה, שבראשו הקדשת הרב הראשי דאז ל"לוחמנו האמיצים", עבר ממגירה למגירה וממדף למדף במשך כמה שנים, עד שאמי, יעל מרקס תבדל"א, חיפשה דרך לשמח אותי אחרי יום מרגיז בבית הספר היסודי. היא דלתה את הספרון ממקום שבתו ונתנה לי אותו, באומרה שבו אוכל אולי למצוא עניין ועידוד. העלעול הזהיר בספר תהלים הפך לי למנהג של קבע לפני השינה, אבל חביבה ממנו היתה קריאת שמע שעל המיטה שהודפסה באותיות זעירות בסוף הספר. קריאת שמע שעל המיטה, התחינה הפרטית שהוספתי לה בטיול פסח של הצופים בכיתה ו' ואני אומרת אותה עד היום, כמו גם אין-ספור הפעמים שאמרתי תפילה זו עם ילדַי, עם בן זוגי וביני ובין עצמי לאורך השנים, הפכו לשפת תשתית, לשפה הפנימית שלי. וזו הולידה את הספר הזה.
בספרי, "בעת אישן ואעירה: התפילות העוטפות את הלילה", אני קוראת בשתי חטיבות בסידור: קריאת שמע שעל המיטה וברכות השחר. חטיבות אלה הִנן שוּלִיוֹת יחסית מבחינת מעמדן ההלכתי. אבל הן נאמרות בזמנים המסמנים את קו המִתאר בין היום והלילה ומלוות רגעים משמעותיים במהלך היום – היקיצה וההירדמות – התרחשויות המתאפיינות לא אחת בחרדות ובחששות, ולכן נודעת להן חשיבות כפעולה אנושית שיש לה ממדים נפשיים, רגשיים, מנטאליים ותרבותיים עשירים. באופן כמעט פרדוקסלי, שוליותן היחסית נתנה לדורות עמנו אפשרות להרחיבן ולהוסיף בהן עניינים רבים המאירים אותם באורות מרתקים. אני מבקשת להציע בספר זה קריאות מגוונות בשתי החטיבות הללו, הן בכלים מסורתיים, הן בכלים מחקריים והן בכלים ספרותיים והגותיים.
אפשר להשוות את התפילה לגן קסום אשר בו פינות חבויות ומכמני יופי כמוסים. הגן הוא אותו הגן ובפרפראזה על אמרתו של הפילוסוף היווני הירקליטוס, אי אפשר להיכנס לאותו גן פעמיים. עתים הוא בהיר וריחני, עתים שטוף גשם, עתים קריר, עתים חם, עתים ריק וספסליו מכוסים עלי שלכת, עתים רועש – עשרות זאטוטים מקפצים בין ערוגותיו. כמו מצבו המשתנה של הגן כך גם אי אפשר לומר אותה תפילה פעמיים, הטקסט הוא אולי אותו טקסט, אבל אני האומרת אותו, שונָה בכל פעם.
אנשים שונים חווים את הגן בדרכים שונות: כלכלנים יֵחשבו את כדאיות רכישתו, בוטנאים יבחנו את הצמחים הנדירים שגדלים בו, זואולוגים יחפשו בו חרקים ורמשׂים למיניהם, אדריכלי נוף יתעמקו במבנה המיוחד שלו, אנשים בעלי מזג פילוסופי יבחנו באיזו פינה בו עולה בידיהם להתעמק בהרהוריהם, דקי הרגש יבדקו אם אפשר למצוא בו מסתור לנפש בודדה, זוגות אוהבים יחפשו בו פינות מחבוא, הורים יֵוודאו שאין בו אזורים מסוכנים לילדיהם הקטנים, הילדים מצִדם יתורו אחרי מתקני שעשועים, ועוד ועוד. האם מישהו מהם תפס את תמצית מהותו של הגן? האם ניתן בכלל להבין את מהותו של הגן על כּוּליותו ועושרו? כל אחד מן המבקרים בו בוחן ממדים מסוימים שלו ומתעלם מממדים אחרים הקשורים בו. גם אילו היה אחד מהם מנסה להבין את כל ממדי הגן, ברגע נתון, הדבר לא היה עולה בידו. הגן גדול מִסך מרכיביו.
כך גם התפילה. הבאים בשעריה חווים אותה כל אחד ואחת בכל רגע נתון בדרכים ייחודיות שאינן ניתנות לשכפול. אני מבקשת לנסות ולבחון את התפילה באופן רבגוני ורב-תחומי ככל האפשר, ובה בשעה מכירה בכך שאת כל מכמניה אי אפשר לתפוס. הותרתי לצועדים בשבילֵי הגן נתיבים שבהם לא הילכתי ושבילים שאותם טרם פילסתי.
בכך לא מסתיים הדמיון בין התפילה והגן. צִלו של הגן, יופיו, פירותיו והמחסה שהוא מספק יכולים להיטיב עם השוהים בו, אך יש בו גם ימים שאינם מסבירים להם פנים – ימים של גשם ובוץ וימי שרב יוקדים. התפילה היא מקום של נחמה ועדנה אבל גם של תהיות, ספקות ולעתים תרעומת. כשם שביקור בגן אינו רק בבחינת חוויה תיירותית אלא גם דרך להיות בעולם ובה בשעה להתבונן בו, כך התפילה מהווה שער להבנת המציאות, להתמודדות עם שאלות של אמונה ועם חוויות של קהילה, של יחד ושל בדידות, של קִרבה לאל ושל ניכור ממנו.
...
הדרך בה ביקשתי לבחון את ברכות השחר ואת קריאת שמע שעל המיטה דומה גם לדרך שבה אנו בוחנים יהלום. כשם שאי אפשר לראות את כל פניו של היהלום במבט אחד ושׂומה על המבקש לעמוד על טיבו, להופכו ולסובבו, ולהביט בו בכל פעם מזווית אחרת, כך על המבקשים להבין את כוליות התפילה לתת דעתם באופן שיטתי וסבלני על צדדיה השונים ועל האורות המיוחדים העולים מכל נקודת מבט. נחזור לכל אחת מהברכות בתפילות הנידונות כאן שוב ושוב ובכל פעם בכלים אחרים. הבנה מעמיקה שלהן תושג מצבירה של התובנות הללו ולא פחות מכך – מתשומת לבכם-שלכם, הקוראים.
If you'd like to learn about the Jews – open their prayer books; if you want to sense the pulse of their generations – listen to the voice of their supplications. True, the Tanakh is our Book of Books and the Talmud is the most learned Jewish text studied throughout the centuries, but the prayer book, this relatively short and rarely systematically studied book, is the fundamental and most basic book with which the Jews have traversed the ages. Jews may not have always understood its language and were not always concerned with its profound theological meanings and literary content. But the prayer books are those that absorbed their tears and held their innermost hopes. The text of the Siddur, its style, the images hidden in it, the feel of turning its pages, the touch of lips on its cover, the special place in which it is kept – are how the Jews have maintained close and constant contact through the generations….
My approach to examining the Morning Blessings and the bedtime Sh’ma can be compared to the way we look at a diamond. Just as you cannot capture all its facets in a single look and must rotate it and hold it in different kinds of light to capture all its angles, our quest to understand the prayers in their entirety requires a patient and systematic examination of their multitude of dimensions. In my book, I return again and again to the same texts, seeking to understand them and to shed new light on their meaning through the lens of many disciplines. I believe that an accumulation of all the possible readings of the liturgy, those offered in this book and those provided by its readers, will enhance our appreciation and understanding of these cultural and spiritual treasures.
אם תרצה ללמוד על היהודים פְּתח את ספרי התפילה שלהם, אם תרצי לשמוע את פעימת דורותיהם האזיני לקול תחינתם. אמת, התנ"ך הוא ספר הספרים של עם ישראל והתלמוד (הבבלי) הוא החיבור הנלמד ביותר בעמנו לאורך הדורות, אבל סידור התפילה הוא הספר היהודי התשתיתי איתו נפגשו היהודים במרוצת השנים גם אם לא תמיד הבינו את שפתו וגם אם לא כולם הוטרדו בשאלות תיאולוגיות כבדות משקל. לשונו של הסידור, סגנונו והדימויים החבויים בו, תחושת דפיו, מגע השפתיים בכריכתו, מקומו המיוחד (ליד המיטה, בתיק, על מדף מרוחק...) הם אלה שאיתם באו היהודים במגע לאורך הדורות, והם שאצרו בתוכו את דמעותיהם וכמסו בו את תקוותיהם.
ראשיתו של ספר זה, בספרון תהלים זעיר שהביא איתו אבי, מיכאל מרקס ז"ל, כשחזר ממלחמת יום הכיפורים. אבי לא היה אדם דתי והספרון בעל עטיפת הפלסטיק הירוקה, שבראשו הקדשת הרב הראשי דאז ל"לוחמנו האמיצים", עבר ממגירה למגירה וממדף למדף במשך כמה שנים, עד שאמי, יעל מרקס תבדל"א, חיפשה דרך לשמח אותי אחרי יום מרגיז בבית הספר היסודי. היא דלתה את הספרון ממקום שבתו ונתנה לי אותו, באומרה שבו אוכל אולי למצוא עניין ועידוד. העלעול הזהיר בספר תהלים הפך לי למנהג של קבע לפני השינה, אבל חביבה ממנו היתה קריאת שמע שעל המיטה שהודפסה באותיות זעירות בסוף הספר. קריאת שמע שעל המיטה, התחינה הפרטית שהוספתי לה בטיול פסח של הצופים בכיתה ו' ואני אומרת אותה עד היום, כמו גם אין-ספור הפעמים שאמרתי תפילה זו עם ילדַי, עם בן זוגי וביני ובין עצמי לאורך השנים, הפכו לשפת תשתית, לשפה הפנימית שלי. וזו הולידה את הספר הזה.
בספרי, "בעת אישן ואעירה: התפילות העוטפות את הלילה", אני קוראת בשתי חטיבות בסידור: קריאת שמע שעל המיטה וברכות השחר. חטיבות אלה הִנן שוּלִיוֹת יחסית מבחינת מעמדן ההלכתי. אבל הן נאמרות בזמנים המסמנים את קו המִתאר בין היום והלילה ומלוות רגעים משמעותיים במהלך היום – היקיצה וההירדמות – התרחשויות המתאפיינות לא אחת בחרדות ובחששות, ולכן נודעת להן חשיבות כפעולה אנושית שיש לה ממדים נפשיים, רגשיים, מנטאליים ותרבותיים עשירים. באופן כמעט פרדוקסלי, שוליותן היחסית נתנה לדורות עמנו אפשרות להרחיבן ולהוסיף בהן עניינים רבים המאירים אותם באורות מרתקים. אני מבקשת להציע בספר זה קריאות מגוונות בשתי החטיבות הללו, הן בכלים מסורתיים, הן בכלים מחקריים והן בכלים ספרותיים והגותיים.
אפשר להשוות את התפילה לגן קסום אשר בו פינות חבויות ומכמני יופי כמוסים. הגן הוא אותו הגן ובפרפראזה על אמרתו של הפילוסוף היווני הירקליטוס, אי אפשר להיכנס לאותו גן פעמיים. עתים הוא בהיר וריחני, עתים שטוף גשם, עתים קריר, עתים חם, עתים ריק וספסליו מכוסים עלי שלכת, עתים רועש – עשרות זאטוטים מקפצים בין ערוגותיו. כמו מצבו המשתנה של הגן כך גם אי אפשר לומר אותה תפילה פעמיים, הטקסט הוא אולי אותו טקסט, אבל אני האומרת אותו, שונָה בכל פעם.
אנשים שונים חווים את הגן בדרכים שונות: כלכלנים יֵחשבו את כדאיות רכישתו, בוטנאים יבחנו את הצמחים הנדירים שגדלים בו, זואולוגים יחפשו בו חרקים ורמשׂים למיניהם, אדריכלי נוף יתעמקו במבנה המיוחד שלו, אנשים בעלי מזג פילוסופי יבחנו באיזו פינה בו עולה בידיהם להתעמק בהרהוריהם, דקי הרגש יבדקו אם אפשר למצוא בו מסתור לנפש בודדה, זוגות אוהבים יחפשו בו פינות מחבוא, הורים יֵוודאו שאין בו אזורים מסוכנים לילדיהם הקטנים, הילדים מצִדם יתורו אחרי מתקני שעשועים, ועוד ועוד. האם מישהו מהם תפס את תמצית מהותו של הגן? האם ניתן בכלל להבין את מהותו של הגן על כּוּליותו ועושרו? כל אחד מן המבקרים בו בוחן ממדים מסוימים שלו ומתעלם מממדים אחרים הקשורים בו. גם אילו היה אחד מהם מנסה להבין את כל ממדי הגן, ברגע נתון, הדבר לא היה עולה בידו. הגן גדול מִסך מרכיביו.
כך גם התפילה. הבאים בשעריה חווים אותה כל אחד ואחת בכל רגע נתון בדרכים ייחודיות שאינן ניתנות לשכפול. אני מבקשת לנסות ולבחון את התפילה באופן רבגוני ורב-תחומי ככל האפשר, ובה בשעה מכירה בכך שאת כל מכמניה אי אפשר לתפוס. הותרתי לצועדים בשבילֵי הגן נתיבים שבהם לא הילכתי ושבילים שאותם טרם פילסתי.
בכך לא מסתיים הדמיון בין התפילה והגן. צִלו של הגן, יופיו, פירותיו והמחסה שהוא מספק יכולים להיטיב עם השוהים בו, אך יש בו גם ימים שאינם מסבירים להם פנים – ימים של גשם ובוץ וימי שרב יוקדים. התפילה היא מקום של נחמה ועדנה אבל גם של תהיות, ספקות ולעתים תרעומת. כשם שביקור בגן אינו רק בבחינת חוויה תיירותית אלא גם דרך להיות בעולם ובה בשעה להתבונן בו, כך התפילה מהווה שער להבנת המציאות, להתמודדות עם שאלות של אמונה ועם חוויות של קהילה, של יחד ושל בדידות, של קִרבה לאל ושל ניכור ממנו.
...
הדרך בה ביקשתי לבחון את ברכות השחר ואת קריאת שמע שעל המיטה דומה גם לדרך שבה אנו בוחנים יהלום. כשם שאי אפשר לראות את כל פניו של היהלום במבט אחד ושׂומה על המבקש לעמוד על טיבו, להופכו ולסובבו, ולהביט בו בכל פעם מזווית אחרת, כך על המבקשים להבין את כוליות התפילה לתת דעתם באופן שיטתי וסבלני על צדדיה השונים ועל האורות המיוחדים העולים מכל נקודת מבט. נחזור לכל אחת מהברכות בתפילות הנידונות כאן שוב ושוב ובכל פעם בכלים אחרים. הבנה מעמיקה שלהן תושג מצבירה של התובנות הללו ולא פחות מכך – מתשומת לבכם-שלכם, הקוראים.
Research Interests:
Dalia Marx provides a general introduction and feminist commentary on the last three tractates of the order of Qodashim . Each tractate deals with different aspects of the Second Temple as perceived by the rabbis and each sheds its own... more
Dalia Marx provides a general introduction and feminist commentary on the last three tractates of the order of Qodashim . Each tractate deals with different aspects of the Second Temple as perceived by the rabbis and each sheds its own light on gender issues. The commentary on Tamid , a tractate dealing with the priestly service in the Temple, discusses the priests as a "gender unto themselves” and considers women as potential participants in the lay-service of the Temple and perhaps even as part of the sacred service. Middot concerns itself with the design of the Temple, and the commentary explores sacred space from a gendered perspective. Finally, Marx turns to Qinnim , a tractate dealing with bird offerings, typically brought by women. The commentary shows how the tractate employs images of women to develop its discourse. This volume opens a unique window onto the rabbis' perspectives on the Temple and gender related matters.
Research Interests:
במאמר קצר זה אדון בממד אחד הקשור בתפילות היחיד – הספונטניות והממוסדות כאחד – אבקש לבדוק את יחסם של חז"ל לתפילות אלה. ליתר דיוק, אבחן האם ניתן לזהות התנגדות מרומזת ואולי אף ישירה של חכמים לסוג כזה של תפילות. ואם כן מדוע. נעסוק כאן בעיקר... more
במאמר קצר זה אדון בממד אחד הקשור בתפילות היחיד – הספונטניות והממוסדות כאחד – אבקש לבדוק את יחסם של חז"ל לתפילות אלה. ליתר דיוק, אבחן האם ניתן לזהות התנגדות מרומזת ואולי אף ישירה של חכמים לסוג כזה של תפילות. ואם כן מדוע. נעסוק כאן בעיקר במקורות מן התלמוד הבבלי, שבו ניכרת התייחסות חשדנית במיוחד לתפילות אישיות וספונטניות. ראשית אציג בקצרה את סוגייה תלמודית המציגה צדדים שונים של התפילה האידיאלית, לאחר מכן אדון בפונקיות של תפילת הציבור והערך שהקנו לה חכמים ואז אשאל מה יכולים להיות הטעמים ליחסם של חז"ל לתפילות האישיות והפרטית.
Research Interests:
Research Interests:
התרבות הקיבוצית צמחה מתוך התנגדות ליהדות הקלאסית המזרח אירופאית ומתוך מחויבות ליצירת היהודי החדש בארץ מולדתו. חברי הקיבוצים עזבו מאחוריהם את המסורות הדתיות והליטורגיות והתנסו ביצירת מסגרת הנותנת מענה לכל מימדי החיים של חבריהם – הכלכליים,... more
התרבות הקיבוצית צמחה מתוך התנגדות ליהדות הקלאסית המזרח אירופאית ומתוך מחויבות ליצירת היהודי החדש בארץ מולדתו. חברי הקיבוצים עזבו מאחוריהם את המסורות הדתיות והליטורגיות והתנסו ביצירת מסגרת הנותנת מענה לכל מימדי החיים של חבריהם – הכלכליים, החברתיים והתרבותיים. על אף שרוב הקיבוצים היו חילוניים, ולעתים אף אתיאיסטים במפורש, כמה מן הניסיונות היצירתיים ביותר ברוחניות יהודית בישראל, באו לידי ביטוי בקיבוצים. גם כיום, לכמה מן הטקסים ומנהגי החגים המקוריים ביותר בישראל יש שורשים עמוקים בתרבות הקיבוצית.
מאמר זה בוחן את קבלות השבת המשותפות שצוינו בקיבוצים רבים בערב שבת בחדר האוכל לפני הסעודה. הוא בוחן את הדיונים ואת הויכוחים שליוו את קבלות השבת, ובעיקר את הדלקת הנרות ואת הברכות החילוניות המיוחדות שנוצרו בקיבוצים לצורך זה.
המאמר דן בהופעת תופעת קבלות השבת הקיבוציות בהקשרן ההיסטורי, את התבססותן ואת היעלמן ההדרגתי או שינוי צורתן עם הפרטת רוב הקיבוצים.
מאמר זה בוחן את קבלות השבת המשותפות שצוינו בקיבוצים רבים בערב שבת בחדר האוכל לפני הסעודה. הוא בוחן את הדיונים ואת הויכוחים שליוו את קבלות השבת, ובעיקר את הדלקת הנרות ואת הברכות החילוניות המיוחדות שנוצרו בקיבוצים לצורך זה.
המאמר דן בהופעת תופעת קבלות השבת הקיבוציות בהקשרן ההיסטורי, את התבססותן ואת היעלמן ההדרגתי או שינוי צורתן עם הפרטת רוב הקיבוצים.
Research Interests:
Until recently, interest in the Geniza’s liturgical texts was exclusively scholarly and no practical attempts were made to employ its fragments in contemporary liturgy. In recent years, especially since the beginning of this current... more
Until recently, interest in the Geniza’s liturgical texts was exclusively scholarly and no practical attempts were made to employ its fragments in contemporary liturgy. In recent years, especially since the beginning of this current century, there has been a modest but steadily increasing tendency to include texts that reflect the Eretz Yisrael rite, including texts from the Cairo Geniza, in contemporary liturgical practice. These tendencies are especially present in the State of Israel where the vernacular Hebrew of the fragments meets the theological and ideological interests and needs of many modern liturgists and worshippers. In the following, I examine this phenomenon. First I discuss the attempts to create complete prayer books according to the old Palestinian rite, and then I offer a typology for the inclusion of local citation of such texts. Lastly, I present some examples of where authors and editors of liturgy employ the style of the Eretz Yisrael rite in the creation of new liturgical passages and thus continue the liturgical creativity from days of old.
A factor common to those engaged in these tasks is that they combine academic study, or at least the fruits of research, with practical involvement in the world of Jewish prayer. The efforts to revive the ancient liturgy of the Land of Israel have brought about some unexpected cross-denominational contacts and cooperation between Jews from different streams.
An English version of the essay, can be found in this website
A factor common to those engaged in these tasks is that they combine academic study, or at least the fruits of research, with practical involvement in the world of Jewish prayer. The efforts to revive the ancient liturgy of the Land of Israel have brought about some unexpected cross-denominational contacts and cooperation between Jews from different streams.
An English version of the essay, can be found in this website
Research Interests:
(An English version canbe found under "Essays in English") המאמר עוסק בקדיש, תפילה שמקורה עלום, אשר הפכה ברבות השנים להיות מזוהה יותר מכול כתפילת היתומים והאבלים, ובוחן את פגישתה עם האידאולוגיה החלוצית החילונית. למעשה מציע המאמר מסע בין... more
(An English version canbe found under "Essays in English")
המאמר עוסק בקדיש, תפילה שמקורה עלום, אשר הפכה ברבות השנים להיות מזוהה יותר מכול כתפילת היתומים והאבלים, ובוחן את פגישתה עם האידאולוגיה החלוצית החילונית. למעשה מציע המאמר מסע בין שני עמקים – מעמק הריין, שבו נוצקה תפילת הקדיש במאה השתים עשרה בעקבות פרעות הצלבנים, לעמק יזרעאל, כור מחצבתה של ההתיישבות העובדת הקיבוצית הישראלית.
המאמר עוסק בקדיש, תפילה שמקורה עלום, אשר הפכה ברבות השנים להיות מזוהה יותר מכול כתפילת היתומים והאבלים, ובוחן את פגישתה עם האידאולוגיה החלוצית החילונית. למעשה מציע המאמר מסע בין שני עמקים – מעמק הריין, שבו נוצקה תפילת הקדיש במאה השתים עשרה בעקבות פרעות הצלבנים, לעמק יזרעאל, כור מחצבתה של ההתיישבות העובדת הקיבוצית הישראלית.
Research Interests:
The article deals with the Parokhet, the Jerusalem Temple vail, which separated between the Holy and the Holy of Holies. It discusses the parokhet's descriptions, makers and symbolism as they appear in the Rabbinic literature and in... more
The article deals with the Parokhet, the Jerusalem Temple vail, which separated between the Holy and the Holy of Holies. It discusses the parokhet's descriptions, makers and symbolism as they appear in the Rabbinic literature and in related texts. The article discusses the semiotic of the Parokhet as a feminine entity, and considers how it may have shed light on the symbolism of the Temple in general. Women were in charge of the making of the parokhet, and through this craft they took part in the Temple’s service. According to some 2nd century CE sources, the weavers of the parokhet were young girls, “little women”, whose femininity was still latent and not active. Some of the sources show affinity between the modest work of the weavers and the act of the creation of the world.
מאמר זה עוסק בפרוכת של בית המקדש, זו שהפרידה בין הקודש ובין קודש הקודשים, בייצוגיה, באורגותיה ובסמליותה, כפי שעולה מספרות חז"ל ומהספרות הקרובה לה. המאמר עוסק בייצוגה הסמיוטי הנשי של הפרוכת, וכיצד הוא עשוי לזרוע אור על סמליותו של בית המקדש כולו. נשים היו אלה שארגו את הפרוכת ובכך השתתפו בעבודת הקודש. לפי מקורות אחדים מן המאה השנייה, אורגותיה של הפרוכת היו ילדות, נשים קטנות, שנשיותן עודה בכוח ולא בפועל. מן המקורות שנידונו במאמר עולה הקבלה, ולו עקיפה ובלתי מפורשת, בין מלאכתן הצנועה ובין מלאכת בריאת העולם.
מאמר זה עוסק בפרוכת של בית המקדש, זו שהפרידה בין הקודש ובין קודש הקודשים, בייצוגיה, באורגותיה ובסמליותה, כפי שעולה מספרות חז"ל ומהספרות הקרובה לה. המאמר עוסק בייצוגה הסמיוטי הנשי של הפרוכת, וכיצד הוא עשוי לזרוע אור על סמליותו של בית המקדש כולו. נשים היו אלה שארגו את הפרוכת ובכך השתתפו בעבודת הקודש. לפי מקורות אחדים מן המאה השנייה, אורגותיה של הפרוכת היו ילדות, נשים קטנות, שנשיותן עודה בכוח ולא בפועל. מן המקורות שנידונו במאמר עולה הקבלה, ולו עקיפה ובלתי מפורשת, בין מלאכתן הצנועה ובין מלאכת בריאת העולם.
Research Interests:
מאמר זה בוחן את תולדות סמיכת נשים לרבנות ואת רבנותן של נשים כתופעה תרבותית ודתית. המאמר מתחיל בסקירה קצרה של תולדות סמיכת הנשים לרבנות, למין הפעמים הראשונות שהרעיון הועלה על הדעת בארצות הברית במאה הי"ט, דרך רגינה יונאס, האישה הראשונה... more
מאמר זה בוחן את תולדות סמיכת נשים לרבנות ואת רבנותן של נשים כתופעה תרבותית ודתית. המאמר מתחיל בסקירה קצרה של תולדות סמיכת הנשים לרבנות, למין הפעמים הראשונות שהרעיון הועלה על הדעת בארצות הברית במאה הי"ט, דרך רגינה יונאס, האישה הראשונה שהוסמכה לרבנות ונרצחה באושביץ, ודן בנשים הראשונות שהוסמכו בתנועות הלא אורתודוכסיות בארץ ובתפוצות. הסקירה מגיעה עד ימינו, עת נשים אורתודוכסיות בארץ ובצפון אמריקה מבקשות עמדה של מנהיגות דתית בקהילותיהן.
המאמר ידון בממדים ייחודיים לרבנותן של נשים ביהדות זמננו, באיכויות שהן מביאות לרבנות ובאתגרים שעמם הן מתמודדות. מובן שקשה להשוות בין רבנות של נשים ביהדות הליברלית בארצות הברית ובין זו שבמדינת ישראל, בין עולמן המקצועי של נשים בנות המאה הי"ט בצפון אמריקה ובין זה של הנשים העומדות כיום בפני סמיכה ובין נשים המכהנות ברבנות בתנועה הרפורמית ובין נשים אורתודוכסיות המבקשות לקבל סמיכה. אולם דומה שיש קווי דימיון משותפים לכולן ולפחות לרובן. פרק מיוחד יעסוק בנשים רבות במדינת ישראל.
חלקו האחרון של המאמר דן בהשלכות של העלייה בשיעור הנשים המכהנות ברבנות בקהילות הלא אורתודוכסיות. למאמר מצורף נספח העוסק בדיונים בשאלה בדבר התואר הראוי לאישה המכהנת ברבנות. העמדות המגוונות בנושא חושפות את העמדות של דוברים שונים בשאלת רבנותן של נשים.
המאמר ידון בממדים ייחודיים לרבנותן של נשים ביהדות זמננו, באיכויות שהן מביאות לרבנות ובאתגרים שעמם הן מתמודדות. מובן שקשה להשוות בין רבנות של נשים ביהדות הליברלית בארצות הברית ובין זו שבמדינת ישראל, בין עולמן המקצועי של נשים בנות המאה הי"ט בצפון אמריקה ובין זה של הנשים העומדות כיום בפני סמיכה ובין נשים המכהנות ברבנות בתנועה הרפורמית ובין נשים אורתודוכסיות המבקשות לקבל סמיכה. אולם דומה שיש קווי דימיון משותפים לכולן ולפחות לרובן. פרק מיוחד יעסוק בנשים רבות במדינת ישראל.
חלקו האחרון של המאמר דן בהשלכות של העלייה בשיעור הנשים המכהנות ברבנות בקהילות הלא אורתודוכסיות. למאמר מצורף נספח העוסק בדיונים בשאלה בדבר התואר הראוי לאישה המכהנת ברבנות. העמדות המגוונות בנושא חושפות את העמדות של דוברים שונים בשאלת רבנותן של נשים.
Research Interests:
Research Interests:
An English version is to be found under "Articles in English" מטרת המאמר היא לפרוס את השאלות והעניינים העיקריים שניסרו בחללה של היצירה הליטורגית ביהדות-הרפורמית המתונה יחסית באירופה וברפורמה-הקלאסית והרדיקלית בארצות-הברית ולהשוותה לזו... more
An English version is to be found under "Articles in English"
מטרת המאמר היא לפרוס את השאלות והעניינים העיקריים שניסרו בחללה של היצירה הליטורגית ביהדות-הרפורמית המתונה יחסית באירופה וברפורמה-הקלאסית והרדיקלית בארצות-הברית ולהשוותה לזו שנוצרת בעשורים האחרונים. מטבע הדברים, לא נוכל למצות את ריבוי האנפין הספרותי, התיאולוגי והאידיאולוגי. בכל תנועה בין-לאומית, רב-תרבותית ורב-דורית יש גיוון תיאורטי וטקסטואלי. קל וחומר ביהדות-הרפורמית, שמראשית היווצרה ביקשה להיענות באופן דתי וקהילתי לצרכי המקום והשעה, ואשר בה לַמזג ולסגנון האישי יש תפקיד חשוב. ריבוי האנפין ביהדות הרפורמית, הלך רוח תרבותי (Weltanschauung), אשר הוא בן כמעט מאתיים שנה, ואשר התגבש לתנועה מאורגנת שקהילותיה פועלות בחמש יבשות תבל, מקנדה ועד ישראל ומדרום אפריקה ועד הונג-קונג הוא רב מאד ודומה, שהצגת החומר הוא דבר שבעתו.
מטרת המאמר היא לפרוס את השאלות והעניינים העיקריים שניסרו בחללה של היצירה הליטורגית ביהדות-הרפורמית המתונה יחסית באירופה וברפורמה-הקלאסית והרדיקלית בארצות-הברית ולהשוותה לזו שנוצרת בעשורים האחרונים. מטבע הדברים, לא נוכל למצות את ריבוי האנפין הספרותי, התיאולוגי והאידיאולוגי. בכל תנועה בין-לאומית, רב-תרבותית ורב-דורית יש גיוון תיאורטי וטקסטואלי. קל וחומר ביהדות-הרפורמית, שמראשית היווצרה ביקשה להיענות באופן דתי וקהילתי לצרכי המקום והשעה, ואשר בה לַמזג ולסגנון האישי יש תפקיד חשוב. ריבוי האנפין ביהדות הרפורמית, הלך רוח תרבותי (Weltanschauung), אשר הוא בן כמעט מאתיים שנה, ואשר התגבש לתנועה מאורגנת שקהילותיה פועלות בחמש יבשות תבל, מקנדה ועד ישראל ומדרום אפריקה ועד הונג-קונג הוא רב מאד ודומה, שהצגת החומר הוא דבר שבעתו.
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
Israelis from both the political right and left composed prayers relating to the disengagement process from the Gaza strip in the summer of 2005. This article deals with these texts and with the larger phenomenon of liturgical responses... more
Israelis from both the political right and left composed prayers relating to the disengagement process from the Gaza strip in the summer of 2005. This article deals with these texts and with the larger phenomenon of liturgical responses to contemporary political events.
Research Interests:
The term iyyun t’filah refers nowadays mostly to the study of prayer or to contemplation on its contents and ideas. This notion follows the use of the term in medieval Jewish literature. However, careful examination of the occurrences of... more
The term iyyun t’filah refers nowadays mostly to the study of prayer or to contemplation on its contents and ideas. This notion follows the use of the term in medieval Jewish literature. However, careful examination of the occurrences of iyyun t’fillah in classical rabbinic literature testifies to the complexity of the term. It may provide a new understanding not only of iyyun t’fillah, but of ways in which prayer was perceived and conceived by the amora’im.
Research Interests:
כיום אנו משתמשים במונח "עיון תפילה" לציון לימוד תפילה או העמקה במרכיביה ובהגותה. בכך אנו עוקבים אחרי הוראתו של המונח "עיון" כפי שהוא מופיע בספרות ימי הביניים ובמילוני השפה העברית , אבל בדיקת המונח בספרות חז"ל ובפרשנותהּ תַּראה שהוא אינו... more
כיום אנו משתמשים במונח "עיון תפילה" לציון לימוד תפילה או העמקה במרכיביה ובהגותה. בכך אנו עוקבים אחרי הוראתו של המונח "עיון" כפי שהוא מופיע בספרות ימי הביניים ובמילוני השפה העברית , אבל בדיקת המונח בספרות חז"ל ובפרשנותהּ תַּראה שהוא אינו מבואר די צרכו. ראשית נדון בחמש ההיקרויות של "עיון תפילה" בספרות חז"ל הקלסית, נציג פרשנויות מסורתיות וחדשות, ננסה להציע הבנה חדשה שלו ולבסוף נציג כמה מסקנות להבנה מחודשת של "עיון תפילה", הבנה המבקשת לזרוע אור על עולמם של חז"ל.
Research Interests:
Research Interests:
במאמר זה אדון בסוגיית "הנכנס לכרך" (בבלי ברכות ס, ע"א-ע"ב), אשר הברכות הבאות בה, כשאר הברכות בפרק "הרואה", הן ברכות לעת מצוא. הסוגיה, העוסקת במענה הליטורגי למצבי גבול מעוררי חרדה, תיבחן הן בכלים פילולוגיים היסטוריים, הן בכלים... more
במאמר זה אדון בסוגיית "הנכנס לכרך" (בבלי ברכות ס, ע"א-ע"ב), אשר הברכות הבאות בה, כשאר הברכות בפרק "הרואה", הן ברכות לעת מצוא.
הסוגיה, העוסקת במענה הליטורגי למצבי גבול מעוררי חרדה, תיבחן הן בכלים פילולוגיים היסטוריים, הן בכלים אנתרופולוגיים.
הסוגיה, העוסקת במענה הליטורגי למצבי גבול מעוררי חרדה, תיבחן הן בכלים פילולוגיים היסטוריים, הן בכלים אנתרופולוגיים.
Research Interests:
""The Emergence of The People of the Book: Rabban Yohanan ben Zakai and the Establishment of Yavneh Dalia Marx The article analyzes the story of Rabban Yohanan ben Zakai's departure from Jerusalem shortly before the destruction of the... more
""The Emergence of The People of the Book: Rabban Yohanan ben Zakai and the Establishment of Yavneh
Dalia Marx
The article analyzes the story of Rabban Yohanan ben Zakai's departure from Jerusalem shortly before the destruction of the Second Temple. It concentrates on the version of the story found in the Babylonian Talmud (Gittin 56a-b), which is clearly a later and much redacted tradition. Nonetheless, it is the most well-known and studied version of the story.
Marx divides the story into five scenes and discusses each of them in their literary context. She then explains how it became a powerful transformational myth, explaining the evolution of the Jewish people from a nation living on its land and worshipping in the Temple, to being The People of the Book, with the rich oral tradition embodied in the rabbinic concept that we have nothing left but "four cubits of halakhah". The article explores how the myth served as a means for post-Destruction Jews to give meaning and value to their reality from late antiquity through modern times.
* This is the second in a series of two articles.
""
Dalia Marx
The article analyzes the story of Rabban Yohanan ben Zakai's departure from Jerusalem shortly before the destruction of the Second Temple. It concentrates on the version of the story found in the Babylonian Talmud (Gittin 56a-b), which is clearly a later and much redacted tradition. Nonetheless, it is the most well-known and studied version of the story.
Marx divides the story into five scenes and discusses each of them in their literary context. She then explains how it became a powerful transformational myth, explaining the evolution of the Jewish people from a nation living on its land and worshipping in the Temple, to being The People of the Book, with the rich oral tradition embodied in the rabbinic concept that we have nothing left but "four cubits of halakhah". The article explores how the myth served as a means for post-Destruction Jews to give meaning and value to their reality from late antiquity through modern times.
* This is the second in a series of two articles.
""
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
Jakob und Esau versöhnen sich Genesis 33,1-17 Jüdisch-christliche Dialogbibelarbeit, Universität der Künste, Konzertsaal, Charlottenburg Prof. Dr. Christl M. Maier, Alttestamentlerin, Marburg und Rabbinerin Prof. Dr. Dalia Marx, ,... more
Jakob und Esau versöhnen sich
Genesis 33,1-17
Jüdisch-christliche Dialogbibelarbeit, Universität der Künste, Konzertsaal, Charlottenburg
Prof. Dr. Christl M. Maier, Alttestamentlerin, Marburg und
Rabbinerin Prof. Dr. Dalia Marx, , Hebrew Union College, Jerusalem
Bibelarbeiten am Freitag, 26. Mai 2017
Deutscher Evangelischer Kirchentag, Berlin (2017)
Genesis 33,1-17
Jüdisch-christliche Dialogbibelarbeit, Universität der Künste, Konzertsaal, Charlottenburg
Prof. Dr. Christl M. Maier, Alttestamentlerin, Marburg und
Rabbinerin Prof. Dr. Dalia Marx, , Hebrew Union College, Jerusalem
Bibelarbeiten am Freitag, 26. Mai 2017
Deutscher Evangelischer Kirchentag, Berlin (2017)
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
{English version of this essay can be found under "Essays in English"] Die Geschlechterthematik wird seit den 1970er Jahren im liberalen Judentum in Nordamerika diskutiert. Es handelt sich dabei wahr scheinlich um die meist umstrittenen... more
{English version of this essay can be found under "Essays in English"]
Die Geschlechterthematik wird seit den
1970er Jahren im liberalen Judentum in Nordamerika
diskutiert. Es handelt sich dabei
wahr scheinlich um die meist umstrittenen
Debatten bezogen auf aktuelle jüdische Liturgie
und Gottesdienst. Der vorliegende
Bei trag diskutiert die besonderen Herausforderungen
einer geschlechtergerechten Sprache
in der jüdischen Reformliturgie innerhalb
der letzten 20 Jahre. Er befasst sich mit einer
inkludierenden Sprache, die sich auf
die Gemeinde bezieht, maßgebliche weibliche
Figuren hinzufügt, sich auf alte Rituale
rückbesinnt und sie wieder annimmt, neue
Rituale entwirft und geschlechtergerechte
Metaphern für Gott fi ndet. Dabei ist wohl die
größte Herausforderung der ausgeprägte Bezug
der hebräischen Sprache auf Geschlecht.
Der Beitrag beschreibt die Parameter einer
geschlechtergerechten Sprache in der jüdischen
Liturgie, in der die Umgangssprache
gleichzeitig auch heilige Sprache und Sprache
des Gebets ist.
Die Geschlechterthematik wird seit den
1970er Jahren im liberalen Judentum in Nordamerika
diskutiert. Es handelt sich dabei
wahr scheinlich um die meist umstrittenen
Debatten bezogen auf aktuelle jüdische Liturgie
und Gottesdienst. Der vorliegende
Bei trag diskutiert die besonderen Herausforderungen
einer geschlechtergerechten Sprache
in der jüdischen Reformliturgie innerhalb
der letzten 20 Jahre. Er befasst sich mit einer
inkludierenden Sprache, die sich auf
die Gemeinde bezieht, maßgebliche weibliche
Figuren hinzufügt, sich auf alte Rituale
rückbesinnt und sie wieder annimmt, neue
Rituale entwirft und geschlechtergerechte
Metaphern für Gott fi ndet. Dabei ist wohl die
größte Herausforderung der ausgeprägte Bezug
der hebräischen Sprache auf Geschlecht.
Der Beitrag beschreibt die Parameter einer
geschlechtergerechten Sprache in der jüdischen
Liturgie, in der die Umgangssprache
gleichzeitig auch heilige Sprache und Sprache
des Gebets ist.
Research Interests:
Interreligiöse, kulturelle und interkulturelle Lektüren,
Sabine Bieberstein und Dalia Marx (in German)
Sabine Bieberstein und Dalia Marx (in German)
Research Interests:
Research Interests:
Biblischer Impuls am Katholikentag Mannheim, 18. Mai 2012
mit Prof. Dr. Sabine Bieberstein
mit Prof. Dr. Sabine Bieberstein
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
תגובה למאמרו של פרופ' אביגדור שנאן "שהכול נהיה בדברו", מתוך אלפי שנאן , ידיעות ספרים 2014
Research Interests:
Research Interests: Jewish Studies, Liturgy, Jewish Mysticism, Magic, Prayer, and 13 moreRabbinics, Jewish Thought, Rabbinic Literature, Myth And Ritual Studies, Liturgics, Medieval Jewish History, Liturgical History, Liturgical Theology, Magic bowls, Yom Kippur, Jewish Prayer, Penitential texts, Rabbinical literature (The Mishnah, Babylonian and Palestinian Talmudim, aggadic midrashim), and Magical Spells
See an English version in "Papers in English" above
על המשמעות היהודית, הישראלית והכלל אנושית ב'נתנה תוקף' ועל המקום שהוא תופס בהוויה הישראלית החילונית והדתית כאחד. עיון בלחנו של יאיר רוזנבלום לפיוט
על המשמעות היהודית, הישראלית והכלל אנושית ב'נתנה תוקף' ועל המקום שהוא תופס בהוויה הישראלית החילונית והדתית כאחד. עיון בלחנו של יאיר רוזנבלום לפיוט
Research Interests:
This chapter analyses the existential crisis that illuminates contemporary Israeli poetry about the binding of Isaac or the akedah. It investigates a series of poems that portray Isaac's mother Sarah and argues that these texts strive... more
This chapter analyses the existential crisis that illuminates contemporary Israeli poetry about the binding of Isaac or the akedah. It investigates a series of poems that portray Isaac's mother Sarah and argues that these texts strive to embody and construct the history of the State of Israel. It also reviews earlier poems that entwine Sarah with collective questions of post-Holocaust faith and Jewish national fate, recent texts that turn to individual destiny. The chapter cites Sarah as a mother-figure in the Jewish poetic imagination who struggles with the tensions between an instinctual maternal impulse to preserve life and an ideology rooted in the sacrifice of sons for the sake of the creation and preservation of the State of Israel. It looks at poems that reconstruct the biblical story of Sarah, giving mothers the voice that Sarah lacked at the moment of the akedah.
Research Interests:
This essay discusses an aspect of liturgical phenomenology in rabbinic literature, namely, the tension between physical and spiritual dimensions of worship as expressed in the polysemic phrase kivvun halev (direction of the heart). Many... more
This essay discusses an aspect of liturgical phenomenology in rabbinic literature, namely, the tension between physical and spiritual dimensions of worship as expressed in the polysemic phrase kivvun halev (direction of the heart). Many scholars privilege the mental-cognitive aspects of prayer and relegate the corporeal to a lesser status. This primacy ascribed to kavvanah as a mental and spiritual human activity may be a later bias influenced by medieval sources. The present analysis of relevant texts challenges this hierarchy and suggests two separate but legitimate and perhaps equal paths in divine worship. The behavioral and the spiritual are distinct domains and valid manifestations in the believer's standing before God. Keywords: kavvanah, prayer, mental and physical in prayer, worship, rabbinic liturgy Religious experiences cannot be quantified, measured, or (to be honest) articulated with words. However, if we are to understand Jewish (or any other) worship in its fulness we need to consider its non-verbal phenomenological and emotional aspects. 1 Those aspects which pertain to the Erlebnis, the religious experience, are elusive and hard to encapsulate in words. Thus, any such discussion is bound to be tentative and inherently inadequate. Yet, these dimensions are extremely important if we wish to understand the complex phenomenon of prayer and worship. In honor of our teacher, Stefan (Shlomo Kalman) Reif, who taught us so much about Jewish prayer and its multi-faceted aspects, I will try to offer here a preliminary discussion of one aspect of the phenomenology of Jewish prayer. I will examine a facet of the complex concept of kavvanah-normally translated as innermost direction, intention, concentration or devotion in the performance of a religious commandment, especially prayer-in early rabbinic literature.
Research Interests:
Research Interests:
We are fortunate that today’s women can raise their voices and embrace the rights that are truly theirs. But we cannot forget that the fight for human equality, and specifically the equality of women, is a work-in-progress. - See more at:... more
We are fortunate that today’s women can raise their voices and embrace the rights that are truly theirs. But we cannot forget that the fight for human equality, and specifically the equality of women, is a work-in-progress. - See more at: http://www.reformjudaism.org/blog/2016/04/20/women-and-gender-israeli-reform-haggadah?utm_source=TMT-Wednesday&utm_medium=email&utm_content=20160420&utm_campaign=TMT#sthash.w8ZpuDyG.dpuf
Research Interests:
Research Interests:
מוזמנים ומוזמנות לערב מיוחד בהיברו יוניון קולג' בנר שלישי של חנוכה. אחרי הדלקת נרות נשמע מפרופ' רחל אליאור על חנוכה ומגדר (וזה לא מה שחשבתן!), תגיב לה פרופ' רוחמה וייס. בהמשך נקיים דיבייט מסורתי שבו נכריע אחת ולתמיד מהו המאכל (המאכל!) של... more
מוזמנים ומוזמנות לערב מיוחד בהיברו יוניון קולג' בנר שלישי של חנוכה.
אחרי הדלקת נרות נשמע מפרופ' רחל אליאור על חנוכה ומגדר (וזה לא מה שחשבתן!), תגיב לה פרופ' רוחמה וייס.
בהמשך נקיים דיבייט מסורתי שבו נכריע אחת ולתמיד מהו המאכל (המאכל!) של חנוכה, לטקס האשכנזיות, סופגניות הישראליות או הספינג' המרוקאי. טיעונים מלומדים יישמעו על ידי המידיינים: פרופ' הרב מיכאל מרמור, הרבה רינת צפניה ואבי דבוש, מנכ"ל רבנים שומרי משפט
בסוף הערב אתם.ן מוזמנים.ות לטעום מן המאכלים ולחוות את דעתכם האמפירית בסוגיה הנכבדה.
ניפגש ב19:30 בהיברו יוניון קולג' (דוד המלך 13, ירושלים), הכניסה חופשית, יש חניה
אחרי הדלקת נרות נשמע מפרופ' רחל אליאור על חנוכה ומגדר (וזה לא מה שחשבתן!), תגיב לה פרופ' רוחמה וייס.
בהמשך נקיים דיבייט מסורתי שבו נכריע אחת ולתמיד מהו המאכל (המאכל!) של חנוכה, לטקס האשכנזיות, סופגניות הישראליות או הספינג' המרוקאי. טיעונים מלומדים יישמעו על ידי המידיינים: פרופ' הרב מיכאל מרמור, הרבה רינת צפניה ואבי דבוש, מנכ"ל רבנים שומרי משפט
בסוף הערב אתם.ן מוזמנים.ות לטעום מן המאכלים ולחוות את דעתכם האמפירית בסוגיה הנכבדה.
ניפגש ב19:30 בהיברו יוניון קולג' (דוד המלך 13, ירושלים), הכניסה חופשית, יש חניה
Research Interests:
אתם מוזמנים ומוזמנות לערב מיוחד בהיברו יוניון קולג' 18:45 התכנסות בספריית אברמוב וכיבוד קל 19:10 תחילת התכנית בין הדוברים: פרופ' מיכאל מאיר הרבה פרופ' דליה מרקס הרב פרופ' יהודע עמיר החזן פרופ' אליהו שלייפר הערב יתקיים בהנחית... more
אתם מוזמנים ומוזמנות לערב מיוחד בהיברו יוניון קולג'
18:45 התכנסות בספריית אברמוב וכיבוד קל
19:10 תחילת התכנית
בין הדוברים:
פרופ' מיכאל מאיר
הרבה פרופ' דליה מרקס
הרב פרופ' יהודע עמיר
החזן פרופ' אליהו שלייפר
הערב יתקיים בהנחית הרב נעמה קלמן, דיקנית הקולג'
בסוף הערב תתקיים תפילת ערבית ובה טעימה מן הסידור הרפורמי הישראלי החדש
https://www.facebook.com/events/1915601021993676/?acontext=%7B%22ref%22%3A%2222%22%2C%22feed_story_type%22%3A%2222%22%2C%22action_history%22%3A%22null%22%7D&pnref=story
18:45 התכנסות בספריית אברמוב וכיבוד קל
19:10 תחילת התכנית
בין הדוברים:
פרופ' מיכאל מאיר
הרבה פרופ' דליה מרקס
הרב פרופ' יהודע עמיר
החזן פרופ' אליהו שלייפר
הערב יתקיים בהנחית הרב נעמה קלמן, דיקנית הקולג'
בסוף הערב תתקיים תפילת ערבית ובה טעימה מן הסידור הרפורמי הישראלי החדש
https://www.facebook.com/events/1915601021993676/?acontext=%7B%22ref%22%3A%2222%22%2C%22feed_story_type%22%3A%2222%22%2C%22action_history%22%3A%22null%22%7D&pnref=story
Research Interests:
From February 13 to 15, 2017, the Taube Family Campus of Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion (HUC-JIR) in Jerusalem hosted the inter-religious and international workshop, "Fasting and Identity in Jewish and Christian... more
From February 13 to 15, 2017, the Taube Family Campus of Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion (HUC-JIR) in Jerusalem hosted the inter-religious and international workshop, "Fasting and Identity in Jewish and Christian Liturgy." Funded by HUC-JIR and the German Fritz Thyssen-Foundation, the workshop welcomed approximately 25 Jewish and Christian scholars from Europe and Israel, many of whom are liturgists who specialize in religious rituals and customs in Judaism and Christianity, to come together to read texts about fasting.
The workshop culminated in a public evening with 150 guests—students and colleagues from academic and religious institutions in Jerusalem—to listen to a sequence of short lectures on the topic of fasting and identity, including “Memorializing Disaster: The Ninth of Av and Jewish Identity” with Rabbi Ruth Langer, Ph.D., HUC-JIR/Cincinnati '86/94, “Fasting, Identity, and Demarcation: The Case of Early Christian Pascha” with Dr. Harald Buchinger, "Synagogue Music for Fast Days” with Professor Eli Schleifer, and “Fasting on Shabbat as a Spiritual Rest” with Professor Yisrael Yuval.
Workshop organizers Rabbi Dalia Marx, Ph.D., HUC-JIR/Jerusalem '02, Associate Professor of Liturgy and Midrash at HUC-JIR/Jerusalem, and Professor Clemens Leonhard, the University of Munster, Germany, share:
Fasting belongs to a category of religious practices which are sufficiently ambiguous in order to absorb meanings assigned to it by practitioners as well as observers. And at the same time, eating as well as the abstention from food can be staged as (or combined with) public performances that point to identifying and belonging to certain groups. Eating while others fast and fasting while others eat (or analogous practices concerning the consumption of or abstention from certain categories of food and beverages) thus demarcate boundaries and manifest the position of individuals vis-à-vis these boundaries. The workshop was especially devoted to the study of the role of liturgies and rituals in these processes.
People who live in areas with mixed religious or denominational affiliation experience this phenomenon on a daily basis. Fasting may be accompanied and thus highlighted by means of the performance of rituals. Not only in the twenty-first century, but also in other eras of the history of Judaism and Christianity, fasts and liturgies structured religious life and served to provide groups with distinctive profiles. Thus, the Christian celebration of Easter emerged in the second century, when adherents of Jesus marked the very time when Jews celebrated Passover, and did so by the conspicuous abstention from any food. Apparently, early Christians used to start the celebration of their festival in the night, after the Jewish celebration had come to an end. A few decades later, another development led to the abolition of this opposition to Judaism. Christians structured the celebration of Easter as mirror of the New Testament passion narratives. Thus they moved it from the evening of the fourteenth of Nissan to the night between a Saturday and a Sunday, the time in which the Gospels allocate Christ’s resurrection. This move strongly deemphasized the originally anti-Jewish thrust of the festival.
The group also studied the ancient and enigmatic statements of the early second century text of the “Teaching of the Apostles” which commands Christians to fast on other days than the “hypocrites” – a term that does not, apparently, revile Judaism, although the negated practice faintly resembles notions that are also visible in Tannaitic texts. In a similar vein, the group also read texts of the rabbinic sages who collected and interpreted rules governing fast days which shaped important identity markers of Judaism. As witnesses standing the intersection between fasts and rituals, magical texts as well as medieval Jewish calendars were discussed. The workshop members considered the intricate relationship between the pagan and later Christian rejection of the observation of the Sabbath that was conspicuously conceptualized as a day of fasting. The discussions also tapped the repertoire of medieval and early modern Jewish liturgical poetry for fast days. In some very rare cases, these texts betray an awareness of Christianity or reject it in an unequivocal way. We addressed lists of personal and communal fast days due to catastrophes experienced by Jewish communities.
Thus, the range of interest included texts from late antiquity until instances of present day prayer-book reform in Judaism as well as Protestantism. In fact, the most contemporary fast day addressed was a Ta'anit, declared by some American rabbis to protest against the inauguration of the U.S. President Donald Trump. During the workshop, we corresponded with the rabbi who organized this fast.
The workshop profited greatly from the openness, hospitality, and generosity of HUC-JIR/Jerusalem. This institution provides a formidable framework for the scholarly exchange as well as the personal encounter of Jewish and Christian colleagues engaged in the research of Judaism and Christianity. Thus, the members of the group are looking forward to being reconvened in Jerusalem in two years time.
The workshop culminated in a public evening with 150 guests—students and colleagues from academic and religious institutions in Jerusalem—to listen to a sequence of short lectures on the topic of fasting and identity, including “Memorializing Disaster: The Ninth of Av and Jewish Identity” with Rabbi Ruth Langer, Ph.D., HUC-JIR/Cincinnati '86/94, “Fasting, Identity, and Demarcation: The Case of Early Christian Pascha” with Dr. Harald Buchinger, "Synagogue Music for Fast Days” with Professor Eli Schleifer, and “Fasting on Shabbat as a Spiritual Rest” with Professor Yisrael Yuval.
Workshop organizers Rabbi Dalia Marx, Ph.D., HUC-JIR/Jerusalem '02, Associate Professor of Liturgy and Midrash at HUC-JIR/Jerusalem, and Professor Clemens Leonhard, the University of Munster, Germany, share:
Fasting belongs to a category of religious practices which are sufficiently ambiguous in order to absorb meanings assigned to it by practitioners as well as observers. And at the same time, eating as well as the abstention from food can be staged as (or combined with) public performances that point to identifying and belonging to certain groups. Eating while others fast and fasting while others eat (or analogous practices concerning the consumption of or abstention from certain categories of food and beverages) thus demarcate boundaries and manifest the position of individuals vis-à-vis these boundaries. The workshop was especially devoted to the study of the role of liturgies and rituals in these processes.
People who live in areas with mixed religious or denominational affiliation experience this phenomenon on a daily basis. Fasting may be accompanied and thus highlighted by means of the performance of rituals. Not only in the twenty-first century, but also in other eras of the history of Judaism and Christianity, fasts and liturgies structured religious life and served to provide groups with distinctive profiles. Thus, the Christian celebration of Easter emerged in the second century, when adherents of Jesus marked the very time when Jews celebrated Passover, and did so by the conspicuous abstention from any food. Apparently, early Christians used to start the celebration of their festival in the night, after the Jewish celebration had come to an end. A few decades later, another development led to the abolition of this opposition to Judaism. Christians structured the celebration of Easter as mirror of the New Testament passion narratives. Thus they moved it from the evening of the fourteenth of Nissan to the night between a Saturday and a Sunday, the time in which the Gospels allocate Christ’s resurrection. This move strongly deemphasized the originally anti-Jewish thrust of the festival.
The group also studied the ancient and enigmatic statements of the early second century text of the “Teaching of the Apostles” which commands Christians to fast on other days than the “hypocrites” – a term that does not, apparently, revile Judaism, although the negated practice faintly resembles notions that are also visible in Tannaitic texts. In a similar vein, the group also read texts of the rabbinic sages who collected and interpreted rules governing fast days which shaped important identity markers of Judaism. As witnesses standing the intersection between fasts and rituals, magical texts as well as medieval Jewish calendars were discussed. The workshop members considered the intricate relationship between the pagan and later Christian rejection of the observation of the Sabbath that was conspicuously conceptualized as a day of fasting. The discussions also tapped the repertoire of medieval and early modern Jewish liturgical poetry for fast days. In some very rare cases, these texts betray an awareness of Christianity or reject it in an unequivocal way. We addressed lists of personal and communal fast days due to catastrophes experienced by Jewish communities.
Thus, the range of interest included texts from late antiquity until instances of present day prayer-book reform in Judaism as well as Protestantism. In fact, the most contemporary fast day addressed was a Ta'anit, declared by some American rabbis to protest against the inauguration of the U.S. President Donald Trump. During the workshop, we corresponded with the rabbi who organized this fast.
The workshop profited greatly from the openness, hospitality, and generosity of HUC-JIR/Jerusalem. This institution provides a formidable framework for the scholarly exchange as well as the personal encounter of Jewish and Christian colleagues engaged in the research of Judaism and Christianity. Thus, the members of the group are looking forward to being reconvened in Jerusalem in two years time.
Research Interests:
http://huc.edu/news/2017/02/21/huc-jir-convenes-jewish-and-christian-liturgists-workshop-%E2%80%9Cfasting-and-identity%E2%80%9D-in-jerusalem Tuesday, February 21, 2017 From February 13 to 15, 2017, the Taube Family Campus of Hebrew Union... more
http://huc.edu/news/2017/02/21/huc-jir-convenes-jewish-and-christian-liturgists-workshop-%E2%80%9Cfasting-and-identity%E2%80%9D-in-jerusalem
Tuesday, February 21, 2017
From February 13 to 15, 2017, the Taube Family Campus of Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion (HUC-JIR) in Jerusalem hosted the inter-religious and international workshop, "Fasting and Identity in Jewish and Christian Liturgy." Funded by HUC-JIR and the German Fritz Thyssen-Foundation, the workshop welcomed approximately 25 Jewish and Christian scholars from Europe and Israel, many of whom are liturgists who specialize in religious rituals and customs in Judaism and Christianity, to come together to read texts about fasting.
The workshop culminated in a public evening with 150 guests—students and colleagues from academic and religious institutions in Jerusalem—to listen to a sequence of short lectures on the topic of fasting and identity, including “Memorializing Disaster: The Ninth of Av and Jewish Identity” with Rabbi Ruth Langer, Ph.D., HUC-JIR/Cincinnati '86/94, “Fasting, Identity, and Demarcation: The Case of Early Christian Pascha” with Dr. Harald Buchinger, "Synagogue Music for Fast Days” with Professor Eli Schleifer, and “Fasting on Shabbat as a Spiritual Rest” with Professor Yisrael Yuval.
Workshop organizers Rabbi Dalia Marx, Ph.D., HUC-JIR/Jerusalem '02, Associate Professor of Liturgy and Midrash at HUC-JIR/Jerusalem, and Professor Clemens Leonhard, the University of Munster, Germany, share:
Fasting belongs to a category of religious practices which are sufficiently ambiguous in order to absorb meanings assigned to it by practitioners as well as observers. And at the same time, eating as well as the abstention from food can be staged as (or combined with) public performances that point to identifying and belonging to certain groups. Eating while others fast and fasting while others eat (or analogous practices concerning the consumption of or abstention from certain categories of food and beverages) thus demarcate boundaries and manifest the position of individuals vis-à-vis these boundaries. The workshop was especially devoted to the study of the role of liturgies and rituals in these processes.
People who live in areas with mixed religious or denominational affiliation experience this phenomenon on a daily basis. Fasting may be accompanied and thus highlighted by means of the performance of rituals. Not only in the twenty-first century, but also in other eras of the history of Judaism and Christianity, fasts and liturgies structured religious life and served to provide groups with distinctive profiles. Thus, the Christian celebration of Easter emerged in the second century, when adherents of Jesus marked the very time when Jews celebrated Passover, and did so by the conspicuous abstention from any food. Apparently, early Christians used to start the celebration of their festival in the night, after the Jewish celebration had come to an end. A few decades later, another development led to the abolition of this opposition to Judaism. Christians structured the celebration of Easter as mirror of the New Testament passion narratives. Thus they moved it from the evening of the fourteenth of Nissan to the night between a Saturday and a Sunday, the time in which the Gospels allocate Christ’s resurrection. This move strongly deemphasized the originally anti-Jewish thrust of the festival.
The group also studied the ancient and enigmatic statements of the early second century text of the “Teaching of the Apostles” which commands Christians to fast on other days than the “hypocrites” – a term that does not, apparently, revile Judaism, although the negated practice faintly resembles notions that are also visible in Tannaitic texts. In a similar vein, the group also read texts of the rabbinic sages who collected and interpreted rules governing fast days which shaped important identity markers of Judaism. As witnesses standing the intersection between fasts and rituals, magical texts as well as medieval Jewish calendars were discussed. The workshop members considered the intricate relationship between the pagan and later Christian rejection of the observation of the Sabbath that was conspicuously conceptualized as a day of fasting. The discussions also tapped the repertoire of medieval and early modern Jewish liturgical poetry for fast days. In some very rare cases, these texts betray an awareness of Christianity or reject it in an unequivocal way. We addressed lists of personal and communal fast days due to catastrophes experienced by Jewish communities.
Thus, the range of interest included texts from late antiquity until instances of present day prayer-book reform in Judaism as well as Protestantism. In fact, the most contemporary fast day addressed was a Ta'anit, declared by some American rabbis to protest against the inauguration of the U.S. President Donald Trump. During the workshop, we corresponded with the rabbi who organized this fast.
The workshop profited greatly from the openness, hospitality, and generosity of HUC-JIR/Jerusalem. This institution provides a formidable framework for the scholarly exchange as well as the personal encounter of Jewish and Christian colleagues engaged in the research of Judaism and Christianity. Thus, the members of the group are looking forward to being reconvened in Jerusalem in two years time.
Tuesday, February 21, 2017
From February 13 to 15, 2017, the Taube Family Campus of Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion (HUC-JIR) in Jerusalem hosted the inter-religious and international workshop, "Fasting and Identity in Jewish and Christian Liturgy." Funded by HUC-JIR and the German Fritz Thyssen-Foundation, the workshop welcomed approximately 25 Jewish and Christian scholars from Europe and Israel, many of whom are liturgists who specialize in religious rituals and customs in Judaism and Christianity, to come together to read texts about fasting.
The workshop culminated in a public evening with 150 guests—students and colleagues from academic and religious institutions in Jerusalem—to listen to a sequence of short lectures on the topic of fasting and identity, including “Memorializing Disaster: The Ninth of Av and Jewish Identity” with Rabbi Ruth Langer, Ph.D., HUC-JIR/Cincinnati '86/94, “Fasting, Identity, and Demarcation: The Case of Early Christian Pascha” with Dr. Harald Buchinger, "Synagogue Music for Fast Days” with Professor Eli Schleifer, and “Fasting on Shabbat as a Spiritual Rest” with Professor Yisrael Yuval.
Workshop organizers Rabbi Dalia Marx, Ph.D., HUC-JIR/Jerusalem '02, Associate Professor of Liturgy and Midrash at HUC-JIR/Jerusalem, and Professor Clemens Leonhard, the University of Munster, Germany, share:
Fasting belongs to a category of religious practices which are sufficiently ambiguous in order to absorb meanings assigned to it by practitioners as well as observers. And at the same time, eating as well as the abstention from food can be staged as (or combined with) public performances that point to identifying and belonging to certain groups. Eating while others fast and fasting while others eat (or analogous practices concerning the consumption of or abstention from certain categories of food and beverages) thus demarcate boundaries and manifest the position of individuals vis-à-vis these boundaries. The workshop was especially devoted to the study of the role of liturgies and rituals in these processes.
People who live in areas with mixed religious or denominational affiliation experience this phenomenon on a daily basis. Fasting may be accompanied and thus highlighted by means of the performance of rituals. Not only in the twenty-first century, but also in other eras of the history of Judaism and Christianity, fasts and liturgies structured religious life and served to provide groups with distinctive profiles. Thus, the Christian celebration of Easter emerged in the second century, when adherents of Jesus marked the very time when Jews celebrated Passover, and did so by the conspicuous abstention from any food. Apparently, early Christians used to start the celebration of their festival in the night, after the Jewish celebration had come to an end. A few decades later, another development led to the abolition of this opposition to Judaism. Christians structured the celebration of Easter as mirror of the New Testament passion narratives. Thus they moved it from the evening of the fourteenth of Nissan to the night between a Saturday and a Sunday, the time in which the Gospels allocate Christ’s resurrection. This move strongly deemphasized the originally anti-Jewish thrust of the festival.
The group also studied the ancient and enigmatic statements of the early second century text of the “Teaching of the Apostles” which commands Christians to fast on other days than the “hypocrites” – a term that does not, apparently, revile Judaism, although the negated practice faintly resembles notions that are also visible in Tannaitic texts. In a similar vein, the group also read texts of the rabbinic sages who collected and interpreted rules governing fast days which shaped important identity markers of Judaism. As witnesses standing the intersection between fasts and rituals, magical texts as well as medieval Jewish calendars were discussed. The workshop members considered the intricate relationship between the pagan and later Christian rejection of the observation of the Sabbath that was conspicuously conceptualized as a day of fasting. The discussions also tapped the repertoire of medieval and early modern Jewish liturgical poetry for fast days. In some very rare cases, these texts betray an awareness of Christianity or reject it in an unequivocal way. We addressed lists of personal and communal fast days due to catastrophes experienced by Jewish communities.
Thus, the range of interest included texts from late antiquity until instances of present day prayer-book reform in Judaism as well as Protestantism. In fact, the most contemporary fast day addressed was a Ta'anit, declared by some American rabbis to protest against the inauguration of the U.S. President Donald Trump. During the workshop, we corresponded with the rabbi who organized this fast.
The workshop profited greatly from the openness, hospitality, and generosity of HUC-JIR/Jerusalem. This institution provides a formidable framework for the scholarly exchange as well as the personal encounter of Jewish and Christian colleagues engaged in the research of Judaism and Christianity. Thus, the members of the group are looking forward to being reconvened in Jerusalem in two years time.
Research Interests: Music, Music History, Musicology, Jewish Studies, Liturgical Studies, and 10 moreLiturgy, Hebrew Bible, Jewish - Christian Relations, Book of Psalms, Sacred Music, Interfaith Dialogue, Psalms, Hebrew Bible/Old Testament, The Twentieth Century Liturgical Movement, and Folk, Popular, and Religious Music
Research Interests:
The ancient Palestinian liturgy and the Triennial cycle of Haftara על התפילה ועל ההפטרה כנס לציון השלמת רשימת ההפטרות של ארץ ישראל יום שלישי, ז' בחשוון תשע"ז, (8.11) בשעות 17:00 – 20:30 ביד יצחק בן-צבי, אבן גבירול 14, ירושלים 17:00 –... more
The ancient Palestinian liturgy and the Triennial cycle of Haftara
על התפילה ועל ההפטרה
כנס לציון השלמת רשימת ההפטרות של ארץ ישראל
יום שלישי, ז' בחשוון תשע"ז, (8.11) בשעות 17:00 – 20:30 ביד יצחק בן-צבי, אבן גבירול 14, ירושלים
17:00 – 17:10 ברכות
17:10 – 18:50 מושב ראשון
פרופ' יוסף תבורי | יו"ר
הגב' ורד רזיאל-קרצ'מר | ברכות התורה וההפטרה
הרב מרדכי וינטרויב | הפטרות תלת שנתיות - מבט לעתיד
הרב אלחנן סמט | הפטרות משותפות למנהג הארצישראלי ולמנהגינו
19:00 – 20:30 מושב שני
פרופ' חננאל מאק | יו"ר
פרופ' יוסף יהלום | פיוטי הפטרה בבתי הכנסת הארץ ישראליים
הרבה פרופ' דליה מרקס | לדובב שפתי ישנים: תפילת בני ארץ ישראל בסידורי ימינו
פרופ' יוסף עופר | מסכת העדויות על ההפטרות התלת-שנתיות והשלמת הרשימה
הכניסה חופשית | לפרטים 02-5398822 | machonEI@ybz.org.il
על התפילה ועל ההפטרה
כנס לציון השלמת רשימת ההפטרות של ארץ ישראל
יום שלישי, ז' בחשוון תשע"ז, (8.11) בשעות 17:00 – 20:30 ביד יצחק בן-צבי, אבן גבירול 14, ירושלים
17:00 – 17:10 ברכות
17:10 – 18:50 מושב ראשון
פרופ' יוסף תבורי | יו"ר
הגב' ורד רזיאל-קרצ'מר | ברכות התורה וההפטרה
הרב מרדכי וינטרויב | הפטרות תלת שנתיות - מבט לעתיד
הרב אלחנן סמט | הפטרות משותפות למנהג הארצישראלי ולמנהגינו
19:00 – 20:30 מושב שני
פרופ' חננאל מאק | יו"ר
פרופ' יוסף יהלום | פיוטי הפטרה בבתי הכנסת הארץ ישראליים
הרבה פרופ' דליה מרקס | לדובב שפתי ישנים: תפילת בני ארץ ישראל בסידורי ימינו
פרופ' יוסף עופר | מסכת העדויות על ההפטרות התלת-שנתיות והשלמת הרשימה
הכניסה חופשית | לפרטים 02-5398822 | machonEI@ybz.org.il
Research Interests:
על סיפה של השבת שבין יום השואה ובין יום הזיכרון ויום העצמאות. שיחה על משמעות הימים האלה ומשמעות עיצוב הזיכרון והבניה של חגים חדשים
Research Interests:
אני מזמינה אתכם ללימוד על שביעי של פסח. נתחיל בחידה שמספק לנו היום, נדבר קצת על המשמעות שלו, נעבור לחציית ים סוף, ובעיקר לשירת הים ונסיים במדרשים מודרניים ויפהפים הדורשים את שירת הים.
Research Interests:
Invitation to the Christian-Jewish liturgists seventh workshop public evening. March 5th, 2019 At Hebrew Union College at 19:00 13 King David st. Jerusalem Facebook event: https://www.facebook.com/events/285787822094231/ Come if you... more
Invitation to the Christian-Jewish liturgists seventh workshop public evening.
March 5th, 2019
At Hebrew Union College at 19:00
13 King David st. Jerusalem
Facebook event: https://www.facebook.com/events/285787822094231/
Come if you are around!
March 5th, 2019
At Hebrew Union College at 19:00
13 King David st. Jerusalem
Facebook event: https://www.facebook.com/events/285787822094231/
Come if you are around!